כמה כסף צריך כדי לפרוש? פחות ממה שאתם חושבים

שאלת היציאה לפנסיה נהפכה למורכבת יותר בגלל משבר הקורונה וסביבת הריבית הנוכחית. למרות החוסר ודאות, שוק המניות הוא האפיק היחיד שמציע אפשרות ממשית לפרישה מוקדמת - והתעשרות עבור צעירים בשנות ה-40-30 לחייהם

שלומי ארדן
שלומי ארדן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים48
אישה בפנסיה
אישה בפנסיה

אחת השאלות הפיננסיות שהעלה משבר הקורונה, עם חוסר היציבות התעסוקתית שהביא עמו, היא כמה כסף צריך אדם כדי להפסיק לעבוד. שאלה זו נהפכה למורכבת הרבה יותר בסביבת הריבית הנוכחית. אם בעבר היה מספיק מחשבון פשוט כדי לענות עליה, היום אין ברירה אלא להיכנס יותר לעומק.

ישנן הגדרות רבות לפרישה, אך לצורך הדיון נשתמש בהגדרה המחמירה ביותר – היכולת לשמור על רמת החיים הריאלית מבלי לאכול את החיסכון שלנו. הסיבה שבחרתי בהגדרה זו היא שמכיוון שאנחנו חיים מפירות של השקעה משך הפרישה לא משנה, ולכן אם נעמוד בקריטריונים נוכל לפרוש בכל גיל והחיסכון יספיק לנו.

פרישה באמצעות אג"ח

לפני עשור וקצת יכולנו לענות על שאלת הסכום הנדרש לפרישה בקלות. אם הריבית על אג"ח ממשלתיות צמודות היא כ-4% ואני צריך כ-10,000 שקל בחודש כדי לחיות, אזי 3 מיליון שקל שמושקעים באג"ח ממשלתיות צמודות יספיקו לי כדי לממן את הוצאותיי, ואפילו ישמרו על ערכם הריאלי (שכן מדובר באג"ח צמוד).

נכון להיום אג"ח ממשלתי צמוד ל-20 שנה יניב עבורנו תשואה צמודה של 0.15%. כלומר, חישוב מקביל לחישוב שעשינו קודם יביא אותנו למסקנה שכדי לפרוש אנחנו צריכים לא פחות מ-80 מיליון שקל. כלומר, עבור רובנו - שלא מסוגלים להתקרב לסכום זה, בניגוד למצב לפני קריסת הריביות בעולם - אין אפשרות לפרוש ללא סיכון כלל, ועלינו ליטול סיכונים מסוימים כדי להוריד את הסכום הנדרש לפרישה לסכום סביר יותר.

פרישה באמצעות נדל"ן

אפשרות נוספת לממן פרישה מוקדמת היא על ידי קניית דירות להשקעה. על פי נתוני הלמ"ס, התשואה על דירות מגורים בישראל היא 3%, כלומר על כל מיליון שקל שנשקיע בדירה נקבל 30 אלף שקל ברוטו בשנה. מצד אחד, התשואה הזו גם ריאלית – כלומר שווי הדירה והשכירות צפויים לעלות יחד עם עליית מחירים כללית במשק. מצד שני, תשואת השכירות היא ברמת ודאות נמוכה בהרבה מאג"ח ממשלתיות. יהיו לנו תיקונים סדירים בדירה ומדי פעם תיקונים גדולים. יהיו גם תקופות ללא שוכר.

דירה להשקעה
דירה להשקעה צילום: אמיל סלמן

אם אנו רוצים לממן פרישה מוקדמת באמצעות דירות יהיה עלינו לשלם מס רכישה של 8% מהשווי על כל דירה נוספת. יהיה עלינו גם לשלם מס של 10% על הכנסות השכירות מהשקל הראשון. כל אלה מורידים את התשואה משכירות לסביב 2% בלבד, וגם הכנסה זו תהיה תנודתית במידה מסוימת.

כלומר, כדי לממן פרישה עם סך של 10,000 ש"ח לחודש בלי לנגוס בקרן נהיה צריכים השקעה של כ-6 מיליון שקל בדירות בישראל. סכום יותר סביר אך ממש לא נמוך, שאף כולל רמה מסוימת של סיכון - הן ברמת הדירה הספציפית שמתיישנת ב-30 שנים במהלך התקופה והן בחשיפה לשוק אחד, שוק הדיור בישראל. קיים גם סיכון מסוים לתרמיות. במהלך עבודתי כעורך דין נתקלתי במספר תיקים שבהם דירה נמכרה מספר פעמים לרוכשים שונים, או בחריגות חמורות.

גם אם נצליח לצבור את הסכום הנדרש, הוא יאפשר לנו לכל היותר לשמור על רמת חיינו. השקעות בנדל"ן למגורים בחו"ל יכול להניב תשואה גבוהה יותר, אך מגביר את כל הסיכונים שצוינו, כולל הסיכוי לתרמיות. אם ברצוננו לפרוש עם סכום נמוך יותר, נאלץ לעשות שימוש בכלי ההשקעה שהוכיח את עצמו כבעל התשואה הגבוהה ביותר לאורך זמן – שוק המניות.

פרישה באמצעות מניות

בממוצע של מעל 200 שנים שוק המניות הניב תשואה של כ-9.5% - משמעותית מעבר לשאר האפיקים. החיסרון בשוק המניות, בטח בכל הנוגע לפרישה מוקדמת, הוא התנודתיות. יהיו שנים שבהן התשואה תהיה חיובית, אך יהיו שנים בהן התשואה תהיה שלילית. האם בכל זאת ניתן להשתמש בשוק המניות כדי לפרוש מוקדם עם סכום סביר?

סוחר בבורסת סיאול לובש מסיכת מגן בתקופת הקורונה
סוחר בבורסת סיאול לובש מסיכת מגן בתקופת הקורונהצילום: בלומברג

נניח שהייתי משקיע 1.5 מיליון שקל במדד מחקה של ה-S&P (צובר דיווידנד) ובכל חודש הייתי מושך סכום מחיה של 10,000 ש"ח (פלוס אינפלציה של 1.5% לשנה) למחיה לשנה הקרובה. כך הייתי עושה במשך 30 שנה. מה היה מצבי בסוף התקופה? בדקתי כך נקודות התחלה שונות ובולטות ב-100 השנים האחרונת.

אף על פי שבמשך 30 שנה המשיכה המצטברת היתה עומדת על 4.5 מיליון שקל, לא רק שהסכום המקורי היה מספיק למחיה אלא כמעט בכל המקרים היינו מסיימים את התקופה ברווח נאה. בתקופה שבין 1986 ל-2015 משקיע שהיה פועל כך היה מסיים עם סכום של 11.8 מיליון שקל - בנוסף למשיכה במהלך התקופה. היו מעט תקופות בשהן הסכום לא היה מספיק, אך ניתן לומר שכל עוד לא פרשנו בשיא של בועת מניות, כמו שנות ה-20 של המאה הקודמת, 1.5 מיליון שקל היו מספיקים לנו לפרישה.

יצוין שלא התחשבתי בחישוב זה במיסוי הבורסה, מאחר שהוא לא משפיע על החישוב. מס בורסה משולם רק לפי החלק היחסי של הרווחים במכירה ובעיות נוצרות רק כאשר יש ירידות בשלב מוקדם בפרישה - אז לא ישולם מס. יש גם כלים כמו קופות גמל וקרנות השתלמות שבהן לא משולם מס, או משולם מס מופחת, בטח כאשר הכסף מיועד לפרישה.

כיצד ניתן להגדיל את הוודאות שהסכום יספיק לנו? ובכן, הגדלת הסכום אפילו באופן צנוע מורידה את השפעת משיכת הכספים והירידות המוקדמות. אם נגדיל את הסכום ההתחלתי ל-2 מיליון שקל למשל, אז אפילו אם פרשנו רגע לפני המשבר של 1929, עדיין הסכום היה מספיק לנו למחיה ל-30 שנים והיינו מסיימים את התקופה עם מעל 5.2 מיליון שקל בשנים טובות יותר. את התקופה שבין 1970 ל-1999 היינו מסיימים עם 47 מיליון שקל, לאחר שחיינו מסכום המחיה מבלי לעבוד במשך 30 שנה.

זה נכון שאין ודאות, בטח ב-2020, ומה שעבד בבדיקה אחורה 200 שנים יכול לא לעבוד מחר, אך לבעלי יכולת התמדה שוק המניות הוא האפיק היחיד שמציע אפשרות ממשית לפרישה מוקדמת - והתעשרות עבור צעירים בשנות ה-40-30 לחייהם.

שלומי ארדן

שלומי ארדן | מניות קטנות, חלומות גדולים

משקיע בשוק ההון מעל לעשור, בעל ניסיון עשיר כעורך דין בתחום חדלות הפירעון, הליטיגציה והתאגידים. בעל תואר ראשון במשפטים ותואר שני במינהל עסקים עם התמחות במימון מאוניברסיטת בר אילן. 

מנהל את קרן גידור ארביטראז' ואליו ודוגל בניתוח כלכלי עומק של חברות, תוך התמקדות במניות קטנות ומצוינות בשוק ההון הישראלי, במטרה להשיא תשואות גבוהות מהשוק באופן בטוח.

גילוי נאות:

אני עלול להחזיק בניירות ערך המוזכרים במסגרת הבלוג. האמור בבלוג אינו מהווה המלצת השקעה או המלצה לביצוע פעולה כלשהי ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ/שיווק השקעות ו/או ייעוץ/שיווק פנסיוני המתחשבים בצרכיו ובנתוניו של כל אדם.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker