לסחור עם הבאזז: המדד החדש יחשוף את גיימסטופ הבאה - אבל האם זה דבר טוב?

חברת תעודות הסל VanEck הנפיקה תעודת סל תחת הטיקר BUZZ – והחל ביום חמישי הקרוב יוכל כל משקיע באשר הוא לעקוב אחר המתרחש ברשתות החברתיות - מבלי להיות בהן בכלל

ירון שקדי
ירון שקדי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
סניף של גיימסטופ באיטליה
סניף של גיימסטופ באיטליהצילום: בלומברג

סגירת פערים

שוק ההון תמיד ידע לסגור פערי מסחר אל מול אלטרנטיבות שמצויות מחוצה לו. כך למשל, ידע שוק ההון לסגור את כל הפערים האפשריים אל מול קרנות הגידור וההשקעות האלטרנטיביות, שצמחו כמו פטריות אחרי הגשם בשנים האחרונות, והכל בעזרת הנפקת מוצרים חכמים ופשוטים, כמו קרנות סגורות (סחירות) ותעודות סל.

נראה שהפעם הגדיל שוק ההון לעשות כשהוא סוגר פער עצום אל מול הרשתות החברתיות והמרחב הווירטואלי – חברת תעודות הסל VanEck, בצעד שיווקי יוצא מגדר הרגיל, הנפיקה תעודת סל תחת הטיקר BUZZ – והחל ביום חמישי הקרוב יוכל כל משקיע באשר הוא לעקוב אחר המתרחש ברשתות החברתיות - מבלי להיות בהן בכלל.

הרעיון שמאחורי BUZZ הוא פשוט – המנפיק (VanEck) מפעיל אלגוריתם מבוסס AI, שסורק את כל הרשתות החברתיות הגדולות, לרבות פייסבוק, טוויטר, רדיט ואחרות. על פי המנפיק, האלגוריתם 'עובד' על כ-15 מיליון פוסטים ברחבי הרשת בחודש ומסנן לטובה רק 75 חברות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר, שמקבלות התייחסות חיובית, ומניותיהן ייכנסו לתעודת הסל על פי משקל שונה בהתאם למסת היחס החיובי אליהן ושווי השוק שלהן.

לכל מטבע יש כאמור שני צדדים – הצד החיובי של התעודה מעניק למשקיעים סוג של שקט נפשי מהתעסקות מסיבית בשיטוט ברשתות. האלגוריתם עושה את העבודה עבור המשקיע, והתוצאה הסופית היא מוצר דינמי ומאוד מעניין. הצד השני של המטבע עלול להיות בעייתי – מה אם האלגוריתם של BUZZ יתנגש עם אלגוריתם אחר – שייצר חדשות פייק-חיוביות, כמו למשל במקרה של גיימסטופ?

החדשות ה"חיוביות" שהיו ברשתות לפני כחודש היו יכולות לשבש לחלוטין את מנגנון האלגוריתם של BUZZ, משום שגיימסטופ היתה יכולה בקלות להיות בראש הרשימה בתעודת הסל, עם משקל קיצוני - הרי השווי שלה זינק על רקע ההתרחשויות ברשתות החברתיות, משווי של פחות ממיליארד דולר לפני כמה חודשים, לשווי של קרוב ל-40 מיליארד אך לפני כמה שבועות. BUZZ היתה מעניקה לגיימסטופ חשיפת יתר, וכולנו יודעים כיצד תיגמר החגיגה, אם לא עכשיו אז בעתיד הקרוב.

תקופה רגישה

לסחור עם ה-BUZZ יכולה להיות האסטרטגיה המנצחת של 2021, תודות לכוחה העולה של הרשת החברתית וההשתלטות שלה על השווקים הפיננסיים, תוך דיכוי של הניתוח הכלכלי הישן והטוב. קשה להעריך בשלב זה את עוצמת הרשת החברתית וההשפעות שלה על הדור הצעיר ואיך כל אלו ישפיעו בטווח הארוך על התנהגות השווקים הפיננסיים, אבל עם דבר אחד לא ניתן להתווכח – עם הסטטיסטיקה.

הסטטיסטיקה היא כלי שלא ניתן 'לעוות' אותו לאורך זמן, בטח לא דרך הרשת החברתית. כמה כלים סטטיסטיים מלמדים שאנחנו בתקופה רגישה יותר. הרי מה שמאפיין את מרבית מנהלי ההשקעות לאורך שנים זו ההתמקדות במצב הפיננסי של הנכסים הסחירים, תוך התבססות על מכפילי רווח ומאזנים בריאים. אלא שאלו תמיד מראים את התמונה בדיעבד, משום שדיווחי החברות הן תמיד לרבעון הקודם. רוצה לומר, שדיווחי החברות לא יכלו לצפות את מגפת הקורונה, ובאותה נשימה גם לא את ההתאוששות המהירה שלאחר הירידות החדות לפני שנה.

כלי סטטיסטי שאנו נעזרים בו לא אחת הוא הפער בין מספר המניות העולות אל מול היורדות במדדים המובלים – כך למשל בנאסד"ק, בכל פעם שהפער היה יותר מ-600 מניות (עיגולים אדומים) חלה נסיגה בשווקים, משום שזהו פער חריג המרמז על קניות יתר, כלומר המחירים בשוק יצאו מהערך הסטטיסטי ההיסטורי שלהם, וזהו איתות שמחייב זהירות. לפני כשבוע עמד הפער על 800, הרבה מעבר ל-600. במארס 2020, שיא המשבר, עמד הפער על מינוס 1,100 (עיגול ירוק ימני), וזה היה איתות לכך שהמחירים בשוק זולים בצורה משמעותית אל מול ההיסטוריה הסטטיסטית, וזהו היה איתות קנייה מובהק.

כלי סטטיסטי נוסף בודק את שיעור המניות מעל ממוצע 200 בנאסד"ק. מחיר מניה כלשהי, הנמצא מעל ממוצע 200, מלמד על מגמה חיובית ארוכת טווח, בעוד אם הוא מתחת לממוצע אזי המגמה היא שלילית. כעת (עיגול אדום ימני) עומד שיעור זה על 73%, וזוהי קריאה קיצונית למדי, בראייה היסטורית, משום שבכל פעם שמדד זה עולה אל מעבר ל-65%, מתרחש תיקון בשווקים או דשדוש העשוי להימתח כמה שבועות.

שני הכלים האלו עמדו במבחן המציאות לא אחת, כך שיש להם מובהקות חזקה, המצדיקה זהירות יתר. למען הסר ספק, לאחר 11 חודשים של עליות שערים במדדים בארה"ב, הרי שתיקון טכני, כזה או אחר הוא רק עניין של זמן. עומקו ועוצמתו אינם ידועים ויהיה קשה מאוד לתזמן אותו.

לא אחת אנו טוענים כי אין לאיש היכולת לתזמן את אותם תיקונים טכניים, וחבל לשלם עמלות של מכירה/קנייה וחוזר חלילה. ההיסטוריה הוכיחה לא אחת שמשקיעים שניסו לתזמן מהלכים כאלו בשווקים תמיד פיספסו את המהלך החזק ביותר של מדד מסוים. תחושת אי הנוחות שמרחפת כעת בשווקים היא אכן מוצדקת והיא מחייבת זהירות, אבל גם בעניין זה יש לבצע אבחנה לעומקם של דברים.

ללמוד מניסיון העבר

למודי ניסיון ממארס 2020, אז היתה פאניקה וחשש מעצם המגפה עצמה, הרי שכעת קיים פחד מפני תמחור יתר של הנכסים בשווקים. 2 המקרים שונים בתכלית האחד מן השני. כשבאים לנתח בועה מהי, צריך תמיד להשתמש בכלים קצת יותר מורכבים ומבוססים מאשר סתם להביט בגרף ולזרוק סיסמאות. בהקשר זה יש לבצע אבחנה מוחלטת בין 2 מונחים מרכזיים – תיקון טכני ובועת מחירים.

יציאת אוויר חם מהשוק לצורך המשך המגמה הראשית זה נורמלי ואף מתבקש - אין גרף ליניארי, ואחרי עשרות אחוזי עלייה חייב להיות תיקון טכני כזה או אחר כדי לצבור כוח חדש למהלך נוסף. בשורה התחתונה, בהסתכלות על המדדים, תיקון טכני מתבקש והוא יכול להימתח, מבחינת לו"ז, כמה שבועות. מה שהורג את המשקיעים ה"חלשים" זו תמיד התנודתיות – יום למעלה חזק ו/או יום למטה חזק. התנודתיות מציפה רגשות לא נוחים, ובנקודה זו עושים את הטעות הפטאלית ומבקשים לברוח מהשוק, ואז חוזרים חזרה כשמאוחר מדי. ב-s&p500, כמדד, אין יותר מ-10% נכסים (מניות) שהם בטריטוריה של בועה.

באשר ללחצים אינפלציוניים – קיים אכן חשש מעלייה במחירי הסחורות בכדי לגרור אינפלציה – נפט מעל 60 דולר (במארס 2020 עמד על מינוס 40 דולר) נחושת בשיא של 10 שנים וכו', אבל לאורך כל העשור האחרון, מחירי סחורות גבוהים לא מנעו משוק המניות להמשיך צפונה.

מדד מחירי הסחורות של גולדמן סאקס כבר היה ברמות הרבה יותר גבוהות בעשור החולף. מחיר הנפט ב-2014 כבר היה 110 דולר, אבל זה לא הביא להתפרצות אינפלציונית וגם לא עצר את מדדי המניות בארה"ב מלהמשיך צפונה. באשר לעליית התשואות באג"ח הממשלתי הדולרי ל-10 שנים – גם זו לא גררה ירידות שערים בין 2014 ו-2018 – אז עמדה התשואה על 2.5%-3%. התשואה הגבוהה גררה אמנם העלאת ריבית 2017, אבל גם זו לא עצרה את השווקים.

ולכן , כל עוד משווים את המחירים היום, במדדים המובילים, אל מול התנהגות היסטורית שלהם, בעבר, מול תשואות אג"ח עולות ולחצי אינפלציה – אין בועה, אבל תיקון שערים בהחלט יתכן ואף רצוי.

באשר לבועה - יש בהחלט כזו בנכסים שיצאו מכלל כל פרופורציה – אנרגיה ירוקה, אנרגיית מימן, טכנולוגיה בראשית דרכה או טכנולוגיה 'מתעוררת' שטרם הוכיחה עצמה. בכל אלו, לאחר שרבים מן הנכסים עלו ב-500% או 1000% - יש בהחלט בועה, ומאזורים אלו יש להתרחק. גם בהקשר זה יש לעשות הפרדה באשר למכפילי ההכנסות (לא הרווח) - השווקים יכולים לסבול בחלק מן הטכנולוגיות מכפיל הכנסות של 30, אבל מכפיל הכנסות של 50 וצפונה – צריך להישמר, כל שכן חברות שמונפקות דרך SPAC עם הכנסות של כמה מאות אלפי דולרים ונסחרות בשווי של מיליארדים - מזה צריך להתרחק.

בשורה התחתונה, יש להתרכז כעת רק בנכסים האמיתיים. לא לברוח, להחזיק, משום שלא ניתן לתזמן את התיקון, אשר יהיה ועומקו.

ירון שקדי

ירון שקדי | סודות מרצפת המסחר

ירון שקדי הוא מייסד ומנהל השקעות ראשי בחברת שקדי קפיטל בע"מ. לשעבר ראש דסק מחקר ארה"ב בקמליה קפיטל, מבית בנק ספרא. שקדי קפיטל הנה חברת השקעות, בעלת רישיון ניהול ושיווק מטעם הרשות לני"ע, והיא מתמחה בבנייה טקטית של תיקי השקעות המבוססת אסטרטגיה של שימור הון.

אין במאמרים משום המלצה לקנייה ו/או מכירה של ני"ע שונים לרבות אלו המופיעים בסקירות. כל העושה שימוש כלשהו בהמלצות החברה עושה זאת על אחריותו הבלעדית בלבד.

הכותב הוא בעל רישיון מספר 7670 לניהול תיקי השקעות.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker