תשקיעו כאילו המשבר כבר עבר

יש לא מעט פרשנים הצופים אפוקליפסה, ועכשיו, תוך אנלוגיה לשפל הגדול של 1929. העובדות בהחלט תומכות בחוזי השחורות – אנו נהיה עדים לעשרות מיליוני מובטלים בארה"ב (בלבד) ונחווה ירידה מהותית בצמיחה, בצריכה ובפנאי. אבל 1929? על סמך מה?

ירון שקדי
ירון שקדי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
וול סטריט בימי קורונה
וול סטריט בימי קורונהצילום: LUCAS JACKSON/רויטרס

ארה"ב כבר נכנסה בעבר לעוצר – ב-11 בספטמבר 2001. נפילת מגדלי התאומים באותו יום, לצד הפגיעה האנושה באגו של הענק האמריקאי, יצרה כאוס שחלש על סקטורים רבים בארה"ב ובעולם כולו. ההלם היה מוחלט – אובדן של יותר מ-3,000 אזרחים וחורבן של בירת הכלכלה העולמית - ניו יורק.

התחושות בעת ההיא היתה שלעולם לא ימריאו מטוסים, שחברות הביטוח לעולם לא יתאוששו , שהתיירות לא תחזור לצמוח ושהצריכה בארה"ב לא תחזור להיות מה שהיתה ערב הפיגוע. הבורסות בארה"ב נסגרו למשך שבוע - היתה זו הפעם השלישית בהיסטוריה שהשווקים בארה"ב נסגרו. שני המקרים שקדמו לכך היו בתחילת מלחמת העולם הראשונה ובמארס 1933 – ימי השפל הגדול.

רבים רואים במצב הנוכחי, שבו נגיף הקורונה משתק את כלכלת העולם לחלוטין, כדומה למה שקרה ב-2001. ברור שהמספרים כעת הם אחרים לגמרי. מספר הקורבנות גבוה הרבה יותר, והנזק הכלכלי הוא רחב יותר. ב-2001 הנזק הישיר לניו יורק בלבד היה 100 מיליארד דולר – תוצאה של פגיעה ישירה בחיי אדם ורכוש ופגיעה עקיפה – תיירות, תרבות ופנאי. כיום, הנזק בארה"ב כולה, כתוצאה מהנגיף, במונחי תוצר, צפוי להיות 30%-20%. תלוי את מי שואלים. 

התוצר האמריקאי הוא קצת פחות מ-20 טריליון דולר. בנק ההשקעות גולדמן זאקס צופה ירידה של 24% בתוצר בארה"ב במהלך הרבעון ה-2 של 2020, אך צופה גם התאוששות מהירה ברבעון 3 ו-4, כך שבסופו של דבר התוצר האמריקאי ייסוג ב-3.8% השנה. במונחי כסף, מדובר בצניחה של עד טריליון דולר בתוצר. לא כסף קטן כשחושבים על זה.

מיד אחרי פיגועי 11 בספטמבר, ובצו השעה, הקים הנשיא האמריקאי דאז, ג'ורג' בוש הבן, את המשרד לביטחון לאומי, תוך הקצאה מיידית של 100 מיליארד דולר למלחמה בטרור. בדומה לאז, כך גם היום, מדובר במלחמה שהאויב הוא בלתי נראה ומסתובב בינינו מבלי שנוכל לזהות אותו.

ב-2001 הסתכם התוצר של ארה"ב ב-10.5 טריליון דולר, ואותה הקצאה, בסך 100 מיליארד דולר, היוותה כ-1% ממנו. עזרת הממשל דאז הביאה להתאוששות יחסית מהירה בשווקים, אם כי הנחיתה שלאחר מכן נמשכה עוד כשנה, משום שהיו אלו הימים שלאחר התפוצצות בועת ההיי-טק; המשק האמריקאי עוד ליקק את הפצעים של התנפצות בועת הדוט.קום כשהגיעה הסכין של 11 בספטמבר.

3 הסימונים האדומים בגרף מייצגים את פיגוע 11 בספטמבר ב-2001, משבר הסאב פריים ב-2008 ומשבר הקורונה ב-2020. פיגועי 11 בספטמבר ומשבר הסאב פריים, כל אחד בשעתו, תפסו את הכלכלה האמריקאית בעיצומה של התכווצות מסוימת, ולבטח לאחר השיא בבורסה. נגיף הקורונה תפס את הכלכלה האמריקאית, ואת כל העולם, בשיא הפריחה, בשיא כל הזמנים בשווקים, ולכן, לא קיים מקרה דומה לכך בהיסטוריה, על מנת שנוכל להסיק ממנו קדימה.

ובכל זאת – בדומה ל-2001 ו-2008, גם הפעם, ללא עזרת הממשל האמריקאי, דברים לבטח לא יסתדרו. על הפרק עומד סכום אסטרונומי, בלתי נתפש כמעט, של 2 טריליון דולר כחבילת סיוע למשק. אם ב-2001 זה היה סיוע של 1% מהתוצר, וב-2008 זה היה 5% מהתוצר, הפעם זה 10% מהתוצר.

הממשל בארה"ב רואה את הנעשה ואיננו מקל ראש כפי שאולי נדמה. יש להניח, כפי שקרה ב-2008, שהסכום יגדל ואף יוכפל במידת הצורך. הפעם לא מדובר בחילוץ הבנקים הגדולים שעמדו ב-2008 על סף תהום, אלא בחילוץ האנושות כולה – הכספים מיועדים לכלל ציבור העובדים והחוסכים בארה"ב, ולכלל ציבור המעסיקים.

וול סטריט בימי קורונהצילום: Mike Segar/רויטרס

ממשל טראמפ, גם אם בתחילה נראה היה שפועל מתוך פאניקה, למד היטב את הלקח מ-2008, אז התעכב ממשל בוש בסיוע לבנקים, ואף למד את הלקח מ-1929, אז הממשל התערב בעיכוב של חודשים ארוכים. אותו סכום שאמור להיכנס למערכת הפיננסית אמור בראש ובראשונה לסתום את 'החור השחור' שיוצר העוצר בארה"ב. לאחר מכן, ובהתאם לתחלואה והעוצר, יוחלט מהו הצעד הבא.

אם לשפוט על פי ההיסטוריה, הצעדים של הממשל אמורים לעשות את העבודה, אם לא בטווח הקצר, אזי בטווח הארוך יותר. הפאניקה, שליוותה את השווקים לפני 10 ימים, היתה מובנת, אך ברמה שטרם נראתה. גם לריבית הדולרית האפסית אין משמעות בימים הקרובים, אבל תהיה לה השפעה ברגע שהעולם יצא מההלם ויבין שצריך להמשיך הלאה.

המכה הכפולה שקיבלו השווקים הפיננסים בחודש האחרון – האחת מנגיף הקורונה והשנייה ממלחמת מחירי הנפט בין הרוסים לסעודים, גררה כאוס אמיתי בשווקים.

אמנם מדד הפחד עומד כרגע על 57%, אבל בשיא הפאניקה בשבוע שעבר הוא עמד על 87% - בדומה לשיא הפאניקה במשבר 2008. הפחד משתק את כל המערכות ולרוב מוביל להחלטות פיננסיות שגויות. קחו למשל את מניית אקסון מובייל, ענקית הנפט האמריקאית, הנסחרת כעת ב-50% פחות ממחירה בתחילת 2020 – מניות החברה נסחרות בתשואת דיווידנד של 10%, כאילו אף אחד בעולם לא יעבור עוד בתחנת דלק. האם עד כדי כך ישתנה העולם? כמובן שלא. 

מחיר הנפט הטקסני הוא כ-20 דולר לחבית, כאילו חזרנו 2 עשורים אחורה, כשברור שהעולם לא נמצא שם - האוכלוסייה גדולה הרבה יותר, התעשייה נמצאת במקום אחר, הצריכה שלנו המריאה שחקים והטכנולוגיה מימשה את כל החלומות שלנו. אז למה מחיר חבית נפט הוא 20 דולר?

התשובה היא פאניקה, כאילו העולם לא יחזור לעולם להיות מה שהיה לפני כמה שבועות. יתרה מזאת – במחיר הנוכחי של הנפט, חייבות כל חברות התעופה בעולם, וכל גוף תעשייתי הנסמך על אנרגיה, לגדר את עצמו שנים קדימה, ליום שבו נחזור לשפיות, כדי לא להיפגע מהעלייה העתידית שתהיה בנפט - ותהיה כזו.

שבו בשקט, אין אסטרטגיה טובה מזו

חילוץ בסך 2.2 טריליון דולר משדר למשקיעים מסר מאוד ברור – "שבו בשקט, אנחנו נקנה הכל" – זוהי אסטרטגיית ההשקעות החדשה מאת הבנק הפדרלי בארה"ב, ועוד בריבית 0%. יש לא מעט פרשנים וחוזי נבואות שחורות הצופים אפוקליפסה, ועכשיו, תוך אנלוגיה לשפל הגדול של 1929. העובדות בהחלט תומכות בחוזי השחורות – אנו נהיה עדים לעשרות מיליוני מובטלים בארה"ב (בלבד) ונחווה ירידה מהותית בצמיחה, בצריכה ובפנאי, עד להודעה חדשה. אבל 1929? על סמך מה?

ליד המפולת של 1929 (סימון שמאלי), משבר הסאב פריים ומשבר הקורונה נראים 'גן ילדים'. אבל צריך להסתכל הפוך על הנתונים הללו – למרות ירידה של 90% במדד הדאו ג'ונס בשנות ה-30 במאה הקודמת, השווקים הפיננסים של 1929 הם 'גן הילדים' אל מול השווקים של היום.

מספר המשקיעים כיום בשווקים הוא עצום אל מול מספר המשקיעים ב-1929. גופים מוסדיים, קרנות פנסיה, קרנות נאמנות, חברות, פרטיים עתירי הון ושאר משקיעי תבל הם עמוד התווך של המערכת המשומנת כיום. ב-1929 היו מעט גופים שכאלו. השוק אז היה בחיתוליו, ללא תמיכת מערכות אוטומטיות המספקות נזילות כמו היום.

השווקים של היום מהנדסים את כלל האנושות, את כלל התעשייה הבנויה  על גיוס הון וצמיחה, כך ש-90% ירידה הוא לא מספר שניתן לקחת אותו בחשבון. כאמור, הפד והממשל למדו את הלקח.

העולם ישתנה? 

בטווח הקצר - כן, בוודאי. הדרך שבה אנחנו נפעל מעתה ואילך, כצרכנים, תשתנה בטווח הקצר, עם דגש על היגיינה. תצמח כאן תעשייה שלמה, חדשה, וייקבעו חוקים נוקשים והגבלות מרחיקות לכת. כל השינויים הללו יעלו כמובן כסף, אבל יצמחו כאן סקטורים אדירים, שיתפעלו ויאכפו את  אותן תקנות היגיינה, בדיוק כשם שסקטורים שלמים קמו לפני באג 2000 ואחרי פיגועי 11 בספטמבר.

ברוקרים בניו יורק ב–1929צילום: Hank Olen/NY Daily News Archive

קשה לנו לראות את זה היום, אבל זה יקרה, ועיקר הפוקוס, כמו תמיד, יהיה בסקטור הטכנולוגיה – החל מרובוטים שיצחצחו שווקי אוכל, מטוסים ובתי קולנוע, ועד למשקפיים מיוחדות, לזיהוי חיידקים ווירוסים. חדרי רחצה במלונות, חדרי כושר ובריכות ייהפכו לאוטומטיים. אסלה חכמה (קיימת כבר ביפן), כיור חכם וברז ללא מגע יד אדם. מי שלא יתאים את עצמו ימצא עצמו ללא לקוחות. כל אחד מאתנו יסתובב עם חיישן לבדיקת המזון שיקבל במסעדה, או לבדיקת מושב המטוס, וכל זה עד יעבור זעם, או עד שתימצא התרופה לנגיף.

הנגיף עצמו, שלא בכוונה, הקפיץ את תוכניות הלמידה מרחוק והעבודה מרחוק עשור קדימה. עוד בטרם ההתפרצות של הווירוס קבעו מחקרים שבתי ספר, כפי שאנחנו מכירים אותם כיום, ייעלמו בתוך 2 עשורים. והנה, הנגיף קיצר זאת בעשור שלם. כדי שכל מי שנמצא בבית יוכל לעבוד או ללמוד, ללא הפרעה באינטרנט, כל תעשיית הדור החמישי תזנק קדימה (5G). ייפרשו רשתות אלחוטיות מהירות ומסיביות שיצריכו אחסון רב, תוכנות סייבר מתקדמות יידרשו לכך, תקשורת ענן מהירה יותר וכמובן תעשיית השבבים והמחשבים הניידים תפרח. 

איפה השווקים נמצאים היום?

כשנשאל בשבוע שעבר וורן באפט, אופטימיסט מובהק, מה דעתו על המצב, הוא ענה שב-2008 המצב היה גרוע הרבה יותר. "המצב עכשיו", אמר באפט, שנכנס לבידוד מרצון, בשל גילו המופלג (89). "הוא מפחיד ברמה הבריאותית, שכן מדובר במגפה, אך ב-2008 המצב הפיננסי היה קשה יותר".

ב-2008, נזכיר למי ששכח, איבדו כ-50 מיליון אמריקאים את הבית שלהם, לאחר שקבוצת בנקאים מושחתת מכרה להם הלוואות שמראש לא ניתן היה לעמוד בהן. את אותן הלוואות לקחו הבנקאים, ומכרו לשאר חלקי העולם במעטפת פונזי, פירמידה. ב-2008 עמדו אנשים מחוץ לכספומט בדרישה להוציא כסף משום שהיה חשש אמיתי למערכת הבנקאית. בעשור שחלף, הרגולציה על המערכת הבנקאית העולמית היתה כבדה, כך שמצב הבנקים כיום הוא טוב יותר מכפי שהיה ב-2008.

וול סטריט בניו יורקצילום: ANDREW KELLY/רויטרס

משבר הקורונה מביא לתנודתיות גבוהה, כפי שהיתה ב-2008, משום שיש כאן פרמיית פחד נוספת, הנובעת כמובן ממצב תחלואה עולמי – פרמיית בריאות אם תרצו. אי הוודאות היא רבה. משבר הקורונה והעוצר העולמי יוצרים מיתון עמוק ברווחיות החברות בטווח הקצר, בגלל עצירה מוחלטת בשרשרת האספקה, החל מעובדים ועד ייצור, אבל המאזנים של החברות, לבטח הגדולות, נותרו יציבים.

לאור הירידות החדות בשווקים, ועל רקע אי הוודאות, האם נוצרו הזדמנויות?

ממבט פונדמנטלי, מכפיל הרווח של s&p500 עומד כעת על 15.4. זהו מכפיל הנמוך מממוצע 5 השנים האחרונות, אך גבוה מהממוצע של 10 השנים האחרונות.

הבעיה במודל מכפיל הרווח כרגע היא שטרם ראינו את מרבית החברות בארה"ב מוציאות אזהרות רווח. פגיעה ברווחיות תהיה ללא כל צל של ספק, הרי המדד משקף זאת, תוך ירידה של 25% מרמות השיא. כלומר, נכון לרגע זה, השווקים מתמחרים פגיעה של 30%-25% במצב החברות. זהו מספר גבוה כמובן, אבל עד שלא נדע את האימפקט המלא, יהיה קשה מאוד לתמחר את החברות על בסיס מודל כלכלי בלבד, לבטח כל עוד נשמר העוצר העולמי.

ההמלצה הטובה ביותר היא לפעול על בסיס אסטרטגיית היום שאחרי – להתנהל כאילו עברנו את המשבר, תוך ידיעה שאנחנו רק בעיצומו. הכוונה היא לחפש את ההזדמנויות של הבוקר שאחרי – מהם הסקטורים שהעולם לא יוכל בלעדיהם, גם אם המשבר יימשך עוד כמה חודשים – טכנולוגיה, עם דגש על אינטרנט וקניות באונליין, וכמובן מזון ובריאות.

ירון שקדי

ירון שקדי | סודות מרצפת המסחר

ירון שקדי הוא מייסד ומנהל השקעות ראשי בחברת שקדי קפיטל בע"מ. לשעבר ראש דסק מחקר ארה"ב בקמליה קפיטל, מבית בנק ספרא. שקדי קפיטל הנה חברת השקעות, בעלת רישיון ניהול ושיווק מטעם הרשות לני"ע, והיא מתמחה בבנייה טקטית של תיקי השקעות המבוססת אסטרטגיה של שימור הון.

אין במאמרים משום המלצה לקנייה ו/או מכירה של ני"ע שונים לרבות אלו המופיעים בסקירות. כל העושה שימוש כלשהו בהמלצות החברה עושה זאת על אחריותו הבלעדית בלבד.

הכותב הוא בעל רישיון מספר 7670 לניהול תיקי השקעות.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker