העשור הבא נפתח בפסימיות שיא - ואלו בשורות טובות

שוק ההון בכלל, ומדדי המניות בארה"ב בפרט, הם לא טיול בקניון – תג המחיר, המופיע על המוצרים בשוק ההון, לצורך העניין במניות, משקף את מחיר השוק. אם יש קונה המוכן לרכוש מניה במחיר שיא, ומולו יימצא מוכר, אז יש עסקה

ירון שקדי
ירון שקדי
וול סטריט
בניין הבורסה בניו יורקצילום: Patrick Sison/אי־פי
ירון שקדי
ירון שקדי

מרבית הפעילים בשוק ההון חווים פחד גבהים, בכל פעם שהשווקים, בעיקר בארה"ב, שוברים שיא אחר שיא, בדרך לעשור רצוף של עליות שערים. התחושה בקניית מניה או מדד במחירי שיא, מזכירה תחושה המלווה עמידה על קצהו של צוק גבוה, כי הרי יותר גבוה מזה כבר לא יכול להיות.

האינסטינקט הספציפי הזה, המלווה משקיעים מאז שחר ההיסטוריה, מפיל רבבות פעילים שמפספסים מהלכים של פער בעשור ואף מעבר לכך. בכל הקשור לשווקים בארה"ב, האינסטינקט הזה מוטעה. לחשוב ששיא חדש הוא הפסגה האולטימטיבית של השוק ולברוח ממנו כמו מאש הוכיחה עצמה כחשיבה לא נכונה בעשור האחרון.

שוק ההון בכלל, ומדדי המניות בארה"ב בפרט, הם לא טיול במרכז מסחרי או בקניון – תג המחיר, המופיע על המוצרים בשוק ההון, לצורך העניין במניות, הוא לא 'עבודה בעיניים', כי אם מחיר השוק. אם יש קונה המוכן לרכוש מניה במחיר שיא, ומולו יימצא מוכר, אז יש עסקה. במאה השנים האחרונות קבע מדד הדאו ג'ונס 1,350 שיאים חדשים, 13 שיאים חדשים בכל שנה בממוצע.

1,350 שיאים

התנהלות מדד הדאו, מאז ראשית האלף החדש, בהחלט מלמדת על מחזוריות – מה שהיה הוא שיהיה. בנטרול דיווידנדים, עלה מדד הדאו ב-20 השנים האחרונות ב-143%, ממוצע של 7% לערך. אלא שלא כל המשקיעים נהנו מתשואה שכזו לאורך השנים הללו, משום הפחד שקינן בהם בכל פעם שהמדד שבר שיא חדש, באומרם "נחכה למימוש הגדול ואז ניכנס", וכך, פיספסו למעשה את התמונה המלאה.

במרחק נגיעה מרף 30,000 הנקודות עולה השאלה המתבקשת – מה יהיה בעשור הבא?

מטבע הדברים, ועוד לפני שנעסוק בהיבט הפונדמנטלי של המשוואה, מספרים עגולים תמיד משכו את המשקיעים פנימה לתוך השוק. למען הסטטיסטיקה - הדאו אמנם פרץ את רף 10,000 הנקודות בגאות של סוף 1999, אך לא הצליח להתנתק במלואו מרמה זו. לרף 20,000 הנקודות חיכו המשקיעים 17 שנים. רק ב-2017 נפרצה רמה זו, והנה, לאחר 3 שנים בלבד, עומד הדאו בפני רף 30,000 הנקודות.

פסימיות בשיאה

לאורך כל ההיסטוריה, מהלכי עליות ארוכים בשווקים יצאו לדרך בשיא הפסימיות, ומפולת תמיד התרחשה בשיא האופוריה. תמיד! בשבוע האחרון נשאלו עשרות מנהלי השקעות, מהבכירים בעולם הפיננסי, אלו המנהלים טריליוני דולרים, מה יקרה להערכתם ב-12 החודשים הקרובים, עם תחילת העשור הבא – רק 27% מהם חושבים שהמדדים בארה"ב יעלו בשנה הקרובה – זוהי הפסימיות הגבוהה ביותר ב-20 השנים האחרונות.

כל משקיע, באשר הוא, יכול לפרש את הנתון הזה כראות עיניו כמובן, אבל על פי ההיסטוריה, ועל פיה בלבד, טרם נאמרה המלה האחרונה בשווקים.

בשווקים הפיננסים, בכל נקודת זמן יש מקום לדאגה. תמיד ניתן למצוא נתון רע אודות השווקים והתנהלותם, ובכל רגע נתון יכול להופיע ברבור שחור ולטרוף את כל הקלפים והשווקים. מדד נאסד"ק, המכיל את כל מניות הטכנולוגיה הגדולות בעולם, הניב תשואה נמוכה משמעותית מאשר מדד הדאו ג'ונס, למרות שהתחושה היא הפוכה. ב-20 השנים האחרונות עלה נאסד"ק ב-88% בלבד, אל מול 143% בדאו ג'ונס.

מטבע הדברים, ההבדלים בתשואה הממוצעת של 2 המדדים, נובעים מהרוטציה שמבצעים המשקיעים לאורך 20 השנים האחרונות – הדאו נחשב יותר דפנסיבי, הוא מספק 'ערך' (VALUE) - הוא מחלק יותר דיווידנד והתחושה היא שניתן 'לישון אתו טוב בלילה'.

נאסד"ק משקף צמיחה (GROWTH), תנופה וטרנדים. לאחר מפולת 2008, ולאורך כל העשור האחרון, המשקיעים נהפכו לדפנסיביים יותר בהשקעות שלהם, והדבר בא לידי ביטוי בסלידה המתמשכת של משקיעים רבים מהראלי של העשור האחרון, עד כדי שלניתן לו הכינוי –'הראלי השנוא ביותר בהיסטוריה'. זאת משום שמשקיעים רבים, גם לאחר עשור, לא הצליחו לצאת מההלם של משבר 2008.

הציפיות לעשור הבא נמוכות מאוד. בנקים גדולים צופים תשואה נמוכה על הכסף, ויש אפילו מי שחושבים על ירידות חדות, כמו ברידג'ווטר, קרן הגידור הגדולה בעולם, שהימרה על כך בכמיליארד דולר. הצפי לגידול ברווחי החברות בארה"ב הוא מזערי, ותמיד מרחפת מעלינו עננת המיתון. למען הסר ספק – בכל רגע נתון יכולים השווקים לרדת ב-20% מכל סיבה שלא תהיה, בדיוק כמו שקרה לפני שנה בדיוק, אלא שעל רקע הפסימיות הגבוה השוררת כרגע, קשה מאוד לראות מהלך ירידות עמוק מזה.

מסך המציג עליות במדד דאו ג'ונס
מסך המציג עליות במדד דאו ג'ונסצילום: Richard Drew/אי־פי

אז איך השווקים עדיין עולים?

רק לפני כמה ימים התבשרנו על עסקת רכישה ענקית בקרב סקטור הברוקרים בארה"ב - צ'ארלס שוואב הציעה לרכוש את אמריטרייד בסכום של 26 מיליארד דולר. הרכישה, אם תאושר, תיצור מפלצת החולשת על כ-5 טריליון דולר נכסים של לקוחות/משקיעים. 2 המניות של החברות הללו חוו ירידות שערים בשנה האחרונה, עד להודעה, בגלל התחרות העזה בסקטור.

איך זה קשור? 2 החברות הודיעו על 0% עמלה בקנייה או מכירה של תעודות סל. המשמעות היא שמשקיעים רבים יובילו טרנד חזק יותר בתעשיית תעודות הסל בתקופה הקרובה, והלוא תעודות הסל זה השוק עצמו.

מאז תחילת השנה נכנס לתעודות הסל בארה"ב סכום של 250 מיליארד דולר. בהנחת תיק 'מאוזן' (המקובל בארה"ב), משמע 50% אג"ח ו-50% מניות – אזי שסכום של 125 מיליארד דולר נכנס לתעודות הסל וישירות לשווקים עצמם, מה שממשיך ודוחף את המדדים כלפי מעלה, תוך דגש מרכזי על המניות 'הכבדות', הגדולות, שיש להן משקל גבוה יותר, וכל זה כאמור, על רקע פסימיות שיא.

הרוטציה, כאמור, בין מדד דפנסיבי יותר לאגרסיבי יותר, תלך ותדעך להערכתנו, עם הזמן, לטובת מדד נאסד"ק, משום שמניות הצמיחה הידועות – למשל אפל, אמזון או פייסבוק, נהפכות לחברות ערך, ויש לחלקן ייצוג ב-2 המדדים, כך שכמו שרף 30,000 הנקודות הוא מגנט עבור מדד הדאו, רף ה-10,000 נקודות קורץ יותר עבור מדד נאסד"ק.

ירון שקדי

ירון שקדי | |סודות מרצפת המסחר

ירון שקדי הוא מייסד ומנהל השקעות ראשי בחברת שקדי קפיטל בע"מ. לשעבר ראש דסק מחקר ארה"ב בקמליה קפיטל, מבית בנק ספרא. שקדי קפיטל הנה חברת השקעות, בעלת רישיון ניהול ושיווק מטעם הרשות לני"ע, והיא מתמחה בבנייה טקטית של תיקי השקעות המבוססת אסטרטגיה של שימור הון.

אין במאמרים משום המלצה לקנייה ו/או מכירה של ני"ע שונים לרבות אלו המופיעים בסקירות. כל העושה שימוש כלשהו בהמלצות החברה עושה זאת על אחריותו הבלעדית בלבד.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ