שיעור בהיסטוריה והישרדות: כשגאוני וול סטריט ירדו למחתרת - סודות מרצפת המסחר - הבלוג של ירון שקדי - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שיעור בהיסטוריה והישרדות: כשגאוני וול סטריט ירדו למחתרת

החודש הנוכחי עתיד להיות אחד מחודשי מאי הקשים בעשור האחרון. הפסגה הכפולה שיצרו המדדים בארה"ב, אחרי שחזרו לרמות השיא שלהם מספטמבר 2018, היא פסגה שהמשמעות היא שמיכל הדלק ריק כרגע

7תגובות
וול סטריט
AFP

תולדות הנזילות

באוקטובר 1987, לאחר יום שני השחור המפורסם, צנח מדד דאו ג'ונס ב-23%. נגיד הפדרל ריזרב בשעתו, אלן גרינספן, שבר הבלגה בת 74 שנים, ולראשונה מאז 1913 החליט להתערב בנעשה בשווקים, להרגיע אותם, ורמז שהפד יספק נזילות גבוהה לכל דורש, ושאין מה לדאוג.

במלים אחרות – "נדפיס לכם כסף", כדי שהמוסדיים, בעיקר הבנקים הגדולים, יחזרו לרכוש מניות ויגרמו לשוק המניות להתאושש. וכך, ברגע אחד, הפך הפדרל ריזרב מבנק מרכזי לעסק לכל דבר ועניין – 'תמיכה בשוק המניות בע"מ'. באותה שנה היווה שוק המניות בארה"ב 66% מסך הכלכלה האמריקאית, בעוד סך שווי נכסי משקי הבית היווה 370% מסך התוצר.

תולדות החילוץ

לאורך שנות ה-90 של המאה הקודמת, סבלו השווקים הפיננסיים מתסמונת משבר השוק האסייתי. בכל פעם ששוק אחר היה נקלע למשבר, בדרך כלל על רקע חובות עצומים ופיחות חד במטבע, נחלצה קרן המטבע הבינלאומית (IMF) להציל אותו.

חילוץ תאילנד עלה לקרן 20 מיליארד דולר. המשבר בתאילנד השפיע על סינגפור, אינדונזיה, הפיליפינים ועד לדרום קוריאה. חילוץ מדינות אלו עלה עוד כ-40 מיליארד דולר. על רקע משבר זה, והחילוצים בצדו, החליטה רוסיה בקיץ 1998 לבצע פיחות מסיבי ברובל ותספורת 'מארינס' לחוב שלה. מהלך זה תפס את  קרן הגידור LTCM המפורסמת (long term capital management), בצד הלא נכון של המטבע, כך שהמהלך הרוסי מחק בן לילה סך של 4.4 מיליארד דולר נכסים (מתוך 4.7 מיליארד) של הקרן.

אלן גרינספן
Bloomberg

כ-20 בנקים אמריקאים היו חשופים לנפילה של LTCM - ג'יי.פי מורגן, מריל לינץ', בר סטרנס, ליהמן בראדרס, מורגן סטנלי וגולדמן זאקס. באישון לילה, הרחק מעין הציבור, חילץ הפד את הבנקים הללו. היה זה ה-bail out הראשון בעת המודרנית.

LTCM נמחקה כמובן, ואתה נעלמה כל אגדת 'הגאונים' של וול סטריט בשעתו. מאמרים רבים נכתבו לאחר נפילה זו, כמו גם ספרים רבים, ביניהם when genius failed (רוג'ר לווינסטיין) שהנו ספר חובה לכל מנהל השקעות, המתאר את שרשרת האירועים ותאוות הבצע של מנהלי קרן הגידור באותה תקופה.

באג 2000

גאוני וול סטריט ירדו למחתרת ופינו מקומם לענקי החיתום של 2000-1999. כל חברה אמריקאית שקיבלה תעודת התאגדות בשנים הללו, וששמה הסתיים במילה דוט.קום, יצאה להנפקה. החתמים הנפיקו אוויר, תוך זריעת פחד 'יום הדין', הלא הוא 1 בינואר 2000, וממש שיכנעו את כל עולם התעשייה שאי מוכנות לבאג 2000 דינה מוות עסקי. בשיא בועת ההיי-טק הגיע סך שווי השוק האמריקאי הסחיר, מדד WILSHIRE 5000,  ל-150% מהתוצר (!) וסך נכסי משקי הבית ל-450% מהתוצר.

שוק זול

הבועה שהתפוצצה מוטטה את מדד נאסד"ק, שירד בכ-80%, והמשק האמריקאי צלל למיתון. לא הרבה זוכרים – אמזון, שהונפקה ב-1997, בשווי של 440 מיליון דולר, ירדה בכ-90% במהלך משבר זה, וספקות רבים עלו באשר לתוחלת העתידית של החברה.

המשבר חייב את אותו אלן גרינספן, עדיין נגיד הפד, להוריד את הריבית הדולרית לכדי 1% למשך 3.5 שנים. באותן 3.5 שנים יצאו 'גאוני וול סטריט' ממדבר הקרח שבו שהו חצי עשור, ומכרו לעולם נכסים שאיש לא ידע לתמחר אותם.

ב-2004, כשהחל גרינספן להעלות חזרה את הריבית, הוא יצר את התשתית להתפוצצות בועת הסאב פריים הידועה. כשסך נכסי משקי הבית הגיע לסך של 500% מהתוצר, וכשהריבית הדולרית הגיעה ל-5.25% התפוצצה הבועה והשווקים צללו 60% תוך יצירת משבר נזילות עצום, לצד חוסר אמון מוחלט במערכת הבנקאית.

בנקודת השפל של המשבר, חורף 2009, הגיע סך שווי השוק האמריקאי לכדי 53% בלבד מהתוצר. או אז, בהצהרה מפורסמת שלו, יצא וורן באפט להגנת השוק האמריקאי, תוך שהוא 'בורא' את אינדיקטור באפט המפורסם, וטען שהשוק האמריקאי הוא 'הזול ביותר מזה דור שלם'.

באפט צדק בשעתו, שכן השוק תומחר בחסר. על פי אינדיקטור זה, הנראה לעיל, יחס של 0.8 בין שווי השוק המצרפי לסך התוצר הוא קו פרשת המים – לרוב, יחס מעל 1 מרמז ששוק המניות יקר, ויחס של 0.7 מרמז על הזדמנות. לדעתנו, נקודת האיזון הרצויה של אינדיקטור באפט, נכון לרגע זה, היא יחס של 1.2 שווי שוק לתוצר, והמשמעות היא, שבשלב ראשון, יש לשווקים בארה"ב עוד מקום לרדת.

 אבי תוכנית הרכישות העצמיות

במהלך משבר הסאב פריים, קיזז הפד את הריבית הדולרית לכדי 0%, ושמר אותה כך 9 שנים. הפד הוא אבי תוכנית הרכישות העצמיות של וול סטריט – במשך המשבר רכש הפד מהבנקים, אותם בנקים שהסתבכו עם LTCM, סך של כמעט 4 טריליון דולר נכסים רעילים, ובתמורה פיזר כסף לשווקים. בפועלו, התיר הפד את הרסן, ויצר מפלצת בעלת ארבעה ראשים:

■ ערכו של שוק המניות האמריקאי פי 1.45 מהתוצר;

■ נכסי הנדל"ן בארה"ב, כך אומרים פרשנים, גבוהים בכ-35% מערכם האמיתי;

■ שוק החוב בארה"ב, אך לא רק, נמצא במקום שבו ממשלות מקבלות כסף כדי להלוות כסף, כמו במקרה של גרמניה, שבה תשואת האג"ח הממשלתי הגרמני הוא שלילי;

■ בשל שווי נכסי שוק המניות ושוק הנדל"ן בארה"ב, סך שווי משקי הבית בארה"ב הוא פי 5.4 מהתוצר.

אינדיקטור באפט, נכון לתחילת מאי, שני רק ליחס שהיה בבאג 2000 (1.5 מהתוצר). כשהיחס נמוך, כפי שמתבקש, הכלכלה מובילה את שוק ההון, ורצוי שלעולם לא להפך. כששווי משקי הבית ביחס לתוצר הוא סביר, המשמעות היא שהשוק הריאלי הוא בריא, לא מנופח.  יחס כה גבוה כיום הוא תוצר של הדפסת כסף וחילוצים היסטוריים, שהצטברו האחד על השני, וכך, כשעיקר נכסי משקי הבית הם מניות ונדל"ן במחירים גבוהים, כל האטה, תהיה אשר תהיה, במיוחד על רקע מלחמת הסחר כעת עם סין, אבל לא רק היא – כל האטה, עלולה ליצור סחרור בשווקים והדרדרות מהירה והרסנית.

פסגה כפולה

הישרדות בכל מחיר

כפי שאנו טוענים כבר שבועות רבים, לרבות אזהרות חוזרות ונשנות, מאי לא איכזב, וכמיטב המשפט Sell in May and go away, זה הולך להיות אחד מחודשי מאי הקשים בעשור האחרון. הפסגה הכפולה שיצרו המדדים בארה"ב, אחרי שחזרו לרמות השיא שלהם מספטמבר 2018, היא פסגה שיש לה משמעות רבה ביותר, לבטח על רקע יחסי השוק ומשקי הבית לתוצר. המשמעות היא שמיכל הדלק ריק כרגע. אין אוויר בחדר.

בכירי המשק בארה"ב מודעים היטב לסיכון הגלום כרגע בשווקים, לרבות העומד בראשם – טראמפ. ארה"ב לא לבד בתמונה המסובכת הזו. לסין, שנמצאת במאבק ראש בראש בארה"ב במלחמת הסחר הנוכחית, יש 40 טריליון דולר חובות. אפצ'י אחד קטן בצמיחה שלה עלול לדרדר את הכלכלה הסינית למקומות שאנו לא מכירים.

ביפן, בעלת הברית הנוכחית של ארה"ב בכסת"ח החובות, נמצאת בספירלה בפני עצמה – הבנק היפני המרכזי (BOJ) ממשיך בתכנית רכישת המניות שלו כבר חודשים ארוכים. ה-BOJ מחזיק כיום 50% משווי השוק היפני ולא פחות מ 85% מסך שווי תעודות הסל בשוק היפני.

לדעתנו השוק היפני נמצא במגמת הלאמה ברורה, לצד הדפסת כסף כמובן, וכל נסיגה מתוכנית זו, קלה ככל שתהיה, תיצור וואקום אדיר בשוק היפני, עד כדי יום שני אדום נוסח ארה"ב. כולנו תקווה שתסריט זה לא יתרחש, אבל אם כן, הירידות של 1987 עשויות להיראות כמו שוק שורי.

כיוון שוול סטריט עסוקה פחות בכלכלה ויותר ברכישות עצמיות, פחות ברווחיות ויותר בהישרדות, אנחנו חוזרים על ההמלצות הקודמות שלנו – חייבים לשנות אסטרטגיה ולהיות יותר נזילים. ההזדמנויות יגיעו, אבל כרגע, למדדים בארה"ב יש עוד מקום לאן לרדת.

הרשמה לניוזלטר

כל הסקירות בזירת הניתוחים של TheMarker - בתיבת המייל שלכם

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

מטוסי 737 חונים במפעל בואינג

להלאים את בואינג? זה כבר לא בשמיים

הלאמת בואינג עדיין רחוקה, אבל ההסתברות לכך כבר אינה אפסית — והדבר לא נמצא בשליטת החברה ■ הבעיה הגדולה של בואינג היא ברצפת הייצור: יש לה מחויבות לעובדים ולספקי משנה, כך שהיא מייצרת בכל חודש 40 מטוסי 737 מקס בעלות של 50 מיליון דולר למטוס

גרף השקעה

הצלחה בהשקעות חבויה בהבנה ולא בפיזור

השקעה במניות איננה מדע מדויק. תמיד צריך פיזור מינימלי, אולם התוצאה הסופית לא תלויה בפיזור אלא בממוצע ההצלחות לעומת ממוצע הכישלונות ■ קחו לדוגמה את S&P500, מדד המפוזר על פני 500 המניות המובילות בעולם, ועדיין ב-2009-2007 השלים המדד ירידה של 50%

כתבות שאולי פיספסתם

*#