אחרי האפס הנוסף של אפל: נביאי הזעם כבר חוזים את קץ השווקים - אבל אין לזה שום הצדקה - סודות מרצפת המסחר - הבלוג של ירון שקדי - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אחרי האפס הנוסף של אפל: נביאי הזעם כבר חוזים את קץ השווקים - אבל אין לזה שום הצדקה

בשנות ה-80 היתה IBM האחראית הבלעדית לזינוקים במדד S&P500. בשנות ה-90 תפסה את מקומה מיקרוסופט, בשנות ה-2000 היתה זאת אפל. השאלה היא לא אם תהיה חברה אחרת שתיקח את ההובלה, אלא מי זאת תהיה

15תגובות
מימין: סטיב ווזניאק, ג'ון סקאלי וסטיב ג'ובס עם מחשב של אפל, 1984
Sal Veder/אי־פי

באביב 2012 פורסם בפורבס מאמר, שחקוק היטב בזיכרוני, שכותרתו היתה "5 סיבות שמניית אפל היא בועה". עיקר המאמר סבב על הסטטיסטיקה, שהיא נכונה אגב, שהצלחה מטאורית, של כל חברה, כמו אפל, איננה יכולה להחזיק מעמד לאורך שנים ארוכות. להלן 5 הסיבות שקרו בזמנו למכור את מניות אפל:

1. סטיב ג'ובס נפטר אותה שנה, ובודדים המקרים בהיסטוריה שדרכו של 'גאון' המשיכה עם 'גאון' אחר.

כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

2. אפל היא חברת צעצועים בסופו של דבר (a toy company), וחנות צעצועים לא יכולה להיות חברה שתוביל את העולם.

3. המשקל של אפל במדדים היה גבוה מדי. חייבים לפזר את תיק ההשקעות.

4. הגרף 'צעק' למכור.

5. כשנהגי מוניות מדברים על מנית אפל בנסיעה, זה סימן שהסוף קרוב.

מניית אפל שילשה

עם יד על הלב, כל אחת מהסיבות שצוינו לעיל, היתה נראית בשעתו מוצקה על מנת לקבל החלטה ולמכור את מניות אפל. אלא שהיום, ובדיעבד כמובן, מי שמכר את מניות אפל בשעתו פיספס מהלך של עד פי 3 על ההשקעה, כי מניות החברה זינקו ב-6 השנים הללו ממחיר של 70 דולר ל-210 דולר.

לפני כ-10 ימים הרגישו משקיעי תבל את ה-0 הנוסף מימין לשווי השוק של אפל. משווי שוק בן 12 ספרות נהפכה אפל לבעלת שווי שוק בן 12 אפסים והספרה 1 לפניהם. באותו רגע 'נולדו' כל הספקולציות והקונספירציות סביב האירוע המכונן.

מאות פרשנים, כלכלנים, בנקאים ונהגי מוניות יצאו בקריאות קולניות שהנה הגיע יום הדין. היעד של 0 נוסף הושג, ומכאן ואילך צריך לקנות פופקורן כי סרט האימה מתחיל והשווקים עתידים ליפול. בזה אחר זה יוצאים כעת פרשנים ומציגים את אותן 5 סיבות, למעט טים קוק, שייבדל לחיים ארוכים, הקוראים למכור לא רק את אפל, אלא את כל השוק בכלל ומניות הטכנולוגיה בפרט.

גם היום, כמו אז, הסיבות נראות מבוססות בהחלט, כששיחת היום בכל מקום היא אפל ואמירות כמו "עד לאן היא יכולה לעלות?", או "מה היא יכולה עוד להמציא?" נשמעות. אין בית קפה אחד בעולם, או סלון משפחתי שבו לא נשאלת שאלת התם "ראית את אמזון?"

חנות אפל בניו יורק
LUCAS JACKSON/רויטרס

תנו למספרים לדבר

לאחר ש-91% מהחברות ב-S&P500 דיווחו על תוצאות הרבעון ה-2 של 2018, עולה תמונה ברורה – 79% מהחברות דיווחו על רווחיות טובה יותר מהציפיות. אבל לא שורת הרווח היא שמעניינת אותנו בדו"חות Q2, אלא דווקא שורת המכירות, שכן לאחר תוכנית המס של טראמפ ניתן היה לצפות שהרווחיות תעלה, ולכן, קצב המכירות ברבעון שחלף הוא חשוב יותר, כפי שברבעון הבא נרצה לבדוק כיצד מכסות היבוא של טראמפ ישפיעו על התוצאות.

משקל 6 החברות שבטבלה להלן מהווה כשישית מסך כל המדד. בנוסף, לאמזון מכפיל רווח תלת ספרתי של 150, וגם לנטפליקס מכפיל רווח תלת ספרתי של 160 בקירוב. החוב הכולל של 6 החברות לעיל קרוב ל-600 מיליארד דולר, שחלקו יועד, ומיועד, לרכישות עצמיות. לכך יש להוסיף זינוקים של עשרות אחוזים בשערי המניות בשנה האחרונה, במיוחד אמזון ונטפליקס, אופוריה בקרב נהגי המניות ועמק הסיליקון, ותקבלו את השוק השורי הארוך ביותר זה עשרות שנים. אז מה פלא שאותן 5 סיבות צצות להן שוב ושוב בימים ובשבועות האחרונים?

אפל בראש

מאז 2012, עת קרא פורבס למכור את מניות אפל מהסיבות שהוזכרו לעיל, חלפו כאמור 6 שנים חיוביות ביותר בשווקים בארה"ב. בקלות ניתן היה למנות לאורך התקופה כמה סיבות שבגינן אמור היה השוק ליפול: משבר החובות באירופה; משבר הנפט בשלהי 2015; הברקזיט בקיץ 2016; הבחירות בארה"ב ומדיניות הבידול שבאה לאחר מכן; מלחמת הסחר בין ארה"ב, סין ואירופה שהחלה באביב האחרון; המשקל של 6 החברות במדד הללו הוא עצום; כי רמת המכפילים בכמה חברות היא בטח טעות הקלדה; כי הגרף 'צועק' למכור.

כל אחת מהסיבות שהוזכרו כאן, כל אחת בשעתה, יכולה כשלעצמה להוות סיבה מספיק מוצדקת על מנת להפיל את השווקים בארה"ב באחוזים ניכרים, אבל זה לא קרה, מאותן סיבות שזה לא קרה ב-2012: ציבור המשקיעים ממשיך לתת אמון בחברות הללו, ויש היום יותר כסף פנוי מאשר היה ב-2012.

יתרה מכך – בניגוד לבועה המפורסמת של שנת 2000, אז למכפילי הרווח לא היה קשר כלכלי לפעילות החברות, הרי שהיום כל משקיע באשר הוא מרגיש ממש חלק מהחברה שבה הוא השקיע. משקיעי אפל באמת משתמשים באייפון, או כל מכשיר אחר שהיא מייצרת. כולנו משתמשים בחלונות של מיקרוסופט, במנוע החיפוש של גוגל, אין משקיע אחד באמזון שלא רכש משהו דרך פלטפורמת המסחר שלה, לרוב משקיעי פייסבוק יש פרופיל וציבור גובר והולך מתחבר לנטפליקס.

במלים אחרות – היום, יותר מאי פעם, העולם הגדול הוא זה המתדלק את החברות, שלא כמו ימים עברו, שבהם בנקאים מעונבים ומרופדים 'ניפחו' את השווקים ללא כל פרופורציה, על מנת להרוויח את הבונוס השנתי שלהם, כפי שקרה ב-1929, 1987 ו-2008.

ביל גייטס
Bloomberg

הטכנולוגיה מעולם לא היתה במקום טוב יותר

באמצע שנות ה-80 היה משקלה של מניית IBM כ-6.3% במדד S&P500, שיא במונחי משקל במדד. IBM היתה אחראית בלעדית באותן שנים לזינוקים במדד, כשרק הצבא, חברות גדולות בעולם ומקורבים בלבד השתמשו במחשבים ובשירותים של החברה. מניות IBM עלו פי 4 במהלך שנות ה-80. יתרה מכך, מי שהחזיק במניות החברה מ-1980, עד בועת ההיי-טק של 2000, הרוויח פי 20 (!!!) ופי 30 עד לכתיבת שורות אלו. זאת לצד אובדן ההגמוניה שלה בשווקים, כלומר, IBM לא היתה בשום שלב נחלת הציבור כולו, אלא חלקו הקטן במקרה הטוב, בניגוד לענקיות של היום, שהן לחלוטין נחלת הכלל.

שומרת על הצמרת

את מקומה של IBM של שנות ה-80 תפסה מיקרוסופט של שנות ה-90. בשיאה דאז, ערב מפולת 2000, היוותה מיקרוסופט כ-5.5% ממשקל S&P500. המניה נסחרה במכפיל 57, לעומת 50 היום (ומכפיל 28 עתידי). המניה אכן קרסה, יחד עם כל השוק, במהלך קיץ 2000. אבל שוב – מי שהתמיד והחזיק את המניה, מאז ראשית שנות ה-90 ועד היום, הרוויח פי 275 על השקעתו.

גוגל טרם נוסדה באותם ימים, גם לא אמזון, ומרק צוקרברג היה אז בן 6. אפל לקחה את ההובלה באמצע שנות ה-2000, ואז גוגל, אמזון ופייסבוק. כוונת המשורר היא כי בכל נקודת זמן על ציר הגרף תהיה IBM חדשה שתדע לקחת את השווקים למעלה, כשאין בכלל צורך להמר על מי זו תהיה - שכן אם מסתכלים על הדברים לטווח הארוך, ללא צורך לנחש את מועד הנפילות הקרובות, אזי בכל רגע נתון הסקטור הטכנולוגי מעולם לא נראה טוב יותר, לצד תשואות פנטסטיות בטווח הקצר ובטווח הארוך.

למיטב הזיכרון, נהגי מוניות לא דיברו על אקסון מובייל (XOM) במהלך שנות ה-70, עת מחיר הנפט זינק בגלל משבר האמברגו. נהגי מוניות גם לא דיברו על IBM בשנות ה-80, וגם לא על מיקרוסופט בשנות ה-90. זה לא קרה משום שהציבור הרחב לא לקח חלק בהתהוות אותן חברות. נהגי מוניות לא החזיקו חביות נפט, ולא היה להם תואם IBM וגם לא מחשב ביתי עם תוכנת חלונות, ולכן, ללא קשר למחיר המניות אז, פשוט לא דיברו על זה.

מטה יבמ בניו יורק
בלומברג

היום אין נהג מונית שלא מחובר לאפליקציה כזו או אחרת של נהיגה משותפת. כולם יודעים מה זה אובר ולא קיים נהג מונית שילדיו לא רכשו מוצרים באינטרנט או לא נכנסו לעמוד הפייסבוק שלהם. המשמעות היא שעצם האופוריה בקרב נהגי מוניות, או שיחת חולין בסלון, לא מהווה סיבה מספיק טובה ללכת נגד הסקטור.

בואו לא נשכח, שחברות הטכנולוגיה לא באמת מושפעות מגובה הריבית הדולרית. אין זה משנה לחברה שצומחת בשיעורים דו-ספרתיים גבוהים אם הריבית הדולרית היא 2% או 3%. הענקיות המוזכרות במאמר זה משקיעות הון עתק בפיתוח, מחקר וצמיחה. הן רואות את העתיד לא דרך מחיר המניה שלהן אלא דרך ביקוש למוצרים שלהן. הן רואות את העתיד לא שבוע או שנה קדימה, כי אם 5 שנים קדימה לפחות, מה שמרבית המשקיעים שונאים לעשות.

יהיה זה בהחלט נכון שלא להביט על החברות הללו ברזולוציה צרה ולטווח הקרוב, אלא לטווח הארוך. כוחו של ה-0 הנוסף בשווי של אפל הוא דווקא חיובי בטווח הארוך ולא שלילי, ומצב הענקיות הללו, ומחיר מניותיהן משקף עובדה אחת ברורה – מעולם לא היתה הטכנולוגיה במצב כל כך טוב לקראת העשור הבא.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

כתבות שאולי פיספסתם

*#