בנאומו האחרון אמר נגיד הבנק, פאואל, שהוא אכן חושש מפני החודשים הקרובים, וכי התמונה כרגע היא אכן עגומה, אך הדגיש שכל עוד ביטחון הציבור יוסיף להיות מעורער בכדי להניע לבדו את מנועי הכלכלה מחדש, הבנק המרכזי יעזור ככל שיידרש, או במלים אחרות – עד אין קץ
ב-24 השעות הקרובות ייצאו לדרך 2 הנפקות ענק בארה"ב. האחת היא של זום אינפו (ZI), שכבר הכריזה על העלאת מחיר ההנפקה ב-10%. השנייה, היותר מעניינת, היא של וורנר מיוזיק (WMG) של לן בלווטניק, המחזיק, בין היתר, בערוץ 13
קשה להעריך בשלב זה לאן מועדות פניו של באפט, במיוחד לאחר ההודעה על צמצום אחזקות בבנקים הגדולים בארה"ב. חיסול האחזקות בחברות התעופה הוא מובן בהחלט, אבל לצאת מהבנקים הגדולים, כשהפד 'מזריק' כמויות עצומות של כסף זול – זה כבר נראה כמו נקיטת עמדה נחרצת
זה שהשווקים עלו בשבועות האחרונים לא אומר שהם לא יכולים לרדת שוב, זה לא שונה מכל יום נתון בכל תקופה אחרת. מצד שני, זה שבנקים גדולים בעולם מתחרים ביניהם למי התחזית הקודרת ביותר לרבעון השני של 2020, לא אומר שהם צודקים
יש לא מעט פרשנים הצופים אפוקליפסה, ועכשיו, תוך אנלוגיה לשפל הגדול של 1929. העובדות בהחלט תומכות בחוזי השחורות – אנו נהיה עדים לעשרות מיליוני מובטלים בארה"ב (בלבד) ונחווה ירידה מהותית בצמיחה, בצריכה ובפנאי. אבל 1929? על סמך מה?
ההכנסות של אמזון מחוץ לארה"ב מהוות כיום 28% מסך כל ההכנסות. אמזון מנסה כבר כמה שנים להגיע לקהלים רחבים יותר, באירופה ובאסיה, תוך כדי הוצאות עתק בפיתוח ושיווק, ועושה רושם שדווקא הנגיף הקטלני הוא זה שעושה את העבודה יותר טוב מכל קמפיין שיווקי אחר
אהיה סבלני, לא אחפש בידור ולא אפחד מהמפולת. אלה ההחלטות שאתם צריכים להתחייב אליהן בעשור שהתחיל החודש
קצב הרכישות העצמיות השנתי אמור לרדת ל-700 מיליארד דולר עד סוף 2019, והתחזית ל-2020 עומדת על 675 מיליארד דולר. הירידה נובעת מהחשש המרכזי בקרב החברות הגדולות מהאטה כלכלית, כזו שתחייב אותן לשמור "גרוש לבן ליום שחור", כלומר, הן רוצות לשמור מזומנים בצד
שוק ההון בכלל, ומדדי המניות בארה"ב בפרט, הם לא טיול בקניון – תג המחיר, המופיע על המוצרים בשוק ההון, לצורך העניין במניות, משקף את מחיר השוק. אם יש קונה המוכן לרכוש מניה במחיר שיא, ומולו יימצא מוכר, אז יש עסקה
חצי שנה לאחר הנפקת ביונד, מתרסק מחיר המניה וצונח ב-65% ממחיר השיא ■ קשה שלא לראות את הדמיון להתרסקות של WeWork: תמחור הזוי של שתי חברות, שבין הרווחיות שלהן לשווי ההוגן שלהן אין שום קשר, והוא נובע אך ורק מטרנד רוחבי
העובדה שסופטבנק לא הזרימו כסף בגיוס האחרון של WeWork היתה נורת אזהרה. וול סטריט עצמה, ששנים ארוכות התעלמה לגמרי מהמיין סטריט, הפנימה את העובדה שיהיה לה קשה מאוד להנפיק את WeWork באווירה הנוכחית
בעולם פיננסי נורמלי, הצעה כמו זו היתה מתקבלת בגיחוך. אבל בפועל, עסקות מסוג זה מתבצעות ברחבי העולם בכל רגע נתון, הן פשוט נקראות אג"ח ממשלתי
עבור וול סטריט, מיתון הוא גלולת מוות – ירידה ברווחיות הבנקים הגדולים משמעותה פחות בונוסים עד כדי פיטורים וקיצוץ מסיבי בכוח אדם, ולכן, ייטב אם הנגיד האמריקאי יוריד כבר עכשיו את הריבית, ואם אפשר ב-0.5%, כדי לדחות את הקץ
החודש הנוכחי עתיד להיות אחד מחודשי מאי הקשים בעשור האחרון. הפסגה הכפולה שיצרו המדדים בארה"ב, אחרי שחזרו לרמות השיא שלהם מספטמבר 2018, היא פסגה שהמשמעות היא שמיכל הדלק ריק כרגע
היחלשות היואן מאיימת על המסחר בסין, ומחריף את הסכסוך בינה לבין ארה"ב: הסינים מצדם מאיימים להפסיק ולרכוש אג"ח דולרי של ממשלת ארה"ב, והאמריקאים מאיימים להגדיל מכסים ואף להטיל עיצומים על יבוא סיני
בטיוטת התשקיף החסויה של WeWork לא ניתן למצוא עדיין יחסים פיננסים, אבל בדיווח שהוציאה החברה במארס השנה, בקרב בעלי מניות פרטיים, עולה תמונה מאוד בעייתית - גובה הפסדיה כגובה הכנסותיה
המדדים בארה"ב בפרט ובוול סטריט בכלל משדרים חובת הישארות בשווקים בכל מחיר וכל הזמן. האם זה מוצדק?
עקום התשואות האמריקאי התהפך - וכל הפרשנים מריחים אקשן. השווקים אמנם נראים רגועים יחסית, אבל סקירת הפרמטרים הרלוונטיים וניתוחם מעלים כמה סיבות לחשש
מאז תחילת 2019 נחתכה תחזית הרווח של חברות מדד s&p500 בכ-7%, בעוד המדד עצמו זינק ב-10%. האם מדובר באנומליה? תלוי את מי שואלים
כל עוד המדינה לא תפשוט רגל, אז גם החברות לא יפשטו רגל. כל עוד הגלגל מתגלגל, והבעיה, אם היא באמת בעיה, עוברת לדורות הבאים, אז מה שהיה הוא שיהיה