הגיע הזמן לבטל את קצבאות הזקנה | בלוג

קצבת זקנה היא קצבה לא יעילה מכיוון שמקבלים אותה ללא תלות בהכנסה או בנכסים. היא גורמת להעברת כסף מעניים לעשירים - ואין תמיכה במי שמתקשה לקנות אוכל ותרופות

רועי שוורץ תיכון
רועי שוורץ תיכון
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
קשישים. צריך לעזור שמצבו הכלכלי קשה
קשישים. צריך לעזור שמצבו הכלכלי קשהצילום: VALERY HACHE / AFP

מדינת ישראל עומדת בפני פגיעה כלכלית קשה כתוצאה ממגפת הקורונה. הקיטון בהכנסות המדינה מצד אחד והגידול בהוצאות מצד שני, יוצרים חוב שייקח שנים רבות להחזירו. כדי להתמודד עם המצב, המדינה תצטרך ליישם צעדים כואבים. אחד מהם צריך להיות ביטול קצבאות הזקנה (קצבת אזרח ותיק), שעלותן למשק היא כ-32 מיליארד שקל בשנה.

קצבאות הזקנה החלו בקום המדינה, בזמן שהפרשה לפנסיה לא היתה נהוגה. כך אזרחים מבוגרים שלא יכולים היו לעבוד, נסמכו על קצבאות הזקנה. עם השנים המצב השתנה ויותר עובדים זכו להפרשות פנסיוניות. מאז 2008 חלה חובת הפרשה לפנסיה לכלל העובדים. המשמעות היא שפחות מבוגרים תלויים בקצבת הזקנה שלהם.

קצבת הזקנה היא קצבה לא יעילה מכיוון שמקבלים אותה ללא תלות בהכנסה או בנכסים. כיום, האוכלוסייה המבוגרת היא אוכלוסייה אמידה יחסית, שברובה עבדה כל חייה וצברה נכסים. כלומר, קצבת הזקנה גורמת להעברת כסף מעניים לעשירים ואין תמיכה במי שמתקשה לקנות אוכל ותרופות.

המטרה היא שלא יהיו קשישים רעבים, אבל קצבת זקנה לא נועדה לאפשר למבוגרים שמצבם הכלכלי רע לקנות אוכל ותרופות. לכך יש קצבה ייעודית שנקראת "השלמת הכנסה לקצבת אזרח ותיק". המבוגרים הזכאים לקצבה זו מקבלים מדי שנה כ-6 מיליארד שקל מתוך הסך הכולל של קצבאות הזקנה.

קצבת זקנה לא מהווה החזר עבור ההפרשות של האזרחים לביטוח לאומי לאורך השנים והדור המבוגר בישראל חי על חשבון הדור הצעיר. בין אם זה באמצעות הקצבאות השונות או באמצעות הפנסיה התקציבית, האזרחים הוותיקים בישראל מקבלים זכויות יתר ביחס לסכומים שהם הוציאו. מי שמשלם עבור הזכויות האלה הם הצעירים של היום, שלא יזכו לזכויות אלה כשהם יתבגרו. הסיבה לכך היא שלא יהיה מקור כספי עבורן.

המוסד לביטוח לאומי. למצולמים אין קשר לכתבה
המוסד לביטוח לאומי. למצולמים אין קשר לכתבהצילום: עופר וקנין

לכן יש צורך לבטל את קצבת הזקנה, אך להרחיב את מנגנון השלמת ההכנסה כך שיחול על מי שייפגע כתוצאה מביטולה. כלומר, מי שמצבו הכלכלי ירוד ותלוי בקצבה, ימשיך לקבל קצבה ייעודית. הביטול עצמו צריך להיעשות באופן הדרגתי. יש להקטין בחמש השנים הבאות את קצבת הזקנה ב-20% בשנה, כך שמי שיפרוש יקבל קצבה מופחתת, ומי שכבר פרש לא ייפגע מהמהלך. מי שיפרוש בעוד שנה יקבל קצבה נמוכה ב-20% לשארית חייו ומי שיפרוש בעוד שלוש שנים יקבל קצבה הנמוכה ב-60%.  

באמצעות ביטול קצבאות הזקנה נוכל תוך שנים בודדות לחסוך למשק יותר מ-20 מיליארד שקל בשנה, שכיום מופנים לאוכלוסייה יחסית מבוססת. בכסף הזה נחזיר את החובות שנוצרו ממשבר הקורונה, להשקיע יותר בתשתיות, במוכנות למגפה הבאה וגם ברווחה. בנוסף, אולי נוכל לגבות פחות מסים.

כל מה שכדאי לדעת - הצטרפו לערוץ הטלגרם של TheMarker (להורדה - באנדרואידבאייפון)

רועי שוורץ תיכון

רועי שוורץ תיכון | |לו הייתי שר אוצר

רועי שוורץ תיכון הוא כלכלן ויזם חברתי, בשנים האחרונות רועי עומד מאחורי עמוד הפייסבוק "לו הייתי שר אוצר", שבו הוא כותב על כלכלה ציבורית בישראל ובעולם. במקביל רועי הוא מייסד ויו"ר "נוע תנוע" - אגודה ללא מטרת רווח המפעילה ומקדמת תחבורה בשבת.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker