חברי הוות"ת התבלבלו ואנחנו נשלם על כך חצי מיליארד שקל - לו הייתי שר אוצר - הבלוג של רועי שוורץ תיכון - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חברי הוות"ת התבלבלו ואנחנו נשלם על כך חצי מיליארד שקל

אקדמיה היא אמצעי, לא מטרה. וזו בדיוק הבעיה של הוות"ת. אלו אנשים מוכשרים ביותר, אבל הם מגיעים מפרספקטיבה צרה מאוד

13תגובות
סטודנטים בשיעור באוניברסיטה
אמיל סלמן/ג'יני

הוות"ת היא גוף מעניין וייחודי; היא מעין משרד אוצר של המועצה להשכלה גבוהה. משרד אוצר האמון על יותר מ-10 מיליארד שקל מדי שנה. בעוד במרבית הוצאות הממשלה בישראל משרד האוצר מעורב בכל פרט גדול כקטן - לוות"ת יש עצמאות תקציבית. רעיונית זה מצוין: גוף המורכב ממומחי תוכן המנהל באופן מקצועי את התקציב בתחום מסוים. פחות השפעות פוליטיות, פחות מיקרו-מנג'מנט של משרד האוצר, יותר תכנון ארוך טווח. על פניו - גן עדן תכנוני.

רק בעיה אחת - החתולים שומרים על השמנת. מתוך 7 חברי מל"ג, התקן קובע כי חמישה מהם יהיו נציגי מוסדות מתוקצבים והשניים האחרים נציגי ציבור. בעוד אני בטוח שאף אחד מחברי הוות"ת לא מושחת ושהם דואגים לחלוקה סבירה בין המוסדות האקדמיים - אני מאמין שבמקרים מסוימים הם מפספסים את התמונה הגדולה. אני מאמין שמתפקידם בתוך המערכת, האינטרס שלהם הוא טובת המרצים והמחלקות ולא טובת המשק הישראלי.

ולכן כמו שאמרו ב"פרפר נחמד" - הוועדה התבלבלה-לה-לה-לה. כפי שכתב ליאור דטל, כתב החינוך של TheMarker, כפתרון להתכווצות ההשכלה הגבוהה, מדינת ישראל מתכוונת לייבא סטודנטים מחו"ל בחצי מיליארד שקל, בארבע השנים הבאות. בין מטרות המהלך, כפי שכתב דטל, "שילוב סטודנטים זרים באוניברסיטאות יביא להעלאת האיכות האקדמית בישראל ולחיזוק המוניטין הבינלאומי של המדינה. בנוסף, הצעד יאפשר להגדיל את מספר הסטודנטים בתחומים ייחודיים ובעלי ביקוש נמוך, כמו מדעי הרוח, הפיזיקה ומדעי החיים, לגוון את מקורות ההכנסה של המוסדות וגם לצמצם חרמות אקדמיים על ישראל בעולם. כמו כן, הדבר יתרום למאמצי ההסברה של ישראל בעולם ולחיזוק הקשר עם התפוצות".

ייתכן שהתוכנית טובה, ייתכן שאינה טובה, בכל מקרה זו רשימת מכולת של מטרות שהיו צריכות להיות בתוכנית העבודה של משרד החוץ, משרד התפוצות, או המשרד לנושאים אסטרטגיים האמון על המלחמה ב-BDS. אין מקומם בתקציב המועצה להשכלה גבוהה. מטרת החינוך במדינה היא להכשיר אזרחים ישראלים. והמוניטין של האוניברסיטאות שלנו חשוב בהקשר זה. אם נשפר את המוניטין בזכות סטודנטים זרים, מוכשרים ככל שיהיו, כשהישראלים נשארים במקום - לא השגנו דבר.

וזו בדיוק הבעיה של מי שחושב על דברים מתוך האקדמיה - הוא מפספס את התמונה הגדולה. ניתן וחשוב להתווכח על האם נכון לסבסד השכלה גבוהה. הגישה הליברלית לנושא מעלה שאלה מעניינת - אם יש מקצוע שלא מפיק ערך ולא מאפשר להתפרנס ממנו (למשל לימודי פילוסופיה) למה לסבסד אותו? ואם המקצוע מפיק ערך והתלמיד יכול להתפרנס באמצעותו (למשל מדעי המחשב) - מה מונע ממנו לשלם עליו בעצמו?

אבל אפילו אם מסכימים שחשוב לסבסד השכלה גבוהה - לשמור על חוגים מסובסדים שכיום אין להם ביקוש זה פשוט מיותר. כמי שבעצמו סטודנט למדעי החיים, הנהנה מתקצוב ממשלתי, אני אומר זאת חד משמעית - אם אין ביקוש אין טעם ללמד זאת. ניתן וצריך לצמצם את מספר אנשי הסגל ולסגור מחלקות, ולא להחזיק פקולטות באופן מלאכותי, מחוברות למכונת הנשמה עם אינפוזיה של סטודנטים זרים המסובסדים על ידי ממשלת ישראל.

אקדמיה היא אמצעי, לא מטרה. וזו בדיוק הבעיה של הוות"ת. אנשים מוכשרים ביותר, אך מפרספקטיבה צרה מאוד. זוהי רק דוגמה אחת מיני רבות לבעיות שנוצרות כשהחתול שומר על השמנת; כשנציגי המוסדות להשכלה גבוהה מפקחים על עצמם.

דוגמה נוספת לכך היא בריחת המוחות. מדברים איתנו על בריחת המוחות, כבעיה גלובלית. אסון טבע כזה. בעיה שתיפתר רק אם נשפוך עוד הרבה כסף על האקדמיה. אבל בפועל זה פשוט לא נכון. כמובן שעוד כסף יעזור - אך הבריחה היא מאוד נקודתית.

היא בריחה של טאלנטים, שכן בחו"ל משלמים באופן דיפרנציאלי לפרופסורים על פי יכולותיהם. העילוי במדעי המחשב מקבל יותר מהפרופסור הטוב במדעי המחשב שמקבל יותר מהפרופסור הטוב בספרות. ואנחנו מנסים להשאיר את העילוי במדעי המחשב בארץ על ידי העלאת השכר של כולם. כתוצאה מכך אנחנו מבזבזים כסף, אך לא מצליחים להחזיר את העילויים, כי אין לנו מספיק כסף.

רוצים לשמור על המוחות בארץ? רוצים לשפר את האקדמיה? הדרך היחידה לעשות זאת היא באמצעות שכר דיפרנציאלי - בהתאם לחשיבות התחום, ליכולות ההוראה ולגדולה המחקרית. אחרת, אנחנו סתם שופכים כסף.

פספוס נוסף של הוות"ת הוא האוניברסיטה העברית. אוניברסיטה שבדומה לכל האוניברסיטאות בארץ מנוהלת על ידי הסגל שלה; ולאורך שנים התחייבה לפנסיות תקציביות מטורפות. אך לאחרונה הודיעה, כאילו זה נפל עליה כרעם ביום בהיר, שהיא אינה מסוגלת לעמוד בהתחייבויותיה לפנסיות בסך 13 מיליארד שקל ללא עזרה מהמדינה. במשמרת של גוף המנוהל כהלכה לא היה אמור להיווצר מצב כזה. אמנם הוות"ת הם לא האחראים הבלעדיים לכך, אך בהחלט המצב הזה מעורר שאלות לכל הפחות.

הוות"ת כקונספט הוא רעיון גאוני. גוף בעל יכולות תכנוניות טובות, מומחה תוכן, המתכנן את הסבסוד הממשלתי שנים קדימה. אך הביצוע בעייתי בלשון המעטה. על אף הכישרון האישי של כל חבריו, מקומם באקדמיה פשוט לא מאפשר להם לראות את התמונה הגדולה. הם ממשיכים להחזיק באופן מלאכותי תקנים מיותרים ומתעדפים את חברי הסגל על פני הסטודנטים ואיכות ההוראה.

הדרך לפתור זו היא אחת - הפרדה בין הוות"ת לבין המערכת האקדמית, ומוטב מוקדם ממאוחר.

הרשמה לניוזלטר

כל הסקירות בזירת הניתוחים של TheMarker - בתיבת המייל שלכם

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

מטוסי 737 חונים במפעל בואינג

להלאים את בואינג? זה כבר לא בשמיים

הלאמת בואינג עדיין רחוקה, אבל ההסתברות לכך כבר אינה אפסית — והדבר לא נמצא בשליטת החברה ■ הבעיה הגדולה של בואינג היא ברצפת הייצור: יש לה מחויבות לעובדים ולספקי משנה, כך שהיא מייצרת בכל חודש 40 מטוסי 737 מקס בעלות של 50 מיליון דולר למטוס

גרף השקעה

הצלחה בהשקעות חבויה בהבנה ולא בפיזור

השקעה במניות איננה מדע מדויק. תמיד צריך פיזור מינימלי, אולם התוצאה הסופית לא תלויה בפיזור אלא בממוצע ההצלחות לעומת ממוצע הכישלונות ■ קחו לדוגמה את S&P500, מדד המפוזר על פני 500 המניות המובילות בעולם, ועדיין ב-2009-2007 השלים המדד ירידה של 50%

כתבות שאולי פיספסתם

*#