האימפוטנציה של הממשלה מול ארגוני העובדים חייבת להיפסק

העיצומים והשביתות ברכבת ישראל עוררו מחדש את השיח על חוק בוררות חובה בשירותים חיוניים. אלא שהתעמקות במהות החוק מלמדת שלא רק שלא ברור בכלל שהוא יכול לעזור, הוא גם עלול ליצור יותר נזק

רועי שוורץ תיכון
רועי שוורץ תיכון
שביתה ברכבת
שביתה ברכבתצילום: מוטי מילרוד
רועי שוורץ תיכון
רועי שוורץ תיכון

השר ישראל כ"ץ דורש בוררות חובה, והליברלים צוהלים ללא סיבה.

בתגובה לשביתות ולעיצומים הפראיים ברכבת ישראל, השר כ"ץ דורש להעביר בקדנציה הקרובה את חוק "בוררות חובה בשירותים חיוניים". בוררות חובה היא דרישה מארגונים שנחשבים שירותים חיוניים להגיע לתהליך בוררות מול המעסיק (קרי המדינה) לפני שיוצאים בכל צעד ארגוני במהלך סכסוך עבודה. רק לאחר הבוררות יוחלט אם לאפשר יציאה לשביתה או כל צעד ארגוני אחר.

אלו שמבינים שיחסי הכוחות בין הארגונים המקצועיים לציבור הופרו, ושכיום ארגוני עובדים מתגמלים את החזקים על חשבון החלשים - צוהלים. אני לעומת זאת קצת יותר סקפטי, אז הלכתי לבדוק מה אומרת ההצעה לבוררות חובה בשירותים חיוניים.

1. ההצעה עלתה לפחות פעמיים. בכנסת ה-19 בהובלת השרה איילת שקד, ובכנסת ה-20 עלתה שוב הצעה זהה בהובלת ח"כ שרן השכל, ונדחתה על ידי ועדת השרים לחקיקה בראשות אחת, השרה שקד.

2. רכבת ישראל או התחבורה הציבורית בכלל אינם נכללים בה.

ועד רכבת מסיבת עיתונאים
גילה אדרעי, יו"ר ועד עובדי הרכבתצילום: מוטי מילרוד

3. למעשה, ההצעה מצומצמת מאוד וכוללת רק שירותי בריאות, חשמל, מים וביוב, נמלי תעופה וים.

עדיין זו התקדמות, נכון? לא בטוח. נמשיך:

4. לפי ההצעה, ועדת הבוררים תורכב מנציג המעסיקים (ברוב המקרים המדינה), שופט בבית המשפט העליון בדימוס או לחילופין נשיא בית הדין לעבודה בדימוס ונציג ארגון העובדים.

5. כך, מתוך שלושה קולות - באופן אוטומטי אחד משויך לעובדים ואחד למעסיקיהם.

6. הקול המכריע הוא של שופט בדימוס, לכאורה ניטרלי. בפועל במקרה הסביר, שבו מדובר בשופט מבית הדין לעבודה, זה לא מובן מאליו.

7. למשל סטיב אדלר, אחד משלושת נשיאי בית הדין לעבודה בדימוס החיים כיום, התבטא בעבר בעניין תפקידו של בית הדין לעבודה, ואמר כי "במקום שבו ההסתדרות חלשה, ישנו בית הדין לעבודה". לא ממש ניטרלי.

השופט בדימוס סטיב אדלר
השופט בדימוס סטיב אדלרצילום: טס שפלן

8. מי שהחליפה אותו כנשיאת בית הדין, הנשיאה בדימוס נילי ארד, תומכת חד משמעית בהתארגנויות עובדים - "ההתארגנות היא לטובת שני הצדדים". שוב, לא ההגדרה שלי לניטרליות.

9. קו זה לא פסח גם על האחרון מבין הנשיאים בדימוס החיים - יגאל פליטמן - שהרכב בראשותו אישר לחברת החשמל שביתה פוליטית, בניגוד לחוק. החלטה זו הובילה למתיחת ביקורת על בית הדין לעבודה בבג"ץ, שלרוב נמנע מלהתערב בהחלטות בית הדין לעבודה. אני יכול לדמיין אנשים ניטרליים יותר.

10. כמובן שכל אחד משלושת הנשיאים גם פסק כנגד העובדים בלא מעט מקרים. אך בסך הכל בתי הדין לעבודה באופן שיטתי מובילים אג'נדה. זו לא מטרתם של בתי הדין להוביל אג'נדה. הם אמורים לשפוט לפי החוק ללא משוא פנים, אך בפועל הם יוצרים מציאות בלתי אפשרית שבה לעובדים אין אחריות, והחוק הוא שיקול משני בלבד.

11. עכשיו במקום שידונו על שביתות בבית דין לעיני כל ועם פרוטוקול - מעבירים את הדיון לדלתיים סגורות לוועדה שאינה מחויבת בסטנדרטים של בתי משפט.

הפגנת עובדי רשות השידור
הפגנת עובדי רשות השידורצילום: רמי שלוש

12. למעשה, חוק בוררות חובה מקטין במידה מסוימת את המחיר הציבורי שארגון העובדים משלם כתוצאה משביתה. כיום המחיר העיקרי שאותו משלם ארגון העובדים בעת שביתה הוא סלידה ציבורית וכעס, באמצעות בוררות חובה ייתכן שתמריץ זה ייעלם, וכך בפועל מספר סכסוכי העבודה יגדל ולא יצטמצם.

אני לא בטוח שחוק בוררות חובה יזיק לציבור ויטיב עם ועדי העובדים, איני יודע. אך אני כן מעוניין להטיל מעט ספק בהנחה הרווחת, שלפיה בוררות חובה היא בהכרח צעד המאזן את הכוח הבלתי פרופורציונלי של ארגוני העובדים. לדעתי מאוד ייתכן שבפועל המצב יהיה הפוך.

עם זאת, אין להיכנע לארגוני העובדים. יש לא מעט צעדים שניתן וצריך לעשות כדי לאזן את כוחם לפגוע בחלשים ביותר בחברה. חוק בוררות חובה הוא ספק אחד מהם, אך בטוח שאינו היחיד.

הפגנת עובדים בנגב קרמיקה
הפגנת עובדים בנגב קרמיקהצילום: אליהו הרשקוביץ

אלו הם הצעדים שחייבים להיעשות

1. ביטול חוק השליש, הקובע שארגון עובדים המצרף שליש מהעובדים במקום תעסוקה זכאי לייצג את כל העובדים, גם אם הם אינם מעוניינים שייצג אותם.

2. ביטול מס הארגון - מס שאותו ארגון עובדים גובה כאחוז מהשכר מעובדים שאינם מעוניינים שייצג אותם.

3. החלת שקיפות על ההסתדרות, שכיום גובה מהעובדים מאות מיליוני שקלים אך לא מחויבת בשום סטנדרט של שקיפות.

4. איסור על שביתות הזדהות, שבמסגרתן ארגון עובדים יכול להשבית שירות חיוני כמחאה על צעדים בתחום אחר או אפילו במגזר הפרטי. כך ניתן להשבית את התחבורה הציבורית כמחאה על פיטורים במפעל טבע הפרטי.

הפגנה של עובדי קפה נואר
הפגנה של עובדי קפה נוארצילום: דניאל סלע

5. הגדרת כל ירידה בתפוקות, איבוד ציוד קריטי, חולי בלתי מוסבר ושלל דרכים יצירתיות אחרות של ההסתדרות לנקוט בשביתות מבלי להכריז עליהן כשביתות - צעדים בלתי חוקיים.

6. פיטורים מיידיים ללא פיצויי פיטורין של כל עובד השובת כשהחוק אינו מאפשר זאת.

7. לאפשר לשכור עובדים חלופיים במקרה של שביתה; צעד שכיום אינו חוקי.

8. לאפשר התאגדות עובדים שלא כחלק מארגוני העובדים הארציים (ההסתדרות הכללית, הלאומית וכוח לעובדים). כיום בתי הדין לעבודה אוסרים על התארגנות עצמאית של עובדים.

שביתה בנתב"ג
שביתה בנתב"גצילום: עופר וקנין

חוק בוררות חובה הוא במקרה הטוב לעג לרש, ובמקרה הרע הוא עוד עשוי לשדוד את החלשים למען החזקים. האימפוטנציה שאותה מגלה הממשלה בעשור האחרון כנגד ארגוני העובדים חייבת להפסיק. הדרך להתמודד עם שביתות היא לא להתעלם מהבעיה ולפתוח נמלים חדשים, אלא באמצעות שינוי מבני. שינוי מבני שיאפשר חופש התאגדות וחופש מהתאגדות. שינוי מבני שייתן למעסיקים אלטרנטיבה. שינוי מבני שיאזן את הכוח הבלתי פרופורציונאלי של קבוצות לחץ אל מול השיבר של תקציב המדינה.

רועי שוורץ תיכון הוא מנהל ערוץ הטלגרם ועמוד הפייסבוק "לו הייתי שר אוצר"

רועי שוורץ תיכון | |לו הייתי שר אוצר

רועי שוורץ תיכון הוא כלכלן ויזם חברתי, בשנים האחרונות רועי עומד מאחורי עמוד הפייסבוק "לו הייתי שר אוצר", שבו הוא כותב על כלכלה ציבורית בישראל ובעולם. במקביל רועי הוא מייסד ויו"ר "נוע תנוע" - אגודה ללא מטרת רווח המפעילה ומקדמת תחבורה בשבת.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ