לא שוויון ולא צדק חברתי: הטענה של הסגל הבכיר במכללות דמגוגית במקרה הטוב ומטומטמת במקרה הרע - רועי שוורץ תיכון - הבלוג של רועי שוורץ תיכון - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לא שוויון ולא צדק חברתי: הטענה של הסגל הבכיר במכללות דמגוגית במקרה הטוב ומטומטמת במקרה הרע

הסגל הבכיר במכללות שובת, ו-30-20 אלף סטודנטים נפגעים מכך. מעבר לסוגיה המשפטית, יש עוד 7 נקודות שחשוב להתייחס אליהן, והן נכונות לרוב השביתות במשק הישראלי

10תגובות
בית ברל
ניר קידר

הסגל הבכיר בשמונה מכללות מתוקצבות שובת כרגע - שביתה שמשפיעה על כ-30-20 אלף סטודנטים. הסיבה לשביתה היא משום שהסגל מעוניין שישוו את תנאיו לתנאי הסגל באוניברסיטאות - או לפחות זו הדרישה הרשמית. בפועל הוא כנראה יתפשר על השוואת הקביעות ותוספות אחרות לשכר ולתנאים.

ראשי המכללות ומשרד האוצר לא רואים לגיטימיות לשביתה, שכן נחתם הסכם עקרונות לפני כשנה, שבמסגרתו הובטח שהסגל לא ישבות יותר (לא ברור למשך איזו תקופה). מנגד, הסגל טוען שמי שחתמה על ההסכם לא מייצגת אותו, ובפועל הסכם העקרונות לא מיושם. אין לי מושג מי צודק במקרה הזה אלו ואמנע מלהיכנס לסוגיה המשפטית.

ובכל זאת, להלן כמה תובנות לגבי השביתה הזו - והן נכונות לגבי מרבית השביתות בישראל:

1. נדירים המקרים שבהם נכון ליישם הסכם קיבוצי על פני תגמול דיפרנציאלי. יש מקומות שבהם הנזק של הסכם קיבוצי שוויוני נמוך. יש מקומות שעל אף שזה לא נכון - ניתן לחיות עם זה מסיבה זו או אחרת.

הסכם קיבוצי מקדם בינוניות. הוא משווה את השכר של העובד המוצלח לשכרו של העובד הגרוע. הוא לא מתמרץ הצלחה ולכן פוגע במוסדות ובמקבלי השירותים שלהם - במקרה הזה אנחנו - הסטודנטים והציבור.

ספציפית במקרה של מרצים זהו מקרה שהחשיבות של שכר דיפרנציאלי גבוהה לטעמי. מרצים הם מאוד מדידים, ניתן לבדוק בקלות מי מרצה חשוב יותר ומי מעביר את החומר טוב יותר לסטודנטים.

כל עוד השכר קבוע ולא דיפרנציאלי - הטובים בורחים לארה"ב, ואנו נתקעים עם הבינוניים (לא כל הטובים, יש גם טובים ציונים, או שסתם מעדיפים את ישראל).

2. קביעות זה מוסד נוראי שמסרס כל גוף שנגוע בו. הוא גורם לגוף לנבול ולהתיישן ומרחיק אותו ממצוינות וקידמה. קביעות זה אסון. אם יש נימוק כלשהו לקביעות באוניברסיטאות הוא שהמחקר יכול להכעיס, ובאמצעות קביעות מובטח חופש מחקרי.

בפועל הנימוק הזה בעייתי מלכתחילה, משום שככל שהשוק יהיה חופשי יותר, יהיה מקום גם למי שמכעיס. לשם אנחנו צריכים לשאוף. בכל מקרה הנימוק הזה לא תקף במכללות שבהן אמנם יש מחקר, אך הוא לא תנאי הכרחי ומקיף לקבלה וקידום בכל תחום ובכל מכללה, על אף שלפעמים בודקים גם אותו.

3. הדרישה של סגל המכללות להשוואת השכר לשכר של סגל האוניברסיטאות היא דרישה תדמיתית באופיה ולא כלכלית. העובדה ששניהם סגל במוסדות להשכלה גבוהה לא משנה את העובדה שזו השוואה מוזרה למדי. הסגל באוניברסיטאות מחויב במחקר, במכללות לא. האוניברסיטאות מקדשות תיאוריה, המכללות פרקטיקה.

אין לי מושג מי צריך לקבל שכר גבוה יותר. שניהם צריכים לקבל שכר דיפרנציאלי ולתת לשוק החופשי (עם כל המגבלות הנובעות מכך ששניהם מקבלים שכר מהממשלה בסופו של דבר) לעשות את שלו, כך שמרצה טוב יקבל יותר ממרצה פחות טוב.

4. אחת הטענות של הסגל היא שהם עובדים בפריפריה ולכן עבודתם חשובה יותר. זו טענה דמגוגית במקרה הטוב ומטומטמת במקרה הרע. לוגית היא די דומה לטענות הבאות:

סטודנטים מוחים מול משרד האוצר
התאחדות הסטודנטים הארצית

א. הסגל באוניברסיטאות אחראי להשכלה של סטודנטים חכמים יותר שיגיעו להישגים חשובים יותר ולכן צריך לקבל יותר (בממוצע כמובן. יש אינדיבידואלים מוכשרים בכל מקום).

ב. הסגל בפריפריה נהנה מתחושת שליחות ובהתאם צריך להעלות את משכורתם של מי שמלמדים במרכז המדינה כדי לפצות על היעדר השליחות.

ג. עלות המחייה בפריפריה זולה יותר ולכן צריך לתת להם משכורת נמוכה יותר.

השכר צריך להיקבע בהתאם לביקוש המקומי לשירותי הוראה ביחס להיצע המקומי. לא לפי "הערך" ששירותי ההוראה נותנים. דמיינו מצב שבו השכר בפריפריה יעלה, אבל יהיו הרבה מאוד מרצים בפריפריה שלא יועסקו כי לא יהיה תקציב לשלם להם. לחילופין דמיינו מצב שכתוצאה מכך יש מחסור של מרצים במרכז. ביקוש והיצע הוא הפתרון לכל הבעיות במקרה זה.

5. אם מדברים על צדק וחברתיות - העלאת שכר שמטיבה עם אנשי סגל שנמצאים עמוק בעשירון העליון ונהנים מביטחון תעסוקתי גבוה למדי, שכר שמי שמשלם אותו הם גם אנשי העשירון התחתון שעוברים בין עבודות זמניות, היא במקרה הטוב צבועה, ובמקרה הרע הצעה בזויה שמעלה את אי השוויון ופוגעת בחלשים ביותר.

6. למרות שבדרך כלל ארגוני סטודנטים הם ציניים ופופוליסטים להחריד - השביתה של הסטודנטים עד שהמצב יתוקן סבירה למדי לדעתי.

7. בישראל כמו בישראל לאף אחד לא אכפת מאם השביתה חוקית ואם היא מנוגדת להסכם. במדינה מתוקנת הסטודנטים והממשלה (שמתקצבת את המכללות) היו תובעים את המכללות בדרישה לפיצוי בגין הנזק. במדינה מתוקנת המכללות היו תובעות את הסגל ומאפשרות לבית המשפט להכריע אם השביתה חוקית או לא ובמידה שאינה חוקית - הסגל היה נדרש לפצות.

ולסיום, וברוח הימים האחרונים - אם בנט לא מספיק מוכשר כדי לנצח בשביל הסטודנטים, כל עוד אנו מניחים שהסגל חזק פחות מחמאס, אני סקפטי שהוא מספיק מוכשר כדי לנצח כשר ביטחון בשביל תושבי הדרום.

רועי שוורץ תיכון הוא מנהל ערוץ הטלגרם ועמוד הפייסבוק "לו הייתי שר אוצר"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

חנות בארה"ב

האם ישראל תיהפך לכלכלה ללא מזומן - ומה השימוש בצ'קים מלמד אותנו

על פי סקירה שנתית של בנק ישראל, בסוף 2017 עמד מחזור המזומן בישראל על 82 מיליארד שקל, כשכ-73 מיליארד שקל מתוך הסכום הזה הוחזקו בידי הציבור. זהו הכסף בארנקים, בכספות בבתים פרטיים, במעטפות מהחתונה ומתחת לבלטות

דגם מכונית המציג חיישן של מובילאיי בביתן אינטל בתערוכת טכנולוגיה בינלאומית בלאס וגאס

מובילאיי היא רק ההתחלה: ההיי-טק הישראלי יוביל בעידן הרכב האוטונומי

האתגר הכרוך במעבר לעולם הרכב האוטונומי מושפע גם מתקופת מעבר שבה יימצאו על הכביש כלי רכב אוטונומיים ורגילים זה לצד זה, כך שהמכוניות האוטונומיות יצטרכו ללמוד לצפות ולזהות התנהגות אנושית בלתי צפויה ומסוכנת

כתבות שאולי פיספסתם

*#