הארנונה שאתם משלמים נמוכה מדי - וזה עולה לכם ביוקר - רועי שוורץ תיכון - הבלוג של רועי שוורץ תיכון - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הארנונה שאתם משלמים נמוכה מדי - וזה עולה לכם ביוקר

במדינת ישראל קיים מצב מעט מוזר - התושבים עולים לעיריות הרבה ומשלמים מעט - והעסקים עולים לעיריות מעט ומשלמים הרבה ■ איפה הבעיה? טוב ששאלתם

21תגובות
בתים ובניינים
אליהו הרשקוביץ

חיה ואברהם הם זוג פנסיונרים בני 75. הם עצמאיים למדי; נוהגים בעצמם, טסים לחו"ל, עושים בייביסטינג לנכדים. חיה משתתפת בשיעורי פילאטיס, אברהם יוצא להפלגה מדי שבוע. הם די מוכשרים - חיה היא רופאה ואברהם עורך דין. הבעיה שלהם היא טכנולוגיה. הילדים הורידו להם וואטסאפ והם מסתדרים. הם יודעים לכתוב מיילים, אבל פעולות כמו כניסה לחשבון בנק באינטרנט מבחינתם זה מדע טילים. לאחרונה שני סניפי הבנק הקרובים לביתם נסגרו ועכשיו להשיג שירות בבנק נהפך לקשה מאי פעם. סיפור המצריך נסיעה יחסית ארוכה, מציאת חניה והתור גדל עם כל סניף נוסף שנסגר. שלא לדבר על מה שיקרא כשיהיו בני 85.

ליאור וענבר הם זוג צעיר. הם הכירו בשנה ב' באוניברסיטת תל אביב, הוא למד במחלקה לפסיכולוגיה והוא למד ראיית חשבון. הם ביחד כבר שבע שנים, לפני שנתיים התחתנו. הם מרוויחים די יפה אבל מתקשים לקנות דירה בכפר סבא - העיר שבה ליאור גדל. לא בונים מספיק דירות, וכתוצאה מכך המחירים גבוהים. ההורים שלהם לא יכולים לעזור להם והם ייצברו הון עצמי לדירה כנראה רק כשיהיו בני 42.

מיכל היא מעצבת בגדים בת 34, היא סיימה את התואר לפני שבע שנים. מאז היא עבדה כמתאמת בחברת היי-טק וחסכה כסף. אין צורך לרחם עליה, היא עשתה את זה כדי להגשים את החלום שלה. לפני שנתיים פתחה חנות בוטיק בתל אביב. 40 מ"ר - היא עובדת בה בדרך כלל מבוקר עד ערב. היא לא ציפתה להרוויח מיליונים, למרות שכן קיוותה להצליח. היא ידעה שזה תחום קשה. היא החליטה שהיא רוצה להרוויח בתוך שנה 7,000 שקל בחודש, אחרת תסגור. זה פחות מההיי-טק אבל שווה את החלום. בפועל היא מרוויחה 6,100 שקל, וכבר נמצאת בתחילת השנה השלישית. עוד חודש היא סוגרת את החנות וחוזרת לעבודה שהיא שונאת.
מה משותף לכל הסיפורים האלו?

הסיפורים בדויים, אבל מייצגים מציאות יומיומית. במבט ראשון הם טריוויאליים, ועוסקים בשורה של מקרים של אנשים שחייהם טובים, אך לא מושלמים. ויש דבר אחד שמאחד ביניהם - כולם נובעים מעיוות בתעריפי הארנונה במדינה.

במדינת ישראל קיים מצב מעט מוזר - התושבים עולים לעיריות הרבה ומשלמים מעט - והעסקים עולים לעיריות מעט ומשלמים הרבה. כך, כשכל תושב צורך שירותי חינוך, תחבורה, רווחה, בריאות, דת, תרבות ועוד, העירייה מפסידה עליו כסף, ואילו עסק שבעיקר צורך פינוי זבל ותחבורה - הוא מקור רווח לעירייה.

ארנונה עסקית עולה כפי ארבעה מארנונה פרטית. כך למשל בתל אביב, בעוד תעריפי הארנונה למגורים נעים בין 38 ל-108 שקל, ותושבים רבים נהנים מפטורים והנחות אלו ואחרות - תעריפי הארנונה למשרדים ומסחר נעים לרוב בין 247 ל-381 שקל.

עם זאת, קיימים סייגים שונים ומשונים לבתי עסק אלו ואחרים. לא סייגים הנובעים מעלות שונה, או סיבה כלכלית, אלא בעיקר סייגים שרירותיים הנובעים מתפישות חברתיות סטריאוטיפיות למדי, ורחוקות מכלכליות, על התרומה של עסקים אלו ואחרים לעיר. כך למשל חברות העוסקות בתכנות (בתי תכנה), שלעניות דעתי הם משרדים לכל דבר ועניין, זוכים להנחה (166 שקל למ"ר), בעוד סניפי בנק זוכים לתעריף יקר יותר מכל עסק אחר - 1,390 שקל למ"ר.

רשות ללא שטחי מסחר לא יכולה לשרוד

לכאורה עולה השאלה, מה הבעיה? התושבים אמנם משלמים פחות, אך העסקים שמשלמים יותר מגלגלים את המחיר לתושבים, כך שהמוצרים שהם קונים עולים יותר, ובסופו של דבר התושבים משלמים לעיריות כפי שהם עולים.

אבל זה רחוק מלהיות מדויק. כשל השוק במחירי הארנונה גורם לעליית מחירים של שירותים הנצרכים מבתי עסק, אך גם מקטין את היציבות העסקית, מקשה על יזמים, מביא רבים לפשיטת רגל וגורם לתעדוף לא חכם של שטחים בעיר. אם הארנונה לסניפי בנק היתה ארנונה עסקית רגילה, אולי חיה ואברהם היו יכולים להמשיך ללכת לסניף הבנק שהם מכירים. אם הארנונה העסקית היתה בהתאם לשירותים שהעסק צורך - מיכל היתה ממשיכה לעצב בגדים. אלו בעיות ברמת הפרטים - אך ברמה העירונית קיימות בעיות גדולות יותר.

ערים שלהן מעט שטחי מסחר פשוט לא יכולות לשרוד כלכלית. זו הסיבה שבעוד כמה שנים בת ים תתאחד עם תל אביב. לא בגלל שאין צורך בשתי רשויות מקומיות מלכתחילה (ואין צורך בהפרדה המלאכותית הזו במטרופולין תל אביב), אלא בגלל שרשות ללא שטחי מסחר משמעותיים, בדומה לבת ים כיום, תהיה גרעונית לנצח.

ואלו הבעיות הקטנות - הבעיה של ליאור וענבר גדולה יותר. קוראים לה משבר הדיור. ליאור וענבר לא יכולים לקנות דירה בגלל מחירי הנדל"ן. לכאורה אין קשר לארנונה, אך בפועל הקשר הדוק. לרשויות מקומיות אין אינטרס לבנייה למגורים בשטחן, כי כל בניין, בית ודירה למגורים מפסידים כסף. כך הן נמנעות מלאשר תכניות בנייה ועקב ההיצע המוגבל והביקוש הגובר - מחירי הדיור עולים. ואם במקרה הן כן מאשרות בנייה - אלו דירות גדולות למעט נפשות. לאו דווקא מה שליאור וענבר רוצים או צריכים.

מתי רשויות מאשרות בנייה? כשנותנים תמריץ אישי לגורמים בכירים, או כפי שנהוג לקרוא לזה בישראל - שוחד. לא סתם ראשי ערים בערים שיש בהן תנופת בנייה חשודים בקבלת שוחד. בנייה למגורים מנוגדת לאינטרס של העיר, ולכן על מנת שראש רשות יפעל בניגוד לאינטרסים שלו - נדרש "תמריץ".

עיוות בתעריפי הארנונה, הוא בעיה מרכזית בישראל, הפוגשת אותנו מדי יום וגורמת לנו לשלם הרבה בשביל רמת חיים נמוכה. לכן, אני מקווה שראשי הרשויות המקומיות החדשים יבינו שיש בעיה, ויפעלו ביחד עם משרד הפנים על מנת לתקנה, כדי שלחיה, לאברהם, לליאור, לענבר למיכל ולכולנו - יהיה יותר טוב.

רועי שוורץ תיכון הוא מנהל ערוץ הטלגרם ועמוד הפייסבוק "לו הייתי שר אוצר"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

חנות בארה"ב

האם ישראל תיהפך לכלכלה ללא מזומן - ומה השימוש בצ'קים מלמד אותנו

על פי סקירה שנתית של בנק ישראל, בסוף 2017 עמד מחזור המזומן בישראל על 82 מיליארד שקל, כשכ-73 מיליארד שקל מתוך הסכום הזה הוחזקו בידי הציבור. זהו הכסף בארנקים, בכספות בבתים פרטיים, במעטפות מהחתונה ומתחת לבלטות

דגם מכונית המציג חיישן של מובילאיי בביתן אינטל בתערוכת טכנולוגיה בינלאומית בלאס וגאס

מובילאיי היא רק ההתחלה: ההיי-טק הישראלי יוביל בעידן הרכב האוטונומי

האתגר הכרוך במעבר לעולם הרכב האוטונומי מושפע גם מתקופת מעבר שבה יימצאו על הכביש כלי רכב אוטונומיים ורגילים זה לצד זה, כך שהמכוניות האוטונומיות יצטרכו ללמוד לצפות ולזהות התנהגות אנושית בלתי צפויה ומסוכנת

כתבות שאולי פיספסתם

*#