פתיים? אבי גבאי צריך אתכם! - רועי שוורץ תיכון - הבלוג של רועי שוורץ תיכון - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

פתיים? אבי גבאי צריך אתכם!

אבי גבאי פירסם פוסט שבו הוא מאשים את הממשלה באפליית הפריפריה, משום שאין בה כיתות מחוננים. אלא שבדיקה נוספת של הנתונים משנה את התמונה

14תגובות
אבי גבאי
מגד גוזני

אתמול פירסם אבי גבאי פוסט בפייסבוק שזכה לחשיפה רבה - מאות תגובות ושיתופים ואלפי לייקים. ככל הנראה עשרות-מאות אלפי ישראלים נחשפו אליו. הפוסט המתבסס על כתבתו של כתב החינוך של TheMarker ליאור דטל, המשווה בין כמות כיתות המחוננים בערי המרכז ובערי הפריפריה ויוצר את הרושם כי מפלים את הפריפריה לרעה.

בפוסט, אבי גבאי מציג מספר גבוה של כיתות בירושלים, תל אביב, באר שבע, רמת השרון וקרית אונו, אל מול 0 כיתות בכל אחת מהערים הבאות - שדרות, נתיבות, אופקים, ירוחם, דימונה, ערד, טבריה וקרית שמונה.

כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם
הפוסט של גבאי - דלג

המלל המצורף לפוסט מייחס את ההצלחה של אבי גבאי ללימודיו בכיתת מחוננים, ותוקף את הליכוד והבית היהודי על כך שהממשלה בראשותם לא מאפשרת לתלמידי הפריפריה את ההזדמנות שבזכותה אבי גבאי הצליח בחיים - לדבריו. זאת, כשכותרת האינפוגרפיקה שהפיק גבאי היא "אין כיתות מחוננים בפריפריה! לפריפריה אין סיבה להצביע ליכוד". איני פרשן פוליטי ואפילו לא טרחתי לבדוק זאת בתוצאות הבחירות לכנסת ה-20, אך אני מניח שהערים שלא הכילו כיתות מחוננים הן ערים שהליכוד הצליח בהן בבחירות האחרונות.

הנתונים בפוסט של גבאי נבחרו מתוך הכתבה באופן סלקטיבי על מנת לתמוך בעמדתו - מה שקרוי צ'רי פיקינג (קטיף דובדבנים), ולמען האמת אפילו הנתונים שהוא עצמו בחר ברובם הגיוניים למדי.

בואו נצלול לנתונים, לא על סמך נתוני משרד החינוך המלאים, אלא רק על סמך הפוסט של אבי גבאי ומספר התושבים בכל אחת מהערים שנבחרו: אם נעשה זאת, נגלה שבין כל הערים שגבאי הציג יש שתי חריגות - קרית אונו ורמת השרון.

רמת השרון: כיתת מחוננים לכל 5,500 תושבים

אם נחשב את האוכלוסייה בעיר (נכון ל-2016) ביחס לכיתות המחוננים (בפוסט) נגלה כי בתל אביב יש כיתת מחוננים אחת עבור כל 29 אלף תושבים - יותר מכל התושבים שיש בערד או באופקים (24 ו-25 אלף בהתאמה). בבאר שבע כיתת מחוננים אחת עבור 34 אלף תושבים, יותר ממספר התושבים בדימונה (33 אלף), ובירושלים, שבה מספר כיתות המחוננים הגבוה בארץ - כיתת מחוננים אחת עבור כל כ-52 אלף תושבים, קצת פחות ממספר התושבים בשדרות, קריית שמונה וירוחם ביחד (55 אלף). יותר מכך - ממש מוזר להציג את ירוחם בפוסט שכזה, שכן עם 9,230 תושבים היא אפילו לא עיר (20 אלף תושבים).

למען האמת, העיר הכי קטנה בפוסט של גבאי שבה יש כיתות מחוננים - קרית אונו - מכילה פחות תושבים רק מעיר אחת שבה אין כיתות מחוננים - טבריה (37 ו-42 אלף בהתאמה). אך סביר שכיתות המחוננים בקרית אונו משרתות לפחות חלק מתושבי גני תקווה, גבעת שמואל, סביון, יהוד או אור יהודה (112 אלף תושבים ביחד).

החריגה האמיתית שאבי גבאי הציג היא רמת השרון, שבה יש כיתת מחוננים לכל 5,500 תושבים. ברמת השרון לא ניתן להסביר זאת באמצעות שירות לתושבי היישובים הסובבים אותה, כי מכתבתו של דטל עולה שגם בהם כיתות מחוננים.

מיכל פתאל

האם יכול להיות שהממשלה מתקצבת את רמת השרון ביתר בהשוואה לערים אחרות? ייתכן. אפשר גם למצוא הסברים אלטרנטיביים אחרים - כמו שיעור מחוננים גבוה בעיר, או אולי הסביר ביותר - השקעה עירונית גבוהה יותר בכיתות מחוננים ביחס לערים אחרות.

חיפוש קצר באתר "שקיפות בחינוך" של משרד החינוך מחזק הערכה זו, ומגלה שתלמיד תיכון ברמת השרון תוקצב בפחות כסף מהממוצע הארצי, ובפחות כסף מאשר כל אחת מהרשויות שבהן אין כיתות מחוננים בפוסט של גבאי. בחלק מהרשויות הפערים הם אלפי שקלים בשנה ובחלק יותר מכך. בקרית שמונה, למשל, תלמיד תיכון מתוקצב ב-40 אלף שקל לעומת 25 אלף שקל ברמת השרון.

למען האמת חיפוש קצר באתר זה שומט את הקרקע תחת המסר שגבאי מנסה להעביר, ומראה שהממשלה משקיעה משמעותית יותר בתלמיד בפריפריה מאשר בתלמיד מהמרכז.

התעלמות מהחברה הערבית

אולי יותר מעניינים מהנתונים שגבאי הכניס לפוסט - הם הנתונים שהוא לא הכניס לפוסט - מוזר שגבאי לא הכניס את אשקלון, שבה לא פועלת כיתת מחוננים (לפי הכתבה), והיא עיר פריפריה גדולה למדי שיכלה לחזק את טענתו. אך קיימות גם ערים גדולות יותר שבהן אין כיתות מחוננים - נתניה ורחובות.

בנוסף, גבאי התעלם מקיומן של כיתות מחוננים בכרמיאל ואשדוד בפריפריה, והתעלם לגמרי מהחברה הערבית, שבה יש כיתות מחוננים בעראבה, כבול, נחף ונצרת. למעשה, בנחף שיעור התלמידים המחוננים הגבוה בארץ, ובכאבול ועראבה הרביעי והחמישי בהתאמה. שיעורים אלו כנראה נובעים בעיקר מתלמידים המגיעים מרשויות אחרות.

השאלה המתבקשת מהכתבה ומהפוסט של גבאי - היא כמה תלמידים צריך ביישוב בשביל כיתת מחוננים? באמצעות חישוב "גב מעטפה", לפי 8.9 מיליון אזרחים בישראל ו-150 אלף תלמידי כיתה א' בשנתון לימוד, שיעור התלמידים המחוננים בישראל הוא כ-1.7% תלמידים (אלו הנחות מקלות למדי, שכן בכיתות גבוהות יותר יש פחות תלמידים, ושיעור החרדים שאינם משתתפים בתוכניות מחוננים גבוה למדי בקרב תלמידי כיתה א')

בכל שנה מתקבלים לכיתות מחוננים 1.5%-3% מהתלמידים במחזור. לו נניח כי על מנת לפתוח כיתת מחוננים דרושים רק 20 תלמידים, מספר נמוך למדי - וכי ביישוב כ-3% מקרב התלמידים אותרו כמחוננים, וכולם גם מעוניינים לעבור לכיתת מחוננים - עדיין נדרשים 40 אלף תושבים ביישוב כדי לפתוח כיתת מחוננים. אפילו תחת ההנחות המאוד מקלות האלו - רק בטבריה היה צורך לפתוח כיתת מחוננים מבין היישובים שהוזכרו בפוסט. ועדיין, לא ברור למה בנתניה עם 202 אלף תושבים אין כיתת מחוננים.

מה המסקנה?

הממשלה משקיעה בתלמידי הפריפריה יותר מבתלמידי המרכז, ובערים שגבאי הציג שאין כיתות מחוננים - אין שום סיבה שתהיה כיתת מחוננים. האם ראוי להשקיע בתלמידי הפריפריה יותר מתלמידי המרכז? ואם כן, האם הפער מספיק גדול? או שהוא גדול מדי? אין לי מושג.

אני רחוק מלהיות מומחה לחינוך, כלכלת חינוך, תקצוב חינוך וכיתות מחוננים במדינה. עבודת החיפוש שעשיתי במסגרת טור זה שטחית למדי, וייתכן מאוד שאין לי מספיק ידע כדי להציג את העובדות שכתבתי בו כהלכה. יותר מכך, הטור לא מתיימר להיות אובייקטיבי, מטרתו אחת - לערער את הפוסט של אבי גבאי.

כתבתי אותו כי אני רוצה שכשתקראו מידע ברשת - תהיו ביקורתיים. זה לא אומר שחייבים לאמת כל מידע שאתם קוראים, אבל זה כן אומר שלא צריך לקחת אותו כאמת לאמיתה. זה כן אומר שאם משהו נראה חריג מעט - כדאי לקחת בחשבון שאולי הוא מוטה, מגמתי, או נפלה בו טעות. גם אם הוא נכתב בכלי תקשורת מוכר, או על ידי אדם מוכר, וגם אם אני כתבתי אותו. לרוב, בדקות בודדות של בדיקה - ניתן לאמת או להפריך את מרבית המידע ברשת.

גבאי ופוליטיקאים נוספים מרוויחים מהבורות שלנו - הוא מעריך ובצדק שמעטים יפקפקו בנתונים, מעטים עוד יותר יחפשו את הכתבה שעליה התבסס וגם מביניהם כמעט אף אחד לא ייקרא מעבר לכותרת המשנה.

אל תהיו פתיים, אל תיפלו למניפולציות.

הבעיה האמיתית בחינוך הטכנולוגי

אני מעוניין להתייחס לחלק בכתבה של ליאור דטל שלא הופיע בפוסט של גבאי - אבל בעיני חשוב לא פחות, אם לא יותר: החינוך הטכנולוגי, כפי שכתב דטל: "מהנתונים עלה כי תלמידים ביישובים מוחלשים וביישובים ערביים עדיין מופנים בשיעור גבוה יותר למגמות לימודים שמקטינות את הסיכוי לציונים גבוהים בבגרות… למעשה, ברשימת עשר הרשויות המקומיות עם שיעור הלומדים הגבוה ביותר בחינוך הטכנולוגי, אין אפילו רשות אחת מארבעת המעמדות המבוססים ביותר. כך, למעשה, גם ברשימת 70 הרשויות שבהן יותר ממחצית מבני הנוער לומדים בחינוך הטכנולוגי".

יותר תלמידים בחינוך טכנולוגי

אתחיל בסיפור - במהלך לימודיי באוניברסיטה הפתוחה בחיפה, בקמפוס בית בירם - שמתי לב לתופעה מעניינת בקורסים של החוג לכלכלה. רוב מוחלט של הסטודנטים היו יהודים, בעוד בקורסים של החוג לחשבונאות היה שיעור גבוה ובאופן תדיר רוב של תלמידים מהמגזר הערבי. שימו לב שבאוניברסיטה הפתוחה אין צורך בבגרויות או בפסיכומטרי לשם קבלה, אז לא ניתן לייחס פערים לתנאי הכניסה. ההבדל היחיד בין תנאי הכניסה - הוא דווקא שבחשבונאות נדרש מעט ידע קודם בעוד שבכלכלה אין דרישה כזו.

תהיתי לפשר התופעה ושאלתי סטודנט ערבי לגביה. הוא ענה לי בערך כך: "ערבי לא יכול להרשות לעצמו ללמוד תואר שאינו מקצוע. חשבונאות זה מקצוע." והוא צודק. הן התואר בכלכלה שלמדתי והן התואר בביולוגיה שאני לומד - מקנים לי מעט מאוד כלים בשוק העבודה. למעשה, חלק ניכר מהמשרות ככלכלן מתחיל וביולוג מתחיל מציעות שכר שאינו גבוה בהרבה משכר מינימום, וגם במשרות אלו לרוב הידע הכלכלי\ביולוגי הנדרש לא גבוה מאוד ולא מצריך לימודי תואר.

לעומת זאת, לימודים טכנולוגיים אפילו ברמת בית הספר, ללא השכלה על תיכונית, מציעים אפשרויות הרבה יותר מפתות להשתכרות - למשל מגמת "מכונאות וחשמל ברכב" מלמדת איך להיות מה שקרוי - מוסכניק, מקצוע שמרוויח כנראה יותר מפי 2 מבוגרי תארים ראשונים במדעי הרוח או החברה. לחילופין הלימודים במגמת "מערכות ייצור ממוחשבות" מכשירים את התלמידים לעסוק בעיבוד שבבי - תחום שעובד חרוץ בו יכול להרוויח בקלות 15 ו-20 אלף שקל גם בפריפריה.

כשאתה גר בפריפריה, ולהורים אין 3 דירות ברמת גן שהם קנו בשנות ה-70, אתה לא יכול להרשות לעצמך ללמוד תואר מיותר - הבעיה בחינוך הטכנולוגי היא שמעט תלמידים במרכז לומדים בו, לא שרבים מהפריפריה לומדים בו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

גילי גולנדר

המיזם שהחל כקטלוג אופנה והפך לעורך תמונות במובייל

גילי גולנדר שילבה את אהבתה לאופנה ולמחשבים - ובנתה, יחד עם שותפיה בבזארט, כלי לעריכת תמונות במובייל ■ הצמיחה המהירה של המיזם, היא הסיבה שגילי גולנדר, אחת משתי המראיינות ב"סטארטאפיסטיות", עוזבת לטובת הפרק הבא בסיפור ההצלחה של המיזם שלה

כתבות שאולי פיספסתם

*#