כחלון כבר לא כחלוניסט - הוא לפידיסט על סטרואידים - רועי שוורץ תיכון - הבלוג של רועי שוורץ תיכון - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כחלון כבר לא כחלוניסט - הוא לפידיסט על סטרואידים

שר האוצר משה כחלון חרת על דגלו את היותו שר אוצר שלא מוכן להעלות מסים. כמוהו כשר ביטחון שלא מוכן לתקוף ראשון, או ראש ממשלה שמסרב לאשר פעילויות של המוסד

33תגובות

לפני כשלוש שנים וחצי, עת התבשרנו שכחלון נכנס לתפקידו כשר אוצר, להערכתי רובנו שמחנו. שר התקשורת שהצליח להוריד את חשבונות הסלולר ממאות ואלפי שקלים למנוי - לרמת המחירים אולי הנמוכה באירופה יכול לעשות פלאים במשרד האוצר.

אך עם השנים באה האכזבה. כחלון אינו כחלוניסט, כפי שהגדיר אותו ראש הממשלה  כאשר קידם תחרות במשרד התקשורת. הוא לפידיסט על סטרואידים - בדומה ליאיר לפיד שציין שהתוכניות שלו אינן מיועדות לכלכלנים. כחלון הוא שר אוצר שמאמין שהתוכניות שלו טובות מדי כדי שכלכלנים יוכלו להבין אותן.

כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

כחלון חרת על דגלו את היותו שר אוצר שלא מוכן להעלות מסים. כמוהו כשר ביטחון שלא מוכן לתקוף ראשון, או ראש ממשלה שמסרב לאשר פעילויות של המוסד. זה יכול להיראות טוב בתקשורת בתקופה של שלום, אבל כאזרח הייתי מתחיל לבנות את הממ"ד או במקרה הנוכחי שם כסף בצד לתקופה של משבר.

ולא חסרים מסים שצריך לשקול להעלות - המס על הטבק לגלגול שנמוך משמעותית מהמס על סיגריות ויהיה נכון להשוותם כפי שממליץ כל גורם מקצועי (בין אם להעלות את האחד, להוריד את השני או גם וגם), הטלת מע"מ על פירות וירקות - צעד שיש הסכמה גורפת למדי בקרב כלכלנים שיש לבצע, אם כי להגנתו של כחלון ייאמר כי גם שרי אוצר קודמים נמנעו ממנו. מע"מ על קניות מחו"ל בסכום של פחות מ-75 דולר שיכול להציל כמה ענפים במשק שכיום קורסים בעקבות האפליה במיסוי. בנוסף, לא מעט הטבות מס ומסים נוספים שיש להם חסרונות משמעותיים, הוטלו או ניתנו באופן שרירותי למדי והם רגרסיביים להחריד.

במקביל הפופוליזם יוצא מגדרו - לפעמים כולנו חוטאים בלסווג מדיניות שאיננו אוהבים כפופוליסטית. אבל זה לא נכון. אפשר להיות סוציאליסט ואפשר להיות ליברל כאשר האידאולוגיה שלך סדורה, שלמה והגיונית. אפשר לתמוך בהעלאת קצבאות אם מבינים שזה מצריך העלאת מסים. אפשר לתמוך בהורדת קצבאות והורדת מסים. כל עוד מסכימים על הצורך באיזון תקציבי כמעט כל מדיניות היא לגיטימית למדי.

אבל אי אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. כחלון מגדיל כמעט כל קצבה, חותם על הסכמי שכר נדיבים ובמקביל לא רק שלא מעלה מסים - אלא מקצץ אותם. זה יכול לעבוד כאשר הכלכלה פורחת, אבל זה מסוכן, מסוכן מאוד.

שר האוצר משה כחלון
ניר קידר

כחלון מיישם מדיניות מעניינת. הוא מתמקד בלעבוד עלינו. הוא נמנע מלהיאבק בקבוצות לחץ או ליישם רפורמות עמוקות, אך מנסה לשנות את מדדי מחירי הדירות כדי שיציגו ירידה במחירי הדירות באופן מלאכותי. הוא משתמש בכל טריק חשבונאי וממציא טריקים חדשים כדי להעלים מהתקציב כמה שיותר הוצאות כך שלא ייספרו בתקציב, אבל כמובן שהכסף בסופו של דבר יוצא מאיתנו, החוזק הכלכלי שלנו מתערער, וההבדל היחיד הוא חשבונאי.

לזכותו ייאמר שמפלגתו, בהובלת רועי פולקמן, מקדמת שינוי משמעותי ופישוט הרגולציה במכון התקנים שתקל על הכיס של כולנו, אך ברוב האספקטים האחרים כחלון הוא פופוליסט חסר תקנה. פולקמן מגן עליו (בטור שהתפרסם בבמה זו) וטוען כי הנתונים לגבי הכלכלה הישראלית מדהימים והם הוכחה לכך שמדיניות שר האוצר עובדת. אבל זה לא נכון, גם אם מחר בבוקר שר האוצר היה מחליט לחלק מדי שנה 10 מיליארד שקל לכל מי שיש לו את האות א' בשם - כנראה שהכלכלה היתה ממשיכה לצמוח. זה לא אומר שהכלכלה לא היתה צומחת יותר ללא הטבה זו, זה לא אומר שהיא לא פוגעת בחסינות המשק לקראת משבר וזה לא אומר שהיא אינה פופוליסטית להחריד וחסרת כל היגיון. וכאלו הן רבות מהתוכניות של כחלון.

לאחרונה כחלון שובר את השיאים של עצמו. הוא התחיל להתייחס לכל חתימה על צו המאשר העלאת מחירים לאחר המלצה של ועדות מומחים - כהטלת מס על הציבור. וכידוע כחלון לא מעלה מסים. אציין שזו מדיניות חדשה שכן בעבר חתם ללא שום בעיה על צווים להעלאת מחירי הנסיעה במונית.

סיפור שהיה כך היה - מחירי מוצרי החלב הנתונים בפיקוח צמודים למנגנון הקובע את המחיר הראוי לכל מוצר. בבדיקה האחרונה נקבע שיש להעלות את מחירי מוצרי החלב המפוקחים. קביעה זו נעשתה על ידי ועדת מומחים בהתאם לנוהג הקיים שנים, לאחר התייקרות משמעותית במחירי התשומות ותוך תמיכה של גורמים במשרד האוצר והחקלאות. זהו מהלך טכני למדי הדורש את חתימת שר האוצר ושר החקלאות.

אך שר האוצר לא הסכים לחתום ואף לא נימק את השגותיו מהחתימה (כנדרש לפי החוק). לא היתה לו בעיה שהמחיר יעלה - ולכן כנראה ביקש מגורמים במשרדו לבדוק את האפשרות לבטל את הצורך בחתימתו להעלאת המחיר - אך יש לו התנגדות לחתימה עצמה: הרי כחלון חושב שכולנו מטומטמים ובטוחים שאם שר האוצר חתם על הצו - הרי שהוא אשם, אך אם שר האוצר ביטל את הצורך בלחתום על הצו הרי שהוא נקי כפיים ותאגידי הענק הרשעים הם אלו השודדים אותנו.

לאחר שמהלך זה לא צלח ולאחר שהוגשה עתירה לבג"ץ הקוראת לחייב את שר האוצר לחתום על הצו - החליט כחלון להיכנס למו"מ עם החברות במסגרתו הוא דן עם החברות מתי יעלו את המחירים (הוא מעוניין שאחרי החגים) ואילו מחירים יעלו (הוא מעוניין להתנות את חתימתו בכך שלא יעלו מחירי מוצרים אחרים שאינם בפיקוח).

מהם מנופי הלחץ של כחלון?

המקל - אם החברות לא יעלו את המחירים הוא יפתח את המשק ליבוא מוצרי חלב. חשוב להתעכב על נקודה זו - אם פתיחת המשק ליבוא עוזרת לנו, הצרכנים, מדוע זה לא נעשה עד כה? ואם היא רעה לנו - למה הוא מוכן להקריב אותנו כחלק ממלחמתו? התשובה - זה טוב לנו הצרכנים - וזה לא קרה ולא יקרה (האיום ריק מתוכן) כי כחלון נמנע מלהתעמת עם קבוצות לחץ. והגזר - אילו החברות ייענו לדרישות כחלון הוא יסכים מטוב ליבו לחתום על צו שהוא היה אמור לחתום עליו מזמן.

דומה הדבר לשודד שנתפס ולאחר שהתחייב להחזיר את השלל מתחיל לדון עם הבעלים על תנאי ההחזרה. 

כחלון הוא פרודיה של שר אוצר - הוא פופוליסט שמתמקד בלשקר לנו, הוא התחייב שיתפטר אם מחירי הדיור לא יירדו ואחרי שלא ירדו הוא חזר בו. הוא נמנע מרפורמות עמוקות ולא מוכן ללכלך את הידיים.  



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

כתבות שאולי פיספסתם

*#