חמש הסיבות שבגללן אנחנו תמיד מרגישים שהבנקים דופקים אותנו - רועי שוורץ תיכון - הבלוג של רועי שוורץ תיכון - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חמש הסיבות שבגללן אנחנו תמיד מרגישים שהבנקים דופקים אותנו

התפקיד המרכזי של הבנקים הוא להגשים חלומות. הם צריכים לבחור את החלומות הכי טובים כדי לתת את האפשרות למי שאין לו מספיק משאבים להגשים את החלום שלו באמצעות המשאבים המוגבלים של הבנק - להקים עסק, לטוס לחו"ל, ללמוד לתואר או לקנות דירה ■ כך גורמים לנו לשנוא אותם

6תגובות

הבנקים בישראל הם בין החברות השנואות במשק, הרבה מהדברים שהם עושים הם בעייתיים ובשנים האחרונות התפרסמו דברים רבים שמנהליהם עשו בניגוד לחוק, אך מעבר לכך יש כמה סיבות מבניות שלא קשורות להתנהלות לא תקינה, שבגללן אנחנו נוטים לשנוא את הבנקים וחשבתי שכדאי להסביר אותן.

לכן, קבלו את חמש הסיבות שבגללן אנחנו תמיד מרגישים שהבנקים דופקים אותנו:

כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

1. הפיקוח על הבנקים: הרגולציה על הבנקים הישראלים קשוחה באופן יחסי. הפיקוח על הבנקים דורש מהם לעמוד ביחסים פיננסיים (בגדול - היחס בין הכסף שהם מלווים לכסף שנמצא אצלם) קשוחים יחסית לשאר העולם. במקביל הוא מחייב אותם ברגולציה מחמירה של אבטחת מידע, תחומי פעילות, אחזקות ועוד.

היתרון - הסיכוי שנחווה משבר פיננסי בדומה למשבר של 2008 נמוך יחסית. החיסרון - המחיר של זה הוא שהבנקים מתמחרים את עלויות הרגולציה המועברות אלינו באופן ישיר. אישית, ברוב המקרים אני בעד לשלם את המחיר, שכן בעיני הסיכון הנובע ממשבר הפיננסי משמעותי מהעלויות העודפות.

אילוסטרציה - גבר כועס על הטלפון.
ללא

2. ועדי העובדים: מרבית ה"שומנים" בבנקים נובעים מהרבה מדי עובדים שעושים מעט מדי עבודה ומקבלים על כך יותר מדי כסף. הבסיס לבעיה הוא הסכמי השכר המטורפים, שבמסגרתם במשך שנים רבות השכר ברוב המערכת הבנקאית היה צמוד להסכם השכר של עובדי בנק לאומי מ-1995. ההסכם, שנחתם כשהאינפלציה היתה גבוהה, הבטיח עלייה בשכר של 5% בשנה, כל שנה, לכל עובד.

כך, במשך כ-20 שנה האינפלציה עלתה בכ-80%, השכר הממוצע במשק עלה בכ-120% ושכר עובדי הבנקים עלה בכ-180%. מה שהביא לכך שבעוד בעולם ההוצאות התפעוליות של הבנקים (המורכבות בעיקר מעלות ההעסקה) הן כ-60% מההכנסות, בישראל הן 70%. זה המון.

במקביל, בשנים האחרונות המערכות הטכנולוגיות חוסכות הרבה מהפעולות שפעם היו עושים פקידים בבנק. אך זה לא פשוט לפטר עובדים בבנק, כי יש לו ועד. על מנת להפריש עובד צריך לתת לו חבילת הטבות ששווה המון ובהרבה מקרים - לא באמת ניתן לפטר עובד גם איתה.

סירבה לעבוד במשך כעשור, פוטרה - ועדיין קיבלה פיצויים

דוגמה מדהימה לכך סיפקה עובדת בבנק דיסקונט. תפקידה של העובדת התייתר ב-2003. הבנק ניסה להכשיר אותה לתפקיד אחר והציע לה מגוון תפקידים לבחירתה. העובדת סירבה, המשיכה להגיע לעבודה ולא עשתה כלום. לא, היא לא עשתה כאילו והיא עובדת, אלא היא לא עשתה כלום. ב-2013 הבנק החליט שהגיעו מים עד נפש. עשר שנים הוא שילם לעובדת שלא עשתה כלום, הוא החליט להעביר אותה תפקיד חד צדדית לסניף אחר (לאחר שפנה לעזרת הוועד, פנייה שזכתה להתעלמות). העובדת המשיכה להגיע לסניף המקורי ולא לעשות כלום.

כעבור חצי שנה החליט הבנק להוציא אותה לחל"ת שנמשכה עד יציאתה לפנסיה. בתגובה העובדת תבעה את הבנק, ובית הדין לעבודה פסק לה פיצויים בשווי של יותר מ-300 אלף שקל, וציין בפסק הדין כי "הפסקת תשלום שכר לעובדת שמעמידה את כוחה לרשות העבודה בהחלטה חד צדדית הנה פעולה פסולה". שימו לב, אני חוזר שוב - "מעמידה את כוחה לרשות העבודה".

השומנים בבנק הם לא שכר המנהלים, שגם בשנות השיא היה בסדר גודל של עשיריות אחוז מהמחזור, השומנים בבנק הם שכר העובדים הוותיקים, ואנחנו משלמים עליהם.

אישה מתעסקת עם ניירת וביורוקרטיה
ללא קרדיט

3. כי אנחנו פראיירים: בנקים קטנים ותחרותיים מציעים תוכניות ללא עמלות או עם ריבית על הפלוס. תוכניות שבפועל משתלמות יותר - הבנקים הוציאו מיליונים על שיווק במדיות השונות, כך שאין אחד במדינה שפיספס אותן - ירושלים, אגוד, בנקים דיגיטליים ועוד - אבל רבים מאיתנו לא רק שלא עוברים בנק בשביל תנאים טובים יותר, אלא אפילו לא מתמקחים עם הבנק או מנצלים הטבות כמו חשבונות סטודנט/חייל/צעיר/בן 44 וחמישה חודשים ועשרה ימים, וכו'. פשוט כי אנחנו עצלנים.

4. כי הם גובים כספים עבור שירותים שלא עולים כסף: יש חברה ישראלית בשם Fiverr. היא חברה די מצליחה ומאוד מגניבה שמציעה מגוון רחב של עבודות קטנות שניתן לקבלן במייל בתשלום של חמישה דולרים. לדוגמה, עבודות גרפיות - עיצוב לוגו, פוסטר, כרטיס ביקור ועוד. אבל לו ארצה לקבל את הלוגו ברזולוציה גבוהה או את קובץ המקור - אצטרך לשלם עוד. מצד אחד - זו הדרך שלהם להרוויח כסף, החמישה דולרים לעבודה הם ככל הנראה הפסדיים, אך מאפשרים למי שיש לו פחות כסף לקבל את התוצר בכל זאת. מהצד השני יש בכך משהו מקומם - שהרי אין שום הבדל בעלות או בזמן בין שמירת הלוגו ברזולוציה נמוכה לגבוהה. ולכן אנחנו מתעצבנים.

באופן דומה בבנקים אין ממש התאמה בין עלות השירות לבין הסכום שנגבה בפועל עליו. כך לדוגמה, כשאני שולח מייל לבנק ועונים לי אני לא משלם על כך כסף, על אף שנעזרתי בזמנו של הפקיד. כשאני משתמש במערכת הממוחשבת אני לא משלם כסף עבור המערכת - אף שהיא עולה המון כסף. לעומת זאת אם ארצה לבצע העברה - אשלם 1.35 שקל, אף שהעלות שלה בפועל לבנק קרובה לאפס, כי מטרתה לכסות את שני השירותים הקודמים. לכן, למרות שגובה העמלות שבנקים גובים ירד משמעותית בשני העשורים האחרונים - העמלות שנותרו מעצבנות מאי פעם.

כספומט
סי די בנק

5. כי אנחנו לא מבינים מה הם עושים: כשמדובר בלופט גשפט ("עסקי אוויר"- שירותים שלא מיוצר בהם מוצר פיזי) בדומה למתווכי דירות, או למשווקים החקלאיים - קשה לנו מאוד להבין מה הם עושים, וכך אנו נוטים להאמין לטענות שהם גונבים אותנו. בפועל, בנקים הם כמו קטליזטורים של הכלכלה - הם ממריצים אותה ומאפשרים לה לצמוח, אך ברמה הפרטית אנחנו (וטובים ורבים לאורך ההיסטוריה) לא יכולים לראות את זה - ולכן זה לא ברור לנו. וכשקשה להבין, קל לשנוא.

אז מה הבנקים עושים? הרבה דברים, ממש קשה להסביר על זה בפחות מאלפי מלים וכבר די חפרתי, אבל ממש בגדול - התפקיד המרכזי של הבנקים הוא להגשים חלומות (על אף המטרה האצילית, אני לרגע לא טוען שהם עושים את זה מאלטרואיזם או בהתנדבות). הם צריכים לבחור את החלומות הכי טובים כדי לתת את האפשרות למי שאין לו מספיק משאבים להגשים את החלום שלו באמצעות המשאבים המוגבלים של הבנק - להקים את העסק שהוא רוצה, לטוס לחו"ל, ללמוד לתואר או לקנות את הדירה שתמיד חלם עליה.

קשה לנו לראות את זה כשנותנים הלוואה של מאה מיליון שקל לתאגיד שכבר שווה חצי מיליארד, אך זה בדיוק אותו הדבר כמו לתת ליוסי 100 אלף שקל כדי להקים את המכולת שחלם עליה (אתם יכולים לקרוא קצת יותר על המתווכים בחקלאות שתפקידם דומה במובנים מסוימים למתווכים בשוק הכסף, הבנקים, בפוסט הזה).

אלו בעיני הסיבות העיקריות לכך שבתקופה הקרובה נמשיך לכעוס על הבנקים. הרבה מהן לא יכולות להשתנות, אך אחת כן. לו הייתי שר אוצר הייתי משנה את יחסי הכוחות בין העובדים בבנקים לבנקים כך שיהיה אפשר לפטר אותם. כן, אני בטוח שכל עובד שיפוטר ייפגע מכך. באופן אישי ככלכלן הרבה מחברי עובדים בבנקים, ואני חלילה לא טוען שזו פגיעה קלה. אך כשהבנקים לא יעילים - מצד אחד כולנו משלמים יותר, אך יותר מכך, כשקשורה משקולת לסוס שמושך את הכלכלה קדימה - כל המשק נשאר מאחור - ולכן ההשפעה היא הרבה יותר משמעותית מהעמלות שאנחנו כן או לא משלמים.

עדכון: בתגובה לטור Fiverr מדגישים כי כיום הם מציעים מגוון שירותים דיגיטליים וקריאטיביים בטווחי מחיר שונים ומגוונים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

גילי גולנדר

המיזם שהחל כקטלוג אופנה והפך לעורך תמונות במובייל

גילי גולנדר שילבה את אהבתה לאופנה ולמחשבים - ובנתה, יחד עם שותפיה בבזארט, כלי לעריכת תמונות במובייל ■ הצמיחה המהירה של המיזם, היא הסיבה שגילי גולנדר, אחת משתי המראיינות ב"סטארטאפיסטיות", עוזבת לטובת הפרק הבא בסיפור ההצלחה של המיזם שלה

כתבות שאולי פיספסתם

*#