להתמזג או לא, זו השאלה! - רוני יגרמן - הבלוג של רוני יגרמן - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

להתמזג או לא, זו השאלה!

הריבית האפסית דוחקת גם חברות חדשניות וטכנולוגיות להציף ערך דרך מיזוגים ורכישות. השאלה הנשאלת היא איך משקיעים צריכים לנהוג?

תגובות

אחד המאפיינים של שוקי מניות שנסחרים סביב רמות שיא ובתמחורים מלאים הוא תופעת המיזוגים והרכישות. הריבית האפסית שמביאה להתמעטות אלטרנטיבות ההשקעה בשוק המניות יוצרת לחץ מצד בעלי המניות על הנהלות החברות לבצע עסקאות מיזוג ורכישה כדי להשיא את התשואה העתידית.

אדגיש כי פוסט זה לא נועד לתת למשקיעים תשובה חד משמעית כיצד עליהם לנהוג, אם הנהלת של חברה המוחזקת על ידם באופן פרטי, או בכל דרך אחרת זוכה להצעת רכש/מיזוג מצד שלישי. הסיבה הפשוטה היא שאין לעולם ולא תהיה תשובה חד משמעית או נוסחה שתציע מה כדאי לעשות, הדבר נכון במיוחד בעולם גלובלי שאי הוודאות בו הולכת וגדלה וההתרחשויות הן מהירות וחדות.

כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

אין בכלל ספק, הנהלות של חברות תמיד מחפשות להציף ערך למשקיעים שלהן גם בזמנים שהבורסות אינן בשיא, אולם מבחינת בעלי המניות העיתוי המתאים יותר לאשר את אותן העסקאות הוא כשאופציות הצמיחה האורגנית נראות מאתגרות יותר, או כשהסביבה העסקית מתמלאת בדינוזאורים שהופכים את עתיד החברה ללוט בערפל.

הנהלת החברה רוצה להיתפס כאקטיבית וקשובה לשוק ההון, שואפת לעמוד תמיד ולעקוף את ציפיות האנליסטים למרות שתמיד תעביר מסר לפיו שוק ההון לא מנהל אותה והיא זו שמנהלת אותו. ההיסטוריה מלמדת שמלחץ של בעלי מניות אי אפשר להתעלם, הם הפכו כיום אקטיביים מתמיד וקרנות המחזיקות בנתחים משמעותיים מתראיינות לאמצעי התקשורת ומעבירות את המסרים שלהן, כיצד הן חושבות שהחברה צריכה להתנהל.

רק השבוע התבשרנו כי בעלי המניות של פריגו החליטו שלא להיענות בהצבעה של למעלה מ-50% להצעת הרכש של מיילן. ובכן, ניתוחים של אנליסטים המסקרים את תעשיית התרופות ניתן למצוא למכביר. השאלה הנשאלת מצד בעלי המניות שצייתו לרוח הנהלת פריגו במקרה זה שדעתה הייתה להתנגד למיזוג, היא מה מחיר הטעות ולא מהו הערך שהיו יכולות שתי החברות להניב מהמיזוג. האם אנחנו כמשקיעים יודעים מה מחיר הטעות בעוד שכל הזרקור התקשורתי ושל המסרים מההנהלה מתמקד אך ורק בתועלת מהמיזוג?

מבחינתה של מיילן, תעשיית התרופות משתנה והיתרון לגודל מחייב אותה להיות עוד יותר גדולה כדי לשפר את רווחיותה במיוחד בתחום הגנריקה.

ובמעבר חד לתעשייה אחרת לגמרי – טכנולוגיה. מלאנוקס ואיזיצ'יפ הן שתי חברות שמהוות סיפור הצלחה ישראלי ועומדת בפני צומת גדול: להתמזג מרצון או להיבלע על ידי דינוזאור טכנולוגי גדול. בשבוע האחרון התוודענו לידיעות המבשרות על חשש של הנהלות שתי החברות לפיו הן לא יצליחו להשיג את הרוב הנדרש לאישור בעלי המניות. הפארמה והטכנולוגיה לכאורה הם תחומים הזהים ברעיון החדשנות שלהם. אולם, בתעשיית הפארמה כדי לקצור רווחים מרעיון טוב אתה נדרש לשנים ארוכות של ניסויים ופיתוח, מה שלא מאפשר כמעט את קיומן של חברות קטנות למרות שיש להם מוצר מאוד מבטיח. בתחום הטכנולוגי סטארטאפ מצליח יכול לייצר למכירות משמעותיות בתוך זמן קצר יחסית, אם כי יצהירו כי הדבר נכון במיוחד לתחום התוכנה מאשר לתחום השבבים.

הדילמה של בעלי המניות כמו תמיד היא מה האלטרנטיבה האחרת, אולי תגיע חברת טכנולוגיה שתשים על כף המאזניים הצעה שאי אפשר לסרב לה ובכך נוכל בוודאי להרוויח יותר ולרשום אקזיט מרשים. באותה מידה צריך לזכור שיש סיכוי שהיתרון התחרותי וקצב הצמיחה של החברה לא יישמר וחלק ניכר מההשקעה יירד לטמיון. העולם הטכנולוגי כיום הופך יותר ויותר לאי-וודאי וחשוב לזכור שלא על כל חברה ישנם עשרות מתעניינים שמחכים בתור עם הצעות מפתות.

אנחנו נוהגים לבצע ניתוח אנליטי של מצב החברה, רווחיותה וערך מניותיה אבל שוכחים שהכל תלוי בתעשייה. חברות שפועלות בתעשייה שקצב הצמיחה שלה הולך ודועך זקוקות למיזוגים ורכישות כדי לייצר אפשרויות צמיחה, דרך חיסכון בעלויות וכדי לקבל תשואה גבוהה יותר על ההשקעה.

מה בעלי המניות צריכים לקחת בחשבון כשהם מצביעים על הצעת הרכש:

1. פוטנציאל ההפסד מהישארות כחברה עצמאית - הסטטיסטיקה מלמדת כי המיזוגים לא מצליחים באמת להניב סינרגיה של הפעילות. השאלה שהמשקיעים צריכים לשאול את עצמם דווקא עכשיו, בהנחה שרואים את עצמם כמשקיעי ערך ארוכי טווח היא מה פוטנציאל ההפסד במידה והמיזוג לא ייצא לפועל, ולא בהכרח האם המיזוג יכול להצליח או לא, מאחר והצלחת המיזוג תלויה במקרים ונסיבות שאיש לא יכול לחזות אותם. עדיף להעריך בצורה אובייקטיבית, דרך ניתוח התעשייה, האם נוכל להתמודד טוב יותר עם הסיכונים בתור חברה עצמאית?

2. תרבות ניהולית של הטעמת חברות - המשקיעים שנדרשים לאשר הצעת רכש מטעם החברה הנרכשת, צריכים לדעת אם לחברה הרוכשת יש היסטוריה טובה, ארוכה ומוכחת של הטמעת חברות בתוכה. למשל, טבע ופרוטרום הן דוגמאות לשתי חברות שיש להן תרבות ניהולית ועסקית של רכישה מוצלחת של חברות. אין זה אומר שרק המיזוגים שמוציאות לפועל טבע ופרוטרום יצליחו, אך בהחלט זהו שיקול שצריך לקחת בחשבון בתור בעלי מניות בחברה נרכשת.   

3. תרבות ארגונית זהה של שתי החברות - הסיכוי של חברות עם תרבות ארגונית זהה לייצר תועלת ממיזוג היא גבהה יותר מאשר חברות ממדינות שונות ותרבויות שונות בתכלית. 

4. הרכב האחזקות במניות החברה הנרכשת והרוכשת - התפלגות ואופי האחזקות המשמעותיות בשתי החברות משפיעה מאוד על ההחלטה הסופית של כל בעלי המניות ועל עתיד החברה כולה. לעתים קרנות גידור שמחזיקות בחברה הנרכשת סבורות כי הן יכולות להשיג עסקה טובה יותר ותמורה גבוהה יותר ומעדיפות לסרב להצעות רכש. הסכנה במקרים כאלה שתנאי השוק לפתע ישתנו לרעה ולא תגיע עסקה טובה יותר. לעתים עדיף להסתפק במועט ובתשואה וודאית יותר בטווח הקצר מלהסתכן.

עופר וקנין


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

גילי גולנדר

המיזם שהחל כקטלוג אופנה והפך לעורך תמונות במובייל

גילי גולנדר שילבה את אהבתה לאופנה ולמחשבים - ובנתה, יחד עם שותפיה בבזארט, כלי לעריכת תמונות במובייל ■ הצמיחה המהירה של המיזם, היא הסיבה שגילי גולנדר, אחת משתי המראיינות ב"סטארטאפיסטיות", עוזבת לטובת הפרק הבא בסיפור ההצלחה של המיזם שלה

כתבות שאולי פיספסתם

*#