באו לברך ויצאו מקללים - רוני יגרמן - הבלוג של רוני יגרמן - TheMarker

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

באו לברך ויצאו מקללים

דוח ארגון OECD שהתפרסם בשבוע שעבר האיר את הכלכלה הישראלית באור חיובי, אך בישראל בחרו לקחת אותו כביקורת ולהתמקד בעיקר בבעיות. ובעיית הבעיות - פריון נמוך? האוכלוסייה החרדית והערבית התחילו לצמצם פערים במהירות וזה יעזור לכולנו

תגובות

דוח ה-OECD על המצב הכלכלי בישראל שפורסם בתחילת השבוע שעבר, הצליח לעורר לא מעט דיונים אודות המצב הכלכלי העגום בישראל. הגרפים שעליהם דובר יותר מכל הציגו את העלייה המטאורית במחירי הדירות בישראל, לעומת מדינות OECD. אין ספק שמחירי הדירות הן בעיה לאומית מחד, אך גם הביטחון הכלכלי של מרבית אזרחי ישראל שנהנו מהחגיגה ולכן אפשר לראות אותם גם כחוסן כלכלי בישראל.

אז מה טוב בכלכלה הישראלית? קצב צמיחה נמוך אך גבוה מאוד ביחס לעולם. הצמיחה לנפש נעצרה כמעט אבל החוב הממשלתי יורד, החובות האישיים של האזרחים אינם גבוהים וגם החברות כבר מזמן לא ממונפות. המערכת הפנסיונית בישראל יציבה מאוד וגם לעובדים בעלי השכר הנמוך מובטחת קצבת פנסיה, מה שלא היה בהכרח בעבר ויעידו כל אותם קשישים שלא זוכים לתקבולי פנסיה מלבד תשלומי הביטוח הלאומי.

מקרב הבעיות בכלכלה הישראלית, הכי מטרידה כלכלנים ומומחים היא בעיית היעדר השתתפות של האוכלוסיות החרדית והערבית בשוק העבודה הישראלי.  הבעיה השנייה הבוערת שהוזכרה גם בדוח OECD הייתה הפריון הנמוך באופן יחסי לעולם, אך גם שם אנחנו כבר מגשרים על הפערים. רבים חוששים מאוד מאוכלוסיות החרדים והערבים בשל היעדר ההשתתפות שלהן בשוק העבודה הישראלי והתלות שהן יוצרות באוכלוסיות שכיום נחשבות ליצרניות, אך המצב הולך להשתנות באופן דרמטי בעשורים הקרובים, זה לא יקרה ביום אחד זהו תהליך שנבנה.

העובדות מלמדות כי במהלך העשור האחרון הצליחה האוכלוסייה החילונית במדינת ישראל לצבור פער גדול ברמת החיים על פני החרדים והערבים שמצידם נחושים כיום יותר מתמיד כדי לגשר עליו. מסתבר, שבניגוד למה שנהוג לחשוב, גם החרדים הבינו שכדי לגשר על הפער שנפתח עליהם להיכנס אל שוק העבודה הישראלי המחלץ מעוני. שיעורי העוני הגבוהים יחסית בישראל נובעים ברובם משיעור השתתפות הנמוך של אוכלוסיות רבות. אין ספק שרפורמות חברתיות שהונהגו בשנים האחרונות, כמו מס הכנסה שלילי, העלאת שכר המינימום שעודנה נמשכת יסייעו מאוד לשפר גם את תמונת העוני. מי שסבורים שמצבנו כה גרוע מבחינת העוני היחסי וגורסים כי העוני בישראל דומה לזה שבמקסיקו, יהיו מאוד מופתעים לגלות שיפור ניכר בשנים הקרובות.

אם נתחבר אל מחירי הדירות בחזרה, גם בציבור החרדי מבינים שכדי לאפשר לכל אחד מהילדים בני משפחה בת 6 ילדים סיוע ברכישת דירה, על ההורים להיות מבוססים כלכלית, אחרת לא יצליחו למצוא שידוך טוב. מאידך, בני זוג שרוצים לקבל משכנתא חייבים להציג למערכת הבנקאית תלושי משכורת של שני בני הזוג, עקב הוראות בנק ישראל מהשנים האחרונות שמגבילות את גובה ההחזר החודשי מההכנסה. 

לגבי הציבור הערבי, הוא רק ממתין להזדמנות שלו להשתלב בלב ליבה של החברה הישראלית, למרות המציאות הביטחונית הקשה. הוא כבר החל בתהליך, ניתן לראות בסופרמרקטים ובעבודות נוספות. אכן הוא מתחיל מלמטה אך תהליך הלימוד הוא עקבי ויביא עימו תוצאות.

שיעור ההשתתפות בשוק העבודה בישראל נמצא במגמה עקבית של עלייה וכיום גבוה משמעותית ממדיניות OECD מוכות אבטלת הצעירים. התהליך הבא עם מיצוי שיעור ההשתתפות צפוי להיות עלייה בפריון – העובדים החדשים שהשתלבו בשוק העבודה יחפשו לשדרג את מעמדם על ידי הכשרות מקצועיות והתקדמות בסולם הדרגות. התוצאה תהיה עלייה בשכר השעתי ובתפוקות, כל המשק יושפע מכך.

בניגוד לרואי השחורות שצופים כי בעוד כמה עשורים דוהרת הכלכלה הישראלית לפיצוץ, נראה כי דווקא הדברים מתחילים להסתדר, במיוחד במה שהוגדר כבעיות מבניות שמדרדרות אותנו אל התהום. הנשים החרדיות למרבה ההפתעה משתלבות בשוק העבודה ובהייטק הישראלי, בניגוד לישראלי המצוי שנוהר ממקום עבודה אחד אל השני, נשים חרדיות לוקחות את ההזדמנות שניתנה להן בהייטק בשתי ידיים, הן מפגינות נאמנות ומסירות לעתים הרבה מעבר לעובד הישראלי. הן נמצאות בתהליך לימוד והסתגלות ולא ירחק היום שבו נשים חרדיות יובילו ויעמדו בראש מיזמי הייטק.

הממשלה מצידה חייבת לעודד את התהליכים הללו, היא לא תוכל להשפיע עליהם מקצה לקצה בכפייה. אם החרדים והערבים ירצו הם ישתלבו בכלכלה הישראלית ואם לא, אז קובעי המדיניות לא יצליחו להביא אותם לכך, בכוח. 

בתמונה ניתן לראות את הפער בין הפריון הנמוך של המשק הישראלי לפריון במדינות המפותחות
צילום מסך מדוח OECD


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

בנין בנק ישראל

מי יחליף את פלוג? תלוי איזו מדינה אנחנו רוצים להיות

בדמוקרטיות המערביות שאנחנו שואפים להידמות להן נשמרת בקפדנות ההפרדה בין החלק הפיסקאלי, שעליו מופקד משרד האוצר, לבין החלק המוניטרי, שעליו מופקד הבנק המרכזי ■ חשוב שהדיון בזהות המחליף או המחליפה של פלוג יישאר ענייני - ולא יהפוך לוויכוח אישי ולמאבק כוחות

כתבות שאולי פיספסתם