קללת המנצח שירכוש את מגה - רוני יגרמן - הבלוג של רוני יגרמן - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

קללת המנצח שירכוש את מגה

נאמני מגה הצהירו שבכוונתם להציע את הרשת למכירה כמקשה אחת, הם והספקים יודעים שהשלם גדול מסך חלקיו, בעוד שבפועל בשוק הקמעונאות בישראל הגודל הוא חיסרון ולא יתרון, הרי על בסיס זה קמו רשתות הדיסקאונט. אז למה הן מתעקשות להתמודד על רכישה מגה?

2תגובות

קללת המנצח (Winner's curse) הוא אחד מהמושגים המוכרים ביותר בתורת המכרזים שבהם המידע שיש לכל אחד מהשחקנים איננו מלא. לכל אחד מהשחקנים יש אינפורמציה לא מלאה על הצד האחר ועל השוק כולו, גם אם כל המשתתפים במכרז הם חברות ציבוריות למשל שחושפות את דוחותיהן הכספיים.

קללת המנצח מתארת את הצד הפחות נעים שבביצוע הרכישה. בכל עסקת רכישה, מעטים הם הרוכשים ששואלים את עצמם, מדוע הם אלו שזכו? איך הם היו היחידים שהסכימו לשלם את המחיר הגבוה ביותר, לעתים בפער משמעותי וגבוה משאר המתמודדים.

רכישה של חברה, עסק או כל דבר אחר הוא ארוע משמח. הרוכש שמרגיש נלהב לבצע עסקה, מתמלא כמעט תמיד, באופטימיות וציפייה כי יוכל להצמיח את הפעילות, לרשום הישגים ולקטוף את הפירות בעתיד, בפועל, רק בעסקאות מעטות המחיר ששולם מצליח להצדיק את עצמו. בביצוע עסקה יש מניעים פסיכולוגיים מבשמים ונעימים, הרגשת שליטה וכוח, אפקט של בעלות. ההטיות הפסיכולוגיות הללו, לא מאפשרות לרוכש לראות את הסכנות או הבעיות שנקרות בדרך, לכן חשוב תמיד להצטייד ביועץ שיהווה מעין פרקליט שטן שיידע להצביע על הבעיות הצפויות.

אחרי הקדמה כה ארוכה, נזכור שהתכנסנו כאן לדון במכירת רשת הקמעונאות מגה שיש לה פוטנציאל להטות את הכף בשוק הקמעונאות ולהפוך את מי שירכוש אותה בשלמותה לשחקן השני הכי גדול בענף קמעונאות המזון, אחרי שופרסל כמובן. לאפקט הגודל היה יתרון בשוק המזון שלפני המחאה החברתית, אבל הוא מהווה דווקא חיסרון לגודל כיום. זהו סיפור קריסתה של רשת מגה ולא שום דבר אחר. גם שופרסל הבינה זאת, אך השכילה לבצע את צעדי ההתייעלות במרץ ובזכות ניהול מוצלח נמנעה מלהגיע למצב דומה.

אפשר רק להניח שבחדרי חדרים שופרסל עורכת בחינה מדוקדקת של מיקומי הסניפים שלה והייתה דווקא מעדיפה לקטון ולהתייעל, היא הביעה את נכונותה למכור מספר סניפים במהלך השנה החולפת. לכן, לא ברור מדוע רשתות המזון שהן שחקניות במיקומים 3-8 בענף מחפשות לשאת על גבן משקל כה כבד כמו רשת מגה, כשבפועל במצב כרגע, הן קלות רגליים והסניפים שלהן יכולים להגיב במהירות של סטארטאפ לשינויים האזוריים. הסיבה היחידה שיכולה להיות היא פסיכולוגית, ומי שיבצע מהלך כזה עלול להתמודד כגוף גדול מאוד עם אותן הבעיות של רשת מגה, רק בלי החובות.

נאמני מגה רוצים למכור את הרשת כולה יחד, מאחר והם מודעים לשגיאה הפסיכולוגית של קללת המנצח ויודעים שבדרך זו, הם יוכלו למקסם את התמורה עבור כל הנושים ובכך לשרת בצורה הטובה ביותר את המטרה שאליה נשכרו – כיסוי מקסימלי, עד כמה שניתן של חובות החברה.

כפי שהצהירו מספר פעמים, בכלי התקשורת לפחות, נאמני מגה רוצים למכור את הרשת כמקשה אחת. אולם, מבחינת שוק המזון, העובדים והצרכנים, עדיף כי כל אחד מהשחקנים יבחר על פי המיקום הגיאוגרפי של סניפיו, לרכוש את הסניפים הנכונים עבורו.

אם בארזים נפלה השלהבת...

רמי לוי, רשת המזון היעילה ביותר כיום, מציגה על פי הדוחות הכספיים לחודשים ינואר-ספטמבר רווח תפעולי של 2.6%. בעבר הלא מאוד רחוק, עמד הרווח התפעולי של רמי לוי עמד על 5%-6%. העובדה הזאת מלמדת על הסיכון הגדול שבו מצויות רשתות המזון, מעט חוסר תשומת לב לעלויות הנהלה, שיווק ורכישות מספקים ובשנה-שנתיים עלולה כל רשת להידרדר למצב פיננסי בעייתי, גם אם אין לה חובות ישירים לבעלי אג"ח.

מה אפשר ללמוד מכך – למרות שהדוחות הכספיים של יינות ביתן, חצי חינם, מחסני השוק ואושר עד הם אינם ציבוריים ולא גלויים לכל אחד, ספק רב אם אחת מהרשתות הללו מצליחה לייצר רווח תפעולי גבוה מ-3% בשנה. כך שלא משנה מי ירכוש את רשת מגה, הוא יישא על גבו סיכון גדול, או הימור על עתידו של ענף הקמעונאות בישראל.

גם אם מגה תירכש בשלמותה, אין זה אומר כי רמת התחרות בענף הקמעונאות בהכרח תרד וייתכן שהיא תמשיך להתעצם. המצב הזה שונה בתכלית לדוגמא, מהמצב שבו רוכשת סלקום את גולן טלקום שברור שהייתה מחולל תחרות בענף הסלולר, כך שאם תתמזג עם אחת החברות רמת התחרות תרד בוודאות ומי שיחזיק במספר לקוחות גדול יותר במצב הזה יוכל לשאת את עצמו בחזרה על גל הרווחיות הגבוהה.

לבלוע את הפיל

האבסורד הכי גדולה הוא שלמעט שופרסל, שרכשה את קלאבמרקט, אין לאף אחד מהגורמים בענף הקמעונאות ניסיון עם רכישות גדולות בסדר גודל של מגה. נכון, יינות ביתן רכשה את כמעט חינם לפני מספר שנים, אך היה מדובר אז ברשתות עם מאפיינים זהים מאוד, ובמיקומים שהשלימו אחד את השני וכמובן בשתי רשתות דיסקאונט. אין לנו נתונים אם המיזוג בין יינות ביתן לכמעט חינם הצליח או לא, רק ניתן לשער שעצם הנכונות של יינות ביתן להתמודד על מגה יכולה להעיד כי מבחינתה לפחות המהלך כנראה היה מוצלח.

בשורה התחתונה צריך לזכור שלבלוע גוף שהוא יותר גדול, לעתים פי 2 ממך הוא מורכב ומסובך, חברות גדולות ומוצלחות נכשלו כישלון חרוץ ברכישה של גופים קטנים מהם ולכן על כל רוכש לחשוב כמה פעמים לפני שמוציא מהלך כזה אל הפועל.

כפי שענף הקמעונאות מצטייר כעת, נראה שעדיף להיות קטן (יחסית), מהיר וחכם, מאשר גדול, מסורבל, עתיר סניפים, מטה והוצאות הנהלה. זו בדיוק הסיבה שרשתות הדיסקאונט צמחו כה מהר ובעקביות בישראל, אז מדוע הן מתעקשות לרכוש את מגה?  

בתמונה מופיע סניף של רשת מגה
עופר וקנין


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

תערוכת כלבים בגרמיה

יש מנכ"לים טובים - ויש מנכ"לים מעולים: אלו 7 התכונות שמפרידות ביניהם

במהלך השנים הכרתי מנכ"לים רבים ורבות ולהלן שתיים מהמסקנות: מנכ"לים מעולים לא תמיד מסוגלים לשמור על איזון החיים המושלם, כי סטארט-אפ זו עבודה קשה ואינטנסיבית; מנכ"ל מעולה תמיד יהיו אחד או אחת מאנשי המכירות הטובים ביותר בחברה

כתבות שאולי פיספסתם

*#