10 שנים, 0 חברות ענק צמחו בישראל - רוני יגרמן - הבלוג של רוני יגרמן - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

10 שנים, 0 חברות ענק צמחו בישראל

בעשור האחרון לא צמחה אפילו חברת ענק בינלאומית בישראל בזמן שהכלכלה הישראלית עקפה בסיבוב את כל מדינות העולם המערבי. איך זה משפיע על כולנו ולמה אשמה בכך תרבות האקזיטים ואיך כל זה קשור לחברת פרוטרום שמראה לכולם שאנחנו יכולים גם לרכוש ולא רק להירכש

13תגובות

אם נבחן את הכלכלה הישראלית, לא ברמת מספרי הצמיחה, חוב תוצר ושאר פרמטרים שאנחנו אוהבים לקרוא עליהם בעיתונים, נגלה שבמהלך 10 השנים האחרונות לא צמחה לה אפילו חברה אחת משמעותית בסדר גודל בינלאומי. טבע, כיל צ'ק פוינט ואמדוקס היו כאן גם לפני עשור. נכון, עד לפני שנתיים היה לנו את הפלא הטכנולוגי Waze שנמכרה לגוגל והייתי שמח מאוד להתגאות בה ברשומה זו, אם עדיין הייתה בידיים ישראליות. אחת השאלות שמטרידה אותי באופן אישי היא למה המשק הישראלי הפסיק לייצר כאן חברות ענק שעל בסיסן מושתתת הכלכלה הישראלית והאם יש סיכוי לשינוי? 

הסיבה הברורה שרבים ימהרו לשלוף לחוסר צמיחת חברות גדולות בישראל היא תרבות האקזיטים המהירים, שמביאה כל יזם, או מנהל נדיר ומוכשר להיפגש היום עם מאות מיליוני הדולרים ולהמשיך הלאה - אל המטרה הבאה. אפשר להתווכח אין קץ ולהעביר ביקורת על תרבות האקזיט, אך לדעתי היא רק טפח, או רק סימפטום של הבעיה. אני בחרתי דווקא ברשומה זו להתייחס לנושא הניהול וההחלטות המכריעות, שהן לדעתי הסיבות העיקריות שמנעו מחברות רבות להפוך למובילות בתעשיות השונות. 

על קידוש תרבות האקזיטים והכסף המהיר הולך לו הידע הישראלי ונקנה על ידי חברות ענק עולמיות שממנפות אותו לטובת כלכלותיהן. אם בוחנים את החברות הכי גדולות הרשומות בישראל מגלים שחלקן היחסי לעומת התעשייה בה הן פועלות נותר פחות או יותר זהה. אז איך ייתכן שהצלחנו להוביל את קצב הצמיחה בקרב המדינות המפותחות בעשור האחרון, וכוחנו בתעשיות המובילות את הכלכלה העולמית כלל לא השתנה?

אם מסתכלים על השפעות המאקרו, אז ברור שהעובדה שלא צמחו בישראל חברות ענק משפיעה גם על הבורסה המקומית שהולכת ומתייבשת וגם על מקומות התעסוקה של כל אחד מאיתנו. בהקשר זה נציין כי בניגוד לטענות בדבר רגולציה נוקשה וטעויות ניהול, בסופו של דבר מצב הבורסה נגזר מחוסר האטרקטיביות הנסחרות בה. חבל רק שאיש כמעט לא מדבר על הבעיה הזו.

בהקשר זה, כדאי למשל להסתכל על שוויץ, מדינה עם 8 מיליון תושבים, מספר זהה לזה של ישראל, ושהצליחה לייצר ב-60 השנים האחרונות לפחות 10 חברות ענק בינלאומיות שביצעו אינספור רכישות וגם ידעו לא פחות לצמוח אורגנית ולנהל, עליהן נמנים בנקים, חברות תרופות, חברות אופנה וטכנולוגיה. באותן השנים מדינת ישראל הצליחה לייצר רק חברת ענק אחת בסדר גודל בינלאומי משמעותי שהיא מובילה בתחומה, טבע.

פלא ניהולי ושמו פרוטרום

אחרי הקדמה כה ארוכה, נתייחס ברשומה זו לפלא הניהולי ששמו פרוטרום שעם מסע הרכישות הכה מפואר שמציגה במהלך השנה האחרונה מסתמנת כתקווה לשינוי. אדגיש, כי בהמשך לרשומות הקודמות, אינני מתכוון לדון או להתייחס לשאלה כלל, האם ההשקעה במניית החברה הינה כדאית או לא, זהו תפקידם של האנליסטים המסקרים את החברה. המיקוד בניתוח זה ידבר על אסטרטגיית הניהול של החברה שהצליחה להפוך אותה לאחת מ-10 החברות הגדולות בעולם בתחום חומרי הטעם והריח לתעשיית המזון.

פרוטרום הודיעה אתמול על הרכישה ה-14 במספר שביצעה מתחילת 2015. בתוך שנה בודדת מצליחה החברה להטמיע בתוכה מספר רב של חברות קטנות ובינוניות ולצמוח באופן זה ביעילות ובעקביות מעוררת השתאות. הקסם של החברה הוא ביכולת למזג פעילות פנימה, להטמיע אותה בתוך המארג הארגוני ולהמשיך הלאה.

מה סוד ההצלחה של פרוטרום? הסוד הוא בבחירה הנכונה של החברות אותן היא רוכשת, כך שהן מייצרות עבורה יתרונות לגודל וחיסכון. אסטרטגיית הרכישות של החברה מסתמנת כנכונה ומקלה עליה את תהליך "העיכול" וההטמעה של החברות, אך ככל הנראה קשורה ורלוונטית לתעשייה בה היא פועלת היא ביצוע בכל חודש או תקופה של חברה קטנה.

מה שמעורר התפעלות בקצב הרכישות שמבצעת החברה הוא שבזכותה מתעוררת בקרבנו התקווה כי היא תמשיך לצמוח למימדי ענק ותשמש גם דוגמא להרבה מאוד חברות ישראליות. המרדף אחר האקזיט המהיר הוא נוח, מנחם ומזכה בתהילת עולם, אך לנהל את ההצלחה לאורך זמן ולהתמיד בה זו משימה כבר הרבה יותר קשה והרבה פחות מתגמלת. 

דודו בכר


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

תערוכת מכוניות בדטרויט מישיגן, בינואר השנה

למה הזינוק באינפלציה בארה"ב לא מצליח להחיות את הדולר?

השוק עדיין מציג ביקוש עודף לאג"ח הארוכות על פני אלו הקצרות יותר, ולמרות זינוק האינפלציה לגובהה הרב מזה 11 חודשים, ממשיכות המניות במסען אל הלא נודע. פנחס כהן חושב שאלה הם סימנים מטרידים, ושהתמונה ורודה פחות משרבים נוטים לחשוב

כתבות שאולי פיספסתם