הצד שלא שמעתם על פלישת חברות הנדל"ן הזרות לבורסה - רוני יגרמן - הבלוג של רוני יגרמן - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הצד שלא שמעתם על פלישת חברות הנדל"ן הזרות לבורסה

פופולארי, ואפילו מאוד, לדון בשאלת התספורות הצפויות לכספי הפנסיה שלנו כתוצאה מהשקעה באג"ח של חברות הנדל"ן הזרות שמגייסות אג"ח בבורסה בתל אביב – הרי כל אזרח יקום ויתקומם למשמע התאגיד שגוזל לו את החסכונות. אבל מה עם הפרנסה? כולם רוצים שנמשיך לדון בשאלת הסדרי החוב בשעה שמתחת לפני השטח מסתתרת בעיה משקית גדולה בהרבה – והיא הרבה יותר משמעותית לכולנו

תגובות

מגמת גיוסי החוב של חברות הנדל"ן הזרות, שמרבית בעליהן הם אמריקאים מצליחה לייצר כותרות רבות כפטריות אחרי הגשם. כמעט ואין שבוע שבו העיתונות הכלכלית לא עוסקת בתופעה המוזרה שבה כספי הפנסיה שלנו מושקעים בחברות אלמוניות הרשומות באיי הבתולה, או בכל מדינה אחרת שבה החוקים המשפטיים כלל לא ברור ל-99% מתושבי מדינת ישראל, גם לא למרבית עורכי הדין והמומחים בהסדרי החוב הגדולים ביותר.

בעוד שהביקורת הפופולארית מדברת על ההפסד הצפוי למשקיעי איגרות החוב של אותן החברות והתספורות הגדולות שהם עלולים לספוג, כפי שבוודאי מכירים הגופים המוסדיים, הבעיה האמתית והמסוכנת הרבה יותר מכניסת חברות הנדל"ן לישראל בכלל לא נדונה ולא מדוברת. מדובר בבעיה שמשפיעה על כל אחד ואחת מאתנו, מבלי שנהיה בכלל מודעים לכך.

איך הסיפור התחיל? חברות הנדל"ן האמריקאית והקנדיות, אבל שלא באמת רשומות כחברות במדינות הללו, גילו את שוק האג"ח האטרקטיבי של הבורסה בתל אביב שמאפשר לגייס חוב ובזול. בשנה שעברה הן זכו לגייס כ-3 מיליארד שקל מהציבור באיגרות חוב, כך על פי נתונים רשמיים שאספו חברות הדירוג. בסיכום שנת 2015 גיוסי האג"ח של חברות הנדל"ן הזרות צפוי לגדול משמעותית.

נכון, המשקיעים המוסדיים והפרטיים רשמו הפסדים ניכרים ומתוקשרים מאוד בהשקעה בשורה של חברות מקומיות שנקלעו להסדרי חוב. הפצע הזה מהסדרי החוב עולה כל הזמן, אין כמעט אזרח שנעצור ברחוב שלא יודע כי מספר חברות פגעו לו בתשואה על הפנסיה ומכאן הקלות היחסית של כל אחד לדון בנושא זה. אבל זו דרך מאוד צרה לבחון את הנזקים לכלכלה הישראלית כולה.

בהקשר להסדרי החוב, אני סבור שעדיף לכל ישראלי למחול על חוב או להיות מעורבים בהסדר חוב של חברות ישראליות, שמעסיקות ישראלים רבים ולא להפסיד את הכסף למי שמעסיק רק עובדים ממדינות אחרות. המטרה של החברות הנסחרות בבורסה ושל הבורסה עצמה היא לא רק לספק אפיקי השקעה לנו האזרחים, אלא לתמוך בכלכלה הישראלית.

בתוך כך אוסיף דווקא שיכול מאוד להיות שההשקעה בחברות הנדל"ן הזרות שמגיעות לבורסה בתל אביב, תהיה דווקא אפיק שיניב פחות הסדרי חוב, לעומת החברות המקבילות הישראליות דווקא, אבל בטוח שלא יותר מועסקים ישראלים. האם מישהו שאל את עצמו למה חברות שמגייסות אג"ח בתל אביב לא דאגו לכל הפחות לחבר דירקטוריון ישראלי אחד?

יבואו ויטענו רבים שכוחות השוק צריכים לפעול ובכל מקום צריך לתת להם לקבוע את המגמות. אני חסיד גדול של כוחות השוק, אך יש מקומות שבהם צריך להתערב. צריך לזכור כי הבורסה בתל אביב היא איננה בורסה גלובלית כמו הבורסה הראשית של לונדון, בורסת ניו יורק, נאסד"ק ואפילו הבורסה של טורונטו שמוכרת מעט פחות למשקיעים הישראלים. הבורסה בתל אביב שנאבקת על הישרדותה נועדה לתמוך בפעילות של חברות, שמרביתן לא היו מצליחות לגייס איגרות חוב ברחבי העולם בריביות כלכליות שהיו משקפות את הסיכון שלהם. אין כמעט ספק שאם בבורסה בתל אביב היה משקל גדול של משקיעים זרים ומחזורי מסחר שעולים מדי שנה, אז הדיון בכלל לא רלוונטי. ברור לכולם שהמצב הפוך, הבורסה צמאה למשקיעים הזרים כמו גם למשקיעים המוסדיים הישראלים שנהרו בשנים האחרונות לחו"ל.

מטרת הבורסה המקומית היא בעיקר להוות קרקע יציבה ונוחה לחברות ישראליות שהיו זוכות לדירוגי אשראי נמוכים ברחבי העולם. לחברות ישראליות שמגיעות לגייס אג"ח בבורסה בתל אביב אין באמת אלטרנטיבת אשראי ראויה מלבד המגזר הבנקאי והגופים המוסדיים שמעניקים הלוואות פרטיות.

אז מי נפגע מהמשקל ההולך ועולה של חברות הנדל"ן הזרות במדדי האג"ח של תל אביב? כולנו. חברות הנדל"ן הזרות מתחרות ראש בראש עם חברות ישראליות על כספי המשקיעים המוסדיים ומביאים לירידה בכמות אלטרנטיבות גיוס החוב של חברות מקומיות שמספקות מקומות עבודה לישראלים ברחבי הארץ.

מאוד פופולארי, צודק ונכון לדון בנושאי הגז הטבעי, למרות שעצם הדיון הזה גורם לעיכוב בפיתוח המאגר ואפשר מאוד להצטער על כך. אבל מי דן בכך שאנחנו מקריבים כל רגע את הכנסות המדינה וקצב הצמיחה ותומכים בצמיחה של מדינות מעבר לים דרך כספי הפנסיה שלנו? מדינת ישראל נפגעת מכל גיוס אג"ח של חברה זרה, וכאשר חברות מתקשות יותר לגייס אג"ח בבורסה המקומית הסיכון הפיננסי שלהן עולה ואילו מדינת ישראל תהיה זו שתרוויח פחות מסים.

הגיע הזמן שנפסיק לעסוק בספין ההפסדים הצפויים מרכישת איגרות חוב של חברות הנדל"ן הזרות, הרי הוא קיים תמיד גם בהשקעות הגדולות מאוד של הגופים המוסדיים בחו"ל. כדאי שנתחיל להסתכל על הבעיה האמתית בגובה העיניים – והיא דחיקת חברות האג"ח הישראליות מהבורסה המקומית, ככל שעובר הזמן הבעיה הזו הולכת ומחריפה מתחת לעינינו. אם אותן חברות זרות ראויות להשקעה או לא זוהי סוגיה לרשות ניירות ערך, אך מה מקומן בבורסה בתל אביב זו שאלה שצריכה לשבת כבר היום על שולחנו של שר האוצר, משה כחלון, למרות שאיננה פופולארית כמו מתווה הגז. 

בתמונה מופיעים בניינים מסחריים בארה"ב
נדל"ן בארה"ב


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

תערוכת כלבים בגרמיה

יש מנכ"לים טובים - ויש מנכ"לים מעולים: אלו 7 התכונות שמפרידות ביניהם

במהלך השנים הכרתי מנכ"לים רבים ורבות ולהלן שתיים מהמסקנות: מנכ"לים מעולים לא תמיד מסוגלים לשמור על איזון החיים המושלם, כי סטארט-אפ זו עבודה קשה ואינטנסיבית; מנכ"ל מעולה תמיד יהיו אחד או אחת מאנשי המכירות הטובים ביותר בחברה

מיכל רויזמן

על הדבש ועל העוקץ: עם היזמת מיכל רויזמן שמצילה את הדבורים

דבורים אחראיות להאבקת שליש מהתפוקה החקלאית העולמית ולכן לעובדה ש- 50% מהכוורות נכחדות מדי שנה, נדרש פיתרון דחוף ■ מיכל רויזמן, מ-BeeHero מפתחת מערכת שמותקנת בכוורות ומאפשרת לדבוראים להקטין את מספר מיתות הדבורים ולהגביר את תפוקת החקלאים

אם רופאה משתמשת באינטואיציה כדי לטפל בחולה - כיצד המחשב יידע להחליף אותה?

האם למידת מכונה עדיפה על מערכות חוקים? האם כדאי ללמוד את מה שכבר ידוע? ■ אם במקרים רבים רופאים מתקשים להסביר כיצד הם מקבלים החלטה לגבי אבחון חולה, מה בעצם אנחנו מצפים ממערכת המומחה האומללה? ■ מותר המכונה על האדם - חלק א'

כתבות שאולי פיספסתם

*#