המשקיעים והחברות הישראליות על מזבח הבורסה - רוני יגרמן - הבלוג של רוני יגרמן - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המשקיעים והחברות הישראליות על מזבח הבורסה

2תגובות

בשבועות האחרונים התבשרו המשקיעים על כניסתן של שתי חברות זרות מתחום הפארמה והמכשור הרפואי (מיילן ומיינקיינד) למדדי הבורסה המובילים. הנה, חשבנו שמצאנו את התרופה לכך שהמשקיעים הישראלים לא נמצאים בבורסה בתל אביב, פשוט נביא לכך עשרות חברות זרות ונמנע מהם להשקיע בחו"ל. זה לא הפתרון.  

נהלת הבורסה מבינה שהיא חייבת להביא שינוי אבל עושה את זה בכל מחיר ובדרך מקריבה את כל מה שאפשר על מזבח הבורסה. במקום להביא לפתרון של שורש הבעיה והיא היעדר הרצון של חברות ישראליות רבות וטובות לבצע הנפקת מניות בבורסה בתל אביב, מוצאים פתרונות אחרים שגרועים לכולם, חוץ למספר חברות זרות שחלקן מנצלות את עיוותי תעודות הסל.

משקיעי קרנות הנאמנות – המשקיעים מפסידים כאן פעמיים ואפילו במחיר של פגיעה בעקרונות בסיסיים של עולם קרנות הנאמנות שקבועים בתקנות ובחוקים של רשות ניירות ערך!! ככל שיכנסו לבורסה בתל אביב עוד ועוד חברות זרות, משקיעים ישראלים שעליהם נמנים משקי בית וגברת כהן מחדרה, בכלל לא מודעים לעובדה שהם נחשפים לכמות כל כך גדולה ומשמעותית של חברות זרות. כאשר מיילן תיכנס למדד ת"א 25, משקלה יהיה משמעותי בטווח של 5%-7%. והיד עוד נטויה, חברות נוספות שייכנסו בעתיד יביאו להשפעה נרחבת. לפחות אם גברת כהן מחדרה הולכת להשקיע בחברות זרות כדאי שרשות ניירות ערך תדאג לעדכן אותה על כך.

משקיעי תעודות הסל – בעוד שלמנהלי ההשקעות בקרנות הנאמנות יש את האפשרות לבחור אם לרכוש מניות של חברות זרות, למשקיעי תעודות הסל פשוט אין. ההשקעות של תעודות הסל חייבות להיות זהות בקירוב של 100% להרכב המניות במדדים וכך נוצר מצב שבו גברת כהן מחדרה שביקשה מיועץ ההשקעות שיקנה לה את מדד ת"א 25, או ת"א 100 ובתוכו נכנסות גם הרבה חברות זרות. גברת כהן חשבה לה לתומה שהיא משקיעה רק בטבע ובכמה בנקים ישראלים וכך היא נחשפת בדרך לסיכון שבחברה כמו מנקיינד שספק אם יועץ ההשקעות שלה שמע עליה לפני שהגיעה לבורסה בתל אביב.

אזרחי מדינת ישראל – אחד העקרונות הלא מוסכמים רשמית שעל בסיסה הוקמה הבורסה היא לתמוך במשק המקומי ובכלכלה המקומית. אחרת, במה מועיל קיומה של בורסה בישראל? הבורסה בתל אביב צריכה לקבל לחיקה חברות ישראליות שהן לא מתאימות לבורסות אחרות. אם נחסום בפני חברות ישראליות את האפשרות להנפיק בבורסה בתל אביב דרך הפיכת כל הנפקה עתידית ללא רלוונטית לחלוטין, נמנע מהן אופציה לגיוס הון ובכך נגרום לנזק גדול למשק. כאן כבר דרושה התערבות של משרד האוצר שצריך לבחון את מצב המאקרו. משרד האוצר מבקש דווקא בתקופה זו של צמיחה נמוכה לייצר מקורות צמיחה והדרך לעשות את זה היא לעודד את הבורסה.

החברות הציבוריות המקומיות – אלן גרינספן, מי שהיה היו"ר האגדי של הפדרל ריזרב, הסביר בספרו "זמן המערבולת (The Age of Turbulence), מדוע הנפקה מוגברת של אג"ח ממשלתי היא כה גרועה לכלכלה. כשהממשלה מנפיקה אג"ח ממשלתי רב, היא תופסת את מקומן של חברות ציבוריות רבות ומתחרה מולן על כספי המשקיעים. מי תורם לצמיחה במשק? הממשלה או החברות? ברור שהחברות שמניעות את החדשנות והצמיחה. הבורסה עוברת בדיוק על הכלל הזה היא מביאה חברות ציבוריות זרות שיידחקו את היכולות של החברות המקומיות לגייס הון וכספים ולצמוח.

השאלה הנשאלת היא האם עיקר כספם של המשקיעים הישראלים צריך לתמוך בצמיחת המשק והכלכלה או לתמוך בצמיחתן של החברות הזרות? מי שישלמו את המחיר אלה אנחנו, בעתיד גם במקומות העבודה והזדמנויות התעסוקה. 

אביב חופי


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

תערוכת כלבים בגרמיה

יש מנכ"לים טובים - ויש מנכ"לים מעולים: אלו 7 התכונות שמפרידות ביניהם

במהלך השנים הכרתי מנכ"לים רבים ורבות ולהלן שתיים מהמסקנות: מנכ"לים מעולים לא תמיד מסוגלים לשמור על איזון החיים המושלם, כי סטארט-אפ זו עבודה קשה ואינטנסיבית; מנכ"ל מעולה תמיד יהיו אחד או אחת מאנשי המכירות הטובים ביותר בחברה

מיכל רויזמן

על הדבש ועל העוקץ: עם היזמת מיכל רויזמן שמצילה את הדבורים

דבורים אחראיות להאבקת שליש מהתפוקה החקלאית העולמית ולכן לעובדה ש- 50% מהכוורות נכחדות מדי שנה, נדרש פיתרון דחוף ■ מיכל רויזמן, מ-BeeHero מפתחת מערכת שמותקנת בכוורות ומאפשרת לדבוראים להקטין את מספר מיתות הדבורים ולהגביר את תפוקת החקלאים

אם רופאה משתמשת באינטואיציה כדי לטפל בחולה - כיצד המחשב יידע להחליף אותה?

האם למידת מכונה עדיפה על מערכות חוקים? האם כדאי ללמוד את מה שכבר ידוע? ■ אם במקרים רבים רופאים מתקשים להסביר כיצד הם מקבלים החלטה לגבי אבחון חולה, מה בעצם אנחנו מצפים ממערכת המומחה האומללה? ■ מותר המכונה על האדם - חלק א'

כתבות שאולי פיספסתם

*#