מיועדות או לא להיות - רונן מדמוני - הבלוג של רונן מדמוני - TheMarker

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מיועדות או לא להיות

לפני כמה חודשים הכריז משרד האוצר על רפורמה חשובה נוספת: פיזור מחדש של אגרות החוב המיועדות. זה טוב? זה רע? מה זה בכלל?

11תגובות

לפני כמה חודשים הכריז משרד האוצר על רפורמה חשובה נוספת. בכלל, בחצי שנה האחרונה הוציאו באגף שוק ההון באוצר יותר חוזרים, טיוטות והנחיות מדירות ששווקו במחיר למשתכן (אפשר רק לדמיין מה היו מחירי הדירות אם תפוקת משרד הבינוי היה משתווה לאגף שוק ההון במשרד האוצר).

הפעם מדובר על פיזור מחדש של איגרות החוב המיועדות שמהן נהנות קרנות הפנסיה החדשות. המטרה הרשמית: לייצב את הקצבה החודשית של הגמלאים. תכל'ס, מאחורי הקלעים: מדובר במזעור הסבסוד הבין-דורי בקרן הפנסיה, שבו הצעירים ממנים חלק מהקצבה של הגמלאים.

מה זה בכלל "איגרות חוב מיועדות" ולמה הן כל כך משמעותיות? כיום, קרנות הפנסיה משקיעות עד 30% מנכסיהן באג"ח ממשלתיות הנקראות "ערד", המניבות תשואה של 4.86% בשנה. מתשואה זו נהנים כל חברי הקרן, מגדול ועד קטן, ללא הבדלי דת, גזע ומין. בעולם של ריבית אפסית, תשואה מובטחת של 4.86% היא לא דבר של מה בכך.

לאחר השינוי שיזם משרד האוצר, החברים בקרן יחולקו לשלוש קבוצות, כאשר כל קבוצה תשב במרחק אחר מהצלחת הממשלתית: ראשונים בתור, הגמלאים, אשר 60% מכספם ייהנה מסבסוד ממשלתי. לא רחוק מהם, יישבו החוסכים שחגגו יובל שנים לפחות, עם 30% מכספם. ולצעירים – מה שאפשר עם מה שנשאר.

נשמע הוגן? בישראל כמו בישראל, לא כולם מרוצים. האמת, בצדק. הרפורמה המתבקשת הזאת מתנהלת בצל עתירה לבג"ץ שהוגשה ע"י פורום החוסכים לפנסיה בשיתוף עם איגוד בתי ההשקעות. בתום הדיון האחרון שהתקיים בסוף 2015, ביקש בג"ץ מהמדינה להסביר מדוע לא תקצה אג"ח מיועדות גם לחוסכים בקופות גמל.

למעשה, העותרים מברכים על השינוי, אך בין השורות הם אומרים כי המדינה מחמיצה הזדמנות לחשיבה מעמיקה יותר על מעורבותה בחיסכון הפנסיוני, כזאת שתקיף את כלל החוסכים, בכל האפיקים הפנסיונים.

כך הם עידכנו באתר פורום החוסכים לפנסיה: "עם זאת, הועדה, שהורכבה רק מאנשי משרד האוצר, בנק ישראל ומשרד ראש הממשלה, לא שמעה גורמים מקצועיים אחרים, כמו גורמים בשוק הפנסיה ובארגונים החברתיים. לפיכך, נשארה במסגרת של "חשיבה בתוך הקופסה", ולא בחנה גם שינויים במודל ההנפקה של האג"ח שהוצעו למשרד האוצר. כתוצאה מכך, הוחמצה הזדמנות להגדיל את הכמות הכוללת של אג"ח מיועדות, ולא ניתן פתרון לקופות הגמל. למעשה הממשלה סירבה להגדיל את אחריותה לחסכון הפנסיוני, שכיום מוטלת על החוסכים".

כאחד שבמסגרת עבודתו משווק קופות גמל, אני חושב שהעתירה לבג"ץ מוצדקת. אבל, אני מנסה גם להסתכל על התמונה הרחבה יותר. לדעתי, תוצרי הלוואי של הרפורמה הזו, אם וכאשר תיושם, יהיו חיוביים בכל מקרה.

הנה שלושה מהם:

שיפור מקדמי הקצבה בקרן הפנסיה

מקדמי הקצבה מושפעים במידה רבה מרווחי הקרן הצפויים בתקופת הפנסיה. הגדלת התמיכה הממשלתית אמורה להעלות את התשואה המגולמת במקדמי הקצבה ולכן לשפר אותם, אפילו בצורה דרמטית. כלומר, הגמלאים יקבלו יציבות גבוה יותר, ובנוסף, קצבה גבוה יותר.

יחד עם זאת, מאחורי הקלעים, הסברה הרווחת בענף היא שמשרד האוצר "יהנדס" את הנחות התשואה כך שמקדמי הקצבה לא ישתפרו ויישארו בעינם.

הגדלת התחרות על גמלאים

הגדלת הסבסוד אמורה להקל על קרנות הפנסיה לקבל גם חוסכים לקראת פרישה שכספם מושקע בקופות הגמל וביטוחי המנהלים. במקביל, פיתוח מנגנון שונה למשיכת קצבה מקופות הגמל ("תיקון 13") יאפשר לחוסכים בקרנות הפנסיה לעשות את הדרך ההפוכה. תנועה של חוסכים בין מוצרים, תגדיל את התחרות על ליבם של החוסכים המבוגרים יותר.

פתיחת שוק החיסכון ארוך הטווח

זהו בעיני תוצר ישיר של השניים הקודמים. להבדיל מהמצב הנוכחי שבו אנו, העובדים, חוסכים באותו אפיק ממנו אנו גם מושכים קצבה, החיסכון הפנסיוני יתחלק לאחר הרפורמה לשתי תקופות: הראשונה, תקופת החיסכון - מיום כניסתנו לשוק העבודה ועד יום הפרישה - שבה נבחר בחופשיות את אפיק החיסכון הפנסיוני המועדף עלינו ואף נרגיש חופשיים לשנות אותו בדרך בהתאם לצרכינו. לאחריה - תקופת הפנסיה, מיום פרישתנו ועד 120 שנים - שבה נבחר כיצד אנו צורכים את חסכונותינו, לאיזו תקופה ובאילו תנאים.

לסיכום, העברת הסבסוד הממשלתי מהצעירים לגמלאים תשפר את הקצבה מקרן הפנסיה ותהפוך אותה לשחקן המשמעותי ביותר בשוק הקצבאות. אבל, במקביל, הרפורמה תבטל את אחד היתרונות הבולטים של קרן הפנסיה, שמשך אליה חוסכים צעירים רבים שרצו ליהנות מהשמיכה החשמלית של הפנסיה, הארוגה מאג"ח מיועדות.

כך, לטעמי, עושה האוצר צעד חשוב לקראת הגשמת חלום נוסף שלו, שבירת האוליגרכיה הפנסיונית של חברות הביטוח, ופינוי מקום גם לפלורליזם וחדשנות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

בנין בנק ישראל

מי יחליף את פלוג? תלוי איזו מדינה אנחנו רוצים להיות

בדמוקרטיות המערביות שאנחנו שואפים להידמות להן נשמרת בקפדנות ההפרדה בין החלק הפיסקאלי, שעליו מופקד משרד האוצר, לבין החלק המוניטרי, שעליו מופקד הבנק המרכזי ■ חשוב שהדיון בזהות המחליף או המחליפה של פלוג יישאר ענייני - ולא יהפוך לוויכוח אישי ולמאבק כוחות

כתבות שאולי פיספסתם