המקדם המופרך – חלק א' - רונן מדמוני - הבלוג של רונן מדמוני - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המקדם המופרך – חלק א'

22תגובות

שמעו סיפור:

שלשום פנה אלי לקוח ותיק, נקרא לו אהוד, וביקש את חוות דעתי לגבי החסכון הפנסיוני של הבן שלו. כבר בתחילת השיחה, עוד לפני ששמעתי את הפרטים, חוש העכביש שלי רמז לי שזה הולך להיות עוד סיפור אימה פנסיוני.

לפני שאהוד פירט לפני את הנתונים היבשים, הוא ציין כי הסוגיה שהטרידה אותו בעיקר, היתה הסוגיה הפופולרית בימינו - דמי הניהול.

מדי חודש נגבים מבנו 5% מכל הפקדה, בנוסף לדמי ניהול שנתיים בשיעור של 1.25% מסך הכספים שחסך. חלקם היחסי של האחרונים נגבים אף הם חודש בחודשו. כלומר, 0.1% מהיתרה הכוללת שלו בתום כל חודש. שערוריה. לא פחות. אם אשתמש במילותיו של אהוד, "קנוניה של שודדים ופיראטים".

והנה עוד כמה פרטים להשלמת התמונה: בנו רווק ומועסק מזה מספר שנים כמהנדס תוכנה בחברת הייטק מוכרת. הוא חוסך לגיל הפרישה באמצעות ביטוח מנהלים ובמסגרת הפוליסה נרכש עבורו ביטוח למקרה מוות בסך של 700 אלף ₪.

אני מודה שלמרות שהבנתי כבר בתחילת השיחה שהתוכנית הפנסיונית של בנו אינה טובה וכדאי להחליפה, סבלנותי פקעה רק בשלב ביטוח החיים. מצאתי עצמי מתפרץ לדבריו.

מה לעזאזל לרווק ולביטוח חיים??! איזה צורך הוא ממלא? למי בדיוק הוא אמור לדאוג לאחר לכתו? לכלב הלברדור שלו?

זה קורה לי כל פעם מחדש. על אף שאני לא מופתע מזה שמוכרים לאנשים רבים מוצרים לא טובים שהם לא צריכים, עדיין, העוולות האלו מרתיחות אותי כל פעם מחדש.

השיחה עם אהוד גרמה לי לחשיבה מחודשת על מהות הבלוג הזה ולערך שלו עבור קוראיו. אילו היו מאלצים אותי לבחור מסר אחד בלבד להעביר כאן, הוא היה: אין עוד מלבדכם. איש אינו יודע טוב מכם מה טוב עבורכם. תתעניינו, תחשבו ותבחרו לבד.

מהמקום הקטן והצנוע שלי אני אנסה להעניק את מיטב הכלים שברשותי. אולי, בדרך, אצליח לשכנע אתכם שפנסיה זה פשוט. יותר פשוט ממה שאתם חושבים.

מחלבה ושמה ביטוח מנהלים

בפוסטים הבאים שלי אני רוצה לעסוק בביטוח מנהלים, אז הנה כמה מילות פתיחה על המוצר הזה.

ביטוח מנהלים הוא אחד משלושת האפיקים הפנסיונים הנפוצים בענף, לצד קרן פנסיה וקופת גמל. כמו שני חבריו, גם הוא עבר שינויים ותמורות רבות במהלך השנים. המכנה המשותף של כל הגרסאות שלו היה הגביע הקדוש ששמו בישראל "מקדם קצבה מובטח".

מובטח לכאורה, כלומר.

צריך להבין שכל פוליסות ביטוח המנהלים שהונפקו החל מיולי 2001 רחוקות שנות אור מהגרסאות המוקדמות שלהן, שהיו מוצר טוב בהרבה. למעשה, הדבר היחיד שביטוח המנהלים באמת מבטיח הוא לחלוב את החוסך בהתחלה, באמצע ואפילו בסוף.

בשלהי שנת 2012 חשכו עיניהן של חברות הביטוח. עודד שריג, שהיה אז הממונה על שוק ההון הביטוח והפנסיה במשרד האוצר, הכריז על הפסקת השיווק של פוליסות מנהלים בעלות מקדם קצבה "מובטח" והגביל את שיווקם לחוסכים מגיל 60 ומעלה.

במהלך הזה משרד האוצר בעצם כתב בצבע אדום ובענק את דעתו על ביטוחי מנהלים. אבל, אנחנו הישראלים גרועים בלהקשיב, ובפוליסות מיולי 2001 עדיין מנוהלים מעל 100 מיליארד ₪. מאות אלפי חוסכים משלמים דמי ניהול שערוריתיים במוצר פנסיוני יקר ונחות משני אחיו.

אז, בפרקים הבאים...נבחן את השבחים והשקרים שסופרו על ביטוח המנהלים במרוצת השנים, מול העובדות והאמיתות בדפי הפוליסה.

אני כבר יודע מראש שיקומו המלעיזים והמאשימים בתגובות, ולכן אני אבהיר כבר עתה כי אין בכוונתי להמליץ על מוצר כזה או אחר. כל אדם רשאי לבחור היכן לשים את כספו, גם אם זה על קרן הצבי. מטרתי היחידה היא לשפוך אור על הפרה הקדושה של הענף הפנסיוני - ביטוח המנהלים והמקדם המובטח והמופרך שלו.

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

תערוכת מכוניות בדטרויט מישיגן, בינואר השנה

למה הזינוק באינפלציה בארה"ב לא מצליח להחיות את הדולר?

השוק עדיין מציג ביקוש עודף לאג"ח הארוכות על פני אלו הקצרות יותר, ולמרות זינוק האינפלציה לגובהה הרב מזה 11 חודשים, ממשיכות המניות במסען אל הלא נודע. פנחס כהן חושב שאלה הם סימנים מטרידים, ושהתמונה ורודה פחות משרבים נוטים לחשוב

כתבות שאולי פיספסתם