יש לכם ביקורת על השוק החופשי? הגיע הזמן שתפנו אותה להסתדרות

שיעור החברות בארגון עובדים בקרב שכירים שהכנסתם החודשית היא 12-10 אלף שקל הוא 42%, גבוה פי שניים ויותר מהשיעור בקרב אלו שהכנסתם נעה בטווח של 3,000 ל-6,000 שקל, העומד על 12%-14% בלבד ■ אז על מי מגינה ההסתדרות?

ריקי ממן
ריקי ממן
ירון זליכה
ירון זליכהצילום: אילן אסייג
ריקי ממן
ריקי ממן

חג הפועלים הנחגג באחד במאי הוא הזדמנות שנתית לארגוני העובדים לפאר את עצמם ואת פועלם לטובת העובדים. השנה, ההסתדרות פירסמה סרטון מיוחד בכיכובו של ירון זליכה, ובה התפארה בהגנה על העובדים החלשים בחברה הישראלית. "ההסתדרות", כך אמר זליכה, "פעלה כוועד של העובדים החלשים ביותר".

לארגוני העובדים היסטוריה ארוכה של כמאתיים שנה בעולם המערבי, ובראשיתה אכן היתה התארגנות ספונטנית ומקומית שהגנה על עובדים קשיי יום שעבדו שעות ארוכות ובתנאים קשים. לארגוני עובדים אלה זכויות רבות בהגנה על עובדים חלשים מאוד, אך עולם העבודה שאנחנו מכירים כיום שונה לחלוטין מזה שהתקיים במאה ה-18 בשיאה של המהפכה התעשייתית.

התפשטות הדמוקרטיה הביאה לנציגות עובדים בפרלמנטים השונים, ואלה פיתחו חקיקת מגן ענפה בתחום דיני העבודה. כיום, בעולם המערבי כולו ובישראל בפרט, כל עובד מוגן על ידי רשת רחבה של חוקים המסדירים את תנאי עבודתו, קובעים שכר מינימום, הפרשות סוציאליות, ימי חופשה ומחלה, ומגנים עליו מפני פיטורים שרירותיים, גם ללא ועד עובדים במקום עבודתו.

במקביל, הכלכלה עצמה השתנתה עמוקות. התעשייה נהפכת בכל העולם המערבי לפחות ופחות דומיננטית, וענפי השירותים השונים מתרחבים. העולם נהפך ליותר גלובלי והתחרות מחייבת עסקים להיות דינמיים, להגיב במהירות לשינויים ולפעול ביעילות על מנת לשרוד ולשגשג. כל אלה השפיעו השפעה עמוקה על נחיצותם של ארגוני עובדים והפכו רבים מהם ללא-רלוונטיים. זוהי אחת הסיבות המרכזיות לירידת שיעור ההתאגדות בעולם המערבי.

שקיעתם של ארגוני העובדים היא חוצת ענפים, אך יש לה חריג בולט אחד: המגזר הציבורי. במגזר הציבורי שיעורי ההתאגדות גדלים והולכים, ובמקומות רבים הם מהווים את עיקר כוחם של ארגוני העובדים. הדבר הביא לשינויים גדולים גם במאפיינים הדמוגרפיים של ארגוני העובדים. בניגוד לתמונת המצב במאה ה-19, ואפילו בראשית המאה ה-20, עובדים מאורגנים כיום אינם עובדי "צווארון כחול", עובדי כפיים חסרי השכלה מהמעמד הנמוך, אלא עובדי המגזר הציבורי המשכילים, מיומנים, ולרוב אמידים.

על פי בנק ישראל, שיעור החברות בארגון עובדים בקרב שכירים שהכנסתם החודשית מעבודה היא בין 10 אלף שקל ל-21 אלף שקל הוא 42%, גבוה פי שניים ויותר מהשיעור בקרב אלו שהכנסתם נעה בטווח של 3,000 ל-6,000 שקל, העומד על 12%-14% בלבד. שיעור ההתארגנות בקרב עובדים משכילים גבוה מאשר בקרב עובדים לא משכילים. בקרב השכירים בענפים הציבוריים כשני שלישים מהעובדים שיש להם יותר מ-15 שנות לימוד ומשלח יד אקדמי דיווחו כי יש ועד במקום עבודתם או שהם מכוסים תחת הסכם קיבוצי, ושיעור הכיסוי בענפים אלו יורד עם רמת ההשכלה והסטטוס של משלח היד.

ארגוני שמאל בהפגנה לציון חג הפועלים ב-1972
ארגוני שמאל בהפגנה לציון חג הפועלים ב-1972צילום: י.פ.פ.א

נתונים אלה הביאו את בנק ישראל לקבוע כי "מאחר שקיים דפוס של שיעור כיסוי גבוה בענפים הציבוריים, בקרב עובדים המתאפיינים בהשכלה גבוהה, במשלח יד יוקרתי ובהתמדה במקום העבודה, הדבר מעלה את ההשערה שאם איגודי עובדים אכן מעלים את שכר חבריהם, הם מעלים את שכרם של עובדים חזקים (כפרטים), אשר אינם שייכים לקבוצות החלשות בשוק העבודה".

לארגוני העובדים במגזר הציבורי כוח מיקוח אדיר, כיוון שהם שולטים בענפים מונופוליסטיים שבהם שביתה מגיעה עם נזקים כלכליים למשק כולו. כיוון שעובדים אלה מהווים את עיקר כוחה של ההסתדרות, הם אלה שהיא בוחרת להגן עליהם לרוב.

ההסתדרות מונעת, מעכבת ומייקרת רפורמות נדרשות בכל שירות המדינה, שיכולות לשפר ולייעל את השירות הציבורי, ולהוזיל אותו לציבור. ההסתדרות פעלה להגן על עובדי חברת החשמל ואיפשרה להם לנטרל במשק החשמל; היא פעלה להעלות את שכר עובדי שירות המדינה בשיעור כפול מעליית השכר הממוצע במשק; היא מאפשרת ; ואיפשרה לוועדים בנמלי הים להוביל שביתות רבות שעלו מילארדים רבים לעסקים.

לעומתם, העובדים החלשים באמת, כמו עובדי הניקיון והשמירה, מאוגדים באופן כפוי, מתוקף הסכמים ענפיים וצווי הרחבה תחת ההסתדרות, ואינם זוכים להגנה. להפך, עובדים אלה מחויבים לשלם באופן חודשי להסתדרות דמי טיפול ארגוני-מקצועי, בלי קשר לשאלה אם ההסתדרות פועלת לטובתם או לאו, ומסתבר כי היא אינה עושה זאת.

פסיקה של בית הדין לעבודה ממארס האחרון קבעה כי ההסתדרות החדשה נכשלה בצורה קשה בשמירת זכויותיהם של מאות עובדי חברת השמירה נוף ים ביטחון. השופט ספיבק קבע כי האכיפה הקיבוצית "היתה לא אמיתית, לא אפקטיבית, ואין להתפלא על כך שכתוצאה ממנה שולמו לעובדי הנתבעת עד כה פחות מ-75 אלף שקל, אף שכנראה הפיצוי הנכון והאמיתי לחברי הקבוצה עומד על לפחות עשרת מונים מסך זה".

חג הפועלים צריך לתת את הקרדיט הראוי להגנה על זכויות העובדים, והיסטורית יש לארגוני עובדים זכויות רבות בכך. אך נדמה כי בישראל ב-2019 הביקורת החרושה על השוק החופשי שכביכול מחזק את החזקים ופוגע בחלשים צריכה להיות מופנית דווקא להסתדרות בעצמה.

ריקי ממן

ריקי ממן | |ריקי ממן

עמיתת מחקר בפורום קהלת, ממייסדי עמותת "תחרות - התנועה לחירות בתעסוקה" וממייסדי ארגון "הדור הבא: הורים למען בחירה בחינוך". בוגרת תואר שני במדיניות ציבורית מהאוניברסיטה העברית.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ