העובדים שלכם מרוכזים פחות מדג זהב - אולי תניחו להם? - מנהיגות ארגונית - הבלוג של רוית אורן - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

העובדים שלכם מרוכזים פחות מדג זהב - אולי תניחו להם?

מחקרים מראים שרמת הקשב של עובדים נמוכה מזו של דג זהב. למה זה קורה, מה הנזקים לארגון ומה אפשר לעשות בעניין?

אדם צופה בדג זהב
Image Source / Photodisc / Getty

מחקר של חברת מיקרוסופט קנדה מ-2015 מצא שרמת הקשב של בני אדם קצרה יותר משל דגי זהב. המחקר, שבוצע בקרב יותר מ-2000 משתתפים ששיחקו במשחקי רשת בגרסת מובייל ונוטרו במכשירי EEG, מצא שתוחלת הקשב האנושית צנחה מ-12 שניות בשנת 2000 – ל-8 שניות בלבד כיום. דג הזהב עוקף אותנו בסיבוב עם תוחלת קשב של 9 שניות. הסיבה לכך, לדברי המחקר, נובעת מההימצאות התמידית שלנו בריבוי משימות, ממשקים ומסכים.

תפסת מרובה לא תפסת

אין הדבר מפתיע: המהפכה הדיגיטלית דורשת מאתנו לבצע משימות רבות בעת ובעונה אחת כמו שלא נדרשנו מעולם, בייחוד בעולם העבודה. המושג מולטיטסקינג (Multitasking), ובעברית ריבוי משימות, שאומץ מתחום המחשבים וממשיל את המוח האנושי למעבד מחשב שמסוגל לבצע משימות רבות, הפך לשם נרדף לדרישת סף נורמטיבית מכל עובד. אם תערכו מדגם ספונטני של 100 מודעות דרושים לכל משרה בכל דרג, תמצאו שהמילה מולטיטסקינג מופיעה במרביתן, כתנאי מקדים לביצועים טובים יותר. אולם בדיקה מעמיקה מגלה שארגונים ועובדים משלמים על כך מחירים כבדים.

פגיעה בתפוקות ובפריון

כבר ב-2001, החוקרים רובינשטיין, מאייר ואוונס מצאו שריבוי משימות פוגע בתפוקות. במחקר בקרב תלמידים שפתרו בעיות מורכבות במתמטיקה נמצא, שתלמידים שנדרשו לעבור ממשימה למשימה היו איטיים ב-40% ביחס לנבדקים שלא נדרשו לתנודתיות בין משימות. הסיבה לכך נעוצה בצורך של המוח לאתחל את עצמו מחדש בכל מעבר ממשימה למשימה. פעולה זו כרוכה במאמץ נוסף של המוח כדי לעבור הלוך חזור בין המשימות - דבר הגורם לירידה בפריון העבודה.

משרד היי-טק. אילוסטרציה, למצולמים אין קשר לנאמר
עמית גירון

פגיעה בפתרון בעיות

הדרישה למולטיטסקינג עוררה מחדש את המושג אינפומניה: התשת המוח מעומס מידע, הנגרם על ידי שילוב בין מידע אלקטרוני מצטבר הדורש העמקה ועיבוד – כגון אימיילים, לבין הפרעות דיגיטליות מתמשכות ממכשירי מובייל כמו סמרטפונים, טאבלטים ודומיהם. האינפומניה מזוהה גם עם המושג FOMO – Fear of Missing Out: צורך אובססיבי של אדם לבדוק את נכסיו הדיגיטליים ברשת החברתית, חדשות מקוונות ועוד, מתוך חשש לפספס מידע חשוב.

אלא שמעבר להצפה ולתחושת הפספוס, תופעות אלה פוגעות גם ביכולת השכלית שלנו. ב-2005 ניסה ד"ר גלן ווילסון לבדוק את השפעות האינפומניה על היכולת לפתור בעיות במקום העבודה. בניסוי שערך בקרב עובדים בחברת Hewlett–Packard, נתבקשו המשתתפים לבצע משימות של פתרון בעיות: תחילה במרחב שקט ולאחר מכן תוך הצפה של הפרעות דיגיטליות, בהן מיילים נכנסים וצלצולי סמרטפון. ממצאי הניסוי הראו ירידה של 10 נקודות במנת המשכל של המשתתפים בשלב הצפת ההפרעות הדיגיטליות.

המחיר והכתובת שעל הקיר

ב-2007, הזהירו החוקרים זלדס, שוורד ולוצ'היים מההשלכות הפיננסיות הכבדות של אינפומניה ומולטיטסקינג על ארגונים גדולים. בניתוח יותר מ-1000 שעות תצפית בעובדי היי-טק בתחום ניהול הידע, הם מצאו שנזקי האינפומניה בחברות היי-טק גדולות המונות 50 אלף עובדים נאמדות במיליארד דולר בשנה. נזק זה בא לידי ביטוי באבדן זמן עבודה, פגיעה ביעילות העובדים, טעויות ובעיות באיכות התוצרים, חוסר שביעות רצון עובדים, שחיקה ותחלופה בלתי רצויה ופגיעה בקניין הרוחני של הארגון.

מדיטציה בשיעור. מסייעת לזיכרון לטווח ארוך
דודו בכר

הפתרון: טיפול שורש תפיסתי

בשנים האחרונות, מנסות חברות עתירות ידע כמו אינטל ואחרות לפתח כלים ופתרונות לטיפול בהשלכות השליליות של המולטיטסקינג. בתוך כך, חוקרים מזהירים כי פתרונות אלה יהיו שווים כקליפת השום אם לא יבוצע שינוי עמוק בהלך הרוח הארגוני בכל הקשור למולטיטסקינג. למרות ממצאי המחקרים שמצביעים על נזקיו הרבים, הוא עדיין נתפס בעיני ארגונים רבים כמעלה חשובה וחיונית. לאור זאת, נראה כי בשלב ראשון כדאי לשים את הדגש על מינון ומידתיות המולטיטסקינג מבלי למתוח הן את גבולותיו והן את גבולות העובדים שנדרשים לו.

שילוב מיינדפולנס בעבודה

מָיינְדְפוּלְנֶס (Mindfulness) ובעברית קְשיבוּת או מודעות קשובה, היא תהליך פסיכולוגי שמתמקד בתשומת-לב מכוונת ולא-שיפוטית לחוויות המתרחשות בזמן הווה. אם נתרגם את הדברים לעולם העבודה, הכוונה היא להתמקד בפעולה או במשימה אחת בכל פעם, ורק בסיומה לעבור לבאה. מחקרים מהשנים האחרונות מצאו שמיינדפולנס מפחית מתחים, מגביר את הריכוז, מגביר את יכולת הלמידה, תורם להבנה עצמית ואף מעודד ערכי חמלה, הבנת האחר ומעורבות חברתית. ארגונים גדולים בתעשיית ההיי טק לצד ארגונים חינוכיים, כבר מכירים בחשיבות המיינדפולנס ומקיימים הכשרות לעובדים בנושא. בתוך כך, נראה שנדרש לארגונים עוד דרך לעבור ומחירים כבדים לשלם  עד שיסכימו לוותר על המולטיטסקינג ולשלב את המיינדפולנס בעבודה הלכה למעשה.

הרשמה לניוזלטר

כל הסקירות בזירת הניתוחים של TheMarker - בתיבת המייל שלכם

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

כתבות שאולי פיספסתם

*#