חוסר שינה היא שיטת עינוי - אז למה בעולם העבודה זה סמל סטטוס?

מחקר מאוניברסיטת הרווארד מצא כי מחסור בשעות שינה פוגע בביצועים עסקיים, ומייצר למשק האמריקאי הפסד של 63 מיליארד דולר בשנה. כך תפחיתו מפגעי תשישות בעבודה

רוית אורן
רוית אורן
שינה
מוטיבציה עולה ויורדת כתלות במספר שעות השינהצילום: אייל טואג
רוית אורן
רוית אורן

לפני שבוע, ברכבת מנהריה לתל אביב, שמעתי מחוץ לקרון השמור שבו ישבתי קולות של אישה צעירה שצועקת אל תוך מכשיר הנייד שלה. הקרון השמור הוא קרון שקט שבו לא מרבים לדבר, ולכן אני ושאר היושבים לצדי לא יכולנו להימנע מלשמוע את כל תוכן השיחה בקרון הסמוך.

האישה, שכנראה שוחחה עם קולגה מקצועית, הביעה תסכול מהפרויקט הטכנולוגי שהיא מנהלת. היא תיארה לוח זמנים צפוף, צווארי בקבוק בממשקים ותקשורת לא טובה עם חלק מהשותפים לדרך. היא חזרה ואמרה שהיא ישנה בממוצע ארבע וחצי שעות בלילה. "אין לי כוח. אני מותשת", היא אמרה בקול חנוק. מעבר לעובדה שהלב שלי יצא אליה, שיחת הטלפון של אותה אישה היא תמונת ראי של תופעה גוברת והולכת של מנהלים ועובדים שהפסיקו לישון.

בארגונים בעולם המערבי של היום, המשתנה הכי קבוע הוא השינוי. הצורך הבלתי פוסק להמציא יותר, לחדש יותר, למכור יותר, להרוויח יותר ולהספיק יותר כדי להישאר רלוונטיים הוא חלק מסדר יום רגיל. במקביל, ולגמרי לא במקרה, עומס עבודה עבר תהליך של מיתוג מחדש ונהפך לדבר החם הבא ולסמל סטטוס להצלחה. ככל שאדם טרוד בשיחות ועידה טרנס אטלנטיות שנמשכות אל תוך הלילה, חוצה יבשות והופך את הג'ט לג לשגרת חייו, וככל שהוא מתפאר בכל אלה ברשת תוך העלאת סלפי מחויך - כך קרנו עולה.

בהתאמה, המנהיגות האג'ילית, שמאופיינת בזריזות ובגמישות - אומצה בחום על ידי קהילות ארגוניות רבות, כשרבים אומרים עליה שהיא מתאימה לעידן שלנו כמו כפפה ליד. אומרים, וצודקים. אבל טובה ככל שתהיה, המנהיגות האג'ילית לא נתנה את הדעת למחלה הארגונית של המחסור בשינה, שמייצרת לארגון נזקים רבים:

מחסור בשעות שינה פוגע בביצועים וברווחים

מחקר מ-2011 של בית הספר לרפואה באוניברסיטת הרווארד בקרב מנהלים בחברות בארה"ב, מצא קשר ליניארי ישיר בין מחסור בשעות שינה לבין ביצועים עסקיים, שמתבטא בהפסד שנתי כולל של 63 מיליארד דולר למשק האמריקאי.

מחסור בשעות שינה גורם למנהלים לקבל החלטות שגויות

נשיא ארה"ב לשעבר ביל קלינטון צוטט כשהוא אומר שהטעויות הקשות ביותר שעשה קרו בגלל מחסור בשעות שינה. קלינטון לא לבד: מחקר מ-2015, שבוצע באוניברסיטת וושינגטון סטייט, מצא קשר בין מחסור בשעות שינה לבין חוסר שיקול דעת יעיל בתהליכי קבלת החלטות בתנאי אי וודאות. מחקר נוסף קשר מחסור בשעות שינה עם מחשבות אזוטריות לא רציונליות, בהן אמונות תפלות.

ביל קלינטון
ביל קלינטוןצילום: AP

מחסור בשעות שינה פוגע ביחסי אנוש במקום העבודה

מחקר מ-2009 מהמרכז רפואי וולטר ריד מצא כי מחסור בשעות שינה פוגע באינטליגנציה הרגשית, פוגע ביכולת לשלוט בדחפים ולדחות סיפוקים, מפחית חשיבה חיובית ויכולת הנעה לפעולה, מפחית את יכולת האמפתיה ופוגע ביחסים בין-אישיים.

מנהלים מותשים פחות מוסריים

על פי פרופ' דיוויד וולש מאוניברסיטת סן דייגו בקליפורניה, מחסור בשעות שינה מחליש את פעילותו של חלק במוח האחראי לוויסות עצמי. כתוצאה מכך, מנהלים נוטים להתפתות לפיתויים לא מוסריים, שלא היו מתרחשים אם לא היו סובלים מעייפות.

מנהלים מותשים פוגעים בביצועי עובדיהם

מחקר של פרופ' כריסטופר בארנס מבית הספר למינהל עסקים באוניברסיטת וושינגטון פוסטר, מצא שמחסור בשינה לא רק פוגע בביצועי המנהלים אלא גם בתפוקות העובדים ובחוויית עבודתם. במלים אחרות – כשמנהל המחלקה עייף – כל המחלקה סובלת, וכשהמנכ"ל עייף – הארגון כולו סובל.

תישנו טוב, ותתעוררו על עצמכם

לפי שעה, אי אפשר לייצר את השעה ה-25 ביממה וגם לא ניתן לעצור את ההשלכות של הטכנולוגיה המתפתחת במהירות האור על הקצב המואץ של עולם העבודה. ובכל זאת, חשוב לזכור כי מניעת שינה והתשה מתמשכת נחשבות לאחת משיטות העינוי הפופולריות והאפקטיביות שמופעלות על פושעים ושבויי מלחמה. העובדים שלנו אינם שבויים שלנו. אם אנחנו רוצים אותם חיוניים, שמחים, בעלי יחסי אנוש טובים ויצרניים, נדרשת מנהיגות ארגונית קשובה, גם לסוגיות של שינה.

כך תפחיתו מפגעי תשישות בעבודה

1. תפסיקו להתרברב על המחסור שלכם בשינה: העובדים שלכם מתבוננים בכם, קולטים רמזים לגבי מה שחשוב בעיניכם ורוצים שתהיו מרוצים מהם. כשאתם מתגאים בחוסר השינה שלכם אתם מעבירים מסר לעובדים שלכם שזוהי הנורמה ושכך מצופה גם מהם. אל תעמידו אותם במצב הזה.

2. פחות שעות, יותר איכות: לכאורה, מנהיגות ומנהיגים יכולים להרוויח עוד כמה שעות עבודה אם הם יוותרו על כמה שעות שינה, אבל רק לכאורה: איכות העבודה ואיכות המנהיגות יורדות בהתאמה בדרכים גלויות וסמויות, וההשפעות על העובדים מייצרות נזקים כבדים. היטיב לנסח זאת מנכ"ל אמזון ג'ף בזוס, כשאמר "עדיף לקבל מספר קטן של החלטות טובות על פני מספר רב של החלטות פחות טובות. החלפת שעות שינה בתמורה לשעות 'פרודוקטיביות' היא אשליה".

ג'ף בזוס
ג'ף בזוס, מנכ" אמזוןצילום: בלומברג

3. הימנעו מלקבל החלטות הרות גורל בסוף היום: השתדלו להקדים לשעות הבוקר את הישיבות החשובות, שנועדו לגיבוש החלטות אסטרטגיות. מחקרים מראים שתהליך קבלת החלטות שמתקיים בשעות הבוקר אחרי שנת לילה רצופה יעיל יותר לעומת החלטות שמתקבלות בשעות הערב או הלילה המאוחרות, כשהמוח בהצפה מאירועי היום.

4. צרו פינות מנוחה בעבודה: הוכח שנמנום קצר של 20 דקות משפר את איכות העבודה: הוא מאיץ את העיבוד הקוגניטיבי, מקטין שגיאות ומגדיל את כושר ההתמדה לטיפול מתמשך במשימות קשות, ומשפר את איכות העבודה. מחקר נוסף מצא כי מספיקות 8 דקות תנומה במהלך היום כדי לשפר באופן משמעותי את הזיכרון.

5. היו קשובים לעובדים שלכם: שימו לב למצב רוחם, לכושר הריכוז שלהם, לאופן שבו הם מקבלים שינויים. אם אתם מזהים קושי, שאלו אותם אם הם ישנים מספיק בלילה, ועודדו אותם לסגל הרגלי שינה טובים הם יכירו לכם תודה על תשומת הלב והאכפתיות, והדבר יתבטא גם בביצועים.

6. תשנו יותר, נקודה. מחקרים מראים שצריכת השינה המומלצת לאדם מבוגר היא שמונה שעות ביממה. גם אם אינכם יכולים לעמוד במשימה על בסיס יומיומי, נסו לעשות זאת כמה ימים בשבוע. אם מנהיגים עסקיים כמו מנכ"ל פייסבוק, מנכ"ל אמזון ומנכ"לית ההאפינגטון פוסט עושים את זה, גם אתם יכולים.

רוית אורן

רוית אורן | |מנהיגות ארגונית

ד"ר רוית אורן היא מומחית למנהיגות ארגונית עם התמחות ייחודית בניהול טאלנטים, מערכות תגמולים, הערכת ביצועים ויצירת שורות רווח ארגוניות גבוהות. ב-22 השנים האחרונות היא מילאה שורה של תפקידי מפתח בכירים בתחום ההון האנושי בחברות תעשייתיות גדולות. היא שותפה מייסדת ומנכ"לית של WALKSTOCK - מודל מאומת ופלטפורמה טכנולוגית מבוססת בינה מלאכותית, לחישוב הערך האמיתי של ההון האנושי בארגונים.

רוית היא יועצת אסטרטגית לחברות ולמנהלים בזירה המקומית והבינלאומית. היא מכהנת כדירקטורית ויו"ר ועדת מאזן וביקורת בקבוצת פלסטו קרגל, נציגת ציבור מעסיקים ומגשרת עסקית בבית הדין לעבודה.

לרוית תואר Ph.D מאוניברסיטת חיפה. עבודת הדוקטורט שלה עוסקת בקשר שבין מנהיגות ארגונית לניהול ביצועים. היא מרצה אקדמית מבוקשת בתוכניות לתארים מתקדמים בטכניון, באוניברסיטת חיפה ובמכללה האקדמית עמק יזרעאל, ומרצה בכנסים מקצועיים ובארגונים בישראל ובעולם. מאמריה רואים אור בעיתונות הכלכלית ובכתבי עת מדעיים בארץ ובחו"ל.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ