אתם מזניחים 70% מהעובדים שלכם - והארגון ישלם את המחיר - מנהיגות ארגונית - הבלוג של רוית אורן - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אתם מזניחים 70% מהעובדים שלכם - והארגון ישלם את המחיר

בהערכות ביצועי עובדים שבהן A נחשב למטאור ו-C לטעון שיפור, יש נטייה להזניח את שחקני הנשמה בקבוצה - B - שערכם לארגון לא יסולא בפז

3תגובות
עובד מתוסכל

בשוק התחרותי של עולם העבודה, ארגונים רבים מבדלים את עובדיהם בתהליך של הערכות ביצועים. הערכות אלה מחלקות את העובדים לשלוש קטגוריות: A – עובדים בעלי הביצועים הגבוהים ביותר שמהווים 20% מסך ההון האנושי בארגון; B – עובדים בעלי ביצועים בתחום הנורמה שהם 70% מכלל העובדים; וC - עשירית מכלל העובדים, שביצועיהם טעוני שיפור.

עובדים השייכים לקטגוריה A נחשבים לבעלי הביצועים הגבוהים: יחידי סגולה שהארגון חפץ ביקרם. ככאלה, הם זוכים לבונוסים, אופציות, שבחים, אהבה, הדרכה ומגוון תגמולי כסף ושווי כסף.

באופן פרדוקסלי, גם עובדים הנמנים על קבוצת ה-C נהנים מתשומת לב רבה, משאבי זמן והדרכה, כדי לעזור להם לשפר ביצועים וליישר קו עם יעדי הארגון. כשמירב המשאבים מופנים למיעוט, נוצרת הזנחה פושעת כלפי הרוב הדומם והטוב של הארגון – קבוצת ה-B. למה פושעת? משום שקבוצת B היא הלב הפועם ומרכז הארגון. אם לא נשים לב ללב, היסודות הארגוניים יתערערו והנזק עלול להיות בלתי הפיך.

ניתן להבין את עוצמת הפגיעה דרך סולם הצרכים המפורסם של אברהם מאסלו, הבנוי בצורת משולש. לא נוכל להגיע למדרגת ההגשמה העצמית שבקצה המשולש מבלי שיתקיימו צרכים פיזיולוגיים, ביטחון, שייכות ואהבה, הנמצאים בבסיסו. כך גם בארגונים, בכל ימות השנה ובמיוחד בעתות משבר: ללא העובדים המסורים שיהיו מוכנים לעשות עבור הארגון את הקילומטר הנוסף – אין לארגון זכות קיום.

פרופיל שחקני הנשמה בארגונים

פרופ' תומס דה-לונג מאוניברסיטת הארווארד ביחד עם ויניטה ויג'יארגאוואן ממכון אינוסייט מגדירים את שחקני ה-B באופנים הבאים:

1. למרות השונות בציוני הביצועים, הם עשויים להיות אינטליגנטיים באותה מידה כמו שחקני A.

2. הם אינם דורשים תשומת לב אישית, אינם זקוקים למשוב או לחיזוקים ואינם מייצרים דרמה.

3. בשונה משחקני A שעסוקים במיצובם האישי, שחקני B פועלים למען טובת הארגון.
הם יסכימו לקחת על עצמם משימות שאחרים לא אוהבים לבצע כי הם מבינים שמישהו צריך לעשות את העבודה.

4. הם מקפידים על איזון בית-עבודה. בשונה משחקני A הם שואפים להתקדם, אך לא בכל מחיר. מסיבה זו, חלקם היו בעבר שחקני A  או שיכלו להיות כאלה, אך העדיפו לצאת מהמרוץ לצמרת מטעמים אידיאולוגיים, ערכיים או אישיים.

5. הם בטוחים לגבי המטרות שלהם ויודעים לאן פניהם מועדות.

6. הם יציבים, נאמנים ובעלי פרספקטיבה רחבה וארוכת טווח.

בעולם עבודה המאופיין בחוסר ודאות, שחקני B הם אי של יציבות ומנוע צמיחה. כשהם מרגישים משמעותיים ומוערכים, הם יעזרו לארגון לצעוד קדימה בביטחה. במצבי משבר הם ייקחו את הדברים בפרופורציה ויפיחו תקוה באחרון העובדים. לכן יש חשיבות מכרעת להכיר, להוקיר ולטפח אותם כראוי, כדי שהלב הארגוני ימשיך לפעום בצורה סדירה.

כך תטפחו את שחקני הנשמה שלכם

1. הקדישו להם זמן: למרות שהם שקטים יחסית, עצמאיים בעבודתם ונשארים מאחורי הקלעים, שחקני B זקוקים לתשומת לב, לטיפוח ולהכרה. בלעדיהם, הם עלולים להרגיש שהם נלקחים כמובן מאליו ולהתנתק מלב הארגון. לכן הקפידו לפנות להם זמן כדי להכיר אותם מקרוב ולהתוודע אל סגנון עבדתם, עמדותיהם, חוזקותיהם ותחומי העניין שלהם.

2. הוקירו ותגמלו אותם: הוקרה ותגמול על ביצועים טובים יחזקו את תחושת השייכות של שחקני B ויעודד אותם להתמיד בעבודתם ואף להצטיין בה. לאור השקפת עולמם הייחודית, חשוב שההוקרה תהיה אותנטית ותואמת את העבודה.

3. אפשרו להם להתפתח: שאלו אותם על שאיפותיהם המקצועיות וסייעו להם לפתח מיומנויות הנדרשות להם כדי לממש אותן, בעזרת ניוד רוחבי ומשאבים ותגמולים לא מוחשיים כגון אימון אישי והכשרות ארגוניות

4. תנו להם להוביל: אחת הסיבות הנפוצות שבגללן שחקני B לא לוקחים על עצמם הובלה של פרויקטים היא כי הם מחכים שמישהו ייתן להם אישור לעשות זאת. לכן חשוב לעודד אותם ליזום ולהוביל ולתת להם גב תוך כדי התהליך. גם אם רוב שחקני B לא מרגישים נוח באור הזרקורים, הם משגשגים וחשים משמעות כשנותנים להם להוביל משימות לטובת הארגון.

הרשמה לניוזלטר

כל הסקירות בזירת הניתוחים של TheMarker - בתיבת המייל שלכם

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

נגיד הבנק הפדרלי של ארה"ב, ג'רום פאואל

אי העקביות בשוק מחייבת עמדת הגנה

לתשואות ומניות קורלציה שלילית: מניות עולות כשהשוק צופה צמיחה, ואילו אג"ח ממשלתיות עולות כשמשקיעים צופים האטה. אז מדוע ביקוש מתמיד לאג"ח ממשלתיות הביא תשואות לרמות הנמוכות מאז 2016, כשטראמפ נבחר לנשיא באותו זמן שהמניות שוברות שיאים פעם אחר פעם?

כתבות שאולי פיספסתם

*#