זהירות, רעל ארגוני: התעמרות בעבודה, ישראל 2019 - מנהיגות ארגונית - הבלוג של רוית אורן - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

זהירות, רעל ארגוני: התעמרות בעבודה, ישראל 2019

אחד מתוך שני עובדים בישראל חווים התעמרות במקום עבודתם, לרוב על ידי הממונה הישיר. מהי התעמרות, איך מזהים אותה ואיך היא מזיקה לעובד, לארגון ולמשק? פרק ראשון בסדרה

מריל סטריפ בסרט "השטן לובשת פראדה"

הסרט "השטן לובשת פראדה" מתאר מערכת יחסים כאוטית של מירנדה פריסטלי,  עורכת ווג המיתולוגית שמגולמת בכישרון רב על ידי מריל סטריפ עם העוזרת האישית שלה. היא מביטה בה בבוז, זורקת עליה את המעיל בבוקר, סוגרת עליה דלתות ודורשת ממנה זמינות אבסולוטית סביב השעון על חשבון חייה האישיים, שבהדרגה חדלים מלהתקיים. בסוף הסרט העוזרת עוזבת את הבוסית המתעללת, מתאוששת ויוצאת לדרך חדשה.

אולם החיים הם לא סרט והמציאות עולה על כל דמיון. מחקרים מראים שבישראל 2019 אחד מתוך שני עובדים חווים התעמרות במקום עבודתם – פי שניים מהיחס ב-2016. במרבית המקרים, ההתעמרות מופנית על ידי הממונה הישיר.

התעמרות תעסוקתית, כאן ועכשיו

"רק שנתיים אחרי חוסר אונים מוחלט ולאחר ניסיונות לשקם את ביטחוני העצמי מצאתי כוחות נפשיים להבין מה קרה לי", סיפר ניר (שם בדוי), בן 57, סגן מנהל בחברה המעסיקה כ-200 עובדים. "במשך חמש השנים בהן עבודתי בחברה זכיתי להערכות גבוהות ולשבחים על עבודתי, עד שהגיע מנהל חדש והתחילה תקופה מהגיהנום".

"הוא כתב לי מיילים משפילים ונהג לצעוק עלי ברבים, בכוונה לא הזמין אותי לישיבות חשובות, אמר שהרעיונות שלי מטופשים והזכיר לי שוב ושוב שאם משהו לא מוצא חן בעיני אני יכול להשאיר את המפתחות על השולחן וללכת הביתה", שיתף. "אני אבא לשלושה ילדים ובגיל שבו השוק מאותת לך שאתה פחות רלוונטי, ולכן למרות שסבלתי חששתי להתפטר." ההחלטה גבתה מניר מחיר כבד: מצבו הנפשי הידרדר, הוא נזקק לטיפול פסיכיאטרי והחל לצרוך תרופות אנטי דיכאוניות.

מנהלים מתעמרים: קווים לדמותם

החוקרות קתרין מתיס וקארן ג'רמן מגדירות התעמרות בעבודה כ"תקשורת עוינת באופן שיטתי, מניפולציה של עבודה ופעולות שמטרתן להשפיל או לבזות אדם אחד או יותר, יצירת מאזן כוחות מזיק ולא מקצועי בין הבריון לקורבן, וגרימת נזק פסיכולוגי לקורבן ונזק כספי עצום לשורה התחתונה של הארגון". התנהגות זו נמדדת בפרמטרים של חזרתיות, המשכיות והקצנה של התופעה, נזק פסיכולוגי, מקצועי או כלכלי לקורבן, מגמתיות וכוונה תחילה של ההתנהגות והבדלי כוח בהם המתעמר מנצל את כוח סמכותו כך שהקורבן אינו יכול להגן על עצמו.

הדוגמאות לכך רבות וכוללות מגוון מצבים שבהם הממונה מסרב לתקשורת ישירה עם העובד, מתעלם מקיומו ומדיר אותו מפרויקטים, מטיל בו דופי, מביט בו בבוז, מביע הערות פוגעניות, מפיץ עליו מידע שקרי ופוגעני, מאשים אותו בטעויות על לא עוול בכפו, מבטל את דעותיו ועוד.

כמה זה עולה לנו

מחקרים מראים שקורבנות להתעמרות בעבודה סובלים מרמת לחץ כללית גבוהה יותר, טרודים בבעיות בעבודה גם בשעות הפנאי, מתקשים להירגע ונוטים להתרגז בקלות. 45% מתוכם סובלים מבעיות בריאות - פיזיות ונפשיות. הם נוטים לחלות יותר ונאלצים לעתים להיעזר בתרופות להורדת לחץ דם או בתרופות אנטי דיכאוניות. בהשוואה לציבור הרחב, הם מעורבים בפי 3 יותר תאונות דרכים. חמור מכל: 10% מההתאבדויות בישראל נובעות מהתעמרות במקום העבודה.

גם הארגון שבו מתקיימת ההתעמרות משלם מחירים כבדים. עובדים שחווים התעמרות מעורבים ביותר תאונות עבודה, מאחרים לעבודה ב-12% יותר מעובדים אחרים ונעדרים מפאת מחלה כ-5% יותר מעובדים שלא חוו התנהגות פוגענית. על פי נתוני משרד הכלכלה, המשק הישראלי מפסיד שני מיליון ימי עבודה בשנה הנאמדים ב-1.5 מיליארד שקל, בשל תופעת ההתעמרות בעובדים.

קשר השתיקה הכפול

למרות המחירים הכבדים, קיים קשר של שתיקה סביב נושא ההתעמרות בעבודה. מצד הקורבן, השתיקה נובעת לרוב מחשש לאובדן מקום העבודה והפרנסה. "מהרגע הראשון סומנתי על ידה וחיי נהפכו לגיהינום", משחזר דן (45), מנהל צוות בחברה תעשייתית, את ההתעמרות שספג מהממונה הישירה שלו. "היא ניהלה אחרי יומן מעקב שבו רשמה כמה זמן שהיתי בחדר האוכל, מתי הייתי בשירותים ולכמה זמן, הסיתה נגדי את מנהלת משאבי האנוש בהאשמות שווא על תפקודי ועשתה הכל כדי לתפור לי תיק משובח. אני נשוי ואב לחמישה ילדים. פחדתי שאם אפעל נגדה אאבד את עבודתי ולא אוכל לפרנס את משפחתי. נשכתי שפתיים והמשכתי הלאה".

גם מרבית הארגונים נמנעים ללמוד את התופעה ולפעול למיגורה, מעדיפים שלא להציף את הבעיה ואף להשתיק עובדים שסבלו ממנה. "ידעתי שהיא מנסה לתפור לי תיק ושבבוא הזמן חובת ההוכחה תהיה עלי, לכן הקלטתי את כל השיחות שלי איתה", סיפר דן. "כשהפרשה התפוצצה הייתי בטוח שההנהלה תדאג לפטר אותה. במקום זה, קראו לי לשיחה ושילמו דמי שתיקה כדי שאמשיך בדרכי ולא אכפיש את הארגון. מאז התקדמתי ומצאתי עבודה חדשה, אבל אותה מנהלת שהתעמרה בי ממשיכה לעבוד שם עד היום".

בפרק הבא: מדיבורים למעשים ולחקיקה - איך ניתן למנוע התעמרות במקום העבודה מצד העובד, הארגון והמדינה

הרשמה לניוזלטר

כל הסקירות בזירת הניתוחים של TheMarker - בתיבת המייל שלכם

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם

*#