"חוסר התאמה תרבותית": המחלה הארגונית שמתפשטת בחברות ההיי־טק

גילנות תעסוקתית מתארת תופעה של אפליה על רקע גיל, הן במקום העבודה הן בתהליכי חיפוש עבודה, הנובעת מתפישות שליליות שגויות על עובדים מבוגרים ■ ב-2022 הבאה עלינו לטובה, 35% מכוח העבודה במשק יהיו בני 50 ומעלה - וכדאי להיערך לזה

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
הבעיה מתחילה עוד בתהליכי הגיוסקרדיט: fizkes/Getty Images/iStockphoto
רוית אורן

שריל פילקס היתה בת 47 כשניסתה בראשונה להתקבל לעבודה כמהנדסת תוכנה בגוגל. היא עמדה בתנאי הסף, ניחנה בכל הכישורים הנדרשים ואף הציגה ניסיון רלוונטי מוכח, אך לאחר ריאיון שנערך עמה קיבלה מייל עם תשובה שלילית. במשך שבע שנים היא ניסתה להתקבל לגוגל ארבע פעמים נוספות, אך בכל ניסיונותיה, אותו סיפור חזר על עצמו והיא נדחתה שוב ושוב.

אחרי הפעם הרביעית, פילקס החלה לחשוד שאין מדובר במקריות, אלא בדפוס דחייה שיטתי על רקע גילה הלא־צעיר. פנייתה לקבלת סיוע משפטי התפתחה עד מהרה לתביעה ייצוגית נגד גוגל על רקע גילנות, מצד 227 מועמדות ומועמדים נוספים - בני 40 ומעלה - שחוו התנהלות דומה.

ב-2019 שילמה גוגל לתובעים פיצוי כולל של 11 מיליון דולר במסגרת הסכם פשרה. כחלק מההסכם, גוגל אף התחייבה לקיים הכשרה לעובדים בנושא אפליה על רקע גיל, להקים ועדה למניעת גילנות בתהליכי גיוס ולחקור לעומק כל תלונה בנושא.

משרדי גוגל במנהטן. נדרשה לתשלום פיצויים של 11 מיליון דולרצילום: ANDREW KELLY/רויטרס

למרבה הצער, הקנס הכספי הכבד שגוגל שילמה כדי להוריד את התביעה מסדר יומה לא שינה את תופעת האפליה על רקע גיל, שממשיכה להיות עניין שבשגרה בעולם העבודה.

"חשיבה מיושנת"

גילנות (Ageism) תעסוקתית מתארת תופעה רבת היקף של אפליה על רקע גיל, הן במקום העבודה הן בתהליכי חיפוש עבודה, הנובעת מתפישות שליליות שגויות על עובדים מבוגרים. את המונח טבע הרופא הפסיכיאטר ד"ר רוברט באלטר כבר ב-1968, אך אף שחצי מאה עברה, דומה שאותה מחלה היסטורית עדיין חיה ובועטת בעולם העבודה בכלל, ובארגוני ההיי־טק בפרט.

אחת הבעיות המרכזיות בזיהוי המחלה נובעת מאופיה הסמוי, העמום והחמקמק. כך למשל, גוגל דחתה מכל וכל את האשמות התביעה של פילקס על גילנות, בטענה שפילקס נדחתה על רקע "אי־עמידה בכישרון הטכנולוגי הנדרש",  וכן "חוסר התאמה תרבותית". הביטוי האחרון כמו העיר דובים ישנים, שכן גוגל כבר השתמשה בביטוי זה שנים רבות קודם כן, בתביעה אחרת נגדה בגין אפליה על רקע גיל.

השנה אז היתה 2004, שבריר שנייה לפני ההנפקה הגדולה של גוגל, כשבריאן ריד, מנהל בכיר בן 52 שנחשב לטאלנט טכנולוגי בתחומו, פוטר במפתיע. על פי המשובים שקיבל ממנהלו הישיר, הוא דורג גבוה בביצועיו המקצועיים, אך קיבל ציון נכשל ביכולת ההתאמה שלו לתרבות הארגונית. "בין אם מוצדק ובין אם לא מוצדק, התרבות של גוגל שונה: ההון האנושי שלה הרבה יותר צעיר, והיא פועלת בקצב הרבה יותר מהיר", כתב מנהלו.

ריד פוטר על רקע הטענה ל"חוסר התאמה תרבותית", ובמקומו גויסו שני מנהלים הצעירים ממנו בשני עשורים. אחד מהם לא בחל בשימוש בכינויי לעג פומביים כלפיו על רקע גילו, בהם "חשיבה מיושנת", "איטי" ו"רדום". גם תביעה זו נגד גוגל הסתיימה בהסכם פשרה, בסכום שלא נחשף עד היום.

משמיטים את הגיל מקורות החיים

רבות דובר בעשור האחרון על הצורך בגיוון והכללה, קבלת השונה, שוויון מגדרי, קהילתיות וסובלנות בארגונים, אך דומה שכל המילים היפות והסיסמאות הפוליטיקלי־קורקט האלה מדלגות על הגילנות ומתעלמות ממנה - במיוחד בארגוני היי־טק. לראיה, סקר של חברות היי־טק בסיליקון ואלי מצא שהגיל הממוצע בחברות פייסבוק (Meta), לינקדאין וספייסאיקס הוא 29; בגוגל, אמזון וסיילזפורס הגיל הוא 30; באפל ואדובה, הממוצע הוא 31 - ובאינטל 32.

84% מבני 50 ומעלה התקשו להעפיל לשלבי קבלה מתקדמים יותר מפאת גילםצילום: CUSHMAN & WAKEFIELD / REUTERS

אם לא די בכך, ממצאים חדשים מצביעים על החמרת הגילנות מאז תקופת הקורונה. על פי חברת RestLess, בין החודשים נובמבר 2020 לינואר 2021, מספר המפוטרים בני 50 ומעלה בארה"ב שילש את עצמו - והגיע ל-107 אלף מפוטרים.

בסקר הגילנות השנתי של AARP, שבוצע השנה בקרב 1,322 נשאלים בגילים 65-40, 78% מהנשאלים חוו אפליה על רקע גיל במקום העבודה - גידול של 17% לעומת 2018.

במקביל, סקר חדש שנערך בבריטניה בקרב 600 עובדים בני 50 ומעלה מצא כי 48% חוו אפליה על רקע גיל בתהליכי גיוס, 84% התקשו להעפיל לשלבי קבלה מתקדמים יותר מפאת גילם, 25% הודו שהשמיטו נתוני גיל מקורות החיים שלהם כדי להיות מוזמנים לראיונות עבודה, 40% חשו כי מייתרים אותם משיחות חשובות במקום העבודה, ו-24% חוו אפליה בכל הקשור להתפתחות וקידום מקצועי.

גאווה ודעה קדומה

על פי רוב, אפליה על רקע גיל במקום העבודה נובעת מהנחות יסוד שגויות, דעות קדומות ובורות מדאיגה. תפישה רווחת גורסת שעובדים מבוגרים איטיים יותר בעבודתם, מנצלים יותר ימי מחלה, מתקשים לאמץ שינויים וגישות חדשות, לוקים בהבנה טכנולוגית, ולא יישארו מספיק זמן בארגון כדי להחזיר את ההשקעה בהם במקרה של הכשרה מקצועית.

ואולם בראי המחקר, אין שחר לדברים האלה. נהפוך הוא - נמצא כי למבוגרים ולצעירים ביצועי עבודה זהים, הפרודוקטיביות אינה פוחתת עם הגיל, וכי אסטרטגיות, ידע מצטבר, מיומנויות וניסיון יכולים אף לשמור על רמות הביצוע של אוכלוסייה מבוגרת.

הון אנושי מבוגר ושורות תחתונות

אם עד עכשיו לא השתכנעתם, כדאי לדעת שכלכלה נטולת גילנות טובה מאוד לעסקים. לפי דו"ח תוחלת החיים של חברת AARP מ-2019, תרומתם של עובדים בני 50 ומעלה לכלכלה האמריקאית מסתכמת ב-8.3 טריליון דולר בשנה - 40% מהתוצר הלאומי גולמי. על פי הדו"ח, יצירת כלכלה נטולת גילנות עשויה להגדיל סכום זה ב-3.9 טריליון דולר נוספים מדי שנה, ואת התוצר הלאומי גולמי ב-32.1 טריליון דולר עד 2050.

ב-2022 הבאה עלינו לטובה, 35% מכוח העבודה במשק יהיו בני 50 ומעלה. ארגונים שמעוניינים לשגשג כלכלית יידרשו לבצע שורה של שינויים אמיצים, תפישתיים ומעשיים למיגור תופעת הגילנות. התעלמות ממנה והתבצרות בתפישת "העולם שייך לצעירים" תפגע בטווח הרחוק בשורת הרווח.

בשבוע הבא: רב־דוריות בעולם העבודה - איך דורות כל כך שונים של עובדים יכולים לעבוד יחד בהצלחה?

רוית אורן | מנהיגות ארגונית

ד"ר רוית אורן היא ראש המחקר (COR) בחברת הסטארט-אפ Keepy. היא מומחית למנהיגות ארגונית, עם התמחות ייחודית בניהול טאלנטים, מערכות תגמולים, הערכת ביצועים ויצירת שורות רווח ארגוניות גבוהות. ב-23 השנים האחרונות היא מילאה שורה של תפקידי מפתח בכירים בתחום ההון האנושי בחברות תעשייתיות גדולות.

רוית היא יועצת אסטרטגית לחברות ולמנהלים בזירה המקומית והבינלאומית. היא מכהנת כדירקטורית ויו"ר ועדת מאזן וביקורת בקבוצת פלסטו קרגל.
לרוית תואר Ph.D מאוניברסיטת חיפה. עבודת הדוקטורט שלה עוסקת בקשר שבין מנהיגות ארגונית לניהול ביצועים. היא מרצה אקדמית מבוקשת בתוכניות לתארים מתקדמים בטכניון ובאוניברסיטת בר אילן, ומרצה בכנסים מקצועיים ובארגונים בישראל ובעולם. מאמריה רואים אור בעיתונות הכלכלית ובכתבי עת מדעיים בארץ ובחו"ל. לאתר של רוית לחצו כאן

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker