העובדים מאחרים, נעדרים ומאבדים מוטיבציה? ייתכן שהסיבה לכך היא הבוס שלהם

התעמרות המכונה גזלייטינג גורמת לעובד לפקפק בעצמו, במקצועיותו - ולעתים אף בשפיותו ■ כך תתמודדו עם גזלייטינג בארגונים

רוית אורן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
המשק הישראלי מפסיד 2 מיליון ימי עבודה בשנה בשל תופעת ההתעמרות בעובדים
רוית אורן

התעמרות בעובד מסוג גזלייטנג - הגורמת לעובד לפקפק בעצמו, במקצועיותו ולעתים אף בשפיותו - עלולה ליצור בארגון אפקט דומינו על רוח ומוטיבציית חברי הצוות, לצד מחירים כספיים ואחרים שהארגון ייאלץ להתמודד עמם. כך תמנעו גזלייטינג בארגון, חלק ב'.

ב-2005 הוקם באגף המבצעים של צה"ל המרכז למבצעי תודעה (מל"ת) – יחידה מודיעינית ללוחמה פסיכולוגית, שתפקידה לרכז ולפתח את תחום התודעה ולתרגמה למגוון מבצעים צבאיים שנכנסים תחת קטגוריית "המערכה על התודעה".  

על פי המכון למחקרי ביטחון לאומי באוניברסיטת תל אביב, המערכה על התודעה היא אוסף הפעולות שנועדו לשנות את תפישת המציאות, העמדות, הרגשות וההתנהגות של קהל היעד. מושג נרחב זה משלב קשת רחבה של פעולות גלויות וסמויות שמתבצעות הן סימולטנית הן בצורה מדורגת - במטרה להשפיע על תודעת האויב, לשבש אותה, לערער אותה ולשנותה.

ההתשה הפסיכולוגית משמשת את הגזלייטר כארטילריה חמה ומשבשת מציאותצילום: אי־אף־פי

המערכה על התודעה עומדת גם בבסיס הגזלייטינג - צורת התעמרות מתוחכמת וקשה לזיהוי במקום העבודה, שעליה כתבתי בהרחבה בשבוע שעבר. בשונה ממתעמר קלאסי שמתנהל באימפולסיביות ובאגרסיביות פומבית, גזלייטר מונע מכוח השליטה על ידי מלחמת התשה פסיכולוגית המתקיימת מתחת לרדאר, במטרה לעורר בקורבן דיסוננס קוגניטיבי וערעור נפשי. שקרים, הכחשות, מניפולציות רגשיות, השפלה, הקטנה ורכילות משמשים לו לארטילריה חמה ומשבשת מציאות, שגורמת לקורבן שלו לפקפק בעצמו ולחוש בלבול, חוסר ביטחון - ואף אשמה.

התעמרות שגובה מחירים

עובד שסובל מגזלייטינג מצד הממונה הישיר עלול לסבול מהשלכות נפשיות קשות, תוך כרסום הדרגתי בתחושות הביטחון וההערכה העצמית, עד כדי מצב שבו יטעה לחשוב שמגיע לו לחוות התעמרות. "לא יכולתי יותר. הרגשתי שאני משתגעת. אולי באמת השתגעתי", אמרה לי איילה (שם בדוי), שחוותה גזלייטינג במקום העבודה. בגלל שסוג התעמרות זה מכוון ליצירת חוסר ודאות, הקורבן עלול בהדרגה להימנע מלסמוך על עצמו, לפתח דיכאון וחרדה מלהגיע לעבודה, להימנע משיתוף פעולה בצוות ולהתקשות בקבלת החלטות ועמידה ביעדים.

השפעות אלה עלולות גם ליצור אפקט דומינו על רוח ומוטיבציית חברי הצוות, לצד מחירים כספיים ואחרים על הארגון כמכלול. על פי נתוני משרד הכלכלה, המשק הישראלי מפסיד 2 מיליון ימי עבודה בשנה, הנאמדים ב-1.5 מיליארד שקל, בשל תופעת ההתעמרות בעובדים. מחקרים מצאו שעובדים שחווים התעמרות מעורבים ביותר תאונות עבודה, מאחרים לעבודה ב-12% יותר מעובדים אחרים - ונעדרים מפאת מחלה 5% יותר מעובדים שלא חוו התנהגות פוגענית. העלייה בשיעורי ההיעדרויות, ההתהוות של תרבות ארגונית מבוססת חרדה, האי־אמון וחוסר מחוברות למקום העבודה הם בעלי השפעה מכרעת על הביצועים של החברה - וכן על שורת הרווח שלה.

צעדי מניעה ארגוניים

כיום, יותר מתמיד, ארגונים נדרשים להתנהל מתוך מכוונות ל-Well Being של עובדיהם. לכן יש לנקוט בצעדים חוצי־ארגון, כדי למנוע הישנות של תופעות של התעמרות בעובדים בכלל, והתעמרות מסוג גזלייטינג בפרט, כך ניתן לעשות זאת:

מדיניות אפס סובלנות. נסחו מדיניות ברורה נגד התעמרות והטרדה המשקפת את ערכי הארגון ומחויבותו לתרבות ארגונית בריאה, שתכלול מידע על תהליך הגשת תלונה, צעדי הטיפול המתחייבים וההשלכות במקרה של הפרת המדיניות.

תקשורת. על המדיניות נגד התעמרות להיות מתוקשרת בצורה ברורה לאורך ולרוחב הארגון, בכתב ובעל־פה, באתר החברה, בכלי התקשורת הפנים־ארגוניים, בחוזי העבודה, בתהליכי OnBoarding ובשילוט. על ההנהלה, מנהלי הביניים והעובדים להיות מודעים היטב לעמדת הארגון ולצעדים המשמעתיים שיינקטו במקרה של הפרת המדיניות.

הדרכה. קיימו הדרכות והכשרות ארגוניות כדי שמנהלים ועובדים יכירו את התופעה וסימניה, ויוכלו לזהותה במידת הצורך ולדווח עליה לגורמים הרלוונטיים.

כדי למנוע גזלייטינג, פקחו עיניים ואוזניים ושימו לב למילים, להתנהגויות ולניואנסים בארגוןצילום: Halfpoint / Getty Images/iStockp

תיעוד. בגלל אופיו הערמומי והסמוי של הגזלייטינג, תיעוד הוא תנאי לנקיטת צעדים משמעתיים כנגד המתעמרים האלה. לכן חשוב לתעד כל תלונה שמגיעה לידיכם ולעודד גם את מגיש התלונה לבצע תיעוד עצמי של האירועים.

שיחות בארבע עיניים. במקרה של תלונה על גזלייטינג, יש לקיים שיחת בירור עם המנהל המדובר, להנחות ולהדריך אותו כיצד לתקן דרכיו ולהבהיר לו את מדיניות הארגון והצעדים המשמעתיים שיינקטו כנגדו, אם התנהוגותו תימשך. יש לזכור כי אחד המאפיינים האישיותיים של גזלייטרים הוא להרבות בשקרים, ולכן יש להיעזר בתיעוד מקיף כתימוכין לשיחה בעל־פה.

עירנות, קשב והכלה. פקחו עיניים ואוזניים ושימו לב למילים, להתנהגויות ולניואנסים שעלולים להצביע או לרמוז על גזלייטינג. אם עובד פונה אליכם במצוקה, היו קשובים ואמפטיים, הכירו באומץ ובמאמץ שנדרשו לו כדי לשתף אתכם ושקפו לו שאתם מאמינים לו.

מהירות תגובה. אם עובדת או עובד שיתפו אתכם שהם עברו גזלייטינג, טפלו בנושא מהר. עיכוב בתגובה וצווארי בקבוק ביורוקרטיים יעשו יותר נזק מתועלת, ועלולים לגרום לעובדים מתח נפשי רב ואובדן אמון בארגון ובכם.

צעדי מניעה אישיים

ואם אתם העובדים, וחוויתם גזלייטינג ממנהל בארגון, הנה כמה דרכים להתמודדות:

תוודאו שאכן מדובר בגזלייטר. כדי להבחין בין מנהל קשוח לגזלייטר, קראו את המאמר הקודם כדי להבין את הקווים לדמותו של הגזלייטר.

תתעדו כל דבר. בשל ההתנהגות החמקמקה והשקרית של הגזלייטר, תמצאו את עצמכם בסיטואציות רבות שבהן "המילה שלו נגד המילה שלי". לכן חשוב לנהל יומן אירועים מפורט, לציין יום, שעה ותיאור המקרה - וכן לתעד שיחות, תכתובות מייל וכל דבר שיכול להצביע על דפוס התנהגות.

בקשו עזרה. זה לא ייגמר עד שלא תשתפו. אם תרבות הארגון חיובית ומאפשרת, שתפו מנהל בכיר יותר או את מחלקת משאבי אנוש ובקשו את עזרתם. אם התרבות הארגונית לא מאפשרת זאת, פנו למרכז הישראלי למניעת התעמרות בעבודה. מומלץ גם להיעזר בסיוע נפשי מקצועי, לחיזוק והשבת החוסן הרגשי.

היעזרו בכוחה של קהילה. שתפו אנשים קרובים אליכם בארגון. ייתכן שתגלו שאותו גזלייטר השאיר עקבות של התעמרות בעובד אחר, אולי יותר. כך, או כך, יש בכוחה של קהילה תומכת כדי לעזור לכם להתרומם מעל הקושי.

רוית אורן | מנהיגות ארגונית

ד"ר רוית אורן היא ראש המחקר (COR) בחברת הסטארט-אפ Keepy. היא מומחית למנהיגות ארגונית, עם התמחות ייחודית בניהול טאלנטים, מערכות תגמולים, הערכת ביצועים ויצירת שורות רווח ארגוניות גבוהות. ב-23 השנים האחרונות היא מילאה שורה של תפקידי מפתח בכירים בתחום ההון האנושי בחברות תעשייתיות גדולות.

רוית היא יועצת אסטרטגית לחברות ולמנהלים בזירה המקומית והבינלאומית. היא מכהנת כדירקטורית ויו"ר ועדת מאזן וביקורת בקבוצת פלסטו קרגל.
לרוית תואר Ph.D מאוניברסיטת חיפה. עבודת הדוקטורט שלה עוסקת בקשר שבין מנהיגות ארגונית לניהול ביצועים. היא מרצה אקדמית מבוקשת בתוכניות לתארים מתקדמים בטכניון ובאוניברסיטת בר אילן, ומרצה בכנסים מקצועיים ובארגונים בישראל ובעולם. מאמריה רואים אור בעיתונות הכלכלית ובכתבי עת מדעיים בארץ ובחו"ל. לאתר של רוית לחצו כאן

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker