בדרך למטאוורס, צוקרברג שכח את האנשים שלו

בעודו טס ליעד הטכנולוגי הבא במהירות האור, מארק צוקרברג שכח דבר בסיסי: את הטכנולוגיה של מטאוורס מפתחים עבורו בני אדם, וחלק לא מבוטל מהם איבד אמון בו ובמה שקבוצתו מייצגת

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מארק צוקרברג מציג את מטאוורסקרדיט: Eric Risberg/אי־פי
רוית אורן

רבות נכתב על ההודעה הדרמטית של פייסבוק על שינוי שמה למטא. מאות מאמרים ניתחו עד דק את המניעים הגלויים והסמויים של המיתוג מחדש, ולכל אלה נוספו גם ביקורת, בדיחות וממים למכביר אצלנו בארץ, ששיקפו עד כמה השם החדש של הקבוצה לא החליק בגרון של הציבור הישראלי, בלשון המעטה. 

במובן הטכנולוגי, מארק צוקרברג יודע מה הוא עושה. כבר בתחילת דרכו הוא חזה את העתיד בלי לרדת לרזולוציות הקטנות של איך אותו עתיד ייראה, וגם כשבאותם ימים היו לו מתחרים, הוא עקף אותם בסיבוב ועשה להם בית ספר לסושיאל. אבל בעודו טס ליעד הטכנולוגי הבא במהירות האור, צוקרברג שכח דבר בסיסי: את הטכנולוגיה של מטאוורס מפתחים עבורו בני אדם, מהנדסים וחוקרים מוכשרים, ולמרבה הצער, חלק לא מבוטל מהם איבד אמון בו ובמה שהקבוצה שלו מייצגת.

תג המחיר של תג האמון

בחמישה באוקטובר, עובדת פייסבוק בשם פרנסס האוגן עוררה סערה ציבורית כשהציגה בפני הקונגרס האמריקאי מסמכים החושפים שפייסבוק התעלמה, ביודעין ומתוך מניעים עסקיים, מאזהרות חוקריה על הנזק הפוטנציאלי שהיא גורמת למשתמשים בפרט ולאנושות בכלל. המסמכים מזמנים הצצה לכשלים חוזרים ונשנים של פייסבוק בכל הקשור להקשבה לעובדיה, שמודאגים מכיוונה המוסרי של פייסבוק לנוכח האלוגריתמים של החברה שמקדמים שנאה ואלימות ברשת, ופגועים מהתעלמותה המופגנת של ההנהלה מפתרונות מניעתיים שהציעו. 

חלק מהמסמכים כללו ציטוטים של עובדים מתוך Badge Posts, ובעברית פוסט-תג – כינוי לפוסטים שעובדים מעלים כשהם נפרדים מהחברה ומזדכים על תג העובד שלהם. במקום לכתוב פוסט פרידה עם מילות תודה לפייסבוק, המסמכים חשפו ביטויים של תסכול, אכזבה והחמצה. 

כך למשל, מהנדס אבטחה בשם אלק מאפט כתב: "אני עוזב כי אני מודאג מאוד מהכיוון הארגוני שלנו ומההשפעה השלילית של שאיפותינו העסקיות על האתיקה המקצועית שלנו, על המשימה המוצהרת שלנו ועל האופן שבו הדבר מתבטא בקוד שלנו. בנוסף, אני עייף מדי מלהילחם בזה".

חוקר בכיר ומוערך אחר שעזב בדצמבר כתב: "עצוב לי לעזוב. לא נראה לי שאי פעם אזכה לעבודה כל כך טובה כמו שהיתה לי כאן, אך לצערי, מוסרית, אני לא מסוגל להישאר. לדעתי לפייסבוק יש השפעה רשתית שלילית על הפוליטיקה המערבית, איני סבור שההנהלה פועלת כדי לתקן זאת, ואין לי אפשרות לשפר את המצב".

פרנסס האוגן, לשעבר מנהלת מוצר בצוות שעסק במידע כוזב בפייסבוקצילום: Robert Fortunato/CBS News/60 Minutes via AP

והיו כאלה שלא בחלו בביטויים קשים יותר. המהנדס דן אברמוב כתב "אינני יכול להתנער מהתחושה שהנהלת החברה בגדה באמון של עמיתיי ושלי". מדענית הנתונים סופי זאנג השתמשה בביטוי "דם על הידיים" כשחשפה את חוסר הנכונות של פייסבוק למנוע מניפולציות פוליטיות מזיקות ברשת מצד אופוזיציות ב-25 מדינות. ואילו המהנדס מקס וונג, שנפרד מהחברה אחרי שבע שנות עבודה, אמר  "אני חושב שפייסבוק מזיקה לאנשים בקנה מידה נרחב".

זה לא פחות מסימבולי שאותו תג עובד נכסף - כרטיס הכניסה של אותם עובדים ללונה פארק המלהיב של משרדי פייסבוק, שאליו הגיעו עם מוטיבציה גדולה לחבר בין אנשים ולהוביל שינויים - הוחזר לחברה באקורדים צורמים של אי-אמון. אין זה מפתיע: עבור אנשים טובים, מוכשרים ומוסריים במהותם, אין תג מחיר לתג אמון.

הצבעת אי-אמון

אחד מתוך שלושה עובדים לא מאמינים למעסיק שלהם: כך עלה בסקר האמון השנתי של Edelman Trust Barometer שבוצע השנה בקרב 33,000 אנשים מ-28 מדינות. אבל זה לא הכל: הממצאים מצביעים על פשיטת רגל ברמת האמון בשני מקורות מידע מרכזיים: הממשל והתקשורת. כך נוצרו במקביל שתי מגפות הרות אסון הקשורות זו בזו: הפנדמיה והאינפו-דמיה. במילים אחרות, הממשלה והתקשורת, מקורות מידע שבעבר נתפשו כמהימנים ואיכותיים בעתות משבר, זכו להצבעת אי-אמון גורפת מהציבור.

יותר משני שליש מהמשיבים סבורים שמנכ"לים בארגונים נדרשים ליזום תיקון של עוולות חברתיות כאשר הממשלות אינן פועלת לתקנן. אבל נוכח האתגרים של העשור הבא – הפסקת הגזענות השיטתית, הגלובליזציה המחודשת והפיקוח על פלטפורמות הטכנולוגיה – הם לא יוכלו לחולל את התיקון לבדם.

כדי לעשות את זה, ארגונים וממשלות נדרשים לפעול יחד מתוך יחסי אמון מאוזנים, ואילו גופי התקשורת צריכים לשוב ולעסוק בדיווח של אמת אמינה, שמתבססת על עובדות חדשותיות ולא על פוליטיקה ושיקולי תועלת. מטאוורס חובשת שניים מתוך שלושת הכובעים הללו: היא גוף עסקי שמשמש גם גוף תקשורת של העולם החדש. אם היא אכן רוצה להיות מהירה יותר, גבוהה יותר וחזקה יותר אליבא ד'צוקרברג, כדאי שתשיב לעצמה את אמון הציבור ותפעל במוסריות מתוך ראיית טובתו. בתור התחלה, מוטב שתשיב לעצמה את אמון עובדיה.

רוית אורן | מנהיגות ארגונית

ד"ר רוית אורן היא ראש המחקר (COR) בחברת הסטארט-אפ Keepy. היא מומחית למנהיגות ארגונית, עם התמחות ייחודית בניהול טאלנטים, מערכות תגמולים, הערכת ביצועים ויצירת שורות רווח ארגוניות גבוהות. ב-23 השנים האחרונות היא מילאה שורה של תפקידי מפתח בכירים בתחום ההון האנושי בחברות תעשייתיות גדולות.

רוית היא יועצת אסטרטגית לחברות ולמנהלים בזירה המקומית והבינלאומית. היא מכהנת כדירקטורית ויו"ר ועדת מאזן וביקורת בקבוצת פלסטו קרגל.
לרוית תואר Ph.D מאוניברסיטת חיפה. עבודת הדוקטורט שלה עוסקת בקשר שבין מנהיגות ארגונית לניהול ביצועים. היא מרצה אקדמית מבוקשת בתוכניות לתארים מתקדמים בטכניון ובאוניברסיטת בר אילן, ומרצה בכנסים מקצועיים ובארגונים בישראל ובעולם. מאמריה רואים אור בעיתונות הכלכלית ובכתבי עת מדעיים בארץ ובחו"ל. לאתר של רוית לחצו כאן

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker