אי העקביות בשוק מחייבת עמדת הגנה

לתשואות ומניות קורלציה שלילית: מניות עולות כשהשוק צופה צמיחה, ואילו אג"ח ממשלתיות עולות כשמשקיעים צופים האטה. אז מדוע ביקוש מתמיד לאג"ח ממשלתיות הביא תשואות לרמות הנמוכות מאז 2016, כשטראמפ נבחר לנשיא באותו זמן שהמניות שוברות שיאים פעם אחר פעם?

פנחס כהן
פנחס כהן
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
נגיד הבנק הפדרלי של ארה"ב, ג'רום פאואל
נגיד הבנק הפדרלי של ארה"ב, ג'רום פאואל צילום: Susan Walsh/אי־פי

האם לאחר שבירת שיאים סדרתי השוק מגביר סיכויים להמשך עליות? מבחינה טכנית אני אמור להגיד שכן, אך אני סקפטי. גילוי נאות, ב-2016 טעיתי – בגדול - כשהייתי דובי.

גם S&P500 וגם הדאו ג'ונס רשמו שני שיאים חדשים רצופים ביום שישי. שני המדדים התעלו מעל רמות פסיכולוגיות – 3,000 ל-S&P500 ו-27,000 לדאו ג'ונס. שניהם נעלו מחירים במחירים הגבוהים של היום, מה שמשקף שהשוורים הדפו בקלות את הדובים, לאחר שהפד האמריקאי הצטרף לבנקים מרכזיים אחרים במדיניות רווחה.

הבעיה המובנית היא שאי אפשר להשוות את מסלולי התמריצים בין 2009 - כשריביות היו גבוהות, לפני הזרמת נזילות – ו-2019 – כשהריביות כבר נמוכות ולאחר שכבר ניפחו את המערכת הפיננסית במזומנים, מה שהכניס את האינפלציה (ביקוש לטובין) להרדמה. מה עוד, שלפני עשור מחירי המניות היו על הרצפה ואילו כיום הם חצבו מציאות חדשה במרומים – יחי ההבדל הקטן.

ישנו גם חוסר עקביות משווע במבנה השוק:

המסלול למלחמת הסחר – טוב או רע? תלוי את מי שואלים

אופ"ק גררה רגליים לפגישה על דיון בקיצוץ בייצור עד לאחר הפגישה בין נשיא ארה"ב דונלד טראמפ והשיא סין שי ג'ינפינג. הקרטל היה ערוך להסיר הגבלת ייצור כדי להוריד מחירים למציאת ביקוש ולהגיד נתח שוק, אם הפגישה בין הנשיאים לא היתה מוצלחת. לאחר ששני הנשיאים הסכימו על הפסקת אש בזמן שהנציגים חוזרים לשולחן המו"מ, אופ"ק נאותה סוף סוף להיפגש והמשיכה בקיצוצים. במלים אחרות, אופק ראתה לחיוב את ההתפתחות בסחר באין ארה"ב וסין.

מיד לאחר מכן, יו"ר הפד ג'רום פאואל סימן שהוא פתוח להורדת ריביות בגלל האטה בצמיחה, שאותה הוא מייחס בעיקר למלחמת הסחר. במלים אחרות, מחירי נפט מאמירים בגלל התפתחות חיובית – בעיני אופ"ק – בסחר, ואילו הריבית האמריקנית צפויה לרדת עקב אותו נושא, שיו"ר הפד רואה כבעיה.

הורדת ריבית מחריפה עשויה להחריף את מלחמת הסחר

פאואל מתמרץ את טראמפ להמשיך במדיניות הגנה, שאותה פאואל מאשים בהאטת הצמיחה. היות שטראמפ רוצה להפחית ריביות, ופאואל אומר שהוא מוכן לעשות כן הודות למלחמת הסחר, טראמפ עלה על נוסחה מנצחת: גם מוריד ריביות, וגם מתמיד במדיניות שבה הוא – או לפחות תומכיו – מאמינים. במשא ומתן הזה טראמפ יוצא עם ידו על העליונה. בכל אופן, מדיניות ההגנה גורמת למיתון עולמי, כשהיא משבשת מערכות שיווק גלובליות מורכבות.

ריביות נמוכות או נפט זול – אי אפשר גם וגם

טראמפ לוחץ על הפד להפחית ריביות לפני הבחירות הנשיאותיות הבאות, כשהוא מטיל את כל כובד משקלו בנושא, עד כדי הדלפות על רצונו לפטר את פאואל. כמו ג'נט ילן, פאואל היה צריך להבהיר שהוא מתכוון להישאר בתפקיד עד תום מינויו. אבל באותו זמן, טראמפ גם לוחץ על אופ"ק להוריד מחירי נפט, גם כדי לשמח את הבוחר האמריקני. אולם, הוא לא יכול לרקוד בשתי החתונות – זה אחד על חשבון השני. הורדת ריביות צפויה להעלות מחירי נפט הודות לעלייה בביקוש.

אי התאמה בין אג"ח ממשלתיות למניות

לתשואות ומניות קורלציה שלילית: מניות עולות כשהשוק צופה צמיחה כלכלית, ואילו אג"ח ממשלתיות עולות כשמשקיעים צופים האטה. אז מדוע ביקוש מתמיד לאג"ח ממשלתיות אמריקאיות הביא תשואות לרמות הנמוכות מאז 2016, כשטראמפ נבחר לנשיא באותו זמן שהמניות שוברות שיאים פעם אחר פעם? אמנם הביקוש לאג"ח עלה כשסוחרים קלטו שהתשואה הנוכחית נהפכה בן רגע לגבוהה ביחס לתשואות עתידיות, לאחר שפאואל פנה לריביות נמוכות יותר, אולם השוק לא יכול להחזיק מעמד כשהמציאות הפוכה. עקומת תשואה הפוכה גם מוסיפה חרדה למאזן הנפשי של השוק.

חזרה להתחלה – האם ההעפלה של S&P500 אל מעל רמת 3,000 מחייב המשך לעליות? כשהמדד הפופולרי חצה את אבן הדרך הקודמת, 2,000, לקח לו שנתיים – 2016-2014 – להמשיך את העלייה. יש למספרים עגולים גדולים חשיבות פסיכולוגית גדולה שחוצה את מושבי הניתוח טכני ומשפיעה גם על מנתחים פונדמנטליסטיים טהורים.

נכון לעכשיו, השוק מגביר סיכון כשהוא משיל מעליו זהירות. נתונים טובים יותר מהצפוי של ייצור וצריכה בסין דחפו סוחרים גלובליים לרכוש מניות ביום שני, כשדו"ח הצמיחה האטית ביותר בסין ב-27 שנים נדחה לצד. נרטיב השוק קובע שההפתעה החיובית בייצור וצריכה הן סממנים של ייצוב. אולי.

ומה עם מאזן הביקוש וההיצע כמשתקף בגרף?

ביקוש והיצע

עליות שיא קובעות שהמגמה בעלייה בהגדרה. כשבוחנים את תבנית המסחר נוכחים לדעת שמינואר 2008 העליות בעלייה כשהירידות בירידה. כמו בריבוי אי העקביות במבנה השוק – כך התופעה של התנהגות מסחר זו. אם משקיעים קבעו שערך המניות נמוך מידי, גם העליות וגם הירידות היו צריכות להיות בעלייה. תופעה נוגדת זו בין מחירים בעלייה לעומת אלו בירידה משקף חוסר כיוון בשוק. אין מנהיגות. אין למשקיעים אסטרטגיה ברורה, אחרת הם היו נצמדים אליה ופועלים בעקביות. תבנית מתרחבת כזו מתפתחת בפסגת השוק.

אולם מטבע המבנה שבו גבולות טווח המחירים מתרחקים, קשה להגדיר מתי חלה פירצה ומגמה חדשה. אם המחיר יפרוץ מעל גג התבנית בצורה מובהקת, והתיקון יתבסס מעליו, זה יהיה סימן שהתבנית התפוצצה, מה שעשוי לגרום לזינוק של מחירים כלפי מעלה, כש-short squeeze ופקודות קנייה מופעלות מייצרות אפקט דומינו טכני בכיוון ההפוך מתבנית שהיתה דובית בפוטנציאל.

לעומת זאת, אם המחיר ייפול מתחת לקו המקווקוו, המגמה העולה מהתחתית בדצמבר, שייפגש בהתנגדות לאחר תיקון חזרה לקו מתחתיו, הסיכויים יגברו להמשך ירידה, כשהתחתית של יוני תהווה את התמיכה הראשונה. אם זו תיכשל, המחיר יבחן את התחתית של דצמבר. ואם גם שם מאזן הביקוש וההיצע התהפך להמשך ירידות, המחיר כנראה יבחן את תמיכת תחתית התבנית המתרחבת. אך שוב, יהיה קשה מאוד להגדיר אותה, ומשקיעים יאלצו להמתין לפריצה תחתונה ברורה לעין, עם תיקון שנגמר בקונסולידציה מתחת לתחתית התבנית.

אם תרחיש מפחיד זה יתממש, נפילה זו עשויה להיות רק ההתחלה, שכן היא תשלים תבנית דובית, מה שאומר נפילות נוספות.

פנחס כהן

פנחס כהן | |פנחס כהן

פנחס כהן הינו יועץ חיצוני לחברות, הכולל ניתוח מחקר, איתותי מסחר והשכלת שוק ההון. כהן הוא אנליסט שוק ההון של Investing.com, שם הוא כותב את ה-Week Ahead, Opening Bell ו-Chart of the Day. בנוסף כותב לחברות את ה-All-in-One, תדריך יומי המסייע לסוחרים להבין נושאים מורכבים במונחים פשוטים, עם ניתוח ישר ופשוט, עם מה, למה ואיך לנצל הזדמנויות, מה שמספק התראות על נושאים שסוחרים לא היו מודעים אליהם או שפשוט לא הבינו, מה שמעמיק את הידע שלהם ומרחיב את מרחב המסחר שלהם. כהן יו"ר המייסד של לשכת המנתחים הטכניים (ע.ר.) לשעבר – מנכ"ל-משותף ואסטרטג טכני בחברת חיים יוסף מוזס אחזקות, חברה לייזום ותיווך עסקי השקעות; ומנתח של קרן גידור ג'י אם. לפני כן, הקים וניהל את מחלקת הסיכון של Fairmont Funding בניו-יורק

תגובות