האם משקיעים יכולים להסתמך על ניתוח קר ולהתעלם מרגשות חמים - פנחס כהן - הבלוג של פנחס כהן - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האם משקיעים יכולים להסתמך על ניתוח קר ולהתעלם מרגשות חמים

מספרים עלולים להיות שגויים, לבלבל ולתעתע. אם אין לכם את האמצעים ואת אורך הרוח של וורן באפט, האם אתם באמת יכולים להרשות לעצמכם להתעלם מרגשות המשקיעים? ואיך כל זה קשור למגמה הלאומנית הגלובלית?

20תגובות
טיפול פסיכולוגי

"God moves in a mysterious way" – William Cowper, 1773

אפשר לומר אותו דבר לגבי השוק: ."The market moves in a mysterious way"  רצה הגורל ונגיד הפד בזמן המשבר הפיננסי הגרוע ביותר זה 80 שנה היה בן ברננקי, שבמקרה כתב את הדוקטורט שלו על המשבר הכלכלי הגרוע הקודם - זה של שנות ה-30. אדם עם התמחות נקודתית למשבר בקנה מידה היסטורי היה במקום הנכון ובזמן הנכון. צירוף מקרים נוסף - לגמרי במקרה נגיד בנק ישראל באותו הזמן היה סנטלי פישר, מי שהנחה את ברננקי בכתיבת הדוקטורט - זה שהיה רלוונטי כל כך למשבר הפיננסי של 2007-8.

למרות הביקורת הרבה, בייחוד מצד אלה שאין להם דוקטורט בנושא (או בכלל), לא נצפו במהלך המשבר האחרון תורים של אנשים שממתינים לקבל אוכל, כפי שנראו במשבר של שנות ה-30. אז הגיע שיעור האבטלה בארה"ב ל-25%, לעומת 10% בלבד במשבר האחרון. לקח לדאו ג'ונס 35 שנה לחזור למחירו שלפני המשבר של שנות ה-30, לעומת 5 שנים בלבד אחרי משבר הסאבפריים.

ג'ון מיינארד קיינס הבריטי הוא כלכלן שעבודתו השפיעה מאוד על ברננקי ועל שאר הנגידים בעולם בהתמודדות עם משבר הסאבפריים. הוא עצמו נאלץ להתמודד עם המשבר של שנות ה-30. קיינס חונך על הכלכלה הקלאסית, זו של אדם סמית', שטען כי "יד נעלמה" תביא לתוצאות מיטביות בהתערבות מינימלית של הממשלה במשק. ואולם, בעבודתו חרג קיינס מעקרונות הכלכלה הקלאסית, וטען שלעתים, ובייחוד בעת מיתון, יש צורך בהתערבות ממשלתית זמנית כדי להבטיח חזרה לצמיחה כלכלית.

הכלכלן ג'ון מיינרד קיינס
Planet News Archive / SSPL via G

ב-29 באוקטובר 2014, סיים הפד את השלב השלישי והאחרון (נכון לעכשיו) של תוכנית ההקלה הכמותית האגרסיבית, שהנהיג במסגרת מאמציו לחלץ את כלכלת ארה"ב ואת הכלכלה העולמית מהמשבר העמוק שאליו נקלעו. ב-31 באוקטובר 2016 התפרסם ברויטרס מאמר תחת הכותרת: "הלקח מ-6 שנים של צרות כלכליות? קיינס צדק".

בזמן הראלי של טראמפש ,בו חזינו לאחרונה, קיינס חזר לתקשורת הפיננסית - ובגדול, כשמנהלי כספים החלו להשמיע בהתלהבות כמעט אקסטטית את המושג שטבע: Animal Spirit (רוח חייתית) שאותה, כך לטענתם, השיב טראמפ לחיים.

ב-2009 יצא לאור ספרם של ג'ורג' אקרלוף ורוברט שילר, שני חתני פרס נובל בכלכלה, "Animal Spirits: How Human Psychology Drives the Economy, and Why It Matters for Global Capitalism" . בספר נטען כי רגשות משפיעים על החלטות כלכליות (ומי שלא מסכים עם הקביעה הזו שישאל את עצמו למה חברות "מבזבזות" מיליארדים על פרסום, והאם היו עושות כן אם ההשקעה לא היתה חוזרת - ובגדול. ומי שרוצה לדעת על איזה מדע מבוססת התיאוריה של הפרסום - שיצפה ב"מד מן".

לפי שילר ואקרלוף, כלכלנים נוטים להמעיט בחשיבותם של גורמים רגשיים, שכן קשה לכמת רגשות ולבסס עליהם מודלים. הספר טוען כי אם כלכלנים יזינו את האלמנט הרגשי או את "הרוח החייתית"ל מודלים שלהם, יהיה ניתן לענות על מגוון שאלות שכיום נותרות בלא מענה. כל זה מביא אותנו, איך לא, לדיסציפלינה שקיבלה את השם המביש "ניתוח טכני".

רוברט שילר
רויטרס

קראתי ונהניתי מהפוסט האחרון של עמיתי דורון צור. צור טוען ,להבנתי, שיש להתחשב אך ורק ב"נתונים המספריים וחוקי הכלכלה" ולהתעלם מרגשות המשקיעים. ראשית, אמליץ לצור לשקול מחדש את המושגים שלו לגבי "חוקי הכלכלה", לאור כל מה שכתבתי לעיל. שנית, אלא אם למשקיע יש את האמצעים ואת אורך הרוח של וורן באפט, האם הוא באמת יכול להרשות לעצמו להתעלם מרגשות המשקיעים?

ישנן ארבע הסחות הנובעות מהתייחסות המגבילה את עצמה לנתונים מספריים בלבד. הראשונה היא שהפרשנות של אותם מספרים יכולה להטעות. השנייה היא שהמספרים עצמם עלולים להיות שגויים. השלישית היא שהמספרים עלולים להיות שקריים - אני יודע שקשה לחלק מכם להאמין, או אפילו להבין את זה, אך יש בני אדם שלפעמים משקרים. הרביעית היא שהעובדה שנכס כלשהו מתומחר בשווי מסוים, לא מבטיחה שהסוחרים – שבהם להבנתי מזלזל צור – יסכימו שזה אכן השווי הראוי של אותו נכס. ואפילו אם לעתים הם אכן יסכימו - צריך לבחון מתי זה יתרחש.

השוק החופשי הוא מכונה ענקית ומשומנת של בחירות. המשקיעים הם הבוחרים, והם מחליטים מה יהיה המחיר של נכס מסוים - לא הערך הכלכלי שלו. אכן, בסופו של דבר - למעט במקרים כמו של זה אנרון, כשהחברה הונתה את הציבור - הערך הכלכלי בדרך כלל מנצח. כך שאם חישבתם נכון את הערך הכלכלי הריאלי, ויש לכם את אורך הרוח של באפט, כל שאתם צריכים לעשות הוא לחכות.

אלא שאז נשאלת השאלה איך אומדים את הערך הכלכלי. מעבר לנתונים שגויים, ישנן גם פרשנויות שונות בקרב כלכלנים. הרי אם לא כן - כולם היו מסכימים. והם לא. גם לא החכמים שביניהם. אחרי הכל, כלכלה היא מכלול הפעילות האנושית, המכוונת להשגת האמצעים החומריים הדרושים לאדם לצורך קיומו ורווחתו.

תופעה פשוטה אך מרכזית שבה רגשות משפיעים על החלטות כלכליות היא תופעת העדר. אני לא משתמש במונח זה באופן מזלזל, כאומר שהמשקיעים הם חסרי שכל. בעלי חיים אוכלי עשב מגינים על עצמם מפני טורפים בכך שהם נעים בקבוצות. אך כשעדר שועט בפאניקה - הוא גם יכול ליפול מהצוק. האידיאל הוא להיות בתוך עדר, אבל לנוע עם עיניים פקוחות.

תופעת עדר זו נקראת "פרית" כשהשוק עולה ו"דובית" כשהשוק יורד. עדר, בהגדרה, נע באופן מגמתי, וכשהוא נע - הוא כמעט תמיד עובר כברת דרך. הוא לא יכול פשוט לעצור במקום משום שהוא נע בדחף ונתון למומנטום. מה שיכול להיראות למשקיע מהלך מוצדק במהלכה של התנועה, עלול להיראות מוגזם לאחר מכן. המצב הזה גורם למשקיעים להתחרות ביניהם על היציאה מפוזיציות, מה שגורם ל"תיקון" במחיר הנכס או השוק. היות ותופעה זו של מומנטום ותיקון היא אנושית, ניתן למצוא אותה בתחומים רבים של הפעילות האנושית.

מי שלומד היסטוריה, יכול להתפעל מהשינויים שעברה החברה האנושית מבחינת הכללים המוסריים המנחים אותה. שימו לב, שינויים אלה מתרחשים במעגלים וסוחפים אחריהם את כלל האנושות. כשנערך ניתוח פונדמנטלי של נכס כלשהו, הניתוח הטכני בעצם מנתח את האדם המנתח את הנכס. בעזרת אותם עקרונות שבהם אני משתמש בניתוח מגמה ומומנטום של המשקיעים בשוק ההון, ניתחתי את המגמה והמומנטום של אוכלוסיות, מה שהוביל אותיב - ניגוד לסקרים ולמומחים – למסקנה שהבריטים יבחרו בברקזיט, שהאמריקאים יבחרו בטראמפ ושאיטלקים יבחרו בעקיפין באיטלקזית.

התוצאה בשלוש מערכות הבחירות הללו היתה חלק ממומנטום גלובלי של התחזקות תפישת הפרט מול המערכת .אז, בבחירות הנשיאותיות (תפקיד טקסי) האוסטריות, המפלגה הימנית התומכת בהתנתקות מהאיחוד האירופי הפסידה, ובבחירות ההולנדיות המפלגה הימנית גם היא נחלה כישלון שהפתיע את הסוקרים. האם זה אומר שהתנועה הסוחפת, המומנטום הגלובלי של עמידת הפרט מול המערכת, הסתיימה? אני לא חושב. אני סבור שכמו שבשוק ההון יש תיקון - כשמשקיעים עושים אקזיט מפוזיציות בכדי לממש רווחים לאחר עלייה במחיר, בייחוד כשהם מאמינים שהתנועה הלכה רחוק מדי - אנחנו רואים עכשיו שיש תיקון בהלך הרוח הפוליטי הגלובלי של 2016. כמו שבתיקון פיננסי המחיר לא יורד בחזרה לנקודת המוצא של התנועה, אלא קודם עולה הרבה ואז מתקן מעט למטה כשהוא נותר בתוך שרוול המגמה העולה, כך גם במומנטום הפוליטי.

אמנם בבחירות האוסטריות המפלגה הימנית הקיצונית הפסידה, אך היא עדיין בעלייה, וזו למעשה הפעם הראשונה מאז מלחמת העולם השנייה שהיא בכלל מרימה את הראש. ההגעה למקום שני היא עדיין הצלחה אדירה מבחינתה. לדעתי השפעתה עוד תעלה, ונראה מה יקרה בבחירות הבאות, הרציניות יותר, לראשות הממשלה.

כך גם בהולנד, אמנם המפלגה הימנית הפסידה, אך היא הגיעה למקום השני - הישג חשוב יותר מעצם הקמתה. מעבר לכך, מפלגת העם לחופש ודמוקרטיה, שבסופו של דבר ניצחה, עשתה זאת רק משום שמארק רוטה אימץ לעצמו את הרטוריקה של גרט וילדר, מנהיג מפלגת החופש. כלומר- מפלגת הימין-מרכז ניצחה אך ורק כי שברה ימינה, לאחר שאיבדה מומנטום בסקרים לטובת מפלגת הימין-קיצוני. כמו שמנהיגים אוהבים להגיד "אנחנו לא נפחד, כי אנחנו לא ניתן לטרור לנצח". מפלגת הימין-קיצון ניצחה, בזה שכל העם שבר ימינה.

האם בשני המקרים האלה הייתם אומרים שהמומנטום ללאומנות ובדלנות התהפך, או שפשוט נרגע קצת ועשה תיקון?

כמו שמשקיעים חושבים שמחיר נכס הלך רחוק מדי ונבהלים ועושים אקזיט, כך גם הבוחרים יכולים לומר – לאחר ההתעסקות הבלתי פוסקת של התקשורת בסכנות הכרוכות במומנטום הפוליטי – הגזמנו, צריך להרגיע. התקשורת הפיננסית לא מפסיקה לדווח ולדון בטראמפ, ובאופן שבו הוא מהווה חלק מהמומנטום הגלובלי הזה. מסוף בלומברג יצר ומספק כלים לניתוחים סביב הציוצים של טראמפ. מנהל כספים מפורסם אחד הלך עוד יותר רחוק, והצהיר שבימינו מנהל כספים לא צריך את מסוף בלומברג – המערכת הטובה והיקרה בעולם – אלא יכול להסתפק בטוויטר. השערורייה מסביב לצו הנשיאותי של מניעת כניסת אזרחים משבע מדינות מוסלמיות ייצרה מומנטום משלה. הכיסוי השלילי הבלתי פוסק של התקשורת על טראמפ, והמומנטום שבגללו, לכאורה, נבחר, עלולים להפחיד בוחרים. הם יכולים לומר הגזמנו, ולצאת מהפוזיציה - עד שיירגעו קצת ואז המגמה תימשך.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

תערוכת כלבים בגרמיה

יש מנכ"לים טובים - ויש מנכ"לים מעולים: אלו 7 התכונות שמפרידות ביניהם

במהלך השנים הכרתי מנכ"לים רבים ורבות ולהלן שתיים מהמסקנות: מנכ"לים מעולים לא תמיד מסוגלים לשמור על איזון החיים המושלם, כי סטארט-אפ זו עבודה קשה ואינטנסיבית; מנכ"ל מעולה תמיד יהיו אחד או אחת מאנשי המכירות הטובים ביותר בחברה

מיכל רויזמן

על הדבש ועל העוקץ: עם היזמת מיכל רויזמן שמצילה את הדבורים

דבורים אחראיות להאבקת שליש מהתפוקה החקלאית העולמית ולכן לעובדה ש- 50% מהכוורות נכחדות מדי שנה, נדרש פיתרון דחוף ■ מיכל רויזמן, מ-BeeHero מפתחת מערכת שמותקנת בכוורות ומאפשרת לדבוראים להקטין את מספר מיתות הדבורים ולהגביר את תפוקת החקלאים

אם רופאה משתמשת באינטואיציה כדי לטפל בחולה - כיצד המחשב יידע להחליף אותה?

האם למידת מכונה עדיפה על מערכות חוקים? האם כדאי ללמוד את מה שכבר ידוע? ■ אם במקרים רבים רופאים מתקשים להסביר כיצד הם מקבלים החלטה לגבי אבחון חולה, מה בעצם אנחנו מצפים ממערכת המומחה האומללה? ■ מותר המכונה על האדם - חלק א'

כתבות שאולי פיספסתם

*#