כוננות גבוהה: פצצות אטום כלכליות ופרים עיוורים למחצה - פנחס כהן - הבלוג של פנחס כהן - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כוננות גבוהה: פצצות אטום כלכליות ופרים עיוורים למחצה

פנחס כהן מנסה להבין מה החטא ומה עונשו במצב השוק הנוכחי, וגם מודה: טעיתי

25תגובות
פטרייה גרעינית
רקס

היום (ד') יתרחשו שני אירועים, מינוריים למדי בזכות עצמם, אך בשילוב עם המגמות הנוכחיות הן עלולות להיות פצצות אטום: החלטת הריבית הפדרלית בארה"ב והבחירות בהולנד. האירוע האחרון אף עלול - מילולית - להוביל לפצצת אטום.

שוקי המניות בעולם הוסיפו 71 טריליון דולר במה שמכונה "הראלי של טראמפ" - שיא היסטורי, כשהשיא הקודם היה 70 טריליון דולר ב-2015. השיא הקודם נרשם כתוצאה ממדיניות הבנק המרכזי שעודדה כסף זול והותקפה בחריפות על-ידי טראמפ במהלך הקמפיין. אבל כעת כמובן, שטראמפ כמו טראמפ, היה חייב לשבור את השיא הקודם.

גל השוק הפרי הנוכחי – מאז המפולת הפיננסית של 2008 - שני באורכו רק לשוק הפרי בין 1987 לבועת הדוטקום ב-2000. האירוניה היא שהדינמיקה המאקרו-כלכלית כיום  הפוכה מזו של השוק הפרי הארוך ביותר, בכמה מובנים:

1. המניעים הכלכליים של השוק הנוכחי נובעים ממדיניות הקלה במטרה להעלות את האינפלציה, ואילו המניעים הכלכליים של השוק הפרי הארוך ביותר התחילו במדיניות הידוק של הנשיא רייגן ויו"ר הפד וולקר במטרה להפחית את האינפלציה.

2. טראמפ שרואה עצמו כרייגן, ואף השתמש בסלוגן שלו “Let’s make America great again!”, נוקט במדיניות של הגדלת התקציב, לעומת מושא ההשראה שלו שהפחית את התקציב.

3. המשך השוק הפרי ב"שנות ה-90 הסוערות" התרחש כתוצאה מגלובליזציה, שבה נקט הנשיא ביל קלינטון - בייחוד מול סין. דוקטרינת טראמפ, לעומת זאת, דוגלת ב"אמריקה תחילה" ובמדיניות הגנה - בייחוד מול סין.

ובחזרה להחלטת הריבית הפדרלית היום. על-פי כלי הסתברות הריבית של בלומברג, המתבססת על חוזים עתידיים בקרנות פדרליות, יש סיכוי של 100% להעלאת הריבית היום. עובדה זו בפני עצמה היא מינורית, בהתחשב בריבית האולטרה נמוכה של היום, אך כחלק ממגמה נרחבת של Tightening cycle היא נהפכת למפלצתית. מה שמביא אותנו לשאלה הבאה: איך סדרה של העלאות ריביות צפויות להשפיע על שוק המניות? באופן מסורתי, ריביות גבוהות יותר, שמייקרות את מחיר הכסף, מייקרות בעקיפין את מחיר המניות. זאת, בגלל גורם מיידי – יוקר האשראי למשקיעים, וגורם ארוך-טווח – יוקר האשראי לחברות שיגרום להפחתת השקעות עצמיות וקניות חוזרות. נוסיף את רמת החוב האמריקאי חסר התקדים, שעליו הממשלה האמריקאית תצטרך לשלם ריביות. טראמפ עוד רוצה להגדיל את החוב, תוך כדי הפחתת מסים. הוא עדיין לא הסביר מאיפה יביא את הכסף.

הגרף הבא מציג תשואת אג"ח אמריקאיות ל-10 שנים. ככל שתחזית הריבית עולה, כך עולה בהתאם תשואת האג"חים - בתמונת ראי למחירים נופלים כשמשקיעים מוכרים אותן לטובת נכסים מניבים יותר בכלכלה בעלת ריביות גבוהות יותר. אם תשואת האג"ח תפרוץ רמה של 2.6%, הצפי היא שהיא תמשיך להעפיל כלפי ה-3%. כשמטרת הפד היא להביא את הכלכלה לאיזון, פריצת ה-2.6% היא אינדיקטור משמעותי ביותר להעלאות נוספות.

אג"ח אמריקאיות ל-10 שנים

האירוע השני, הבחירות ההולנדיות, חסר משמעות כשלעצמו. אולם, לאחר הברקסיט, בחירת טראמפ ומשאל העם האיטלקי, הן משתלבות במגמה פופוליסטית, בדלנית, שעלולה לפרק את האיחוד האירופי - מה שעשוי להוביל למלחמת עולם שלישית.

כשסוחרי מט"ח וסחורות מתחשבים מאוד בהתפתחויות פוליטיות, סוחרי המניות מתנהלים כמו פרי-מרוץ עם כיסוי עיניים שלא מאפשרים להם להסתכל ימינה או שמאלה - רק למעלה. כשהפאונד נפל ב-20%, מדד הפוטסי עלה ב-10%; כשהיורו נפל ב-9.5%, ה-Euro Stoxx 50 עלה ב-13%.

הדאו ג'ונס ייצר את סדרת השיאים החדשים הארוכה מינואר 1987. באותו אוקטובר השוק נפל ב-22% ביום אחד - שיעור הנפילה הגדול ביותר בהיסטוריה. סתם, חומר למחשבה.

מדד הדאו-ג'ונס

השוק נמצא כעת בפסגת ערוץ העולה מתחילת המגמה הפרית מאפר המגמה הדובית של מפולת 2008. המדד המקובל המצביע על שינוי מגמה הוא 20%, אבל, אפילו אם הדאו ג'ונס יחזור לתחתית הערוץ ועדיין ימשיך את המגמה הפרית, הוא יכול לעשות תיקון של 15%. ברגע שנופל האסימון הקולקטיבי שהעלאת הריבית היא חלק משינוי המדיניות המוניטרית, תיווצר סיבה פונדמנטלית לתיקון. ואם בנפילת אסימוני עסקינן, אולי כבר ייפול האסימון של הסיכונים הפוליטיים – הן טראמפ והן פירוק האיחוד.

באופן אישי כתבתי סדרה של פוסטים שבהם נימקתי מדוע אני מאמין ששוק המניות ייפול. טעיתי.

לכן, אני מעדיף בעת האחרונה מטבעות.

מבחינת סחורות, הנפט הוא כמו ילד שלא יודע לאיזה מהוריו המתגרשים הוא צריך להקשיב – להורדת התפוקה של אופ"ק וחבריה או להעלאת התפוקה האמריקאית.

הדולר הוא מובן מאליו מבחינה פונדמנטלית עם הפרש ריביות ברור, כל עוד הבנק המרכזי האירופי אפילו לא חושב על הפסקת מדינות ההקלה, כנ"ל יפן.

שער היורו-דולר, יומי

מבחינה טכנית, היורו במגמת ירידה. שימו לב שאתמול המחיר ירד מתחת לממוצעים הנעים של 50 ו-100 הימים האחרונים, כשהממוצע הנע של 200 הימים האחרונים תואם את קו המגמה היורד.

כרגע, אנחנו עומדים מול צומת דרכים היסטורית: בין מגמה ברמת המאקרו של היחלשות הדולר, לבין מהפך שבו הדולר מתחזק הלאה. מעבר הצומת עשוי לייצר התלקחות - מה שעשוי להוביל לתנועה משמעותית בקנה מידה היסטורית.

השינויים הרבעוניים בשער היורו-דולר

כנ"ל הין היפני.

שער הדולר-ין, רבעוני

הפאונד, לעומת זאת, כבר חצה את צומת הדרכים הדובית.

שער הליש"ט-דולר, רבעוני

 

 

 

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

כתבות שאולי פיספסתם