מה אוהבים גברים עם כוח - ולמה אני מאמין שאנחנו בדרך למ-פ-ו-ל-ת - פנחס כהן - הבלוג של פנחס כהן - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מה אוהבים גברים עם כוח - ולמה אני מאמין שאנחנו בדרך למ-פ-ו-ל-ת

אולי הפעם זה שונה. אולי השוק הזה ימשיך לעלות לעולם. פחחחחחחחחחחח - נשמע לכם מוכר? ככה נשמעים רחשי הלב של משקיעים בשלב האחרון של השוק הפרי

38תגובות
מתוך הסרט מטריקס רילודד
רויטרס

- "מה כל הגברים עם כוח רוצים? עוד כוח" (מטריקס רילודד)

- אני מדמיין לעצמי שהמחשבה הראשונה שעלתה לטראמפ בהיוודע הניצחון הגדול היתה: "אני לא מאמין!"

- המחשבה השנייה: "מה אני עושה עכשיו?" (שאלה זאת תישאל ביתר שאת אם הוא באמת לא האמין שינצח).

- מחשבה שלישית: "איך אני נבחר שנית?"

זוכרים את אחד האינדיקטורים שלי שטראמפ ייבחר? באופן תמציתי: כשהשוק בעלייה בשלושת החודשים לפני הבחירות, כמעט תמיד הנשיא המכהן או מפלגתו מנצחים – If it ain’t broke, don’t fix it – וכשהשוק בירידה, כמעט תמיד הנשיא המכהן או מפלגתו מפסידים.

הסיכוי שהבורסה תמשיך בשוק "פרי" (bull market) עד הבחירות הבאות הוא קלוש ביותר, בהתחשב בהיסטוריה. טראמפ יורש שוק פרי בן 2,826 ימים: משקיעים דחפו מכפילים לשיא של שבע שנים - למרות אי צמיחה כלכלית ו-15 חודשים של רווחים נופלים.

גם אם העלייה הנוכחית תשבור את הרקורד של העלייה הארוכה בכל הזמנים (זה יקרה אם היא תמשיך עד אוגוסט 2018). הבחירות החוזרות של טראמפ יהיו רק ב-2020. האם הוא יכול לסמוך על השוק לא רק שישבור את הרקורד של כל הזמנים, אלא גם יתמיד בכך 27 חודשים לאחר מכן?      

השוק הפרי הנוכחי כבר ארוך ב-32 חודשים מהממוצע מאז שנות ה-30 של המאה הקודמת. לבוש ולאובמה היה תזמון מעולה. כל אחד נבחר כשהשוק היה בירידה, ועד שהגיע לבחירות החוזרות - ארבע שנים מאוחר יותר - הבורסה כבר היתה בעלייה. השוק הנופל עזר להם להיבחר בראשונה; השוק העולה עזר להם להיבחר בשנית.

Bear Market Good for New President

המנטור שלי, ראלף אקמפורה, מאמין שהדאו הולך לכיוון ה-20,000. הוא ואני מנהלים ויכוח כבר שנתיים. רוב זמן זה אקמפורה היה פרי לגבי השוק. לפעמים הוא הסכים אתי (אני חושב שהוא הסכים אתי בנפילות באוגוסט 2015 ובמארס השנה). אולם, לאחר העליות הוא חזר לתחזית האופטימית שלו, בעוד אני נשארתי בתחזית הפסימית שלי.

דרושה עזות מצח לחלוק על המנטור שלך. אני לא מתווכח אתו חלילה כתוצאה מחוסר כבוד כלפיו. הידע, הניסיון וההישגים שלו יוצאים מן הכלל (ובמשך יותר מ-50 שנה!). אני "נאלץ" לחלוק עליו הודות להוראה, ההשראה והדוגמה שהוא העניק לי.

האתגר הגדול ביותר לאנליסט – לפחות לאנליסט הזה – זה להתנתק מן העולם, להיכנס אל תוך תוכי ולגלות את האמת הטהורה שלי. במה אני מאמין, כשאני מתעלם מכל מה שאחרים אומרים. ראלף אקמפורה לימד אותי את זה.

בשנות ה-90 הוא סיפק את התחזית שהדאו ג'ונס יעבור את ה-7,000 בפעם הראשונה – בניגוד מוחלט לכל האנליסטים, המשקיעים ובעלי הבנקים. לעגו לו ובזו לו. אמרו שהוא איבד את הדעת. חברים הזהירו שהוא יאבד את המוניטין אם הוא לא יפסיק לדבר שטויות. אבל זה לא עצר בעדו. הוא אמר את האמת שלו, ועמד מאחורי זה. לפחות לא היו לו טוקבקיסטים.

דונלד טראמפ
Carolyn Kaster/אי־פי / קר

התזה של אקמפורה - למה השוק ימשיך לעלות

אז למה יש עליות בשווקים - לאחר ולמרות היבחרותו של טראמפ? כשחדשות רעות (או לכל הפחות מפתיעות) לא מסוגלות להוריד את המחיר זהו סימן פרי לנכס: או שזה כבר מתומחר, וממילא בנסיבות הנוכחיות כבר אין מרחב לירידה אלא רק לעלייה, או שמשקיעים כל כך מאמינים בערך של הנכס, שלחדשות אין השפעה עליהם – וזה סימן לבאות.

התזה שלי - למה השוק ירד

מעבר לסיבות הפונדמנטליות - שעליהן כבר הרחבתי בפוסטים קודמים - בעיקר בכל הנוגע לאי צמיחה כלכלית ומכפילים גבוהים לעומת רווחים נמוכים, הנה הכמה סנטים שלי על ההיבט הטכני:

נקודת המבט של המשקיעים: רציונליזציה – שכנוע עצמי על ידי שימוש בהגיון בכדי להסתיר מניעים רגשיים

שימו לב: לפני תוצאות הבחירות השוק טען שאין מצב שטראמפ ינצח, ואם הוא ינצח השוק יפול; השוק עלה כל פעם שסיכויי קלינטון לניצחון עלו. מה היתה סיבת העלייה? קלינטון תיבחר. ואולם, לאחר שהיא הפסידה ולאחר הנפילה הזמנית מאוד, השוק חזר לעלות. עכשיו הנרטיב – קרדיט לסוחר ק' על המונח – היא שהפוליסות של טראמפ טובות לשוק.

רגע, האם זה הגיוני בעיניכם? האם משקיעים לא ידעו לפני ההפסד של קלינטון מה הפוליסות שלו? אם כך - למה השוק ירד בכל פעם שסיכוייו גברו, ועכשיו פתאום השוק עולה?

If I didn’t know any better הייתי אומר שהמשקיעים לוקים במניע פסיכולוגי של רציונליזציה, כאשר המניע שלהם הוא "עוד". רציונליזציות הן classic text book של סוף שוק פרי. למרות כל הרמזים שהשוק הגיע לפסגה ושמפה ואילך ההר משתפל, תמיד יש תירוצים מאוד משכנעים למה הפעם זה שונה. בדינמיקה הזאת, הנרטיב הוא רק תירוץ למה שהמשקיעים רוצים לעשות ממילא – לקנות עוד. הם רואים את הרווחים שעשו וכבר סופרים כסף שעדיין לא עשו.

נקודת המבט של טראמפ: הוא חייב כבר להיות מאחורי השוק הדובי

האם טראמפ יסתכן בכך שהשוק הפרי הנוכחי לא רק ישבור את שיא כל הזמנים, אלא ימשיך 27 חודשים לאחר מכן?

אולי כן. אולי הפעם זה שונה. אולי השוק הזה ימשיך לעלות לעולם. אלה הם רחשי הלב של משקיעים בשלב האחרון של השוק הפרי.

הנשיא אובמה עם הנשיא הנבחר דונלד טראמפ בבית הלבן, אתמול
KEVIN LAMARQUE/רויטרס

למה כולם מדברים על הדאו ג'ונס?

למה לא מדברים על ה-S&P 500? אולי כי לאחר כל הרעש והצלצולים הוא עלה בסך הכל באחוז וחצי, מהיוודע תוצאות הבחירות ועד סוף השבוע שעבר? הדאו ג'ונס עלה כמעט שלושה ורבע אחוזים באותה התקופה. אז, על מה ידברו?

אבל למה הדאו ג'ונס עלה ביותר מפי שניים מה-S&P?

בדרך כלל, פסיכולוגיית הגלגל המסתובב של הבורסה היא שאחרי מפולת המשקיעים מתחרטים על החמדנות שלהם ופוחדים ליטול סיכון נוסף; הם רוכשים אך ורק מניות blue chip, המניות האמינות ביותר. אלה נחשבות סולידיות. חברות אלו נחשבות כמו ספינות כבדות: מאוד בטוחות אבל נעות באטיות, לעומת סירות קטנות, שהן מהירות הרבה יותר, אך מסוכנות בהתאם.

אבל אנחנו לא לאחר מפולת. אנחנו עמוק בתוך שוק פרי! אז מה קורה פה?

הייתכן שרכישות אלה מתבצעות על ידי קרנות שמחויבות להיות מושקעות בבורסה, ומתייחסות למניות מדד הדאו ג'ונס כמעין מקלט מבטחים? לעומת מניות ה-blue chip שאמורות להוביל שוק פרי חדש, הן גם אמורות להיות האחרונות ליפול בשוק דובי, כשמשקיעים קודם נפטרים מהמניות הספקולטיביות ביותר ומגיעים ל-blue chip בסוף - מה שבמבט לאחור יוצר את הנפילה האחרונה בשוק דובי.

איך טראמפ יכול לגרום לשוק ליפול – מלה גסה אחת: ריבית

חלק עיקרי מההצלחה של טראמפ בבחירות היתה העובדה שארה"ב לא באמת התאוששה מהמשבר הפיננסי: פועלי עבודות ייצור למשל מרגישים עדיין ב-2008. עד עתה הבנק המרכזי הוא זה שניסה להתניע את המהלך. טראמפ, כמו טראמפ, מתכוון לקחת את המושכות לידיים. תמרוץ כלכלי על ידי הממשלה יעלה את האינפלציה והריבית תבוא בהתאם.

הרי חלק עיקרי באסטרטגיית הקמפיין של טראמפ היה לתקוף את האופן שבו אובמה/הבנק המרכזי טיפלו במשבר, עם הקלה כמותית וריבית אפסית; מסתמן שנשיא יכול להשפיע על הבנק המרכזי.

מאמר בפיננשל טיימס, ב-28 באוגוסט, נושא את הכותרת: "טראמפ צודק בכך שהוא שם את הפוליטיות של הפד על הכוונת". טראמפ לא רק מטיל ספק ביעילותה של אסטרטגיית הפד, אלא גם שובר את המוסכמות באומרו בקול רם שהפד פוליטי. מעולם לא היה נשיא שהתבטא כך.

הקונצנזוס הוא שהעלאת ריבית אחת קטנה של רבע אחוז תזעזע את השווקים, שעפים גבוה מההליום שהם יונקים ממכל הריבית האפסית של הפד. ברגע שיפסיקו לנשום את ההליום הם צפויים לבצע נחיתת חירום על קרקע מציאות קשה. זו לא רק העלאת ריבית ספציפית, אלא האיתות של הנהג לפני שהוא מסתובב. הוא נוהג בסופר טנקר בשם: סייקל של ריבית – מגמה של העלאות ריבית. והשוק ממהר לתמחר.                   

אוהו, איך שהגלגל עומד להסתובב.

גרביים של טראמפ
SOMODEVILLA/אי־אף־פי

אני מקווה שאני טועה.

נאמר על טראמפ שהוא הנשיא עם הכי הרבה ניגודי אינטרסים בהיסטוריה.

ממה שאתם יודעים על האיש, האם אתם יכולים לדמיין שהוא ישפיע על הפד להעלות ריבית, בין אם זה כי הוא מאמין שזה הדבר הנכון לעשות לכלכלה האמריקאית ובין אם זה ממניעים אינטרסנטיים – כך שבבחירות 2020, הדב טורף הנשיאים כבר יהיה מאחוריו.

על דבר אחד אי אפשר להתווכח: דונלד טראמפ מאמין שמה שלא הולך בכוח, הולך עם יותר כוח.

ומה אוהבים גברים עם כוח?



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

תערוכת מכוניות בדטרויט מישיגן, בינואר השנה

למה הזינוק באינפלציה בארה"ב לא מצליח להחיות את הדולר?

השוק עדיין מציג ביקוש עודף לאג"ח הארוכות על פני אלו הקצרות יותר, ולמרות זינוק האינפלציה לגובהה הרב מזה 11 חודשים, ממשיכות המניות במסען אל הלא נודע. פנחס כהן חושב שאלה הם סימנים מטרידים, ושהתמונה ורודה פחות משרבים נוטים לחשוב

כתבות שאולי פיספסתם