פוסטים אחרונים

הסיבוב הראשון במלחמת הסחר בין ארה"ב וסין החל: מי תנצח?

מניות אמריקאיות והדולר מתחזקים, בעוד מניות סיניות והיואן נחלשים. בינתיים, הבנק המרכזי של סין נאלץ לבחור בין האופציה הרעה, לרעה יותר

החלטת סין להשאיר את הריבית על כנה, לאחר שהפד העלה גם את הריבית וגם את הצפי לריבית נוספת עוד השנה, השאירה את המשקיעים בלתי מוכנים, במיוחד על רקע הלחץ הקיים מראש על היואן הסיני.

ייתכן שההחלטה של הבנק המרכזי בסין היתה בתגובה למכה המשולשת לצמיחה הכלכלית הסינית בשבוע שעבר, שבה הייצור התעשייתי והמכירות הקמעונאיות הגיעו לשפל של שנים, וההשקעות בתשתיות נפלו לקצב ההתרחבות האטי ביותר שנרשם בלשכה הלאומית לסטטיסטיקה ב-1996.

קרב אגרוף
Sean M. Haffey/אי־אף־פי
להמשך הפוסט

סוף טוב הכל טוב - התחזית לשוק המניות על פי שייקספיר

כיצד יגיבו המשקיעים עם פתיחת המסחר בוול-סטריט, לביצועה של ההתקפה המשולבת בסוריה בשבת לפנות בוקר? פינחס כהן מחפש סימנים בטקסטים הקלאסיים ובגרף המחירים של ה-S&P 500

אם ויליאם שייקספיר היה היום אנליסט, איזו תחזית הוא היה מספק לשוק המניות האמריקאי על סמך הביצועים בשבוע שעבר? למרות הטלטלה, ה-S&P 500 עלה ב-2% בשבוע. אולם יום שישי היה מאכזב. המדד - שנחשב לחשוב ביותר בזירה הגלובלית - נסוג ב-0.3%, נמשך מטה על ידי מניות הבנקים - שהפסידו 1.5% מערכן. ללא מניות האנרגיה - שנסקו ב-1.1% בעקבות עליית מחיר הנפט שטיפס חמישה ימים ברציפות בשיעור כולל של 8.5%, הביצוע השבועי הטוב ביותר זה שמונה חודשים - ביצועי ה-SPX היו מאכזבים. אם נכון להגיד שסוף טוב הכול טוב - אז השבוע שעבר לא היה טוב למניות.

זה עשוי לבלבל כמה קוראים. אחרי הכול, המניות עלו ב-2% בשבוע שעבר, שבוע פרי בסך הכל, לא כך? עם זאת, הסוחרים לא היו מוכנים להישאר חשופים במהלך סוף השבוע. סיכונים מקומיים וגיאופוליטיים נסכו בהם חוסר ודאות. במישור המקומי התחוללה מהומה פוליטית זוטה, שכללה התקפה בלתי נשיאותית בעליל של טראמפ - כשכינה את ראש ה-FBI לשעבר ג'יימס קומי “slime ball”, "כדור רפש", בתגובה על תיאורו בספרו החדש של קומי כראש משפחת פשע. במישור הגלובלי עוררה דאגה מלחמת הסחר הפוטנציאלית בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם, והפוטנציאל למהלך צבאי של ארה"ב נגד סוריה - הנתונה תחת חסות של רוסיה.

התקיפה בסוריה, בשבוע שעבר
Hassan Ammar/אי־פי
להמשך הפוסט

לאן ישלחו דאבוס הקפואה וגבול טורקיה המתחמם את מחיר הנפט?

לפנחס כהן יש המלצות ברורות בסך הכל עבור סוחרי הנפט - וגם תחזית: מחיר החבית יגיע ל-70 דולר

Majid Jafar, מנכ"ל Crescent Petroleum באיחוד האמירויות, אמר בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס שמחיר הנפט עשוי להמריא לכיוון ה-80 דולר עד לסוף השנה, על רקע עלייה בסיכון להפסקת ייצור של אחת ממפיקות הנפט הגדולות - כגון ונצואלה.

בינתיים, שלשום עלה המחיר בעקבות ידיעות על ירידה בהיקף הקידוחים האמריקאים ועל סכסוך בסוריה בין כוחות טורקיים לכורדיים.

כנס דאבוס 2018
DENIS BALIBOUSE/רויטרס
להמשך הפוסט

סוחרים בדולר? אלה האסטרטגיות שאתם צריכים להכיר

פנחס כהן מגלה סימנים להיפוך מגמה בהיקף ההסכמה על ציפיות הצמיחה בכלכלה האמריקאית, ומציע אסטרטגיית מסחר בהתאם לרמת האגרסיביות שלכם

אחרי שכל ארבעת המדדים המובילים בארה"ב טיפסו, זה השבוע השלישי ברציפות – ובמהלך כל אחד משלושת השבועות הראשונים של השנה - הסיפור האמיתי בשבוע שעבר היה זה של איגרות החוב הממשלתיות.

בשבוע שעבר ניסיתי להתייחס בבלוג שלי לשאלה "למה הזינוק באינפלציה בארה"ב לא מצליח להחיות את הדולר?" טענתי שאמנם עליית תשואת האג"ח מצביעה על כך שאמונת המשקיעים בצמיחת הכלכלה ובהעלאות הריביות שצפויות לבוא בעקבותיה איתנה יותר. עם זאת, הדגשתי כי ביקוש היתר לאג"ח הארוכות יותר - ל-10 שנים, על פני אלו הקצרות יותר - לשנתיים, מצביע על היעדרה של תמימות דעים לגבי הצפי לגידול בצמיחת הכלכלה.

פסל החירות
Mark Lennihan/אי־פי
להמשך הפוסט

"לקנות ביטקוין עם כרטיס אשראי": האם הנפילה הגדולה היא הזדמנות?

ניתוח טכני: זהירות, הדובים הגיעו לביטקוין

ב-7 בינואר פורסמה כתבה ב"וול סטריט ג'ורנל", שבה נכתב כי סוחרים קמעונאיים בדרך כלל נכנסים לפוזיציות לונג, ואילו סוחרים מוסדיים בדרך כלל נכנסים לפוזיציות שורט. כתבתי רבות בעבר, ובפעם האחרונה באותו יום לפני פרסום הכתבה בג'ורנל, כי מאז משאל העם האנגלי, הידוע בשם ברקזיט, אירופה עברה זעזוע שבו האדם הקטן מתריס מול המערכת הפוליטית, כשהדוגמה הבוטה ביותר הוא בחירתו של טראמפ, זה שבנה פלטפורמה של התרסה מול המערכת הפוליטית. אירופה עדיין נתונה לזעזוע זה, כשמפלגות הנחשבות לאוטסיידריות מקבלים תמיכה חסרת תקדים. למחרת, ב-8 בינואר, תהיתי באופן ציני משהו, אם הביטקוין הוא הנכס של האדם הקטן ואם יש לו סיכוי לנצח את המערכת הפיננסית.

לדעתי הצנועה, "הצלחת" הנכס, העליות חסרות הפרופורציות וההיגיון שלו, הן תוצאה של להיות במקום הנכון ובזמן הנכון. בשנות האלפיים, מט"ח היה הדבר הסקסי. לקח לרגולטורים שנים להגיע ולנקות את האורוות. בשנות  העשרה, כשלברוקרים נהיה קשה לעשות כסף קל, הם המציאו את האופציות הבינאריות. שוב, לקח לרגולטורים זמן למצוא את עצמם, אך הם הראו התקדמות. כשברוקרים כבר לא יכלו לעשות כסף קל, הם קפצו על משהו חדש, קריפטוקורנסי. זו חיה חדשה, מוכרים לך חלק מהמוצר שלהם. עם זאת, לאחר הפיאסקו של האופציות הבינאריות, הרגולטורים כבר בשוונג, והם באים.

דוב דוחף ביטקוין
איור: עדי עמנואל
להמשך הפוסט

למה הזינוק באינפלציה בארה"ב לא מצליח להחיות את הדולר?

השוק עדיין מציג ביקוש עודף לאג"ח הארוכות על פני אלו הקצרות יותר, ולמרות זינוק האינפלציה לגובהה הרב מזה 11 חודשים, ממשיכות המניות במסען אל הלא נודע. פנחס כהן חושב שאלה הם סימנים מטרידים, ושהתמונה ורודה פחות משרבים נוטים לחשוב

ביום שישי פורסם דו"ח ה-Labor Department האמריקאי, ולפיו מדד האינפלציה הבסיסית (ללא רכיבי המזון והאנרגיה התנודתיים) זינק ב-0.3% בדצמבר, בהתבסס על צמיחה איתנה בעלויות השכירות, מחיר כלי הרכב החדשים ומיד שנייה ופרמיות ביטוח הרכב. מדובר בעלייה החדה ביותר מזה 11 חודשים - מה שמחזק ציפיות להווצרות מומנטום ולהמשך העלייה באינפלציה. תרחיש כזה גם מבסס את הצפי ל-3, ואולי אפילו 4 העלאות ריבית השנה.

תקווה זו גרמה לתשואת האג"ח הממשלתית לשנתיים לזנק מעל לרמת ה-2% בפעם הראשונה מאז 2008, התנהגות טקסט-בוק קלאסית במצב של תחזית לעליות בשיעורי הריבית, הגורר הטיה של מאזן הביקוש-היצע לצד ההיצע בתעריף הנוכחי.

תערוכת מכוניות בדטרויט מישיגן, בינואר השנה
JEWEL SAMAD/אי־אף־פי
להמשך הפוסט

הצרות הסמויות של ג'נרל אלקטריק ומה הקשר לפדרל רזרב

האם ניתן היה לזהות את הבעיות במאזן הביקוש וההיצע המשתקף בגרף המניה ומה צפוי הלאה?

ביום שישי, סמנכ"ל הכספים של ג'נרל אלקטריק הטיל פצצה והודיע על פרישה. המשקיעים היו מאוכזבים מאובדן אדם שהעריכו כ-inside man, איש דוגרי עם ערכים של פעם שהגביל עלויות, והענישו את החברה בפקודות מכירה שמשכו את המחיר למטה בכ-4%, הצניחה החדה ביותר זה 15 חודשים.

באותה שנה שמניית החברה צנחה ב-25% נגד שוק שעלה בכ-14% – ביצועי המניה נפלו ב-39% מול השוק – הפרישה הפתאומית מזכירה משהו את זו של מיודענו סגן נשיא הבנק הפדרלי, סטנלי פישר. כתבתי ב-11 בספטמבר ב-investing.com על תיאוריית הקונספירציה בקרב אנשי שוק, שהפרישה הפתאומית שלו "בגין סיבות אישיות" היא לא פחות מאשר בריחה מפני הסערה הקרבה, בסוף לעשור של הקלה כמותית גלובלית, ממנה הוא רוצה לתפוס מרחק.

 מפעל ג'נרל אלקטריק
בלומברג
להמשך הפוסט

תיקון יום הכיפורים של S&P 500

מצד אחד בצפון קוריאה עומד דיקטטור חסר-רחמים שמאיים על ארה"ב, ומצד שני בשנה האחרונה ראו המשקיעים רמת תנודתיות נמוכה, 42 שיאים ויריית פתיחה של חזרה לשוק הנורמלי. פנחס כהן מנסה לעשות קצת סדר, ומקווה שלא תאשימו אותו אם תפסידו כסף

ב-2017, שבר הדאו ג'ונס 42 שיאים, כשהשוק חווה את התנודתיות השנתית הנמוכה זה 50 שנה. הפד, כצפוי, השאיר את רמת הריבית הנוכחית על כנה והשאיר אופציה להעלאה עוד השנה. ככל הנראה, הבנק המרכזי יתחיל להפחית מה-balance sheet בשווי 4.5 טריליון דולר של Treasuries ו-mortgage backed securities באוקטובר.

ואולם, מאחר שהפד כבר החל להפחית מה-accommodation policy והתחיל את ה-tightening cycle בדצמבר 2015, משקיעים עשויים לראות את הפחתת ה-balance sheet כהצהרה של חזרה לנורמה. תחילתם של tightening cycles בעבר לא בהכרח גרמו לנפילות בשווקים, אך הם בהחלט העלו רמות של תנודתיות.

תשליך לפני יום כיפור. איש בלבוש חרדי מתפלל ליד הים
מוטי מילרוד
להמשך הפוסט

אסטרטגיית מסחר לסטרטוספרות העליונות - שורט על מדד הבנקים

פנחס כהן מסביר מדוע אתמול הבנקים הם אלה שהובילו את העליות בשווקים, למה למרות הכל הסקטור עדיין מפגר אחרי ה-S&P 500, ומה הן אסטרטגיות המסחר המומלצות בהתאם

אתמול, יום שני – יום המסחר הראשון  של השבוע – שלושת המדדים המובילים בארה"ב חצבו סף-מדרגות חדש בפנתיאון בניו-יורק – כשמשקיעים זכו להתקרב קצת יותר לאלוהים.

מניות הבנקים הן אלו שהובילו את העליות בשוק, והביאו את המדדים לשיאים חדשים. לעומת זאת, המניות הדפנסיביות של ה-utilities - החברות שמספקות שירותים חיוניים תמיד כמו חשמל ומים, ושנרכשות על ידי המשקיעים בעיקר בזכות יציבותן גם בזמנים קשים והעובדה שהן מחלקות דיווידנדים נדיבים וקבועים כמעט בכל סביבה כלכלית - היו לרועץ והציגו ביצועים חלשים.

חוף ים עננים
אילן אסייג
להמשך הפוסט

זאב זאב!! למה הפעם הכבשים באמת צריכות לפחד מהתחזית של פנחס כהן לנפילות בשווקים?

מה זה אומר כשציבור סוחרי המניות הגלובלי מפגין חוסר עקביות, והאם זה מסמן סוף לשוק העולה? אה כן, ומה אפשר ללמוד מניתוח ביקוש-היצע בגרף ה-S&P 500?

בפוסט הזה אני הולך לדבר על - תחזיקו חזק - פוטנציאל גבוה לתיקון בשוקי המניות. לצורך הניתוח אשתמש בגרף ה-S&P 500, כמייצג של שוק המניות הגלובלי. למי שלא מכיר אותי, בשנה שעברה כתבתי מספר פוסטים שסיפקו תחזית של מ-פ-ו-ל-ת, והקוראים עדיין ממתינים לה בנשימה עצורה. אז הנה, עכשיו זה סוף סוף קורה – אולי.

אתמול (ג') היה יום מעניין במיוחד למי שחוקר מבני שוק ועוסק בניתוח בין-שוקי. בעוד מחירי המניות במסחר באסיה ירדו על רקע מתחים מחודשים בין ארה"ב לצפון קוריאה, במסחר באירופה המניות עלו ואיגרות החוב ירדו. זאת בשעה שבארצות הברית החוזים העתידיים על המניות הצביעו על ירידות, ואג"ח ממשלת ארה"ב התחזקו. רק 70 דקות לפני סוף המסחר האירופי החלו המניות לרדת, ולבסוף סגרו באדום. לאחר פתיחת המסחר בארה"ב המניות הוסיפו לרדת  - דאו ג'ונס איבד 234 נקודות ו-S&P 500 רשם את הירידה החדה מאז 17 באוגוסט, שהביאה לסיומו רצף עליות של שישה ימים, ובמקביל הריבית על אג"ח ממשלת ארה"ב המשיכה לרדת.

Yellowstone White Wolf
Neal Herbert/אי־פי
להמשך הפוסט

לאופ"ק אין אופק – הסערה הארווי מזכירה לנו שגם ניתוח פונדמנטלי זה לא בדיוק מדע מדויק

פנחס כהן מעריך את הנזקים וחוזר להמלצה שלו - שורט על הנפט, הפעם מנקודה מוצדקת אפילו יותר

הסערה הארווי גרמה לאחת ההפרעות המשמעותיות הזכורות לתשתיות האנרגיה בארה"ב. אלא שבמקום לגרום למחיר הנפט לעלות, הוא נפל ב-4.4% ביומיים (ביום שני וביום שלישי בשבוע שעבר). כל מי שפעל על פי ניתוח פונדמנטלי בלבד, מצא את עצמו בצד הלא נכון של המסחר. אז מה היא הסיבה הפונדמנטלית לכך שהמחיר נפל במקום לזנק? בתי הזיקוק מובתים ולא מסוגלים לזקק את הנפט המיובא, ולכן הם מפסיקים לייצר ביקוש, אך בינתיים הנפט הגולמי ממשיך להיות מיובא ומציף את המלאי. בנוסף, המחסור בנפט מזוקק מסיט את הביקוש לאנרגיה לגזולין, מה שהזניק את מחיר הגזולין ב-37.5% בשבע ימי מסחר.

אבל מי שקרא את הפוסט שלי ב-2 באוגוסט - כשמחיר הנפט היה 49.5 דולר לחבית - ידע שהמחיר צפוי לרדת. ומי שקרא את הפוסט שלי ב-9 באוגוסט – כשהמחיר היה ב-49.6 דולר - ידע שאם המחיר יפרוץ את ההתנגדות כלפי מטה כצפוי - הוא כנראה ימשיך את המגמה כלפי מטה.

הסופה הארווי
ADREES LATIF/רויטרס
להמשך הפוסט

המניה שתזנק אם טראמפ יבנה את הקיר בגבול מקסיקו - ואפילו אם הוא רק ידבר על זה

למה ללכת עם הראש בקיר? פינחס כהן מציג אנליזה אמיצה ללונג על חברת המלט וחומרי הבנייה הגדולה בטקסס

שבועיים עמוסים עברו על המשקיעים - החל בחרחורי מלחמה מצד צפון קוריאה ותגובה אגרסיבית מצדו של טראמפ, המשך בכך שטראמפ טען לשוויון מוסרי בין מפגינים ניו-נאצים למפגיני שמאל - מה שגרר התפטרות של חברי מועצת המנכ"לים שלו, וכלה במתקפת הטרור בברצלונה. הפוגה זמנית של כמה ימים איפשרה לכולנו לפלוט אנחת רווחה, במיוחד לאחר שפורסם שטראמפ והרפובליקנים  מתקדמים – סוף סוף – עם רפורמת מס שתיטיב עם המגזר העסקי. בתגובה חזרו שוקי המניות והדולר לטפס, על חשבון הין היפני, הזהב והאג"ח הממשלתי.

אבל אז טראמפ התעורר והעיר גם את המשקיעים. ביום שלישי בלילה, בפיניקס אריזונה, הוא איים בביטול הסכם נפט"א – ואף הצהיר על נכונותו לסגור את הבסטה - יעני הממשלה - אם לא יקבל מימון לבניית קיר ההפרדה מול מקסיקו. "בדרך כזו או אחרת נבנה את הקיר" אמר טראמפ, מה שגרר את התגובה הפבלוביאנית מקהל תומכיו: "בנה את הקיר!"

תומכי טראמפ באריזונה
Matt York/אי־פי
להמשך הפוסט

דולר קנדי מול פסו מקסיקני – לסחור את המשא-ומתן על נפט"א בלי חשיפה לדולר

טראמפ יגיע סוף סוף למשא ומתן על נפט"א - הסכם הסחר של ארה"ב עם שכנותיה קנדה ומקסיקו - ביום שלישי ■ פנחס כהן מראה שהגרפים חוזים התחזקות של הדולר הקנדי לעומת הפסו המקסיקני - על המשמעויות הנגזרות מכך בנוגע לתוצאות הדיונים

בבסיס קמפיין הבחירות של דונלד טראמפ עמד העיקרון של שבירת הסכמים ברחבי העולם. התזה: טראמפ הוא רב-אמן במשא ומתן ויצליח לשפר לאין ערוך את ההסכמים לטובת ארה"ב, ובמיוחד לשפר את המצב עבור מצביעי צווארון כחול. גולת הכותרת היתה ההבטחה לשיפור עמדות ב-NAFTA - הסכם הסחר החופשי של צפון אמריקה.

לאחר הקמפיין הסוער ביותר שהאמריקאי כותב שורות אלו ראה בחייו, טראמפ יגיע סוף סוף למשא ומתן על ההסכם ביום שלישי, והוא ניגש לעניין בשקט בלתי אופייני. האם זה בגלל שהוא ממוקד כרגע בהתמודדות מול יריב "ראוי" יותר במזרח, מה שגורם למתינות כלפי יריביו הצפוניים למשא ומתן שבפתח? או שאולי הוא בעצם פחות חם על הנושא מכפי שהציג לבוחריו - או שפשוט הספיק להתקרר מאז הבחירות? אפשרות שלישית היא שהוא בוחר שלא לחשוף את הקלפים - כיאה לאומן המו"מ שהוא, או... ומי באמת יכול לדעת כשמדובר בדמות הכי פחות צפויה בפוליטיקה לפחות מאז המצאת - ובכן - מאז טוויטר.

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ונשיא מקסיקו פניה נייט, בועידת ה-G20 בהמבורג, יולי 2017
Evan Vucci/אי־פי
להמשך הפוסט

למה מחיר הנפט נתקע - ואיך הניתוח הפונדמנטלי משתקף בגרף

הגענו בדיוק לנקודת הזמן שבה הסוחרים - שהביאו את המחיר עד הלום - נבהלים מהמהירות של תנועת המחיר, כמו ילד שמפחד שהסקטבורד נע מהר מידי ומעדיף לקפוץ ממנו הצידה בתקווה לטוב; וממתינים לראות "לאיזה כיוון נושבת הרוח"

בשבוע שעבר כתבתי כאן פוסט, שבו סיפקתי תחזית שמחירה של חבית נפט יחזור לכיוון 40 דולר. מאז, המחיר דווקא נסחר מעד מתחת ל-50 דולר לחבית. זאת לאחר טיפוס של 11% מ-45.4 דולר ב-24 ביולי, ועלייה של 20% מ-21 ביולי - עד 1 באוגוסט, כשהגיע ל-$50.43.

אז מה הוא נתקע פתאום?

סוסים ואסדת קידוח
בלומברג
להמשך הפוסט

כל הסימנים מראים שמחיר הנפט שוב בדרך למטה

פנחס כהן ממשיך להילחם את מלחמת הניתוח הטכני, וכן, הוא לא מתבייש להראות שמחיר הזהב השחור יתקרב בשבועות הבאים ל-40 דולר

הילד המעצבן שבי

הנפט חצה את רף ה-50 דולר לחבית, והילד המעצבן שבתוכי התחיל לנדנד לי להתגרות בטוקבקיסטים הנאמנים שלי ב-TheMarker, ולספר להם למה אני מאמין שהמחיר צפוי לרדת, בהתבסס - תחזיקו חזק - על ניתוח טכני. האצבעות ממש גירדו לי להקליד. אך למרבה התסכול המחיר כבר ירד בחזרה לכיוון 48 דולר ביום שלישי בלילה, לפני שהספקתי לכתוב את הפוסט. היות שאני חושש שיש סיכוי קטן שחלק מזערי מהעוקבים שלי, ומהטוקבקיסטים הנאמנים, לא בהכרח יאמינו - הנה הכתבה שפירסמתי ב-investing.com, שבה אני מספק ניתוח ותחזית לכך שהמחיר ירד מאזור ה-50 דולר לחבית - וחכו לקטע הטוב ביותר - על פי ניתוח טכני בלבד.

קידוח נפט בצפון דקוטה, ארה"ב
אי־אף־פי
להמשך הפוסט

האם זה האיום הבא על שוק ההון – ואיך הברוקרים של וול סטריט מצליחים להגביר סיכון פעם נוספת

זוכרים את משבר הסאבפריים, שהוביל למפולת ב-2008? בוול סטריט כבר התחילו לשכוח. פנחס כהן כאן כדי להזכיר

למי שלא ממש מבין את הנסיבות הסובבות את המשבר הפיננסי שהוביל למפולת ב-2008, אל תרגישו רע, אתם בחברה טובה. גם בין האנליסטים אין הסכמה על מידת התרומה של כל הגורמים במשק.

בין אותם גורמים אפשר למנות מפיקי משכנתאות, בתי השקעות, סוכנויות דירוג האשראי, ברוקרים, משקיעים, ריביות משכנתא נמוכות, ריביות לטווח קצר נמוכות - הפד הוריד את הריבית בגלל המיתון בעקבות מפולת הדוטקום, מ-6.5% עד ל-1% (מה שהיה נחשב היסטורי, לפני המשבר הפיננסי שהוביל לריבית אפסית) והתרוממות רוח בלתי רציונלית (של כל הצדדים) – כששתי המפלגות דחפו כדי לא לייצר רגולציה לנגזרים.

מתוך הסרט "מכונת הכסף". ברוקרים הנחו את הלקוחות לשקר
אי־פי
להמשך הפוסט

פנחס כהן מאתגר: האם קוף עיוור, חירש ואילם יספק יותר טוב ממני סטטיסטיקת תחזיות

האמת היא שהבלוג עוסק במחיר הנפט וברובל, ובלמה פתאום רוסיה היא זו שרוצה לקצץ בתפוקה עוד יותר - אבל פנחס ניצל הפעם את ההזדמנות לענות לטוקבקיסטים

בשבע מתוך עשר המדינות שהן יצרניות הנפט הגדולות בעולם, המטבע אינו חופשי אלא צמוד לדולר. במקרה של סין, הוא צמוד לסל המטבעות של קרן המטבע הבינלאומית - כמחווה פוליטית אנטי-אמריקאית. במקרה של אירן, הצמידות לדולר הוסרה ב-1975, אך ערך הריאל האירני נשלט על ידי הבנק המרכזי.

רק לשלוש מעשר המדינות מטבע הנסחר בשוק באופן חופשי: רוסיה, ארה"ב וקנדה - כשהרובל הרוסי הוא הרגיש ביותר למחיר הנפט, לפחות מאז הסכם אופ"ק ויצרניות אחרות ב-30 בנובמבר אשתקד. גם אם לוקחים בחשבון את היצרניות האחרות שלהן מטבע חופשי, הרובל הרוסי מושפע ממחיר הנפט יותר מכל מטבע אחר. מאז 30 בנובמבר, כשהושג הסכם אופ"ק בווינה, ועד 3 בינואר מחיר הנפט הטקסני עלה ב-10 דולר - 22.10%.

קוף
Biosphoto
להמשך הפוסט

הבהלה (כבר לא) לזהב: המדדים המובילים מחכים לטראמפ

מה אפשר ללמוד מנטישת המשקיעים את חופי המבטחים, והאם סין תגזול מארה"ב את המנהיגות הגלובלית?

מאז 1 במארס, שני המדדים האמריקאיים המובילים, הדאו ג'ונס וה-S&p 500, לא הצליחו להמשיך בעליות. חודשיים וחצי. אפשר להבין שמשקיעים במניות מתחילים לשאול את עצמם אם הגיע הזמן לדלל את אחזקת המניות בתיק ההשקעות. ולא חסרות סיבות: מחרחורי המלחמה של צפון קוריאה – דרך התחממות, אולי נכון יותר צינון - ביחסי ארה"ב ורוסיה, ועד למדיניות הגנה אמריקנית שהחלה לשנות סדרי בראשית כלכליים-גלובליים.

סין מארחת פסגה על סחר ותשתיות, ובין המוזמנים, איך לא, הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין והנשיא הטורקי רג'פ ארדואן. בנוסף, ישתתפו מדינות ומוסדות נאורים כמו איטליה וקרן המטבע העולמית. השאיפה של סין היא לחדש את דפוסי הסחר העולמי, לטובתה.

חוף
להמשך הפוסט

מי יציל את עלמת הנפט מהמצוקה

הנכס שבעבר נקרא "הזהב השחור" נהפך לעלמה במצוקה כרונית, ובעוד מאמציהם ההרואיים של מציליה זכאים להתייחסות, הנבל שבסיפור הוא בפרופורציות מיתיות

זה אמנם לא טרוויאלי, אבל הדימוי ההולם ביותר עבור הנפט בימים אלו הוא עלמה במצוקה. כך בדיוק סעודיה ורוסיה מתייחסות אליו, כפי שהן נוהגות כלפי מלת הכבוד שלהן בנוגע להפחתת ייצור הנפט שתישאר על כנה אל תוך 2018. עם זאת, הנכס שבעבר נקרא "הזהב השחור" נהפך לעלמה במצוקה כרונית, ובעוד מאמציהם ההרואיים של מציליה זכאים להתייחסות, הנבל שבסיפור הוא בפרופורציות מיתיות. אפילו האמיץ מבין אביריה הוא, אך אבוי, רק בן תמותה וסופו בתבוסה. הרי איך אביריה יכולים להנחיל ניצחון, כשמאמצי ההצלה שלהם הם-הם שמאכילים את הדרקון?

ככל שאופ"ק ושותפיה מוותרים על נתח שוק, הדרקון האמריקני (איפה הוא, כשהדרקון הסיני יורק אש בפסגה עולמית?) שמח להגדיל את נתחו שלו - על חשבונם. כך שבפועל אין הפחתה בייצור נפט. ככל שהדרקון האמריקאי מגביר את ייצור נפט, כך יש לו יותר אש לירוק, ובהתאם - להגביר את מצוקתה של העלמה שלנו.

ככל שאופ"ק ושותפיה מוותרים על נתח שוק, הדרקון האמריקני מגדיל את נתחו
להמשך הפוסט

שאלת שני טריליון הדולר והפרדוקס הצרפתי

תשואת האג"ח הצרפתי ל-10 שנים החלה במגמת ירידה. ממה בעצם מפחדים המשקיעים הצרפתים?

האם צרפת תבחר להישאר באיחוד האירופי ובגלובליזציה ותשים את הפתק של עמנואל מקרון בקלפי -  או שמא תבחר בסגירת גבולות, ניתוק מן האיחוד והמטבע שלו, ובכך תמשיך את המגמה הטרנדית של ברקזיט ודונלד טראמפ? לפי המומחים והסקרים, זה נראה ודאי שמקרון יביס את מארין לה פן. מסוף בלומברג מספק אינדיקטור המורכב ממוצעים של חברות הסקרים: OpinionWay/Orpi ,IFOP/aris Match Harris Interactive ,Kantar Public ו-BVA. לפי האינדיקטור הזה, הסיכויים של לה פן לנצח הם 37.50% ושל מקרון 62.5% - 25% יותר. בחברת ההימורים Oddchecker, מקום שבו האנשים ,Put their money where their mouth is הפער מוגזם עוד יותר – הסיכויים של מקרון הם 92% מפלצתיים לעומת 13% מביישים של לה פן. סוחרים העלו את היורו ביום שישי למחיר סגירה של 1.0998, הגבוה מאז 8 בנובמבר, יום הבחירות הנשיאותיות בארה"ב ויום שבו החל הראלי של טראמפ.

עם זאת, בואו נזכור שכל המדגמים והמומחים אמרו את אותו הדבר לגבי משאל העם הבריטי והבחירות בארה"ב – אין מצב. הליש"ט שבר את מחיר ה-1.5000 כלפי מעלה, הגבוה מאז דצמבר 2015, רק כדי לקרוס 6% ביום אחד, שיא גרוע חדש, מאז יום רביעי השחור ב-16 בספטמבר 1992, כשג'ורג' סורוס מכר את הפאונד בחסר ושבר את הבנק המרכזי האנגלי ואת אוצר המדינה של הוד רוממותה. באותו יום הפאונד נפל "רק" 4%. השיא הגרוע דאז. עד לברקזיט.

לה פן, אחרי הכרזת התוצאות
רויטרס
להמשך הפוסט