אושרית בירודקר
אושרית בירודקר

מנהג מתן שמות למחלות על שם אזור גיאוגרפי טמון במסורת ארוכה מהולה באינטרסים לאומיים. במאות הקודמות כינו איטלקים, גרמנים ובריטים את מחלת העגבת כ״המחלה הצרפתית״. הצרפתים בתגובה כינו אותה ״המחלה הנפוליטנית״, ובעיני הרוסים זו היתה ״המחלה הפולנית״. אולם, השימוש השגוי ביותר ניכר במקרה של ״השפעת הספרדית״, שעל אף השם הניתן לה ייתכן שהגיעה בכלל מארה״ב. אף מנהיג לא מעוניין כי מדינתו תהפוך לשם נרדף לכל תופעה שלילית, והפעם ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, ניצב בחזית להזכיר לעולם שאנחנו חיים במאה ה-21 ותרבות הפוליטיקלי קורקט עודנה רלוונטית. 

הווריאנט ההודי שפרץ לחיינו מעלה חשש מהתפרצות גל רביעי באירופה ומהמשך המשבר הכלכלי בעולם. הגרסה ההודית מדבקת יותר ממקבילתה הבריטית ובעלת תסמינים שונים מקודמותיה, העתידים להפכה לזן הדומיננטי שמולו ינהלו מדינות העולם מלחמת חורמה. הווריאנט, הקרוי גם וריאנט דלתא, התגלה בראשונה בדצמבר 2020 בהודו. מאז הוא גם הספיק להגיע ל-98 מדינות, בהן ישראל. בימים האחרונים אנו עדים לעלייה במקרי תחלואה חדשים כתוצאה מהידבקות ממנו. אלו הובילו למסע בזמן וניפוץ היוהרה הלאומית באמצעות חידוש תקנות כמו קנסות כספיים על מפרי בידוד וחובת עטיית מסכה במרחבים סגורים.

ראש ממשלת הודו נרנדרה מודיצילום: DIPTENDU DUTTA / AFP

עם התפשטות הווריאנט בהודו וביתר מדינות העולם, הודו החלה לחוש באוושות הפגיעה בתדמיתה הלאומית. מראות הגופות הנשרפות ברחובות, המוני החולים המבקשים סיוע, ובתי חולים במרדף לוגיסטי אחר מכלי חמצן נהפכו לסיוט הגדול ביותר של ממשל מודי. מאז עלה לשלטון במאי 2014, הצליח לעשות את שלא הצליחו קודמיו - למקם את הודו בעמדת חוזק בבמה העולמית, ככזו שלא מקבלת תכתיבים מאף אחד, נישאת בראש מורם ודואגת לעצמה. 

במשך עשורים הודו היתה שם נרדף לעוני, נדכאות ומחלות, כזו שמאפיינת את מדינות העולם השלישי שאולי יצא לכם לפגוש בטיול בהודו אי שם בניינטיז. אולם מאז תנופת שנות ה-2000, מראה רחובותיה וגורל אנשיה השתנה. הודו התקדמה אל כלכלת שוק חופשי, קצב הצמיחה השנתי עמד על 7.5% וההכנסה הממוצעת הוכפלה. ממשלת הקונגרס ניסתה לשווק לעולם את ״הודו החדשה״, והצליחה לפחות בקרב המערב להפוך את הודו מ"מדינת קבצנים" ל"מדינה של גאוני מחשבים". בבמה העולמית, הורגש המחסור בתבלין ייחודי שיוסיף חיבוקים לתמונות הרשמיות וחריפות שתרחיק כל איום פוטנציאלי בסגנון ״חברת הודו המזרחית״. המרכיב הסודי נמצא בדמות מוכר התה המחוספס.

שוטרים מנסים לאכוף שמירת מרחק בהודו בזמן התפרצות מגפת הקורונהצילום: Manoej Paateel / Shutterstock

התפשטות הקורונה בהודו הובילה לגל ביקורות על ניהולה הכושל של הממשלה את המשבר. אם נוסיף לכך את השינוי בחוק האזרחות ושינוי מעמדה של קשמיר, נגיע למסקנה כי התדמית ההודית סובלת כבר הרבה זמן. הודו נזקקה להזדמנות יוצאת דופן לשפר את הרקורד. אין זה מפתיע כי עם ההכרזה על מציאת החיסון לנגיף, הודו מיהרה לפתוח בחלוקת חיסונים למדינות העולם בשעה שאזרחיה אינם מחוסנים. התרחבות הגל השני אילצה את ממשל מודי לקצץ ביצוא החיסונים ולתעדף מחדש סיוע למדינות האזור. סיטואציה מבישה למדינה המתחרה עם סין על ההגמוניה האזורית. 

התפשטות הווריאנט המקומי למדינות העולם דחקה את הממשל לצעד קיצוני אף יותר. במאי דווח כי שר הטכנולוגיה ההודי דרש מהרשתות החברתיות הפופולריות להסיר תכנים הכוללים את המינוח ״הוורינאט ההודי״, בטענה כי המונח אינו מונח מדויק מדעית ופוגע בתדמית המדינה. בקשה חריגה זו מעלה את השאלה כיצד יש להתייחס לווריאנטים מבלי לעורר גזענות, שנאת זרים ונזק מיתוגי למדינות. 

בני משפחה של קורבן קורונה מתאבלים רגע לפני שגופתו נשרפת בקרמטוריום, בהודוצילום: Samuel Rajkumar/רויטרס

מאז פרץ נגיף הקורונה אל חיינו, היו שכינו אותו ״הנגיף הסיני״, ובראשם עמד נשיא ארה״ב לשעבר, דונלד טראמפ. לכינוים אלו היו השלכות; חוקרים מאוניברסיטת סן פרנסיסקו מצאו כי בעקבות הרטוריקה של טראמפ נצפתה עלייה בביטוי השנאה ברשת כלפי מזרח-אסיאתיים, ובעיקר כלפי סינים. גם כאן, פגשנו במקרה דומה, במארס 2020, כשעולה מקהילת בני המנשה הותקף על ידי בריונים שחשבו שהוא סיני. 

נראה כי לא למדנו כלום, והווריאנט החדש מעורר גלי שנאה באופן דומה למקרה הסיני. בשבועות האחרונים הצטברו דיווחים על תקריות גזעניות נגד אזרחים ממוצא הודי במדינות כמו סינגפור, קנדה וארה״ב. בסינגפור, השיח על הווריאנט ההודי והרעיון כי ההודים הם אחראים להתפשטותו עוררו תגובות ברחובות. במאי נעצר גבר סיני בן 30 לאחר שתקף אישה בת 55 ממוצא הודי. משפחה הודית אחרת ספגה התבטאויות גזעניות כשאזרח סינגפורי התעמת ודרש מהם ״לא לבוא למדינה ולהפיץ את הנגיף״. השיח הקסנופובי זלג לרשת, שם תוארו ההודים בביטויים ״מקקים״ ו״אנסים״.

הודוצילום: Manoej Paateel / Shutterstock.com

ארגון הבריאות העולמי ייעץ שלא להשתמש במונחים מבוססי מיקום עבור הווריאנטים, והודיע על מערכת תיוגים חדשה מבוססת אותיות בשפה היוונית. החלטת הארגון אמנם הגיעה באיחור, אך היא משמעותית. מלבד מיגור השנאה, המיזוג הפגום בין שם המדינה לווריאנט עשוי להרתיע מדינות לאבחן ולהתריע אודות וריאנטים חדשים ובכך לסכן את אוכלוסיית העולם. מה גם שלא קיימת דרך מדעית לקבוע שאכן הווריאנט הוא תוצר מקומי, מפני שגרסאות של הנגיף עשויות להתפשט בקלות לפני שהתגלו. 

ובכל זאת, עדיין ניכר שימוש בשמות המדינות בקרב התקשורת והקהל הרחב. השימוש שכל כוונתו למנוע מאתנו לחרוק שיניים בבואנו לבטא את קידוד הווריאנטים הוא מעשה הגיוני. אך רציונל לחוד ורגשות לחוד. הרגישות ההודית טומנת בחובה את סיפורה של אומה השואפת לשנות את המשוואה הפוסט-קולוניאלית; ממדינה שמקבלת סיוע למדינה שמעניקה אותו. עד בוא הקורונה הצליחה הודו לנהל את המותג החדש ביד רמה, אך כעת היא ניצבת בפני אתגרים רבים. 

עובדי צוות רפואי מחסנים בכלכותהצילום: Bikas Das/אי־פי

מסתמן כי המקרה ההודי לא עוסק בסתימת פיות אלא בתקינות פוליטית שגורמת נזק רב למדינה. שפת הפוליטיקלי קורקט מאוסה על ידי מרבית הישראלים עד שהיא מגיעה אל מפתנם. בין אם מאסנו בה או לא, שיטת המילים המהוגנות היא המנגנון המכיר בכוחה של השפה לחולל מציאות ולמגר תופעות כמו אלימות וגזענות. דמיינו את הנזק שייווצר במקרה של ״וריאנט ישראלי״ שבמהרה יהפוך בידי קיצוניים ל"ווריאנט יהודי". כמו שלמדנו מהמקרה של הודו וסין, אין מדינה חסינה בפני תסריט שכזה. אז קדימה, תתחילו לשנן.

אושרית בירודקר

אושרית בירודקר | מיס אינדיאה

ד"ר אושרית בירודקר היא ישראלית עם שורשים במומבאיי, מומחית למדיניות חוץ וביטחון של הודו, עמיתת מחקר במכון ירושלים לביטחון ואטסטרגיה (JISS), מרצה בתחום הודו והמפרץ הפרסי ומעניקה שירותי ייעוץ אסטרטגי וניהול פרויקטים. מייסדת פרויקט "מנטרה" להעצמת נשים בקהילה ההודית בישראל. חובבת קולנוע ומוסיקה הודית קלאסית.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker