רפורמת המס של טראמפ יוצאת לדרך

לאחר לא מעט ציפיות הסנאט אישר את רפורמת המס. כיצד הרפורמה תשפיע על השווקים?

אורי גרינפלד
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים1
אורי גרינפלד

החלום של טראמפ היה לאשר את רפורמת המס לפני חג ההודיה ולשמוע איך כל משפחת באמריקה מחזיקה ידיים סביב לשולחן ואומרת לו תודה. מכיוון שהתוכנית המקורית לא צלחה, התוכנית החדשה היא לאשר את הרפורמה לקראת כריסטמס, להתלבש כמו סנטה ולחלק בקניונים את רפורמת המס, על כל 479 הדפים שלה, כמתנה. אישור הרפורמה בסנאט בסוף השבוע (ברוב של 51 לעומת 49 מצביעים) בהחלט מקרבת את טראמפ ליעד זה וסביר להניח שעד חג המולד המשימה אכן תושלם.

אז מה יש לנו ברפורמה?

קודם כל חשוב לציין שההצעה שעברה בסנאט היא לא הרפורמה הסופית וזאת מכיוון שהיא מעט שונה מהרפורמה שעברה בבית הנבחרים. כעת, יצטרכו המחוקקים לעבוד על גישור בין הפערים השונים שבין שתי התוכניות על מנת להביא לנשיא (לפני חג המולד כמובן) גרסה אחת שמקובלת על כולם. עם זאת, הפערים בין שתי הגרסאות אינם כה גדולים וניתנים לגישור ברמה הפוליטית ולכן נדמה שהתהליך יצליח.

הרפורמה נחלקת לשני חלקים מרכזיים: בחלק הראשון, מס החברות ירד ב-2019 באופן חד מ-35% ל-20% (בלומברג מעדכנים בשעות האחרונות כי ייתכן וההורדה תהיה רק ל-22%) וזאת על מנת להפוך את ארה"ב לתחרותית יותר בהסתכלות גלובאלית. בחלק השני, שיעור המס ליחידים, משקי בית ועוסקים מורשים (כלומר מי שאינו מקבל שכר והכנסתו היא מרווחי החברה שבבעלותו) ירד באופן משמעותי כך שההכנסה הפנויה תגדל לפי ההערכות לכ-70% ממשקי הבית.

השפעות הרפורמה:

כמה זה עולה לנו (כלומר להם)?

הביקורת העיקרית נגד הרפורמה של טראמפ היא לגבי העלות שלה שמסתכמת ב-1.4 טריליון דולר על פני עשור. עם זאת, ברור שלהפחתות המיסים יש גם השפעה חיובית על בסיס המס (אם דרך הגדלת ההוצאה הצרכנית או דרך צמיחה מהירה יותר ואבטלה נמוכה יותר) אך אלו תלויות בתרומה של התוכנית לצמיחה, תרומה שלא צפויה להיות משמעותית. לכן, בעוד שבסביבתו של טראמפ מדברים על תוכנית ש"תממן את עצמה" (דרך עליה בבסיס המס, כולל החזרת רווחים כלואים של חברות בינ"ל לארה"ב), בעולם שמחוץ לטוויטר מדברים על עלויות "נטו" שמסתכמות ב-1.2 טריליון דולר על פני עשור. על פי תכנית הסנאט הפחתת מס החברות צפויה להיכנס לתקפה רק ב-2019 ולכן ההשפעה ב-2018 עדיין מאוד נמוכה וצפויה לעמוד על 12 מיליארד דולר בלבד, אך ב-2019 כבר מדובר על עלייה של כ-200 מיליארד דולר בגירעון ו-230 מיליארד דולר ב-2020. נזכיר כי הגירעון הממשלתי של ארה"ב עמד על 666 מיליארד דולר בשנה הפיסקאלית האחרונה – כ-3.5% מהתוצר. עלייה של 200 מיליארד בגירעון ב-2019 משמעה גידול דרמטי בגירעון הממשלתי של ארה"ב בשנים הקרובות. בהתבסס על תחזיות ה-CBO למתווה הגירעון הממשלתי של ארה"ב לעשור הקרוב ועל בסיס העלות לאחר ההשפעות המקזזות של התכנית על הצמיחה וההכנסות ממסים (כפי שמוערכת על ידי ה-TPC)  נראה כי בעוד שב-2018 הגירעון הממשלתי ישמור על יציבות ויהיה מעט מתחת ל-3.0%, ב-2019 הוא יעלה ל-4.3% מהתוצר ויגיע לשיא של 5.2% מהתוצר ב-2022. מדובר על גידול של כאחוז תוצר נוסף בכל שנה לגירעון הממשלתי בשנים הקרובות.

השפעות על השווקים

נחלק את ההשפעות של הרפורמה על השווקים לשלושה חלקים:

אורי גרינפלד | אורי גרינפלד

אורי גרינפלד מכהן ככלכלן ואסטרטג ראשי של בית ההשקעות פסגות. קודם לכן ניהל אורי את המחלקה המאקרו-כלכלית בפסגות במשך ארבע שנים וכיהן ככלכלן הראשי בכלל פיננסים בטוחה. לאורי תואר ראשון ושני בכלכלה מאוניברסיטת ת"א. במסגרת התפקיד אורי מייעץ לוועדות ההשקעה השונות בפסגות לגבי אלוקציית ההשקעות המומלצת ומפרסם תחזיות ומאמרי דעה בנושאים כלכליים שונים בישראל ובעולם.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker