זה הזמן לצמוח, את הצרות לשכוח - אורי גרינפלד - הבלוג של אורי גרינפלד - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

זה הזמן לצמוח, את הצרות לשכוח

למרות הצמיחה אין אינפלציה ואלו החדשות הטובות ביותר לשווקים הפיננסיים

5תגובות
סקרי הסנטימנט של המגזר העסקי ושל הצרכן היו גם הם חיוביים ורומזים על צמיחה מהירה
אילן אסייג

טרנד הרה-פלציה (בתרגום חופשי: האינפלציה מכה שנית) שלט בשיח הכלכלי ובשווקים מאז סוף השנה שעברה. כמו שקורה בדרך כלל, גם הטרנד הזה גרם ללא מעט משקיעים להיסחף ולהתעלם מעובדות בסיסיות שמונעות מהאינפלציה להישאר גבוהה לאורך זמן. מדד אפריל שפורסם בארה"ב מלמד שטרנד הרה-פלציה הסתיים באופן רשמי ושבדיוק כמו בישראל, גם בארה"ב האין-פלציה (אינפלציה נמוכה לאורך זמן) היא המצב הבסיסי. אגב, הסיבות לאינפלציה הנמוכה בישראל ובארה"ב דומות מאוד: בעוד צד הביקוש חזק והמשק נמצא בתעסוקה מלאה, גורמי היצע כמו התקדמות טכנולוגית, התגברות התחרות ושינויים מבניים הם שלוחצים את האינפלציה כלפי מטה. לדוגמה, סעיף שירותי הטלפון במדד בארה"ב ירד ב-6.7% מאז תחילת השנה ובכ-10% מאז תחילת 2016 - וזאת בשל תחרות מחירים שמשתוללת. מחירי כלי הרכב המשומשים ירדו ב-4.6% בשנה האחרונה בשל עודף ההיצע והתנאים הנוחים בשוק האשראי לרכב. נשמע מוכר? תזרקו לקלחת הזו את הכחלוניזם ותקבלו את סביבת האינפלציה בישראל.

בעקבות מדד אפריל, האינפלציה השנתית בארה"ב ירדה מ-2.4% ל-2.2%. אינפלציית הליבה ירדה ב-0.1% נ"א ל-1.9% ונמצאת מתחת לרמת 2.0% בפעם הראשונה מאז אוקטובר 2015. בדיקת הסעיפים השונים במדד מעלה תמונה שעשויה להטריד מעט את הפד. כידוע, הפד נותן משקל גבוה יותר למדד המחירים של ההוצאה הצרכנית (PCE) מאשר למדד המחירים לצרכן (CPI). מפאת רצון לסיים את לפני מתקפת הסייבר לא נפרט פה היום את ההבדלים בין השניים (מי שרוחו לא נותנת לו מנוחה וחייב הסבר עכשיו ומיד - מוזמן לשלוח מייל או לחילופין להסתכל בגוגל), אבל נציין שהמשקל של סעיף הדיור שעלה ב-0.3% גבוה הרבה יותר ב-CPI מאשר ב-PCE (40% לעומת 7.5% במדדי הליבה, בהתאמה) ושהמשקל של סעיף הבריאות שירד ב-0.2% נמוך יותר (10% לעומת 20.5% במדדי הליבה). המשמעות המיידית היא שאינפלציית הליבה של ה-PCE צפויה לרדת אף יותר ותהיה כנראה 1.4%-1.5%% לאחר מדד אפריל (מתפרסם בסוף החודש). בסביבת עולם כזו ההסתברות שהפד יעלה את הריבית מהר יותר מכפי שהשוק מגלם (1.66 העלאות ריבית נוספות עד לסוף השנה) היא נמוכה מאוד, ולכן החלק הבינוני-ארוך של העקום האמריקאי נראה בהחלט אטרקטיבי. מכיוון שהמדיניות המוניטארית של בנק ישראל תסתכם בשנה הקרובה בלעשות קופי/פייסט להודעות לתקשורת, גם בישראל עקום האג"ח בהחלט מעניין להשקעה.

טוב פה או ממש טוב פה?

ביום שלישי יתפרסם האומדן הראשון לנתוני הצמיחה של הרבעון הראשון בישראל. לאחר שני רבעונים חזקים מאוד שבהם נרשמה צמיחה של 4.3% ו-6.2%, טבעי להניח שקצב הצמיחה יואט במעט. זה לא אומר כמובן שהפעילות הכלכלית במשק בבעיה, אלא שלאחר שני רבעונים כל כך חזקים קשה להמשיך לצמוח באותו הקצב. בהתאם, קונצנזוס החזאים בבלומברג (האמת קשה לקרוא לסקר של 7 חזאים "קונצנזוס") צופה צמיחה של 3.7%.

על אף כל הנאמר לעיל וההעדפה הפולנית הבסיסית של כותב שורות אלו להנמיך ציפיות, האינדיקאטורים השוטפים מלמדים שקצב הצמיחה במשק עשוי להמשיך להיות חזק גם ברבעון הראשון של 2017. המדד המשולב של בנק ישראל, למשל, עלה במהלך הרבעון הראשון בקצב שנתי של 4.3%, בהשוואה ל-%5.5 במחצית השנייה של 2016. סקר החברות של בנק ישראל, שהוא אינדיקאטור מקדים מצוין לפעילות במגזר העסקי, תפס ברבעון הראשון תאוצה והתייצב על מאזן נטו של 17 נקודות, הרמה הגבוהה מאז 2010. גם כניסת התיירים לישראל עלתה ברבעון הראשון ב-22% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, והנתונים לאפריל מלמדים על עלייה נוספת ברבעון השני. בנוסף, אינדיקאטורים אחרים כמו סקרי הסנטימנט של המגזר העסקי ושל הצרכן היו גם הם חיוביים ורומזים על צמיחה מהירה. בשורה התחתונה, גם ברבעון הראשון של 2017 (וכנראה אפילו במחצית הראשונה) קצב הצמיחה במשק צפוי להיות גבוה מאוד. זה לא ישפיע על מדיניות הריבית של בנק ישראל, אבל בהחלט עשוי לתמוך בפירמות שעיקר פעילותן היא מקומית.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

תערוכת מכוניות בדטרויט מישיגן, בינואר השנה

למה הזינוק באינפלציה בארה"ב לא מצליח להחיות את הדולר?

השוק עדיין מציג ביקוש עודף לאג"ח הארוכות על פני אלו הקצרות יותר, ולמרות זינוק האינפלציה לגובהה הרב מזה 11 חודשים, ממשיכות המניות במסען אל הלא נודע. פנחס כהן חושב שאלה הם סימנים מטרידים, ושהתמונה ורודה פחות משרבים נוטים לחשוב

כתבות שאולי פיספסתם