פוסטים אחרונים

הכיוון של הפד ברור. לפחות בינתיים.

למרות היעדר אינפלציה ילן מתכוונת להעלות שוב את הריבית. האם גם פאוול ינקוט באותה הגישה?

דו"ח התעסוקה

המשק האמריקאי הוסיף בחודש אוקטובר 261 אלף משרות, נמוך באופן משמעותי מתחזית הקונצנזוס שעמדה על 310 אלף משרות. למי שפספס את דו"ח התעסוקה הקודם בגלל שישב בסוכה ומתפלא מדוע תחזית הקונצנזוס כל כך גבוהה, נזכיר שבעקבות השפעת הסופות בחודש ספטמבר, דו"ח התעסוקה הקודם הראה גריעה של 33 אלף משרות ולכן החזאים ציפו לריבאונד משמעותי באוקטובר. בדיוק מסיבה זו אין מה להתאכזב מהדו"ח שהתפרסם בשבוע שעבר. נתוני ספטמבר עודכנו כלפי מעלה ב-51 אלף משרות ולכן הריבאונד היה פחות עוצמתי מכפי שהיה ניתן לצפות קודם לכן. בסופו של יום, בחודשים ספטמבר-אוקטובר הוסיף המשק האמריקאי 279 אלף משרות, שזה יותר מהצפי המוקדם (-33+310=277) כך שאין על מה להתלונן.

להמשך הפוסט

דראגי מצמצם כדי להרחיב

העליות בשווקים נתמכו ברווחים גבוהים מהצפי ובהבטחה של דראגי להותיר את הריבית נמוכה. עוד קצת מכל הטוב הזה ונשתגע

תגובות

איזה סופ"ש נפלא. מצד אחד אקשן בלתי פוסק בקטלוניה ומצד שני עליות חדות בשווקים בהובלת מניות הטכנולוגיה. תוסיפו לזה את שינוי המדיניות של ה-ECB, את נתוני התוצר בארה"ב, את העובדה שהילדים היו בטיול עם תנועת הנוער ואת שעת השינה הנוספת - ותבינו למה התחלנו את השבוע עם חיוך לא אופייני.

עליות בשוק האמריקאי

נשיא הבנק המרכזי של אירופה, מריו דראגי
KAI PFAFFENBACH/רויטרס
להמשך הפוסט

קומדיה רומנטית עם ג'ניפר אניסטון ביום כיפור: הפד מסמן כיוון

הודעת הפד בשבוע שעבר הראתה שילן וחבריה לא ממש מתרגשים מהסקפטיות בשווקים

2תגובות

במשך שנים ארוכות מאז המשבר של 2008 מפגשי הבנקים המרכזיים ברחבי העולם היו ההצגה הטובה בעיר. הרחבות כמותיות, ריביות שליליות ועוד שלל המצאות הציתו את דמיון המשקיעים והביאו לפיתוחן של תיאוריות כלכליות חדשות. עם זאת, בשנה האחרונה, מאז שהבנקאים המרכזיים בכל העולם הבינו שלפעמים יותר זה פחות, מפלס הדרמה ירד משמעותית. במציאות כזו, החלטת הריבית של הפד לספטמבר היא בבחינת צפייה בקומדיה רומנטית עם ג'ניפר אניסטון ביום כיפור. אין פה משהו שלא ראינו קודם לכן, אבל בשיממון הכללי גם זה נחמד.

את החלטת הפד ניתן וצריך לחלק לשלושה חלקים: הראשון - תהליך צמצום המאזן; השני - תחזיות הפד לטווח הקצר; והשלישי - תחזיות הפד לטווח הארוך. אגב, השווקים התייחסו כמובן בעיקר לחלק השני, וגם זה רק באופן חלקי. בעולם שבו אפילו חילופי המהלומות הווירטואליות בין דונלד טראמפ וקים ג'ונג און לא גוררות תגובה מינימלית, אין מה להתפלא שהמשקיעים מסתכלים לא יותר מחודש וחצי קדימה.

מתוך הסרט "מארלי ואני"
Photo credit\: Barry Wetcher
להמשך הפוסט

האם ארה"ב בדרך לדיפולט?

החשש מתקרת החוב בארה"ב הולך ומתחזק ככל שמתקרבים לאוקטובר. מהו התרחיש הסביר? (ספוילר: ארה"ב לא תגיע לדיפולט)

תגובות

בשבועות האחרונים קיבלנו לא מעט פניות ותהיות לגבי סוגיית תקרת החוב ואת כולן פטרנו בכך שתקרת החוב, בדיוק כמו המאבק בין קייטי פרי למיילי סיירוס, זה כל כך 2013. לשמחתנו, רוב הלקוחות שאיתם דיברנו לא זוכרים את המאבק המדובר ולנו יש הזדמנות להסביר שוב את יחסי הכוחות ולוחות הזמנים שעשויים להביא להשבתה נוספת של הממשל האמריקאי.

  • באוקטובר מתחילה שנה פיסקאלית חדשה בארה"ב ולכן בתחילת החודש הבא חייב הממשל להציג תקציב חדש. במידה ותקציב כזה לא יוצג הממשל יכול לעבוד בשיטת ה"טייס האוטומטי" אך גם זה דורש אישור של הקונגרס. במידה ואין תקציב ואין אישור לטייס האוטומטי, ממשלת ארה"ב נכנסת להשבתה חלקית.
  • המשמעות: חלק מהעובדים הפדרליים (בתפקידים שאינם קריטיים) לא יגיעו לעבודה ולא יקבלו משכורת. ב-2013 זה בדיוק מה שקרה וההשבתה החלקית נמשכה שבועיים.
  • השפעות אפשריות: הפגיעה בכלכלה תלויה בעיקר במשך ההשבתה. באופן יחסי, מדובר בפגיעה זניחה שכן לא מדובר בהרבה משרות וכיוון שהעובדים יודעים שהם יקבלו את השכר באופן רטרואקטיבי כך שלא צפויה פגיעה משמעותית בצריכה הפרטית. מה שכן, דו"ח התעסוקה הבא מתפרסם ב-5 באוקטובר ואם עד אז תהיה השבתה אז יהיה לי סופ"ש שקט.
  • ללא קשר (נסיבתי, אבל עם קשר פוליטי הדוק כפי שיוסבר בהמשך), לקראת אמצע אוקטובר משרד האוצר האמריקאי ימצה את כל המשחקים החשבונאיים בהם הוא נוקט בשבועות האחרונים כדי להימנע מתקרת החוב, אותה תקרה הקבועה בחוק שמונעת מהממשל לגייס חוב חדש, כך שעד אז יש צורך להעלות את תקרת החוב או שהממשל האמריקאי לא יוכל לשלם את חובותיו.
  • כמו בכל השנים האחרונות, גם הפעם כדאי להרגיע את הרוחות ולהסביר כי בניגוד לכותרות בחלק מהעיתונים, גם אם תקרת החוב לא תועלה עד אמצע החודש, לא מדובר על דיפולט בשוק האג"ח אלא קודם כל על הפסקת התשלומים לעובדים בסקטור הציבורי, והשבתת הפעילות הממשלתית (Shutdown).
  • בניגוד לשנים הקודמות, הפעם יהיה מעניין כיצד טראמפ יתמודד עם זה שההשבתה פוגעת גם באנשי הצבא, אותם אנשים שהוא התחייב לדאוג להם.
  • נזכיר גם שלטראמפ יש אפשרות להשתמש בתיקון 14 לחוקה המאפשר לו להעלות את תקרת החוב בלי אישור הממשל אם יש חשש שארה"ב תגיע לדיפולט.
  • כל זה קורה כשטראמפ עדיין לא מגיע להסכמות עם חבריו במפלגה ובטח לא עם הדמוקרטים לגבי נושאים מהותיים כמו רפורמת הבריאות, ההרחבה הפיסקאלית, עדכון הרגולציה במערכת הפיננסית ובעיקר רפורמת המיסים.
  • הערכה שלנו: הסכמות לגבי רפורמת המיסים לא יתקבלו לפני אמצע אוקטובר (השיחות מתחילות רק בתחילת אוקטובר) ולכן התקציב לא יאושר והסיכויים להשבתה של הממשל גבוהים. עם זאת, גם הרפובליקנים וגם טראמפ לא רוצים כנראה לפגוע בשווקים ולכן ההסכמות יתקבלו לפני שממשלת ארה"ב מתקשה לשלם את חובותיה.
  • בתרחיש כזה, סביר להניח שרפורמת המיסים תוצג כבר בעוד חודש וחצי ותהיה מצומצמת מאוד ביחס למה שטראמפ רוצה והבטיח.
  • בהזדמנות זו נחזור על ההצעה שלנו מ-2013: להודיע כבר עכשיו כי התשלומים הראשונים שלא ישולמו הם תשלומי השכר לחברי הקונגרס. אולי זה מה שיזיז אותם להגיע להסכמות כמה שיותר מהר.

להמשך הפוסט

שני פנסים דוהרים מולכם - תעברו באמצע?

בין הנאום השנתי בג'קסון הול למדיניות הריבית של הפד, התפקיד של יושבת ראש הפד נהיה קשה יותר בחודשים האחרונים.

6תגובות

רשמים מג'קסון הול

בדיוק כמו בקרב של מייוות'ר ומקגרגור, גם בג'קסון הול קיבלנו בפועל הרבה פחות מהבאזז שקדם לאירוע. בדיוק כמו בקרב של מייוות'ר ומקגרגור, גם בג'קסון הול הבאזז המוקדם היה מיותר - שכן בסופו של דבר די היה ברור מלכתחילה מה כל אחד מהמשתתפים יכול לתת. אז נכון, חלק מהמשקיעים ציפו שג'נט ילן תנצל את נאומה כדי להישמע נצית יותר ולקרוא למשקיעים להעריך מחדש את כוונות הפד, אבל מכיוון שאפילו ילן לא ממש בטוחה מהן כוונות הפד - היא לא עשתה את זה.

פנסי רכב בכביש
להמשך הפוסט

טראמפ מלחיץ את השווקים 2.0‎

טראמפ כבר מזמן נתפס כנשיא שמדבר יותר משהוא עושה - אבל גם לדיבורים יש השפעה על השווקים

4תגובות

אש וזעם

לא ברור מה יותר מדאיג אותנו, זה שנשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, מתנסח כמו דמות מסרט של טרנטינו או זה שסין נהפכה להיות פתאום המבוגר האחראי בחדר. כך או כך, מפלס החששות של השווקים, שנהנו מתקופה ארוכה של חוסר דאגות, עלה בשבוע שעבר, מה שבא לידי ביטוי בירידות בשוקי המניות, ירידות בתשואות האג"ח הממשלתיות, עלייה במדד הוויקס ועלייה במחיר הזהב. כמובן, שעוד מוקדם מדי כדי להעריך עד לאן המתיחות בין ארה"ב לצפון קוריאה תיקח אותנו - אבל אין ספק, בהינתן שהיכולת של טראמפ להעביר רפורמות משמעותיות בקונגרס ובסנאט מוגבלת מאוד, שככל שעובר הזמן יותר ויותר ברור שהחיבוק החם שטראמפ קיבל מהמשקיעים בתחילת דרכו לא היה בהכרח מוצדק (הכי פוליטקלי קורקט שמצאתי).

טראמפ
JONATHAN ERNST/רויטרס
להמשך הפוסט

עיצרו! ריבית טבעית לפניכם

בלי עלייה באינפלציה הפד לא יוכל להעלות יותר את הריבית

7תגובות

כמות הפעמים שהמשפט "היום יהיה חם מהרגיל" נאמר בחודש האחרון חייבת להעלות את השאלה אם המצב "רגיל" הוא שהשתנה. נכון, משום שחם ממש באופן אבסולוטי, היחסיות לממוצע לא חשובה להתנהלות היומיומית שלנו, שתמשיך לכלול בעיקר תלונות בזמן שאנחנו יושבים בחדר ממוזג. אבל לצורך תכנון וקבלת החלטות כדאי יהיה לדעת מוקדם ככל האפשר אם אכן העולם מתחמם או שנשיא המעצמה הגדולה בעולם צודק והכל קובפפה. באותו אופן, לדילמה של הפד בנוגע לרמה ה"טבעית" של שיעור האבטלה והריבית במשק לא צפויה להיות השפעה על המשק האמריקאי בטווח הקצר אבל בטווח הבינוני-ארוך עשויות להיות לכך השלכות משמעותיות.

דו"ח התעסוקה

שלט עצור
אי־אף־פי אי-אף-פי
להמשך הפוסט

ארבעה ברבורים שחורים‎

מהם הגורמים שעלולים להביא לכך שכל הטוב הזה בשווקים ייסתיים?

10תגובות

בתקופה האחרונה נדמה שהמונח "Goldilocks economy" הוא התשובה של אנשי שוק ההון ל"טודו בום" של שאר האוכלוסייה. השוק יקר? Goldilocks economy. מתי יבוא תיקון? Goldilocks economy. אני רעב אבל הסנדביצ'ים של פליישמן יצאו לי מכל החורים? Goldilocks economy. התפישה שהצמיחה הגלובלית תמשיך להיות חיובית והריבית תיוותר נמוכה היא הדרייבר העיקרי היום בשווקים מכיוון שבמצב עולם כזה פשוט אין אלטרנטיבות ראויות. עם זאת, חשוב לשים לב שמדובר על תפישה שמתאימה למצב העולם הנוכחי, מצב שלא בהכרח (או נכון יותר: בהכרח לא) ישרור לעד. לכן, מלבד להמשיך ולדקלם את המנטרה "Goldilocks economy" יש לבחון מהם הגורמים שעלולים להביא לכך שכל הטוב הזה יסתיים. אז הנה ארבעת הברבורים השחורים שלנו:

1. הפד סתם נודניק – במשך תקופה ארוכה ילן וחבריה בפד מכרו למשקיעים את הרעיון שלפיו החלטות הפד יהיו תלויות בנתונים השוטפים. עם זאת, הנתונים של החודשים האחרונים (כולל נתוני הצמיחה שהתפרסמו שבוע שעבר) הראו בבירור שלמרות השיפור הכלכלי במשק האמריקאי, השכר והאינפלציה פשוט מסרבים לעלות בקצב שתומך בהמשך תהליך הנורמליזציה של המדיניות המוניטארית. על פניו, במצב כזה הפד היה אמור לשדר לשווקים בבירור שהעלאות הריבית והתוכנית לצמצום המאזן מוקפאות לעת עתה. בפועל, בפד לא עשו זאת ובחרו לשמור על מסרים מעורפלים מאוד ואף הגדילו לעשות כאשר ציינו את החשש שלהם מרמות המחירים בשווקים הפיננסיים. האם הפד יעשה דווקא לשוק וימשיך להעלות את הריבית גם אם אין אינפלציה? המשמעות של תרחיש שבו השווקים טועים היא עלייה בריבית הריאלית, שינוי של המדיניות המוניטארית ממרחיבה למצמצמת והאטה בפעילות הכלכלית. מבחינת השווקים, מדובר על חדשות בעיתיות בצורה רוחבית, שכן לא רק שהפיקדון בבנק חוזר לפתע להיות אטרקטיבי, אלא גם שהמשק האמריקאי נכנס להאטה. לכן בתרחיש כזה סביר להניח שפרמיות הסיכון בכל אפיקי ההשקעה יגדלו. לעת עתה השווקים החליטו בבירור שתרחיש זה לא סביר והחוזים העתידיים מלמדים על הסתברות של 66% בלבד להעלאת ריבית נוספת עד אוגוסט 2018. אנו שותפים באופן חלקי להערכות בשווקים. נכון, ללא אינפלציה הריבית כנראה לא תעלה, אבל אנו מצפים לחזרה של האינפלציה לאזור היעד של הפד במהלך המחצית הראשונה של 2018. הסתברות להתממשות: נמוכה מאוד.

להקת הברבורים בעמק החולה, אתמול. הפעם האחרונה שבה ביקרו בישראל ברבורים מאותו זן היתה ב-2001
גיל אליהו
להמשך הפוסט

המצנן הרשמי של הרוחות הלוהטות באירופה

העלאת ריבית באירופה? לא בטווח הזמן הנראה לעין

תגובות

את מסיבת העיתונאים שלאחר החלטת הריבית ביום חמישי האחרון ניצל נגיד הבנק המרכזי האירופי, מריו דראגי, להרגעת השווקים. דראגי אמנם חזר וטען שהסיכונים לתחזית הבנק "מאוזנים" ושלתפישתם השיפור הכלכלי צפוי מתישהו לייצר אינפלציה - אבל גם ציין באופן ברור מאוד שהאינפלציה עדיין לא כאן ושההרחבה הכמותית תימשך עד שיהיה ברור שיש אינפלציה. לכן, אם טרם הישיבה של ה-ECB היו מי שחששו שגם הבנק המרכזי של גוש היורו עומד להחליף צד ולהתחיל לצמצם את המדיניות המוניטארית שלו, הרי שלאחר הישיבה ומסיבת העיתונאים ברור שככל שזה תלוי בדראגי.

הדבר היחידי שצריך להחליף זה את הטיונר במדפסת של הכסף כדי שחס וחלילה זו לא תפסיק לעבוד. רגע אחד. מה זאת אומרת - עד כמה שזה תלוי בדראגי? הרי הוא זה שמחליט בסופו של דבר, לא? אז זהו, שלא ממש. נכון, שיעור האבטלה בגוש עדיין גבוה והאינפלציה עדיין נמוכה, אבל גוש היורו הוא אוסף של מדינות לא הומוגניות ולא מתואמות מבחינת המחזור הכלכלי. באחת מהמדינות, למשל, שיעור האבטלה הוא 3.9%, השכר הממוצע עלה בשנה האחרונה ב-1.8% והאינפלציה היא 1.5%. במקרה, המדינה הזו נקראת גרמניה והיא גם זו שקובעת את הטון מבחינת המדיניות הכלכלית בגוש.

קרח
Barta IV
להמשך הפוסט

האם מדד יוני טורף את הקלפים - או שלטווח הבינוני יש עוד כמה שפנים לשלוף מהכובע?

לפני שקופצים להסיק מסקנות ומוכרים ללא הבחנה כל דבר שמזכיר את המילה "צמוד", אורי גרינפלד מזכיר שלושה גורמים שחשוב לשים אליהם לב

6תגובות

מדד המחירים לחודש יוני תפס את השוק בהפתעה עם ירידה דרמטית יחסית של 0.7%. זאת על רקע צפיות לירידה של 0.2% בלבד. התוצאה המפתיעה תחזיר, ככל הנראה, את הדיבור על דפלציה לשיח השורר במחוזותינו.

עם זאת, לפני שקופצים להסיק מסקנות ומוכרים ללא הבחנה כל דבר שמזכיר את המילה "צמוד", חשוב לשים לב לשלושה דברים. ראשית, עיקר ההפתעה במדד יוני נבע משני סעיפים שקשה ללמוד מהם משהו קונקרטי על המגמות האינפלציוניות במשק. הראשון הוא סעיף ההלבשה וההנעלה, שירד ב-5.4% ואחראי לבדו על סטייה של 0.2% מהתחזית. הענף עבר שינוי במתודולוגיית המדידה על ידי הלמ"ס וסובל מ"רעשים" כבר תקופה ארוכה. השני הוא סעיף הפירות וירקות, שירד ב-6.9%. מדובר בסעיף תנודתי מאוד ו"רועש" באופן טבעי, ולהסיק ממנו על המגמה הכללית זה כמו להניח שגם ביומיום אקסל רוז מחליף בגדים כל רבע שעה. לאור האמור - ראוי לחכות לפחות עד המדד הבא כדי להסיק מסקנות.

 חפיסת קלפים
להמשך הפוסט

איפה העלייה בשכר

שוק העבודה האמריקאי נראה מצוין אבל השכר לא מזנק. מה זה אומר מבחינת הפד?

תגובות

מזג האוויר אמנם הולך ומזכיר שהיה ממושכת בטאבון אבל בכל הנוגע שדו"ח התעסוקה, לא הרבה השתנה בחודשים האחרונים כאשר גם דו"ח התעסוקה של חודש יוני מצייר את אותה תמונה מעורבת שמאפשרת לפד לנקוט באיזו דרך שירצה לקראת החלטת הריבית של ספטמבר. בחצי המלא של הכוס אפשר לציין את תוספת המשרות הגבוהה מהצפי שעמדה על 222 אלף, את העדכון לאחור של נתוני החודשיים הקודמים שעודכנו כלפי מעלה ב-47 אלף משרות ואת שיעור ההשתתפות שעלה ב-0.1 נ"א ל-62.8%. בחצי הריק אפשר למצוא את העובדה שחלק משמעותי מהמשרות הגיעו מהממשלות המקומיות שלרובן שנת הכספים מסתיימת ביוני כך שייתכן שמדובר על נתון זמני בלבד שנועד לנצל תקציבים שלא נוצלו, את שיעור האבטלה שעלה גם הוא ב-0.1 נ"א ל-4.4% ובמיוחד את זה שקצב הגידול השנתי בשכר עומד על אותה רמה בה עמד לפני שנה וחצי (2.5%).

מדוע השכר לא עולה בקצב מהיר יותר? זו בדיוק השאלה שילן וחבריה נאבקים עמה מדי יום. כאשר הפד החל להעלות את הריבית התפיסה הייתה שהירידה בשיעור האבטלה אל מתחת לרמת האבטלה הטבעית תביא לעליה מהירה בשכר ובאינפלציה ולכן יש לנסות ולהקדים תרופה למכה. בינתיים, מגמת הירידה בשיעור האבטלה נמשכת (העלייה ביוני היא תוצאה ישירה של העלייה בשיעור ההשתתפות) והקפיצה בשכר ממאנת להגיע. לתופעה זו שני הסברים אפשריים. הראשון (והמועדף על הפד) הוא שבדיוק כמו שהצמיחה הפוטנציאלית נמוכה יותר והריבית הטבעית נמוכה יותר כך גם שיעור האבטלה הטבעי נמוך יותר מבעבר. במקרה כזה, כל עוד מגמת הירידה בשיעור האבטלה נמשכת, מתישהו רמת האבטלה תרד מספיק על מנת לייצר את הלחצים לעלייה בשכר. ההסבר השני (ממנו הפד חושש) והסביר יותר להערכתנו הוא שהשינויים הדמוגרפיים והמבניים בשוק העבודה האמריקאי הם כאלו שלא מאפשרים לשכר לעלות בקצב מהיר כמו בעבר והתמונה שאנחנו רואים כיום היא בבחינת As good as it gets, או במילים אחרות, זה השיא של המחזור הכלכלי, תהנו כל עוד אתם יכולים.

להמשך הפוסט

ילן והשווקים כבר לא

מה המשמעות של הפער שנפתח בין תחזיות הפד להערכות בשווקים?

תגובות

הירידה האחרונה במחיר הנפט מחזקת עוד יותר את מגמת הירידה בציפיות האינפלציוניות שנרשמת בארה"ב מאז מרץ. מגמה זו היא הסיבה המרכזית לפער שנפתח בין תחזיות הפד להעלאות הריבית לבין מה שהשווקים מתמחרים. כך למשל, אם תחזית הפד לריבית בסוף 2018 היא 2.1%, השוק מתמחר ריבית עתידית של 1.5% בלבד והפער לסוף 2019 גדול עוד יותר (2.9% לעומת 1.7%, בהתאמה).בלי קשר לשאלה מי מהצדדים צודק יותר (השוק כנראה), פער זה הופך את יחס הסיכוי/סיכון בשוק האג"ח האמריקאי לפחות אטרקטיבי. אם הפד יתעקש להעלות את הריבית ולצמצם את המאזן שלו, התשואות יהיו חייבות לעלות. אם השווקים ישכנעו את הפד להוריד הילוך אז התשואות לא יעלו אבל גם לא ירדו (כבר מגולם) ושיפוע העקום לא מספיק תלול כדי לפצות על הסיכון הקיים.

שיפוע העקום – סיבה או תוצאה?

להמשך הפוסט

מיי נכנסת לקרב יריות עם אגרופן

תוצאות הבחירות בבריטניה רעות אם אתם בריטים ואיבדתם את העבודה שלכם למהגר חוקי מהאיחוד האירופי. לכל השאר הן מצוינות

7תגובות

לאחר כל מה שנכתב ונאמר על תוצאות הבחירות בבריטניה, להלן עוד כמה נקודות שמצדיקות להערכתנו הרחבה:

  • לפני שנה, כשהבריטים החליטו שהם רוצים לעזוב את האיחוד, היה נדמה שיחסי הכוחות במשא ומתן העתידי על היחסים בין הצדדים פחות או יותר שקולים. מצד אחד, האירופאים הבהירו לבריטים שכשכמעט 50% מהיצוא שלהם מגיעים לאיחוד האירופי, כדאי להם לשמור על יחסים טובים. מצד שני, הבריטים הזהירו את האירופאים שאם לא יבואו לקראתם - הם עלולים לסבול מגל של הצבעות "אירו-סקפטיות" ביבשת ומתהליך דומינו של פרישת מדינות מהאיחוד. כיום, לאחר תוצאות הבחירות בהולנד, צרפת ובריטניה נראה שבאיום הזה יש פחות בשר משהבריטים חשבו. לכן, המסקנה העיקרית מתוצאות הבחירות בבריטניה היא שבשיחות הברקזיט שיתנהלו בשנים הבאות ידם של האירופאים היא בבירור על העליונה.
     
  • בהתאם לרשום לעיל, העליות בשווקים הן תוצאה ישירה של ההבנה כי במצב הפוליטי הנוכחי בבריטניה, תהליך הברקזיט יסתיים ככל הנראה בניצחון של האירופאים. ללא פרלמנט יציב ותומך, בריטניה תתקשה להתייצב על רגליה האחוריות מול הדרישות של האיחוד האירופי ותיאלץ להתגמש בלא מעט נושאים - בעיקר בכל הנוגע להגירה, לחוקי העבודה וליחסי הסחר. מכיוון שהאינטרס של האירופאים הוא שהיחסים בין בריטניה לאיחוד האירופי יוותרו לאחר הברקזיט דומים ככל שניתן לאלו הנהוגים כיום, הרי שמדובר בחדשות טובות מבחינת השווקים הפיננסיים.
     
  • אגב, הסקרים שוב פגעו בול!
     
  • שתי מגמות פנים-פוליטיות בבריטניה תומכות גם הן בתהליך ברקזיט "רך". ראשית, מפלגת השמרנים של מיי צריכה לפחות 13 מושבים נוספים על מנת להקים קואליציה. לרוע המזל, השותפים הטבעיים של השמרנים, מפלגת הליברלים הדמוקרטים, זכו רק ב-12 מושבים. לכן, מיי תצטרך להוסיף לקואליציה מפלגה נוספת והמועמדת המובילה היא מפלגת DUP (Democratic Unionist Party) הצפון אירית, שזכתה ב-10 קולות. אבל מה? אחד העקרונות של ה-DUP הוא לשמור על גבול פתוח בין בריטניה לאירלנד, מה שמנוגד לעמדה הכללית של השמרנים ועומד בקנה אחד עם דרישות האיחוד האירופי. שנית, 12 מושבים מתוך 313 המושבים שבהם זכו השמרנים מגיעים מסקוטלנד. מושבים אלו מהווים סוג של סוס טרויאני במפלגת השלטון שכן נציגי סקוטלנד ידחפו עד כמה שאפשר לתהליך ברקזיט מתון ורך, שיאפשר למדינתם להמשיך ליהנות מהיתרונות של חברות באיחוד האירופי. במלים אחרות, כש-22 מתוך 335 החברים בקואליציה שלך לא רוצים לראות את תהליך הברקזיט יורד מהפסים, כדי רוצה להיות ראש הממשלה מיי תצטרך להתגמש מעט.
     
  • כדי לא להיות אופטימים מדי נציין רק שהדרך עד לסיום תהליך הברקזיט היא ארוכה. בריטניה עשויה להיגרר לתהליך של בחירות נוספות בשנים הקרובות. גם אם הממשל הנוכחי (לאחר הרכבת קואליציה) יחזיק מעמד, הבריטים לא ימהרו למחול על כבודם - כך שהתהליך עצמו צפוי להיות רצוף דרמות ומהמורות.

 

ראשת ממשלת בריטניה, תרזה מיי
POOL/רויטרס
להמשך הפוסט

השוק שצריך לקחת סטרואידים וזה שצריך לחתוך

דו"ח התעסוקה וההאטה באינפלציה שיכנעו את השוק שהעלאות הריבית בארה"ב יהיו מתונות בלבד

7תגובות

דו"ח התעסוקה

דו"ח התעסוקה של מאי היה מאכזב כשמשק האמריקאי הוסיף "רק" 138 אלף משרות, לעומת צפי ל-185 אלף משרות חדשות. בנוסף, נתוני החודשיים הקודמים עודכנו בחדות כלפי מטה (ב-66 אלף משרות) - כך שבסיכום תלת-חודשי, ישנן בארה"ב 113 אלף משרות פחות מכפי שהאנליסטים ציפו. מצד שני, שיעור האבטלה המשיך לרדת גם במאי והגיע ל-4.3%, הרמה הנמוכה ביותר מאז פברואר 2001. לא רק זאת, אלא ששיעור האבטלה בהגדרה הרחבה ביותר (U-6) ירד ב-0.2 נ"א ל-8.4%, מה שהביא את הפער בין שתי ההגדרות של שיעור האבטלה לרמה של 4.1% בלבד. פער זה הוא אינדיקטור מצוין להיקף השומנים שעוד נותרו בשוק העבודה האמריקאי, והוא מתקרב והולך לרמות השפל של שנות אלפיים העליזות (כ-3.8% בממוצע). במלים אחרות, שוק העבודה האמריקאי רזה והתחטב - אבל כדי להמשיך בתהליך ולבנות מסת שריר הוא יצטרך בקרוב להתחיל לקחת סטרואידים.

ארנולד שוורצנגר
אי־אף־פי
להמשך הפוסט

כשהשוק מתנהג כאילו הוא בוב מארלי

השווקים ממשיכים לעלות כי השווקים ממשיכים לעלות. לפעמים הסנטימנט חזק יותר מכל דבר

4תגובות

"Don't worry about a thing, Because every little thing gonna be alright"

Bob Marley

בוב מארלי
אי־פי
להמשך הפוסט

משחק הצ'יקן שבולם את הזעזועים בכלכלת ארה"ב

כל הדרכים במשחק הפוליטי בארה"ב מתכנסות לתאריך אחד: ה-6 ביוני 2018

11תגובות

אירועי השבוע האחרון בשווקים הזכירו לנו יותר מכל שדונלד טראמפ כנשיא הוא תרופת פלא לשעמום. יותר מספינר, יותר מקוביה עם מתגים שלא עושים כלום ואפילו יותר מההתפתחויות בהפועל ת"א. טראמפ הוא פשוט תוכנית דרמה יומית שיכולה להפוך אסקפיסט מושבע למכור לטוויטר. בהיבט זה, על אף שניתן להתווכח זמן רב על היכולת של טראמפ ליישם את המדיניות הכלכלית שהבטיח (סיכוי נמוך מאוד) ועל התרומה הפוטנציאלית שלו לכלכלה האמריקאית (שואפת לאפס), אי אפשר להתווכח על זה שטראמפ מביא אתו רמה גבוהה של אי וודאות. לכן, גם אם המגמה ארוכת הטווח בשווקים לא צפויה להשתנות, בטווח הקצר אפשר להניח שטראמפ ימשיך לייצר תנודתיות.

רצף ההסתבכויות האחרונות העלו מחדש את אופציית ההדחה (Impeachment) של טראמפ מתפקידו. ההסתברות הגלומה באתרי ההימורים להדחה של טראמפ עד לסוף השנה קפצה בחדות והגיעה בחלק מהם ל-25%, אך נדמה שהחשש מוקדם מדי. התנאים להדחת נשיא בארה"ב נתונים לפרשנות רחבה יחסית, הדחה אינה אקט חוקתי אלא אקט פוליטי לכל דבר. לכן, כל עוד הקונגרס הוא רפובליקני קשה לראות כיצד טראמפ מודח מתפקידו ללא הוכחות ברורות לסקנדל חמור בהרבה מהאירועים האחרונים.

תרנגולת. הדרמה והאקשן ילוו אותנו עוד זמן רב
להמשך הפוסט

זה הזמן לצמוח, את הצרות לשכוח

למרות הצמיחה אין אינפלציה ואלו החדשות הטובות ביותר לשווקים הפיננסיים

5תגובות

טרנד הרה-פלציה (בתרגום חופשי: האינפלציה מכה שנית) שלט בשיח הכלכלי ובשווקים מאז סוף השנה שעברה. כמו שקורה בדרך כלל, גם הטרנד הזה גרם ללא מעט משקיעים להיסחף ולהתעלם מעובדות בסיסיות שמונעות מהאינפלציה להישאר גבוהה לאורך זמן. מדד אפריל שפורסם בארה"ב מלמד שטרנד הרה-פלציה הסתיים באופן רשמי ושבדיוק כמו בישראל, גם בארה"ב האין-פלציה (אינפלציה נמוכה לאורך זמן) היא המצב הבסיסי. אגב, הסיבות לאינפלציה הנמוכה בישראל ובארה"ב דומות מאוד: בעוד צד הביקוש חזק והמשק נמצא בתעסוקה מלאה, גורמי היצע כמו התקדמות טכנולוגית, התגברות התחרות ושינויים מבניים הם שלוחצים את האינפלציה כלפי מטה. לדוגמה, סעיף שירותי הטלפון במדד בארה"ב ירד ב-6.7% מאז תחילת השנה ובכ-10% מאז תחילת 2016 - וזאת בשל תחרות מחירים שמשתוללת. מחירי כלי הרכב המשומשים ירדו ב-4.6% בשנה האחרונה בשל עודף ההיצע והתנאים הנוחים בשוק האשראי לרכב. נשמע מוכר? תזרקו לקלחת הזו את הכחלוניזם ותקבלו את סביבת האינפלציה בישראל.

בעקבות מדד אפריל, האינפלציה השנתית בארה"ב ירדה מ-2.4% ל-2.2%. אינפלציית הליבה ירדה ב-0.1% נ"א ל-1.9% ונמצאת מתחת לרמת 2.0% בפעם הראשונה מאז אוקטובר 2015. בדיקת הסעיפים השונים במדד מעלה תמונה שעשויה להטריד מעט את הפד. כידוע, הפד נותן משקל גבוה יותר למדד המחירים של ההוצאה הצרכנית (PCE) מאשר למדד המחירים לצרכן (CPI). מפאת רצון לסיים את לפני מתקפת הסייבר לא נפרט פה היום את ההבדלים בין השניים (מי שרוחו לא נותנת לו מנוחה וחייב הסבר עכשיו ומיד - מוזמן לשלוח מייל או לחילופין להסתכל בגוגל), אבל נציין שהמשקל של סעיף הדיור שעלה ב-0.3% גבוה הרבה יותר ב-CPI מאשר ב-PCE (40% לעומת 7.5% במדדי הליבה, בהתאמה) ושהמשקל של סעיף הבריאות שירד ב-0.2% נמוך יותר (10% לעומת 20.5% במדדי הליבה). המשמעות המיידית היא שאינפלציית הליבה של ה-PCE צפויה לרדת אף יותר ותהיה כנראה 1.4%-1.5%% לאחר מדד אפריל (מתפרסם בסוף החודש). בסביבת עולם כזו ההסתברות שהפד יעלה את הריבית מהר יותר מכפי שהשוק מגלם (1.66 העלאות ריבית נוספות עד לסוף השנה) היא נמוכה מאוד, ולכן החלק הבינוני-ארוך של העקום האמריקאי נראה בהחלט אטרקטיבי. מכיוון שהמדיניות המוניטארית של בנק ישראל תסתכם בשנה הקרובה בלעשות קופי/פייסט להודעות לתקשורת, גם בישראל עקום האג"ח בהחלט מעניין להשקעה.

סקרי הסנטימנט של המגזר העסקי ושל הצרכן היו גם הם חיוביים ורומזים על צמיחה מהירה
אילן אסייג
להמשך הפוסט

הדלת הפתוחה בבנק ישראל - שחייבים לטרוק בפני הפוליטיקאים

הצעת חוק שהועלתה השבוע עלולה לפגוע בעצמאות בנק ישראל ולהוביל את המשק למדרון חלקלק שיסתיים משבר

15תגובות

פרק הוויקיפדיה שמתאר את המשבר הכלכלי העולמי של שנות ה-30, השפל הגדול, מכיל כ-11 אלף מלים. כ-4,000 מלים מתוכן מרכיבות את החלק המתאר את הגורמים שהובילו למשבר. רוצה לומר, אף משבר כלכלי, חברתי או פוליטי לא נוצר מעולם יש מאין - אלא כתוצאה מאוסף החלטות, בדרך כלל גרועות, של אלו שמחזיקים בשלטון. הצעת החוק שהוגשה השבוע שלפיה בנק ישראל יחויב להתייעץ עם הכנסת בכל נושא הקשור לצרכנות נראית כעוד החלטה גרועה במיוחד שעשויה להירשם בבוא היום בוויקיפדיה כאחד הגורמים הראשוניים למשבר כלכלי עתידי. על ההצעה חתומים 11 ח"כים בהם יעקב פרי ואיתן כבל.

נכון, לפי ההצעה הכנסת תתערב רק בנושאים הקשורים לצרכנות ובנק ישראל לא יחויב לקבל את עמדת הכנסת, אבל עצם העובדה שאנשי בנק ישראל יחויבו להביא את הצעותיהם לדיון בכנסת, במיוחד בתקופה המאופיינת בגאות של מפלס הפופוליסטיות, עשויה להשפיע על ניסוח ההצעות או על עצם קיומן.

דלת כניסה
יעל אנגלהרט
להמשך הפוסט

העלאת ריבית? למה לא בעצם?

דו"ח התעסוקה של אפריל מלמד ששוק העבודה האמריקאי נראה מצוין ותומך בהעלאת ריבית נוספת

8תגובות

יותר מכל, דו"ח התעסוקה של אפריל מלמד שהדו"ח מהחודש שעבר, זה שהראה תוספת של 98 אלף משרות בלבד, היה לא יותר מבליפ סטטיסטי. מי שהחששות מכך ששוק העבודה האמריקאי מאבד מומנטום הדירו שינה מעיניו - שמח לראות 211 אלף משרות חדשות בארה"ב (צפי: 190 אלף), ועוד שורה של נתונים חיוביים. השורה התחתונה היא די פשוטה: הפד יכול להרגיש מאוד בנוח עם העלאת ריבית נוספת בחודש הבא. עובדה זו כבר מתומחרת במלואה בשווקים שאף מתמחרים הסתברות של 57% להעלאת ריבית נוספת (מעבר לזו של יוני) עד לסוף השנה. עם קונצנזוס כזה נראה שהסיכון בחלק הארוך של עקומי התשואות בארה"ב הוא נמוך יחסית. מכיוון שהעלאת הריבית בישראל צפויה להתעכב יותר זמן מעלילה עם עניין אמיתי במשחקי הכס, יש הצדקה ברורה להחזקה של מח"מ בינוני-ארוך בתיק האג"ח.

עוד נקודות מהדו"ח:

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בפנסילבניה, בחודש שעבר
CARLO ALLEGRI/רויטרס
להמשך הפוסט

החגיגה שעלולה להיגמר בהנגאובר

תוצאות הבחירות בצרפת אכן מעודדות, גם בגלל הירידה הדרמטית בסיכוי ל-Frexit וגם כי מסתבר שהסקרים עובדים. אבל רצוי להיזהר מהערכת יתר לגבי יכולתו של מקרון

6תגובות

תוצאות הסיבוב הראשון של הבחירות בצרפת הן חדשות טובות לשווקים - לא רק מפני שהן שמות את עמנואל מקרון המתון והפרו-עסקי בפוזיציה מצוינת להיות הנשיא הבא של צרפת, אלא גם משום שהן מלמדות יותר מכל שאחרי כל הרעש והמהומה מתברר שהסקרים דווקא עובדים ושהאנשים פועלים רוב הזמן באופן רציונלי.

שתי טענות חזרו ונשמעו בשבועות האחרונים בהקשר של הבחירות בצרפת. האחת: בדיוק כמו במקרה של הברקזיט וטראמפ גם אם לה פן תנצח זה לא ביג דיל. השנייה: בדיוק כמו במקרה של הברקזיט וטראמפ לסקרים אין שום משמעות. שתי הטענות האלו שגויות. ראשית, שתיהן מתבססות על ההטיה הפסיכולוגית להאמין שמה שהיה הוא שיהיה. שנית, בגלל החברות בגוש היורו והיעדר מטבע עצמאי, יציאה של צרפת מהאיחוד האירופי היא ממש לא כמו היציאה של בריטניה.

מקרונים
אייל טואג
להמשך הפוסט