משבר הקורונה מתיש אתכם מנטלית? נסו להפחית את העומס הקוגניטיבי‬

תיאוריית העומס הקוגניטיבי רואה את המוח שלנו כמערכת לעיבוד מידע ■ השינויים שגרמה הקורונה בחיי היום יום שלנו הביאו להגברת העומס הקוגניטיבי אצלנו

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
חוקר מחזיק מוח בבית החולים האוניברסיטאי בז'נווה
חוקר מחזיק מוח בבית החולים האוניברסיטאי בז'נווהצילום: REUTERS

למה לרבים מאיתנו קשה במיוחד להתרכז ולחשוב מאז תחילת משבר הקורונה ואנחנו מרגישים מותשים מבחינה מנטלית? היום בטור נדבר על המושג עומס קוגניטיבי, איך הוא מסביר את התופעות האלה, וגם איך הוא עוזר להצביע על פתרונות - כפי שמתאר הפסיכולוג כריסטיאן ג'ארט בכתבה באתר BBC.

תיאוריית העומס הקוגניטיבי (Cognitive Load Theory) רואה את המוח שלנו כמערכת לעיבוד מידע. כשאנחנו פותרים בעיה או מבצעים משימה חדשה (למשל, למלא בפעם הראשונה דו"ח מס), אנחנו מסתמכים על הזיכרון שלנו לטווח קצר - "זיכרון עבודה". זיכרון העבודה מוגבל בכמות המידע שהוא יכול לאחסן ובמשך הזמן שהוא יכול לאחסן אותו. לכן, כל דבר שמעמיס על זיכרון העבודה שלנו יפגע ביכולת שלנו לחשוב ולבצע את המשימה. לעומת זאת, כשמדובר במשימה שאנחנו כבר מתורגלים בה (למשל, לנהוג מהבית לעבודה), אנחנו יכולים להסתמך על הזיכרון לטווח ארוך שלנו ולבצע אותה באופן יותר אוטומטי.

אז איך זה מסביר את הקשיים שלנו להתרכז מאז תחילת משבר הקורונה?

1. המצב מחייב אותנו להסתגל כל הזמן למשימות והנחיות חדשות ומשתנות (למשל, למצוא תעסוקה לילדים כשהגן סגור) ואנחנו פחות יכולים "לעבוד על אוטומט".

2. המתח הנפשי שרבים/ות מאיתנו מרגישים/ות גם הוא פוגע ביכולת עיבוד המידע שלנו ומפריע לנו לחשוב ולתפקד.

3. בתקופה הזאת יש יותר הסחות דעת ש"שואבות" את משאבי העיבוד שלנו, ומשאירות לנו פחות משאבים להתרכז במה שאנחנו מנסה לעשות (למשל, למי שעובד/ת במשרד - מחשבות על מידת ההקפדה של העובדים האחרים על ההנחיות).

אז מה עושים? החדשות הטובות הן שחשיבה במונחים של עומס קוגניטיבי יכולה גם לעזור למצוא פתרונות למצב:

1. לתכנן באופן מודע הרגלים חדשים, שיפחיתו את הצורך כל הזמן "להמציא את הגלגל מחדש". למשל, מומלץ לקבוע הפסקת צהרים קבועה ולשריין אותה לעצמך בלו"ז - זה חוסך לך לחשוב תוך כדי היום מתי יהיה לך זמן פנוי לאכול, ולקוות שזה לא יתנגש עם פגישות או סידורים שיצוצו תוך כדי היום.

2. לפנות זמן לפעילויות שמפחיתות מתח נפשי (כמו פעילות גופנית) ולקחת הפסקות מהחדשות ומגלילה באפליקציות של רשתות חברתיות.

3. להפחית הסחות דעת - לארגן ככל האפשר את הזמן כך שכל פעם עושים דבר אחד, בלי דברים נוספים ברקע. למשל, לכבות התראות בנייד או לשים אותו בצד כשצופים בטלוויזיה עם בן או בת הזוג.

בקרוב אנחנו מקווים להתחיל לראות את השפעת החיסונים ולחזור לשגרה. אמנם ההמלצות האלה נכתבו תוך חשיבה על נסיבות הקורונה, אבל הן יכולות לעזור לנו גם להסתגל לשגרה חדשה וגם להפחית עומס קוגניטיבי ולחשוב יותר בבהירות בשגרה עצמה.

אורן שפירא

אורן שפירא | קריאה לפעולה

מומחה לפסיכולוגיה חברתית והתנהגות אנושית, דירקטור לתובנות התנהגותיות בחברת Medisafe, ממייסדי ומובילי קהילת 'פסיכולוגיה חברתית בעולם האמיתי' שעוסקת ביישומים של פסיכולוגיה חברתית וכלכלה התנהגותית בתחומי חיים, עסקים ומדיניות שונים.

בעל תואר דוקטור מאוניברסיטת תל אביב והכשרה לאחר הדוקטורט במרכז לחקר קבלת החלטות באוניברסיטת שיקגו. תל אביבי-חיפאי גאה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker