איך להפוך לאדם טוב יותר? הקשר המסתורי שבין הכרת תודה למוסריות

כשאנשים חושבים על דברים טובים שהם קיבלו, הם מרגישים חובה לפעול כדי להשיב טובה למי שנתן להם את הטוב הזה. והשבת טובה כוללת בדרך כלל לשים בצד את ההנאות המידיות כדי לעשות משהו שישרת אותנו בטווח הארוך

אורן שפירא
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ארוחת חג ההודיה
ארוחת חג ההודיהצילום: JOHN MOORE / GETTY IMAGES NORTH

חג ההודיה שנחגג בימים האחרונים בצפון אמריקה הוא הזדמנות לדבר על היתרונות של הכרת תודה – ולפסיכולוגיה יש הרבה מה להגיד על זה!

בפוסט של החוקר דיוויד דה-סטנו מאוניברסיטת נורת'איסטרן בבוסטון, הוא מספר על סדרת מחקרים שערך בשנים האחרונות ומראים שהכרת תודה גורמת לאנשים להתנהג באופן מוסרי יותר – הם נוטים יותר לדחות סיפוקים ולרמות פחות.

למשל, במחקר מ-2014 החוקרים והחוקרות חילקו את המשתתפים ל-3 קבוצות: לחלק מהמשתתפים גרמו להרגיש הכרת תודה, לחלק גרמו להרגיש שמחה, ולשאר לא גרמו להרגיש רגש מיוחד (קבוצת הביקורת). אז המשתתפים היו צריכים לבחור בין לקבל 35 דולר באופן מידי, לבין לקבל 80 דולר בעוד שלושה שבועות. משתתפים שגרמו להם להרגיש הכרת תודה נטו יותר לבחור להתאפק ולחכות שלושה שבועות לסכום הכסף הגדול יותר, בהשוואה למשתתפים בקבוצת השמחה או בקבוצת הביקורת. כלומר, הכרת התודה הגבירה את היכולת של אנשים לדחות סיפוקים.

בני הזוג טראמפ באירוע בבית הלבן לרגל חג ההודיהצילום: MANDEL NGAN - AFP

מחקר אחר מ-2019 מצא שהכרת תודה מפחיתה רמאות. החוקרים נתנו למשתתפים במחקר הזדמנות לרמות, על ידי זה שביקשו מהם להטיל מטבע – אם יקבלו פלי יזכו בפרס גדול יותר מאשר אם יקבלו עץ. הטלת המטבע התבצעה ללא השגחה, כך שהמשתתפים יכלו לדווח שקיבלו פלי גם כשקיבלו עץ, ולקבל פרס גדול יותר. התוצאות הראו שבקרב המשתתפים שהטילו את המטבע - אחרי שהתבקשו לתאר מקרה שהרגישו בו הכרת תודה - שיעור הרמאות היה קטן בהרבה (27% לעומת 45%) מאשר בקרב משתתפים שגרמו להם להרגיש שמחה או לא גרמו להם להרגיש רגש מיוחד (קבוצת הביקורת).

למה לדעת דה-סטנו יש להכרת תודה השפעות חיוביות כאלה? זה בגלל שהכרת תודה קשורה להשבת טובה – כשאנשים חושבים על דברים טובים שהם קיבלו (בין אם הם מייחסים את הטוב לאנשים אחרים או לכוח עליון כלשהו), הם מרגישים חובה לפעול כדי להשיב טובה למי שנתן להם את הטוב הזה. והשבת טובה כוללת בדרך כלל לשים בצד את ההנאות המידיות כדי לעשות משהו שישרת אותך בטווח הארוך. למשל, אם חברה עמדה לצידך כשמישהו שיקר לך נפטר, יש סיכוי טוב שתעזור לה לעבור דירה גם אם בא לך לנוח בסוף השבוע הזה - כדי להמשיך את החברות ולחזק אותה.

לפי ההסבר הזה, הקישור הזה בראש בין הכרת תודה לשליטה עצמית מורחב גם למצבים שבהם אנחנו לא צריכים להשיב טובה - מספיק שנחשוב על דברים שאנחנו מכירים עליהם תודה בשביל שנוכל לדחות בקלות יותר סיפוקים ולרמות פחות, גם בדברים שלא קשורים לדברים שאנחנו מודים עליהם.

בלון ענק בדמותו של קמע המונופול במצעד המסורתי של מייסי'ס בניו יורק, 2002צילום: Eric Liebowitz / NBC via Getty I

אז מה ההשלכות של זה לחיי היומיום שלנו? קודם כל, אם חשוב לנו להתנהג באופן מוסרי ובכלל להיות מאושרים יותר, כדאי להזכיר לעצמנו באופן קבוע את הדברים שאנחנו מכירים עליהם תודה.

אבל מעניין גם בתקופה הזאת לחשוב איך אפשר להשתמש בזה בשביל לגרום לאנשים להתנהג באופן זהיר ואחראי יותר בהקשר של הדבקה בקורונה. אולי, למשל, אפשר למצוא דרך אלגנטית להוסיף להצהרות הבריאות שאנחנו ממלאים הצהרה של הכרת תודה ('האם יש משהו שאתה מודה עליו לסייעת סיגל? _____')?

לפי המחקרים, יש סיכוי שזה יגרום לאנשים לחשוב פעם נוספת לפני שהם מעגלים פינות במילוי ההצהרות, ויאט את השחיקה במשמעות של חתימה עליהן.

אורן שפירא

אורן שפירא | קריאה לפעולה

מומחה לפסיכולוגיה חברתית והתנהגות אנושית, דירקטור לתובנות התנהגותיות בחברת Medisafe, ממייסדי ומובילי קהילת 'פסיכולוגיה חברתית בעולם האמיתי' שעוסקת ביישומים של פסיכולוגיה חברתית וכלכלה התנהגותית בתחומי חיים, עסקים ומדיניות שונים.

בעל תואר דוקטור מאוניברסיטת תל אביב והכשרה לאחר הדוקטורט במרכז לחקר קבלת החלטות באוניברסיטת שיקגו. תל אביבי-חיפאי גאה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker