תפסיקו לספר לישראלים שהם פראיירים, ואולי הם יצייתו יותר להנחיות

צוות של חוקרים בקנדה ערך במהלך הגל הראשון של הקורונה סקר שבדק את הגורמים שקשורים לציות להנחיות - והממצאים לא יפתיעו את אנשי המקצוע

אורן שפירא
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אישה עם מסכה בירושלים. למצולמת אין קשר לכתבה
אישה עם מסכה בירושלים. למצולמת אין קשר לכתבהצילום: אוהד צויגנברג

בטור הזה אעסוק בשאלה חשובה מאוד בתקופה שאנחנו חיים בה – מה, לפי מחקרים בפסיכולוגיה, צריך להנחות את מקבלי ההחלטות כשהם קובעים את ההנחיות למאבק בקורונה? ואיך צריך 'לשווק אותן' לציבור?

צוות של חוקרים מאוניברסיטאות בקנדה, כולל החוקרת הישראלית ד"ר אנה דורפמן, ערך במהלך הגל הראשון של הקורונה (אפריל-מאי 2020) סקר שבדק את הגורמים שקשורים לציות להנחיות. בסקר השתתפו 3,617 תושבי קנדה, והתוצאות פורסמו ממש עכשיו (בינתיים כדו"ח ראשוני ולא כמאמר מדעי מלא).

הסקר זיהה 3 גורמים שהיו קשורים לציות להנחיות הקורונה:

1. בהירות: משיבים שחשבנו שההנחיות היו ברורות ושהממשלה הסבירה אותם היטב נטו יותר לציית להן.

2. היגיון פנימי/קוהרנטיות: משיבים שחשבו שההנחיות 'מסתדרות אחת עם השנייה' ולא סותרות נטו יותר לציית להן.

3. נורמות חברתיות: משיבים שהאמינו שרוב האנשים האחרים באזור שלהם בקנדה תומכים בהנחיות נטו יותר לציית להן.

החשיבות של נורמות חברתיות לא תפתיע פסיכולוגים חברתיים וכלכלנים התנהגותיים – ידוע ממחקרים קודמים שאנשים מתאימים את ההתנהגות שלהם למה שהם חושבים שאנשים אחרים חושבים ועושים. למשל, במחקר קלאסי על התנהגות ידידותית לסביבה, החוקרים הצליחו לגרום לאורחים במלון לעשות שימוש חוזר במגבות על ידי כך שסיפרו להם שרוב האורחים האחרים באותו החדר במלון גם עשו שימוש חוזר במגבות שלהם.

אז מה ההמלצות למקבלי ההחלטות על סמך הממצאים?

1. לדאוג שההנחיות לציבור יהיו כמה שיותר ברורות ועם היגיון פנימי. למשל, שיהיה ברור מה נחשב לספורט ומצדיק התרחקות מהבית בסגר ומה לא, או למה חנויות מסוג מסוים פתוחות בעוד אחרות עדיין סגורות.

2. לשים יותר דגש במסרים על כך שרוב הציבור שמקיים את ההנחיות, ולעסוק פחות בבודדים או קבוצות ספציפיות שמפרים אותן. לכאורה ההתעסקות בהפרות מבהירות את החומרה שלהן, אבל באותו הזמן היא עלולה ליצור רושם בציבור שזה נפוץ ומקובל להפר את ההנחיות, ולגרום לעוד אנשים לעשות את זה (הרי אנשים לא רוצים להיות פראיירים).

מלה של זהירות לפני סיום – מכיוון שמדובר בסקר ולא בניסוי עם קבוצת ביקורת, קשה להסיק ממנו בוודאות אם הציות היה הסיבה או התוצאה לגבי כל אחד מ-3 הגורמים (למשל, אולי אנשים קודם כל צייתו להנחיות מהסיבות שלהם ואז שיכנעו את עצמם שזו הנורמה החברתית?). עם זאת, על בסיס מחקרים קודמים והשכל הישר סביר להניח שאלה אכן 3 גורמים שכדאי למקבלי ההחלטות לקחת בחשבון.

אורן שפירא

אורן שפירא | קריאה לפעולה

מומחה לפסיכולוגיה חברתית והתנהגות אנושית, דירקטור לתובנות התנהגותיות בחברת Medisafe, ממייסדי ומובילי קהילת 'פסיכולוגיה חברתית בעולם האמיתי' שעוסקת ביישומים של פסיכולוגיה חברתית וכלכלה התנהגותית בתחומי חיים, עסקים ומדיניות שונים.

בעל תואר דוקטור מאוניברסיטת תל אביב והכשרה לאחר הדוקטורט במרכז לחקר קבלת החלטות באוניברסיטת שיקגו. תל אביבי-חיפאי גאה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker