צעד פשוט יגרום לאנשים לשמור טוב יותר על מקומות ציבוריים

יש דרכים פשוטות וזולות למדי לגרום לאנשים להיקשר למקומות ציבוריים, ולשמור עליהם יותר. למידה על המקומות ומעורבות בבחירת השמות שלהם יכולים להיות צעדים בכיוון הנכון

אורן שפירא
אורן שפירא
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
לכלוך בחופי הכינרת
לכלוך בחופי הכינרתצילום: גיל אליהו
אורן שפירא
אורן שפירא

למה אנשים משאירים לכלוך במקומות ציבוריים, ואיך גורמים להם לנקות אחריהם? אלה שאלות שהרבה מאיתנו שואלים את עצמנו כשאנחנו מטיילים בטבע, או כשאנחנו צופים בכתבה בטלוויזיה על סוף שבוע שטוף שמש שבו המוני מטיילים השאירו אחריהם כמויות זבל אדירות.

לפי מחקר חדש שנערך בארה"ב, ותואר בפוסט של אחת החוקרות באתר The Conversation, התשובה טמונה במונח "בעלות פסיכולוגית" (psychological ownership). הרבה אנשים מרגישים שמקומות ציבוריים לא שייכים להם. במקרה כזה, חישוב מהיר של עלות-תועלת עלול להביא אותך למסקנה שכדאי לך להנות מהמקום כמה שיותר - ולהשקיע בו כמה שפחות. הצד השני של המטבע הוא שיש דרכים פשוטות וזולות למדי לגרום לאנשים להיקשר למקומות ציבוריים, להרגיש יותר בעלות עליהם ולשמור עליהם יותר.

החוקרות הדגימו את הרעיון הזה באמצעות סדרה של ניסויים נחמדים. למשל, באחד מהניסויים הן מצאו שמטיילים שיצאו לשיט קיאקים באגם אחרי שהתבקשו להמציא לאגם כינוי, נטו יותר לנקות לכלוך שהחוקרות פיזרו באגם (41% מהמטיילים אספו את הלכלוך) ממטיילים שלא התבקשו להמציא לאגם כינוי (7% מהמטיילים אספו לכלוך במקרה זה).

ניסוי אחר מצא שמטיילים שהתבקשו לתכנן את מסלול הטיול שלהם בפארק לפני שיצאו לדרך, נטו יותר לתרום כסף לתחזוקת הפארק - מאלה שלא התבקשו לתכנן את המסלול. שני ניסויים אחרים (הפעם לא בפארקים, אלא באמצעות "דמיון מודרך") מצאו שאחרי שמשתתפים ראו שלט כניסה לפארק שהיה כתוב עליו "ברוך הבא לפארק שלך", הם התנדבו יותר לעזור בשימור הפארק לעומת משתתפים שראו שלט כניסה בלי הכיתוב - שנועד להגביר "בעלות פסיכולוגית".

מה פוגע בתחושת "הבעלות הפסיכולוגית"? אחד הניסויים מצא ששלט שמדגיש שהרבה אנשים אחרים מבקרים בפארק ("השבוע את/ה המבקר/ת ה-22,452 בפארק") החליש את הרצון של משתתפים בניסוי לעזור לשימור בפארק. זאת מכיוון שהכיתוב גרם להם להרגיש פחות אחריות אישית לשימור הפארק. מדובר בתופעה שנקראת בפסיכולוגיה "פיזור אחריות" (diffusion of responsibility).

אז מה המסקנה? אם אנחנו רוצים לשמור על הרחובות, הפארקים והחופים שלנו נקיים ומטופחים, כדאי ליזום פעולות שמחזקות את החיבור של אנשים למקומות האלה - וגורמות להם להרגיש שהם שייכים למקום והמקום שייך להם. זה יכול להיעשות באמצעות צביעה, ניקיון, קישוט, למידה על המקומות או אפילו מעורבות בבחירת השמות שלהם. זה לא בהכרח יעבוד כמו קסם (צריך לראות אם יתקבלו תוצאות דומות במחקרים נוספים ובמדינות מחוץ מארצות הברית), אבל זה בהחלט יכול להיות צעד בכיוון הנכון.

אורן שפירא

אורן שפירא | קריאה לפעולה

מומחה לפסיכולוגיה חברתית והתנהגות אנושית, חוקר חוויית משתמש בכיר בחברת Bizzabo, ממייסדי ומובילי קהילת 'פסיכולוגיה חברתית בעולם האמיתי' שעוסקת ביישומים של פסיכולוגיה חברתית וכלכלה התנהגותית בתחומי חיים, עסקים ומדיניות שונים.

בעל תואר דוקטור מאוניברסיטת תל אביב, עבד כחוקר במרכז לחקר קבלת החלטות באוניברסיטת שיקגו. תל אביבי-חיפאי גאה.

כתבות מומלצות

לחוסכים הסולידיים יש אלטרנטיבה

שעתו היפה של החוסך הסולידי: יש חלופה טובה יותר לפיקדון בבנק

טסלה, מודל S. המחיר למי שיזמין את המודל היום ייקבע בהמשך

אחרי כמעט שנתיים: הדגמים הגדולים של טסלה מגיעים לישראל

אלעד כהן (מימין), ניצן רנגיני בוצר ודניאל בוצר

ממשכורת של 30 שקל בשעה – לווילה בת שלוש קומות במושב מבוסס בשרון

מסיבה בבריכה, אילוסטרציה

בעל הבית מרוויח 15 אלף שקל ללילה - החיים של השכנים נהפכו לסיוט

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

תופעות לוואי בעקבות שימוש בפרופסיה

"כל הגוף מרגיש מחושמל, הכל שורף וכואב": הם רצו לעצור את ההתקרחות. זה הרס להם את החיים

נועם וימן

מתוחכמים ומסתוריים: האנשים שהבלעדיות הפכה אותם לעשירים מאוד