אם לא תבנו על החוף - הוא יישאר לעשירים בלבד

הנכס העיקרי של ערי החוף בישראל הוא כמובן הים ■ בניגוד לדעה הרווחת, כדי שיותר אנשים יוכלו ליהנות ממנו - עלינו דווקא לבנות בקרבתו כמה שיותר

אור תורג'מן
אור תורג'מן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
פרויקט סי אנד סן
פרויקט סי אנד סןצילום: דב גרינבלט

חלק גדול מאוכלוסיית ישראל גר לאורך מישור החוף, אך מעטים האנשים שנהנים מהאפשרות ללכת אליו ברגל. רוב תושביהן של ערי החוף, לא יגיעו אליו ברגל או באופניים - אלא במכוניתם הפרטית. כבישים רחבים ומהירים, רחובות ללא מוצא או רחובות מעוקלים שמאריכים את הדרך וחוסר בצל עלולים להפוך את ההליכה בעיר לאתגר לא מזמין במיוחד, ולמשימה בלתי אפשרית עבור קשישים.

מעטות הערים בארץ שבהן תוכלו לצעוד בהנאה אל חוף הים בלי לרדת במדרגות או במעליות, לחצות כבישים מסוכנים או לפלס את דרככם בין רכבים חונים. אחת מהן היא נהריה, שבה תוכלו להגיע ברגל בקלות ובבטחה מתחנת הרכבת ולאורך שדרות הגעתון ממש עד שפת הים, אפילו עם עגלת תינוק.

הנכס העיקרי של ערי החוף בישראל הוא כמובן הים. בניגוד לדעה הרווחת, כדי שיותר אנשים יוכלו ליהנות ממנו - עלינו דווקא לבנות בקרבתו כמה שיותר. בתוכניות מתאר רבות בארץ הוראות הבנייה מבקשות ליצור דירוג, באופן כזה שמאפשר עלייה לגובה ובצפיפות ככל שמתרחקים מהים. לפי מודל זה, התושבים שגרים בקו הראשון לים נהנים הן מהנוף הפתוח והן מהאפשרות להגיע אליו ברגל. בשורת הבניינים הבאה, רק דיירי הקומות העליונות יזכו ליהנות מנוף לים, וכן הלאה. מטבע הדברים, התושבים שיגורו בדירות עם נוף לים יהיו התושבים העשירים יותר, וככל שמתרחקים מזרחה עולה צפיפות התושבים והולכת ופוחתת הזיקה הרגלית לים. התוצאה היא הפסד כפול: מרוב תושבי העיר נמנעים הן הנוף לים והן האפשרות להגיע אליו בנוחות ובבטחה ברגל.

בעולם יש ערים היושבות על קו מים ובהן המודל בדיוק הפוך: בנייה לגובה ובצפיפות גבוהה קרוב לחוף, וירידה במספר הקומות ככל שמתרחקים ממנו. אמנם גם במודל הזה העשירים ביותר יגורו בקו הראשון לים וייהנו מהנוף ומהקרבה למים, אך רוב תושבי העיר יוכלו להגיע אליו בהליכה קצרה. מודל זה מתקיים בניס בצרפת, באיסטנבול, על גדות הנהר בהמבורג, גרמניה, ובשכונות הנבנות על המים בקופנהגן. אילו היינו משכילים לבנות בצפיפות גבוהה בקרבת החוף, היינו מאפשרים לציבור רחב יותר ליהנות מהקרבה לים ומההגעה אליו ברגל או באופניים.

אין מדובר בהמלצה לבנות מגדלים בני עשרות קומות על חוף הים, אבל כדי שייהנו מאיכות חיים גבוהה, עלינו להבטיח שכמה שיותר תושבים בערי החוף יוכלו להתגורר במרחק הליכה לים. את המטרה החשובה הזו אפשר להשיג באמצעות מבנים צפופים בני 8-6 קומות, כמו בשכונת פלורנטין בתל אביב, למשל. ויתור על החניונים במפלס הרחוב ועל הכבישים הרחבים שחוצצים בין התושבים לבין הים, יאפשר חיסכון בשטח, ישפר את הגישה להולכי הרגל ויועיל לכלכלה העירונית.

חשוב לזכור שכל יחידת דיור שלא נבנה בתוך הערים ובקרבה למוקדי הביקוש, ניאלץ לבנות מחוצה להן, על חשבון שטחים פתוחים וחופים טבעיים, שחשיבותם האקולוגית גבוהה משל השטחים הפתוחים בין הבניינים בערים. רק באמצעות ציפוף הערים וייעול השימוש בקרקע, נבטיח את שלומם של הנופים הירוקים והחופיים גם לדורות הבאים.

אור תורג'מן

אור תורג'מן | עירוניות בת השגה

אני מאמין שעירוניות היא סגנון חיים בר קיימא. בשנות לימודי הבוגר שלי בחוג לביולוגיה ומדעי הסביבה באוניברסיטה העברית בירושלים, הבנתי שהדרך היעילה ביותר לשמור על הסביבה היא לגור בעיר. את לימודי ההסמכה השלמתי בטכניון, בתוכנית הצוערים לאסטרטגיה ותכנון אורבני. כעת אני עובד בעיריית נהריה כמנהל פרוייקטים באגף הנדסה ומתגורר בעיר. ערים צפופות וקומפקטיות מיטיבות עם הכלכלה שלנו, עם הבריאות שלנו, והן המפתח להבטיח את השמירה על הטבע והשטחים הפתוחים.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker