משטרת האידיאולוגיה: האם המשטרה מגבילה הפגנות בהתאם לתוכן שלהן?

על פי פקודת המשטרה, ניתן שלא לתת רישיון להפגנה או להקים הגבלות שונות עקב "תוכן" ההפגנה, ולא עקב קריטריונים של שמירה על הסדר הציבורי. בית המשפט העליון קבע בכמה מקרים כי עניין זה אינו מקובל במשטרים דמוקרטיים בעולם

אוהד שפק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
הפגנה בבלפור, יולי 2020
הפגנה בבלפור, יולי 2020. למצולמים אין קשר לכתבהצילום: תומר אפלבאום

זכות ההפגנה בישראל היא אחת מזכויות היסוד של האדם בישראל, כשביסודה ניצבים קיומו ותפקודו של המשטר הדמוקרטי. לכן, על רשויות השלטון לאפשר את ההפגנות, ולמשטרת ישראל נתונה הסמכות להתנות קיום הפגנות ברישיון. אולם האם המשטרה יכולה להחליט אם לתת רישיון להפגנה על בסיס תוכן ההפגנה? האם רשאית המשטרה לאפשר הפגנה נגד זיהום אוויר אך לא לאפשר הפגנה נגד מדיניות הממשלה? התשובה היא לפי החוק – כן, ולפי בית המשפט העליון – לא.

הזכות להפגין היא אחת מהזכויות החשובות במדינה שלנו הקשורות לחופש הביטוי ומעצבות את אופי המשטר בישראל כמשטר דמוקרטי, שהביקורת על רשויות המדינה ואישי ציבור היא חלק ממנו. כדי לקיים הפגנה של יותר מ-50 איש, יש לפנות למשטרת ישראל שצריכה לבחון את הבקשה ויכולה להטיל מגבלות על זמן ההפגנה, מיקום ההפגנה ואופן ההפגנה, משיקולים של ביטחון, הפרעה לציבור ועוד.

המשטרה אינה ממונה על האידיאולוגיה

על פי פקודת המשטרה, ניתן שלא לתת רישיון להפגנה או להקים הגבלות שונות עקב "תוכן" ההפגנה, ולא עקב קריטריונים של שמירה על הסדר הציבורי או שלום הציבור. בית המשפט העליון קבע בכמה מקרים בשנים האחרונות כי עניין זה אינו מקובל במשטרים דמוקרטיים בעולם, וכי המשטרה אינה ממונה על האידיאולוגיה.

נגרמת פגיעה גדולה בחופש הביטוי ובזכות ההפגנה כשהשלטונות מבקשים להגביל הפגנות בהתאם לתוכן האידיאולוגי של ההפגנה. השקפות המפגינים, דעותיהם ורצונותיהם – בין אם מבקשים הם להביא לשינוי בזירה הפוליטית בכנסת או בממשלה – אינם עניין למשטרה.

פרשי משטרה בעת פיזור הפגנה בבלפור. למצולמים אין קשר לכתבהצילום: תומר אפלבאום

בית המשפט העליון דרש ב-2017 מהיועץ המשפטי לממשלה וממשטרת ישראל לשנות את הנהלים הללו ולקבוע הנחיות מתאימות ומעודכנות. נכון להיום, לא בוצעו השינויים הללו, ולמשטרת ישראל יש עדיין סמכות להגביל או למנוע הפגנות אך ורק על בסיס תוכן ההפגנה.

הגבלות בגלל תוכן ההפגנות?

הסמכות הזאת לא נמצאת רק בחוק, אלא נראה שהמשטרה עושה זאת גם בפועל. החלטה של בג"ץ מלפני כשבועיים בנוגע להפגנות המתקיימות מזה כמה חודשים בסמוך למעון ראש הממשלה בירושלים מלמדת אותנו שמשטרת ישראל החליטה, על דעתה בלבד וללא כל מחויבות עקב פסקי דין קודמים של בית המשפט העליון, להטיל מגבלות על הקמת רעש בהפגנות.

עמותת "חוזה חדש" שעתרה לבית המשפט טענה כי המגבלות החדשות שהטילה המשטרה לא קשורות לסדר הציבורי, אלא קשורות אך ורק לתוכן ההפגנות – ובשל העובדה שהמפגינים מוחים נגד מדיניות הממשלה והעומד בראשה.

בג"ץ אמנם הדגיש כי לא מצא הוכחה לכך שהמגבלות החריפות יותר הוטלו בשל תוכן ההפגנה, אך קבע במפורש כי המגבלות החריפות בטלות, וכי הן חרגו מהאיזון הראוי שקבע בית המשפט להגבלת הרעש בהפגנות. השופטים קבעו כי המגבלות הנוקשות יותר שקבעה המשטרה חרגו מן ההנחיות של בתי המשפט, שלפיהן הגבלת הזכות להפגין תתאפשר רק כשמתקיימת ודאות קרובה לפגיעה קשה בסדר הציבורי או בשלום הציבורי, ובמידה המצומצמת ביותר הנדרשת למניעת אותה פגיעה.

מחאה נגד נתניהו בבלפור. למצולמים אין קשר לכתבהצילום: אמיל סלמן

במדינה דמוקרטית היקף ההגבלה על זכויות יסוד כמו הזכות להפגין וחופש הביטוי לא יכולות לנבוע מנושא ההפגנה. השארת ההוראה המאפשרת למשטרה להגביל או למנוע הפגנות על בסיס תוכן ההפגנה עשויה להוות מדרון חלקלק לפגיעה קשה בזכויותיהם של אזרחים ואזרחיות לקחת חלק בעיצוב סדר היום הציבורי, להשמיע את קולם, לעורר מודעות לסוגיות בוערות באופן בלתי אמצעי ולבטא סולידריות ותמיכה במסר מסוים.

אוהד שפק

אוהד שפק | השפק הסביר

ירושלמי, בעל משרד עורכי דין העוסק בנדל"ן ובליטיגציה בבתי המשפט. ממייסדי עמותת משמר הדמוקרטיה הישראלית, שפועלת למען האינטרס הציבורי לקידום ערכי היסוד של הדמוקרטיה בישראל. אוהד מייעץ גם בענייני מדיניות חוץ ופנים בנושאים הקשורים למזרח התיכון, ובעבר עמד בראש פורום השלמה לקידום יחסי חרדים וחילונים ויוזמת חרדים מבפנים.

אוהד בעל תואר ראשון במשפטים עם התמחות ביחסים בינלאומיים מהאוניברסיטה העברית בירושלים ובוגר לימודי משפט בינלאומי ב-Center of Transnational Legal Studies בלונדון. דובר עברית, אנגלית, פרסית ובתקווה בקרוב גם טורקית.

הבלוג עוסק בדילמות ובנושאים בתפר שבין חברה, שלטון החוק, דמוקרטיה ומשפט. התכנים בבלוג משקפים את דעותיו של הח"מ בלבד, ואינם מהווים ייעוץ מקצועי כלשהו.                  

מוזמנים לפנות, להגיב ולנהל שיח – Ohad@shpak-law.com

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker