כך היועמ"ש איפשר לרשויות מקומיות להפלות בין אנשים

אחרי פרשת נחל האסי וההחלטה כי לישובים חקלאיים או קהילתיים אין סמכות למנוע כניסה אל הישוב, מגיע פרק נוסף במאבק על המרחב הציבורי בישראל

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מפגיני נחל האסי בשערי קיבוץ ניר דוד. למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה
מפגיני נחל האסי בשערי קיבוץ ניר דוד. למצולמים אין קשר לנאמר בכתבהצילום: גיל אליהו

קהילתיות או גזענות?

האם החוק בישראל מאפשר לרשויות מקומיות להעדיף את התושבים שלהן במתן שירותים, כולל כניסה למקומות ציבוריים, מטעמי "עידוד הלכידות" או "הגברת הקהילתיות"? אחרי פרשת נחל האסי וההחלטה כי לישובים חקלאיים או קהילתיים אין סמכות למנוע כניסה אל הישוב, מגיע פרק נוסף במאבק על המרחב הציבורי בישראל.

בבית המשפט העליון נדון כיום ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי סביב מדיניות מכירת המנויים לקאנטרי קלאב בכוכב יאיר – צור יגאל. עד 2010 כל המעוניין יכול היה לרכוש מנוי לקאנטרי, כולל גם תושבים של ישובים ערבים שכנים, אולם בהמשך החליט הישוב למכור מנויים רק לתושביו מתוך רצון "לשמר ולפתח חיי קהילה פעילים ומגובשים יותר של תושבי המקום".

בית המשפט המחוזי קבע כי לא ניתן להדיר את התושבים הערבים שגרים בישובים הסמוכים והבהיר כי הקאנטרי צריך למכור לכל הפחות 10% ממנוייו לתושבי חוץ. ד"ר אחמד מנסור, תושב טירה שבה אין קאנטרי קלאב, החליט לערער לבית המשפט העליון.

החוק בישראל קובע כי אין להפלות באספקת מוצר או שירות ציבורי מטעמים של גזע, דת, לאום, ארץ מוצא או נטייה מינית. החוק גם קובע שאסורה אפליה על פי מקום מגורים, אך ב-2017 נוסף לחוק תיקון קטן שקבע כי רשות מקומית יכולה להבחין בין תושביה לבין מי שאינם תושביה - אם הדבר נדרש לשם ביצוע תפקידיה או הפעלת סמכויותיה.

אביחי מנדלבליט
אביחי מנדלבליטצילום: אמיל סלמן

הבחנה בין תושבים – מותרת

הכנסת קבעה כי רשות מקומית תוכל להבחין בין תושבים מבלי שהדבר ייחשב כאפליה, אך מנוסח החוק לא ברור מתי תוכל הרשות לעשות כן. בעפולה, החליטה העירייה בעקבות התיקון לחוק שהפארק העירוני יהיה סגור בחודשי החופש הגדול עבור מי שאינם תושבי העיר, למעט יום אחד בשבוע. כך קרה גם בנצרת עלית. בשני המקרים הדגיש היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, כי החלטה על כניסה ושהייה בפארקים עירוניים המהווים מרחב ציבורי משותף אינה יכולה להתבסס על שיקולים מפלים ורשות מקומית אינה רשאית להורות על סגירה גורפת של פארק עירוני בפני מי שאינו תושב העיר, אלא בנסיבות חריגות.

"לכידות" ו"קהילתיות"

במקרה של הקאנטרי קלאב בכוכב יאיר, החליט היועץ המשפטי לממשלה אחרת כאשר קבע כי על הרשות המקומית לשקול, בין היתר, שיקולים של לכידות וקהילתיות. כלומר, האם במתן השירות הציבורי או הכניסה למקום ציבורי ישנם מאפיינים מיוחדים שנועדו "לשמר את תחושת הקהילתיות של תושבי המקום".

בכך נתן היועץ המשפטי הכשר לרשויות המקומיות להבחין בין תושבים באמצעות מושג לא ברור שנקרא "קהילתיות". אם עירייה תרצה כעת ליצור פעילויות רק לתושבי העיר, היא תוכל לקבוע שהיא מעוניינת לעודד את הלכידות בין תושביה וכך תדיר תושבי חוץ.

הפרשן המשפטי הבכיר של החוק בישראל קבע כי גודלו של המקום מבחינת מספר התושבים המתגוררים בו ואופיו של המקום יכולים להוות מאפיינים מיוחדים. משמע – שליישובים, מושבים או קיבוצים קטנים והומוגניים יש לגיטימציה להבחין בין תושבים לטובת "הקהילתיות" שלהם.

החוק בישראל מאפשר מ-2011 ליישובים קהילתיים קטנים (עד 400 בתי אב) בנגב ובגליל לקיים ועדות קבלה עבור אדם שמעוניין לרכוש נדל"ן בשטחם, כדי לאפשר לתושבי היישובים לקיים אורח חיים קהילתי-כפרי שמבוסס על "לכידות חברתית ותרבותית".

נראה שעמדת היועץ המשפטי לממשלה בהליך המתנהל בבית המשפט העליון מאפשרת גם ליישובים גדולים יותר כמו כוכב יאיר (המונה כ-11 אלף איש) להעדיף את תושבי היישוב על פני תושבי יישובים אחרים, כדי שאלו יחושו שמקום המגורים שלהם הוא שלהם - ושאף אחד לא יערער על ההגמוניה שלהם. כעת תדע כל רשות מקומית בישראל שמעתה אם היא מעוניינת להגביר את "הלכידות" ולשמר את "הקהילתיות" היא תוכל להבחין בין התושבים על בסיס מקום מגורים – אך על ההחלטה להיות "מידתית וסבירה". 

אוהד שפק

אוהד שפק | השפק הסביר

ירושלמי, בעל משרד עורכי דין העוסק בנדל"ן ובליטיגציה בבתי המשפט. ממייסדי עמותת משמר הדמוקרטיה הישראלית, שפועלת למען האינטרס הציבורי לקידום ערכי היסוד של הדמוקרטיה בישראל. אוהד מייעץ גם בענייני מדיניות חוץ ופנים בנושאים הקשורים למזרח התיכון, ובעבר עמד בראש פורום השלמה לקידום יחסי חרדים וחילונים ויוזמת חרדים מבפנים.

אוהד בעל תואר ראשון במשפטים עם התמחות ביחסים בינלאומיים מהאוניברסיטה העברית בירושלים ובוגר לימודי משפט בינלאומי ב-Center of Transnational Legal Studies בלונדון. דובר עברית, אנגלית, פרסית ובתקווה בקרוב גם טורקית.

הבלוג עוסק בדילמות ובנושאים בתפר שבין חברה, שלטון החוק, דמוקרטיה ומשפט. התכנים בבלוג משקפים את דעותיו של הח"מ בלבד, ואינם מהווים ייעוץ מקצועי כלשהו.                  

מוזמנים לפנות, להגיב ולנהל שיח – Ohad@shpak-law.com

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום