גשר פורת' נפל: מה מותו של הנסיך פיליפ מסמן עבור בריטניה

מותו של הנסיך פיליפ לא משפיע ממש על הכלכלה או החברה הבריטית ■ אבל זו הלוויה שלו, שתיערך ביום שבת הקרוב, שתזכיר לבריטים מי הוא בשבילם – ומי הם בשביל משפחת המלוכה

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אדם מחזיק פוסטר עם תמונתו של פיליפ מול ארמון באקינגהם בלונדון
אדם מחזיק פוסטר עם תמונתו של פיליפ מול ארמון באקינגהם בלונדוןצילום: HENRY NICHOLLS/רויטרס

מותו של הנסיך פיליפ ביום שישי הגיע מיד לכותרות בבריטניה ובכל רחבי העולם. עם זאת, סביר להניח שלאירוע הזה אין השלכות גדולות מדי עבור תושבי הממלכה, שבראשה ניצבת אשתו, המלכה אליזבת השנייה. החיים של תושבי אדינבורו לא הולכים להשתנות באופן משמעותי לאחר לכתו של הדוכס שלהם, והמפעלים הפילנתרופיים שבראשם עמד גם כך תיפקדו בלי התערבותו הישירה כבר שנים. קשיש בן 99 הלך לעולמו בארמון בקינגהאם, והעולם המשיך להסתובב.

אין פירוש הדבר שפיליפ עצמו היה אדם נטול חשיבות – גם אם, כמו אשתו, היה נטול כל סמכות ביצועית. פיליפ ואליזבת היו נשואים 73 שנה, והיא הוכתרה כמלכה חמש שנים לאחר נישואיהם. רבים מהמאמצים של בית המלוכה לעבור מודרניזציה עם השנים – שידור טקס ההכתרה של אליזבת בטלוויזיה, למשל – נעשו בתמיכתו ובעידודו של פיליפ. הוא גם ידע מתי לקחת צעד אחורה ולתת לאשתו לעמוד באור הזרקורים – וזאת למרות המוניטין המוצדק שלו כמעיין שופע של הערות מיזוגיניות וגזעניות מיושנות. למשך כל שנות חייו, פיליפ לא רק מילא את תפקיד בן הזוג של המלכה כמיטב יכולתו – הוא פחות או יותר עיצב אותו.

מסיבה זו, בדיוק, הלוויה העתידית של הנסיך פיליפ היא אירוע בעל חשיבות בפני עצמו. בית המלוכה הבריטי נשען על טקסיות וסימבוליזם ושואב מהם את כוחו – גם כשהוא מנסה להתקדם עם הזמנים ולהתעדכן. אירועים תקופתיים בנוכחות המונרך, כמו נאום המלכה בחג המולד, מעגנים את בית המלוכה במרכז הזהות הלאומית, התרבותית והפוליטית הבריטית. אירועים של "פעם בחיים" – חתונות ולוויות – מאפשרים לבית המלוכה לפרוש את נוצותיו, להתהדר בשמחה או בעצב ולהגדיר מחדש את מערכת היחסים שלו עם העם.

תמונתו של הנסיך פיליפ בכיכר פיקדילי בלונדוןצילום: Matt Dunham/אי־פי

אז איך זה הולך להיות? הלוויה תיערך ביום שבת בטירת ווינדזור שבברקשייר, מערבית ללונדון. האירוע יכלול טקס בקפלת סנט ג'ורג' שבארמון ותהלוכה קצרה בנוכחות המלכה, בניו ונכדיו של המנוח, שבסיומה פיליפ יובא למנוחות בקפלה פרטית בצד השני של הארמון. בשל מגבלות הקורונה, הקהל יהיה מצומצם מאוד, ויכלול בעיקר קרובי משפחה – ראש הממשלה, בוריס ג'ונסון, הודיע שלא יגיע, כדי לאפשר לכמה שיותר מקרוביו של המנוח לנכוח במקום.

ארונו של הנסיך פיליפ לא יוצב במקום מרכזי ולא יהיה נגיש לקהל הרחב. הציבור גם התבקש להימנע ממנהגי אבלות נוספים שעשויים לגרום להתקהלות, כמו הגעה לארמון בקינגהאם על מנת להניח פרחים ליד הגדר. אפילו השלט הקטן שהודיע בשישי על מותו של הדוכס, ושנתלה (כמו כל פעם) על השער של הארמון, הוסר זמן קצר לאחר מכן מחשש שיגרום להתקהלות. אבל אין פירוש הדבר שהציבור הבריטי כולו לא יוזמן להצטרף באופן וירטואלי – הטקס בארמון ווינדזור ישודר בטלוויזיה בשידור חי, ואתר המשפחה המלכותית כבר התעדכן עם פרטים על הדוכס המנוח, ספר אורחים וירטואלי והזמנה לתרום לצדקה לזכרו.

בית המשפחה לא נתפש פה בהפתעה. לכל חבר בבית המלוכה מוצמדת תוכנית למקרה שבו ימות, שמעודכנת כמה פעמים בשנה. התוכנית של פיליפ, תחת שם הקוד "גשר פורת'", נוסחה בוודאי לילה אחרי שהחליק את טבעת הנישואין על אצבעה של אשתו – ובשלב כלשהו גם עודכנה לבקשתו. לפיכך, אפשר להסתכל על ההתרחשויות בשישי לא רק כלוויה של אדם אחד, שנערכת במתכונת מיוחדת בשל מגבלות הקורונה, אלא גם כהצגה שלמה של תיאטרון פוליטי. ניסיון להגדיר מחדש את דמותו של המנוח, ולקשור אותו לאומה כולה.

הלוויה של פיליפ, בהקשר הזה, רוצה שנזכור אותו בעיקר בהקשר הצבאי שלו – כמי שאמנם לא נלחם בחזית, אך היה מקושר למוסד הבריטי המכובד של הכוחות המזוינים בכלל, והצי בפרט. לכן, הנוכחות הצבאית בקרב הצועדים תהיה גבוהה במיוחד: התהלוכה שתלווה את פיליפ בדרכו האחרונה תורכב מנציגי החילות שמסמלים, לפי אתר משפחת המלוכה, את "מערכת היחסים המיוחדת של הנסיך עם הצבא". הארון עצמו ישונע לא על כרכרה או במכונית, אלא באמצעות רכב שטח מיוחד שאותו הוא עיצב בעצמו. לפניו, יצעדו נציגי משמר הגרנדירים, רג'ימנט מלכותי שמזוהה גם הוא עם הדוכס המנוח.

מטחי כבוד לזכרו של הנסיך פיליפ בלונדוןצילום: POOL/רויטרס

יש עדיין פרטים שאינם ידועים לנו, וחשובים גם הם במסגרת הצגת התיאטרון הזו. למשל, תוכן הנאומים שיינשאו מעל ארונו של המנוח וישודרו לכל העולם, או המזמורים שיושמעו בקפלה. אבל בכל מקרה, כפי שניתן ללמוד מהמסרים שמגיעים מהממשלה הבריטית ובית המלוכה מאז יום שישי, הדגש הכללי יהיה על "השירות והנאמנות" של פיליפ למדינה הבריטית ולעומדת בראשה. בין אם זה באמצעות תהלוכה צבאית, טקס פרטי וקטן או מטח כבוד, המסר הוא זהה. גם אם פיליפ היה סבא מביך ומיושן, בסופו של דבר הוא הקדיש את כל חייו למדינה הזו; צריך להתאבל עליו ולזכור אותו בחיבה – ולתרום למדינה בעצמנו, בדרכנו שלנו.

קשיש מת בטירת בקינגהאם ביום שישי, והעולם המשיך להסתובב. אבל ביום שבת, שמונה ימים לאחר מכן, העולם יעצור לכמה שעות, יצפה בטלוויזיה ויטמיע את נרטיב הזיכרון החדש. חיזוק של הקשר בין משפחת ווינדזור והעם הבריטי – דרך פיליפ המנוח, כן, אבל עם השלכות לגבי הזהות הלאומית הבריטית כולה. השמרנים ישאלו "היכן ישנם עוד אנשים", מתנגדי המלוכה ימחו על בזבוז הכסף המשווע – אבל כולם ידברו שוב על קשרים, כבוד, שירות, ונאמנות.

הארון יורד לקבר. המצלמות נכבות. הנואמים מתפזרים לבתיהם. המלוכה, יצור חי ונושם שמעוניין לשרוד ולהתאקלם, מזכירה לכולם למה היא שם ולמה אי אפשר בלעדיה. העולם יכול לחזור להסתובב. ניפגש בלוויה הבאה.

פיליפ עם רעייתו המלכה אליזבת השנייה בלונדון, ב-1977צילום: Robert Rider Rider/אי־פי
עודד פוירשטיין - צרובה

עודד פוירשטיין | ארצות הבריט

עודד פוירשטיין הוא עורך ב-TheMarker, בוגר מ"א בהיסטוריה כללית מאוניברסיטת תל אביב ומנחה הפודקאסט של היסטוריה גדולה בקטנה. כשהוא לא בוהה בטקסטים הוא מעביר הרצאות על היסטוריה מערבית או מסדר את הבית בעקבות החתולה שלו. שותה את התה בלי סוכר, תודה רבה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker