האי הקטן באירופה שהצליח לעצור את המגפה

האי מאן, בין בריטניה לאירלנד, יצא השבוע מסגר וביטל באחת את כל מגבלות הריחוק החברתי ■ עכשיו נותר רק לראות אם יוכלו לשמור על המצב, בהינתן התלות שלהם בבריטניה הנגועה

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
האי מאן

בכל הנוגע להתמודד עם הקורונה, המצב בבריטניה לא מזהיר. אחרי שהגיעה לשיא שלילי של כ-37 אלף מאושפזים מקורונה בסוף ינואר, מספר המאושפזים עומד כיום "רק" על כ-34 אלף. מספר המתים חצה לא ממזמן את רף ה-100 אלף, ולמרות שכתשעה מיליון בריטים כבר קיבלו את החיסון הראשון – הקצב אטי, והדרך לחסינות עדיין רחוקה.

ובכל זאת, יש מקום אחד באיים הבריטיים שבו החיים חזרו למסלולם. מקום שבו בתי החולים ריקים מחולי קורונה, שרק כ-434 חולים אובחנו בו, ומספר המתים מאז פרוץ המגפה עומד על 25 בלבד. מקום שבתחילת החודש הכריז באופן רשמי על ביטול כל תקנות הקורונה הפנימיות: הסגר בוטל, המסכות הוסרו, המרחקים החברתיים צומצמו וחשוב מכל - הפאבים נפתחו. קוראים לו האי מאן.

מאן הוא לא בדיוק חלק מהממלכה המאוחדת. האי הקטן, ששוכן בחצי הדרך בין בריטניה הגדולה וצפון אירלנד, הוא "שטח חסות של הכתר הבריטי", כמו איי ג'רזי וגרנזי, הסמוכים לצרפת. בניגוד ל"טריטוריות בריטיות שמעבר לים", כמו צוק גיברלטר או איי פוקלנד, הוא אינו שריד זעיר של האימפריה הבריטית המנוחה אלא ישות עצמאית למחצה, שבה חיים כ-85 אלף תושבים בעלי דרכון בריטי. בניגוד למדינות "חבר העמים הבריטי", כמו קנדה או ניו זילנד, הוא אינו מדינה עצמאית שבה המלכה היא שליטה סמלית. האי מאן יושב בין לבין: יש לו פרלמנט עצמאי למחצה והוא כפוף לכתר הבריטי, הישות האמורפית ששולטת בבריטניה ומיוצגת על ידי המלכה, אליזבת השנייה.

המצב המיוחד הזה הוא שאיפשר לתושבי האי להתגבר על הקורונה, ולבטל את הגבלות הריחוק החברתי באופן פנימי עוד ביוני. החולה הראשון באי אובחן ב-19 במארס – תייר שהגיע לאי מספרד דרך ליברפול. שבוע לאחר מכן, שני חולי קורונה נוספים אושפזו, וב-1 באפריל דווח המוות הראשון. זמן קצר לאחר מכן הכריז ראש השרים של מאן, הווארד קויל, כי הוא סוגר את גבולות האי. לא רק שהתושבים התבקשו להישאר בבתיהם – גם המעבר לבריטניה עצמה נאסר מלבד לצורכי עבודה או מקרים מיוחדים.

זה עבד להם. מספר החולים החדשים במאן ירד בהדרגה, בתחילת יוני כבר הוכרז שאין חולים פעילים על האי, והמסעדות, הפאבים ובתי הקפה נפתחו מחדש. המגע עם העולם החיצוני, לעומת זאת, נותר מצומצם: נוסעים שהגיעו למאן נדרשו להתבודד למשך שבועיים ולהיבדק, ושרשראות הדבקה נוטרו ונקטעו באופן קפדני. מי שסירבו או הפרו בידוד נכלאו, כולל צעיר סקוטי שאינו תושב מאן שעשה גלים בתקשורת כשניסה לרכב לאי בדצמבר על גבי אופנוע ים, כדי לפגוש את בת זוגו.

לרגע אחד, החיים באי חזרו למסלולם. חצי שנה עברה, וכשמספר החולים בבריטניה גופא חזר לטפס וקבוצה של חולי קורונה אובחנו במאן ב-7 בינואר, האי כולו נכנס לסגר שני של שלושה שבועות. הסגר הזה נגמר השבוע, ביום שני, לאחר שלא נמצאו הדבקות חדשות ולא מוסברות באי. קויל, שהורה בעצמו לפתוח מחדש את הפאבים, אמר שמדובר בניצחון שנובע מתוך "הנחישות הקולקטיבית, תחושת החובה והרוח הקהילתית של אנשי מאן".

האי מאן

למרות תרועת הניצחון, השפעת הקורונה עוד לא נעלמה מהאי מאן. ההגבלות על מסע לאי וממנו נותרו עומדות, ורק כ-8,300 מתושבי האי חוסנו – כ-1,400 מתוכם בשתי מנות. וכמובן, כפי שהקורונה חזרה אחרי הסגר הראשון על האי – יש סיכוי שתשוב בפעם השלישית. העובדה שהאי תלוי במובנים רבים בבריטניה נותרה בעוכריו, בייחוד לאור המצב הקשה בשכנה הגדולה.

ההחלטה של ממשלת בריטניה לחסן רבים ככל האפשר גם במחיר חוסרים של מנת החיסון השנייה מעלה יותר ויותר ביקורת, והצעדים של ראש הממשלה, בוריס ג'ונסון, נתפשים יותר ויותר כמונעים מדאגה פוליטית מאשר צורך רפואי. התפשטות המוטציה הדרום אפריקאית – שיותר ממאה מקרים שלה כבר התגלו בבריטניה – גם היא אינה מבשרת טובות.

הסיפור של מאן, אומת אי בתוך אומת איים, רק ממחיש את גודל המחדל של בריטניה בטיפול במגפה. במקום להתנהג כמו אומות איים אחרות – ניו זילנד, טייוואן ואפילו קובה – הממשלה הבריטית בחרה להתנהג בשאננות, לשמור על גבולותיה פתוחים ולא לאכוף את הסגר כנדרש. היכן שהאומה הגדולה נכשלה, האי הקטן – שבשגרה תלוי באחות הגדולה בשביל הגנה, תעסוקה ואספקה – הצליח להדוף את המגפה. ימים יגידו אם גם המצב הנוכחי ישרוד, או שמא התלות הזו תגרור בחזרה את תושבי מאן לזרועות הקורונה – ולסגר נוסף.

עודד פוירשטיין | ארצות הבריט

עודד פוירשטיין הוא דוקטורנט להיסטוריה באוניברסיטת תל אביב ומנחה הפודקאסט של היסטוריה גדולה בקטנה. כשהוא לא בוהה בטקסטים הוא מעביר הרצאות על היסטוריה מערבית או מסדר את הבית בעקבות החתולה שלו. שותה את התה בלי סוכר, תודה רבה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker