"העבודה הבאה של מאט יכולה להיות מגבת רטובה": קמפיין לעידוד הסבה לסייבר מסעיר את בריטניה

פוסטר שהציג רקדנית מוסלמית עם הכיתוב "המשרה הבאה שלה יכולה להיות בסייבר – היא פשוט לא יודעת את זה עדיין" הצליח להרגיז את הבריטים. על רקע הפגיעה המתמשכת במקצועות הבמה במהלך הסגר וההזנחה המתמשכת של האומנויות עוד לפני כן, הוא נתפש כמתנשא ומנותק

עודד פוירשטיין - צרובה
עודד פוירשטיין
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
עודד פוירשטיין - צרובה
עודד פוירשטיין

פאטימה היא אישה בריטית צעירה ממשפחה מוסלמית. היא למדה בלט מגיל צעיר, ועכשיו – בתחילת שנות העשרים שלה – מקווה להמשיך לקריירה של בלרינה. אבל הזמנים קשים, התאטראות ואולמות ההופעות נסגרו בגלל מגפת הקורונה, ופאטימה מתחילה לתהות בקול: אולי הגיע הזמן לשקול הסבת מקצוע לסייבר?

שידור נאומו של בוריס ג'ונסון בפאב בליברפול
שידור נאומו של בוריס ג'ונסון בפאב בליברפולצילום: PAUL ELLIS - AFP

אבל לפאטימה יש בעיה – היא לא אדם אמיתי. כמו ג'סטין הבאריסטה, סופיה מוכרת הבגדים, עומאר הספר ודן הקופאי, היא חלק מקמפיין CyberFirst של מרכז ביטחון הסייבר הלאומי הבריטי. הפוסטרים הללו זהים בניסוחם – תמונה של אדם שעובד במשרה שנחשבת רווחית פחות, ותחתיה הכיתוב "המשרה הבאה שלו יכולה להיות בסייבר – הוא פשוט לא יודע את זה עדיין". במקרה של פאטימה, מדובר בכלל בתמונת סטוק של רקדנית אפרו-אמריקאית מאטלנטה שמעולם לא שקלה לזנוח את הקריירה שלה כבלרינה לטובת עבודה בסייבר – וספק אם חשבה שתעמוד באמצע מהומה שמתחוללת ברשת הבריטית בימים אלו ממש.

קמפיין CyberFirst, ואיתו הפוסטרים של פאטימה, סופיה ועומאר, הם לא דבר חדש. הפוסטרים, שמאיצים בקוראיהם "לחשוב מחדש, לרכוש כישורים מחדש ולהתחיל מחדש" בעבודה בתחום הסייבר, הופיעו לראשונה מתישהו במהלך 2019. המטרה של הקמפיין תמימה יחסית – לעודד אנשים נטולי זיקה טכנולוגית לרכוש כישורי סייבר מבוקשים. בהקשר הזה, האמירה על הפוסטר ש"פאטימה עדיין לא יודעת שהיא יכולה לעבוד בסייבר" נראית כמעט נאיבית: הנה אישה שעוסקת במקצוע "הומני" ומעולם לא חשבה שהיא רוצה, יכולה ומסוגלת ללמוד מקצוע "ריאלי". אנחנו נשנה את זה, ונראה לה שהיא מסוגלת. יש פה מסר מעצים למדי, גם אם פטרוני.

אבל הזמנים הם זמני קורונה, והאומנויות בסכנה. בימים האחרונים, התמונה של הפוסטר של פאטימה מסתובבת ברשת וזוכה לקיתונות של לעג וביקורת. לא בטוח מה הוביל להופעה מחדש של הפוסטר הזה – ודווקא הפוסטר הזה – ברשתות החברתיות, אבל על רקע הפגיעה המתמשכת במקצועות הבמה במהלך הסגר וההזנחה המתמשכת של האומנויות עוד לפני כן, הוא נתפש כמתנשא ומנותק. תראו את פאטימה הטמבלית הזו, שקיבלה את ההחלטה המטומטמת להיות בלרינה כמו איזה ילדה בת שלוש. את לא נסיכה, מותק - אולי תתעוררי ותביני שהדרך היחידה לעשות מעצמך משהו בעולם הזה היא לעשות כסף דרך סייבר?

24 שעות אחרי הסערה הראשונית, הרוב כבר הבינו שלא מדובר בקמפיין חדש, וחיפוש זריז ברשת העלה פוסטרים נוספים שלא מתמקדים דווקא בעוסקים באומנויות. אבל יום הוא נצח בזמני אינטרנט, והנזק כבר נעשה. צייצנית אחת הצביעה על האירוניה בכך שפוסטר שמעודד אנשים להתרחק מהאומנויות לטובת המדעים נוצר על ידי מעצבים, מלבישים וקופירייטרים – כולם אנשי האומנויות.

צייצנית אחרת החליטה לשקם את פאטימה והוסיפה למודעה המקורית את הכיתוב "פאטימה צריכה לשמור על העבודה שהיא אוהבת (אם הממשלה מחליטה שאכפת לה להציל את האומנויות)". צייצן אחר תקף את הממשלה ישירות, ערך תמונה של שר הבריאות הבריטי מאט הנקוק וכתב עליה - "העבודה הבאה של מאט יכולה להיות בתור מגבת רטובה. הוא פשוט עוד לא יודע את זה".

בינתיים, הממשלה הבריטית כבר התנערה מהקמפיין. לא ניתן למצוא זכר לפוסטרים האלה באתר של סייברפירסט, שר התרבות אוליבר דוסון הדגיש בציוץ משלו שהממשלה מעודדת הסבה לסייבר אך אינה מזניחה את האומנויות, וב-12 לאוקטובר הכריזה הממשלה על גל ראשון של מענקים בסך 250 מיליון פאונד לעסקים בתחום האומנויות. פאטימה ניצלה, ככל הנראה, ויכולה להמשיך לעשות פירואטים בבטחה.

הניצוץ שהצית חבית אבק שריפה

אז מה, בסופו של דבר, היה פה? כמו כל שערוריית רשת אחרת, מדובר קודם כל באי הבנה. אבל קשה שלא להבין את המוחים – בהקשר המיידי, כשהאומנויות גוססות בגלל הסגר ולאחר ששר האוצר רישי סונאק אמר ש"מוזיקאים ואחרים שעוסקים באומנויות צריכים לרכוש עבודות אחרות" – אין ספק שהתמונה של פאטימה הבלרינה היתה הניצוץ שהצית חבית אבק שריפה גדולה למדי.

אמנם בטווח הארוך ההשפעה של "השערורייה" הזו שואפת לאפס – בייחוד בהשוואה למחדלי קורונה וברקזיט גדולים יותר שמתרחשים בבריטניה במקביל – אבל האירוע הזה מדגים לנו כמה גדולים התסכול והכעס שבוערים מתחת לפני השטח, וכמה חשובה השמירה על תחומים שנחשבים "לא חיוניים" גם בימים של מגפה.

ומלה אחת אחרונה על קמפיינים של פרסום והתגובה אליהם. באמצע 1939 הפיקה הממשלה הבריטית שורה של פוסטרים שנועדו לחזק את העורף ולהכין אותם למקרה של מתקפה נאצית על בריטניה. המפורסם שבפוסטרים האלה – אבל לא היחיד – היה זה שעליו נכתב בפשטות Keep Calm and Carry On. הפוסטרים הללו נגנזו זמן קצר לאחר הפקתם – הם נתפשו כמתנשאים ומנותקים. רק בשנת 2000 הפוסטרים האלה התגלו מחדש ופתאום מה שנחשב בשעתו למנותק נתפש כחביב ונוסטלגי, עדות לאופי הבריטי שמוכן לשאת באורך רוח את חצי הגורל, מבלי להתלונן ומבלי להשפיל ראש.

מי יודע, אולי יום אחד ב-2050, כשכולנו ניסע במכוניות משופצרות לאורכו ולרוחבו של המדבר האפוקליפטי שפעם היה אירופה בחיפוש אחר מים ועבדים, אולי גם הקמפיין של פאטימה יראה לנו נוסטלגי וחמוד. ימים יגידו.

עודד פוירשטיין - צרובה

עודד פוירשטיין | ארצות הבריט

עודד פוירשטיין הוא עורך ב-TheMarker, בוגר מ"א בהיסטוריה כללית מאוניברסיטת תל אביב ומנחה הפודקאסט של היסטוריה גדולה בקטנה. כשהוא לא בוהה בטקסטים הוא מעביר הרצאות על היסטוריה מערבית או מסדר את הבית בעקבות החתולה שלו. שותה את התה בלי סוכר, תודה רבה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker